צרו קשר
ּ

ערעור ובקשת רשות ערעור על בית המשפט לענייני משפחה ועל בית הדין הרבני האזורי

אם הפסדת בערכאה ראשונה ואינך מרוצה מן התוצאה אין זה סוף פסוק ואין הכרח להרים ידיים ולהתייאש אלא יש לבחון את המצב בעיניים אובייקטיביות

ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה, או ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית הדין הרבני, יכול להיות הזדמנות לתקן תוצאה עגומה, שאינך מרוצה ממנה, בין בתחום הגירושין, בין בתחום הירושות והצוואות ובין בתחומים אחרים הנוגעים לדיני משפחה (כגון: אפוטרופסות, אימוץ, תיקון גיל, חיוב בכתובה ובתוספת כתובה, חיוב בגירושין או דחיית תביעה לשלום בית ועוד ועוד נושאים).

יחד עם זאת יש להבין כי לא תמיד ניתן לתקן את הטעויות שנעשו בניהול ההליך המשפטי ובמהלכו, ולהשיג את המטרה המיוחלת. גם עורך דין לענייני משפחה, יהא טוב ככל שיהא, אינו יכול לתקן כל טעות וטעות שנעשתה במהלך ניהול ההליך בערכאה הראשונה.

 

עדים חדשים או ראיות חדשות לא מובאים בפני ערכאת הערעור

בדרך כלל, גם אם לא תמיד, לא ניתן להביא ראיות נוספות בערעור, וגם לא ניתן להשמיע עדים נוספים במסגרת הליך של ערעור משפחה.

מנגד, אפשר לטעון טענות משפטיות רלוונטיות בערכאת הערעור, וגם לבקש מבית המשפט להסיק מסקנות אחרות על סמך אותן עובדות ממש. במקרים מיוחדים ניתן להציג בערכאת הערעור ראיות נוספות, ואולם צריך לנמק מדוע הראיות שמבקשים להציג לא הוצגו במהלך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

 

שופטי הערעור מנוסים יותר ובכירים יותר

בערעור יושבים שלושה שופטים, מנוסים יותר, האוחזים בוותק רב יותר, שרבים מהם היו קודם לכן שופטי משפחה לפני שקודמו לבית המשפט המחוזי, וגם בבית הדין הרבני, הדיינים המכהנים בבית הדין הרבני הגדול – הינם ותיקים ומנוסים וחלק הארי מהם כיהן בבית הדין האזורי לפני שקודם.

על פסק דין אפשר לערער, ועל החלטת ביניים שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני – אפשר להגיש בקשת רשות ערעור, כאשר לערכאה שדנה יש סמכות לקבוע האם זה המקום לדון בהחלטות ביניים, וזאת בעוד שערעור על פסק דין נעשה בזכות ללא נטילת רשות.

מומלץ מאוד שלא לערער על כל נקודה ונקודה ועל כל עניין ועניין וכי רצוי למקד את הערעור בסוגיות החזקות, ולוותר על נושאים שיש לגביהן פחות סיכוי. בתי המשפט אינם נוטים אהדה למערער, אשר ערער על כל נושא ונושא שעלה בפסק הדין, בבחינת מן הגורן ומן היקב.

עורך דין מקצועי ידע לנפות את מה שמיותר ולמקד את הערעור בנושאים החשובים והמהותיים ביותר, ולהימנע מלהתייחס לסוגיות חשובות פחות, המורידות וגורעות מחשיבות הערעור.

עוד חשוב להבהיר כי בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני דיני הראיות אינם נוקשים, וגם ערכאת הערעור מגלה גמישות בדיני הראיות.

על בית הדין הרבני האזורי אפשר לערער לבית הדין הרבני הגבוה, ואם לא צלחה דרכך שם, אפשר אחת משניים: להגיש בג"צ או להגיש בקשה לסתירת הדין.

על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה אפשר לערער לבית המשפט המחוזי, ואם לא צלחה דרכך שם אפשר לבקש בקשת רשות ערעור ולנסות להגיע לבית המשפט העליון.

