צרו קשר
ּ

על עיון מחדש ועל עיכוב ביצוע

פלוני הפסיד בהליך המשפטי בערכאה הראשונה, דהיינו בבית משפט השלום, והחליט להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק הדין שניתן בערכאה הראשונה.

במסגרת פסק הדין בבית משפט השלום חוייב פלוני בסכום כסף כלפי הצד השני, ולפיכך במסגרת הערעור הוא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע, כלומר הקפאת החיוב לתשלום הכספי – אך נדחה.

לאור זאת הגיש הוא בקשה לעיון מחדש בהחלטה שניתנה בבקשה לעיכוב ביצוע.

 

בית המשפט הבהיר כי לא זה המקרה להגשת עיון מחדש

תקנה 368(א) לתקנות שכותרתה "עיון מחדש", שמצויה תחת פרק הסעדים הזמניים בתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי: לבקשת בעל דין רשאי בית המשפט לעיין מחדש בצו זמני שניתן, אם ראה כי הדבר מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו, או אם ראה כי מלכתחילה לא היתה הצדקה למתן הצו.

 

על מי נטל השכנוע

נטל השכנוע בבקשה לעיון מחדש מוטל על כתפי מגיש הבקשה. ברע"א 1056/10 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ נ' רוני אליעד נאמר:

הנטל לשכנע כי מתחייב שינוי בהחלטה שיפוטית על-ידי אותה ערכאה שנתנה אותה, מוטל על מגיש הבקשה לעיון חוזר. עליו להוכיח התקיימותם של "טעמים מיוחדים המצדיקים זאת" על-מנת למנוע שימוש לרעה בהליך החריג של עיון מחדש… כאשר לא חל שינוי בנסיבות כאמור, עדיין נתונה לערכאה שנתנה את ההחלטה הסמכות לשנותה, אולם הלכה פסוקה היא כי הדבר ייעשה רק "במקרים נדירים ביותר", כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית.

כך נקבע גם בע"א 9396/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלי זנגי, נה (3) 537 וכן ברע"א 3881/17 סימון טיבי נ' ווי קוון אינבסטמנטס לימיטד‏‏ שם נפסק כי:

בשל החשש מפני שימוש לרעה במנגנון של בקשה לעיון חוזר… הרי שנדרשים טעמים כבדי משקל על מנת לשכנע שיש הצדקה לעשות כן מבלי שהשתנו הנסיבות… לבית המשפט נתון מרחב של שיקול דעת בעניין זה, ועליו לשים לב במיוחד לכך שלא מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט. "ברי כי בקשה לעיון חוזר איננה דרך המלך להשיג על החלטה שניתנה, וכי שינוי החלטה שלא באמצעות הליך ערעורי לא ייעשה כדבר שבשגרה. זאת נוכח האינטרס הציבורי והפרטי גם יחד, ליעילות ההליך השיפוטי, ליציבות החלטות שיפוטיות ולהגנה על ציפיות הצדדים המחזיקים בהחלטה שיפוטית שכבר ניתנה.

כך הם פני הדברים גם בפסק דין שניתן ברע"א 7025/17 אחים המאם הובלות ומסחר בע"מ נ' מחזור פלדה בע"מ וכמו כן בע"א 3604/02 אילן אוקו נ' יחיאל שמי, נו(4) 505.

הלכה היא שביהמ"ש אינו נוטה לעכב ביצוע של תשלום הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין (ע"א 4346/14 עזבון המנוח מג'אדלה מוחמד יחיא יוסף נ' עזבון המנוחה מג'אלה עאישה חאג' מחמוד וכן בע"א 6593/12 מנאר יעוץ כלכלי והשקעות בע"מ נ' מנאלח מיסי, ואף בע"א 7419/13 יצחק חג'ג' נ' מגן דוד אדום בישראל.

 

הגשת ערעור אינה מהווה סיבה לעיכוב ביצוע של פסק הדין בערכאה ראשונה

כלל הוא, שהגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים (תקנה 466 לתקנות). הצידוק העומד בבסיס כלל זה נעוץ בזכותו של בעל דין שזכה בתביעתו לאחר שניתן לצדדים יומם בבית המשפט ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר קבלת פסק הדין שניתן לטובתו.

לצד כלל זה ובמקביל לו, ישנם מקרים יוצאי דופן המצדיקים את עיכוב ביצוע פסק הדין. מטרתו של עיכוב הביצוע הוא לשמור על המצב הקיים, כאשר עולה חשש שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו באם יתקבל הערעור. ע"א 10013/17 דוד אמסלם נ' ישראל קרול.