ערעור על פסק דין או החלטה של בית משפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, מצריך מומחיות מיוחדת של עורך דין מומחה לדיני משפחה העוסק ומתמחה אך ורק בתחום זה.

עורך דין המקבל על עצמו ערעור שכזה צריך לגלות יצירתיות מחשבתית, גמישות ובקיאות מרובה גם בסדרי הדין וגם בנושאים המהותיים הנוגעים לדיני המשפחה. עורך דין נצרך ליכולת ניתוח ברמה גבוהה של סוגיות משפטיות, ויכולת תפיסה וניתוח של העובדות ששימשו בסיס לפסק הדין השגוי.

 

שינוי ייצוג ובחירת עורך דין חדש, מנוסה יותר ומומחה יותר לייצוג בערעור

אם הפסדת בערכאה ראשונה, כלומר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני האזורי נכון יהיה – לא תמיד ולא בכל מקרה, אך לעיתים – להעביר את התיק לבחינה של עורך דין אובייקטיבי שיבדוק האם יש טעם להגיש ערעור ומה התועלת אל מול העלות.

 

הוותק, ההתמקצעות והניסיון הינם בעלי משמעות גבוהה יותר בערעור

עורך דין שייצג אותך בערעור צריך שנים רבות של ניסיון וותק בתחום, מומחיות משפטית גבוהה, וצריך להבהיר לך מדוע נכשלתם בערכאה הראשונה, ולבחון מהם הסיכויים לתקן את הטעויות שנעשו, אם וככל שאכן נעשו טעויות.

יש להבין כי לא בכל מקרה של אי הצלחה חלקית או מלאה בפסק הדין בערכאה ראשונה הדבר נובע מטעויות של עורכי הדין, ולעיתים הכישלון וההפסד נובעים מהמצב המשפטי, ומהעובדות האופפות את המקרה הספציפי שלך.

אם הצד שלך רוצה לערער, ולא הצד השני, מן הסתם, עורך הדין שעמד מולך הצליח יותר מעורך הדין שלך. מאחר וכך רצוי ונכון לשקול עורך דין מומחה, מנוסה יותר ומקצועי יותר, בתחום דיני המשפחה הגירושין, הצוואות והירושות, שיוכל לסייע לך בהליך הערעור.

 

המועדים לערעור

על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה ניתן לערער תוך 45 ימים. על פסק דין של בית הדין הרבני אפשר לערער תוך 30 ימים.

 

המועדים לבקשת רשות ערעור

על החלטה של בית משפט לענייני משפחה ניתן לערער תוך 30 ימים, ואילו על החלטה של בית הדין הרבני תוך 10 ימים.

בעקרון ניתן לערער על מגוון של החלטות ביניים כגון: פסיקת מזונות זמניים או אי פסיקתם, צווי עיקול וצווי מניעה, צווי גילוי מסמכים, קביעת מועד קרע בין בני זוג, צווי הגנה שהביאו להרחקה של אדם מביתו וממשפחתו, מינוי מומחה וזהותו, ועוד ועוד מגוון נושאים.

 

הצורך להיות עם אצבע על הדופק מבחינת הזמנים

כך או כך מומלץ לפעול במהירות ובזריזות שכן העברת התיק לעורך דין אחר מצריכה לימוד התיק ובקיאות בעובדות מן היסוד, ועל עורך הדין החדש המקבל את התיק ללומדו בצורה יסודית ביותר וממצה, ולהיות בקיא בכל ההליכים שהביאו לתוצאה הבלתי מוצלחת, אותה תוצאה שאינך שבע/ת רצון ממנה.

יש להביא בחשבון כי בית המשפט לא יטה להאריך את המועד להגשת ערעור וכך גם נכונים הדברים באשר לערעור לבית הדין הרבני הגדול. רק טעם מיוחד ונסיבות חריגות יהוו הצדקה לערעור שלא הוגש במועדו. אמנם טעם מיוחד אינו מהווה רשימה סגורה אך הוא מצומצם לנסיבות מיוחדות ולא כל תרוץ או סיבה יצדיקו אי הגשת ערעור במועד. הגמישות של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים בסוגיה זו של הארכת מועד להגשת ערעור היא נמוכה ומצומצמת.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