 

התנאים הקבועים בהלכה הפסוקה ובחקיקה לצורך עיכוב ביצוע

על המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין לשכנע את ביהמ"ש בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים:

האחד – כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים.

והשני – כי "מאזן הנוחות" נוטה לטובתו, כלומר, עליו להראות שישנו חשש של ממש שיהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור לאחר שכבר בוצע פסק הדין שניתן בערכאה הראשונה.

כידוע בין שני השיקולים הללו מתקיים יחס של מעין "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, ניתן להקל בדרישה הנוגעת לסיכויי הערעור, ולהפך. (ע"א 5671/11 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ.

 

עיכוב ביצוע של פסק דין כספי לעומת פסק דין מסוג אחר

באשר לעיכוב ביצוע פסק דין כספי – הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע פסק הדין, מאחר שמימוש פסק דין לתשלום כסף הוא בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה (ע"א 7221/01 י.ג רובינשטיין יצור וסחר נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם, פ"ד נו(4) 178).

על מבקש עיכוב הביצוע של פסק דין כספי לשכנע שבמידה שלא יעוכב פסק הדין, יהיה קושי לגבות בחזרה את הכספים שישולמו מכוח פס"ד ככל שהערעור יתקבל.

כמו כן אם מוכח שדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע תביא לקריסתו הכלכלית של המערער או תגרום לו לנזק רב, ומנגד הנזק שייגרם למשיב אם לא יעוכב הביצוע הוא קטן יותר – ייטה ביהמ"ש לעכב את הביצוע.

 

עיכוב ביצוע בעניין של העברת משמורת

לאחרונה ניתנה החלטה במסגרת תיק משפחה שבו ניתן פסק דין, המעביר את המשמורת בקטינה המצויה בגן חובה לידי האב בנסיבות מאוד מיוחדות בהן נקבע כי האם גרמה לניכור הורי חמור (תמ"ש 18869-12-15).

בית המשפט לענייני משפחה שעל פסק דינו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בעניין המשמורת נתן עיכוב ביצוע על פסק דינו שלו עצמו, וזאת מאחר והמדובר במשמורת, ונוכח העובדה שלא ניתן לטלטל ילדה מהורה להורה כל עוד אין פסק דין סופי וחלוט מבית המשפט המחוזי, ואולי אף מבית המשפט העליון. סוגיית המשמורת אינה קלת ערך, אין היא עוסקת בכספים ו/או ברכוש, והיא ממש דיני נפשות במובן המהותי של המילה.

 

עיכוב ביצוע חלקי

לפי תקנה 470 לתקנות ניתן לעכב ביצוע בדרכים שונות. בין היתר, נתונה לביהמ"ש הסמכות להורות על עיכוב ביצוע חלקי (ב"ש 503/82 משה אלקיים נ' אביבה אלקיים, פ"ד לח(1) 337, 339). כאשר הצדדים מצביעים על קשיים כספיים של הצד שכנגד וכאשר עולה מהסיטואציה מורכבות ובעייתיות מיוחדת, עולה הצורך במציאת פתרון "אמצע" המאזן בין זכויות הצדדים, פתרון שכזה ניתן ליישם בעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין.

ואיך יתייחס בית המשפט למאזן הנוחות ומה המשמעות כי צד להליך הינו תושב חוץ משמע אינו אזרח ישראל

באשר למאזן הנוחות – יש לקחת בחשבון כי אחד הצדדים עשוי להיות תושב חוץ שאין לו נכסים בישראל. בע"א 4705/06 יונה אטלנוב נ' שמואל חורש דחה ביהמ"ש העליון בקשה לעיכוב ביצוע מלא של פס"ד כספי שניתן לזכותו של תושב חוץ, לאחר שביהמ"ש המחוזי עיכב חלקית את ביצוע פסה"ד במובן זה שעוכב תשלום מחצית מהסכום בלבד. בית המשפט קבע שעיכוב ביצוע באופן זה ביטא איזון מתאים וראוי. באשר להיות הזוכה בפסה"ד תושב זר.

נקבע שם כי: ככלל, אין זה סביר לחייב בעל דין שזכה בפסק-דין כספי בערכאה הראשונה להמתין למימושו עד לאישור זכייתו בערכאת הערעור אך בשל היותו תושב חוץ. כלל גורף שכזה אין לו מקום… עם זאת, אין משמעות הדבר כי אין לתושבות הזרה כל נפקות, ונראה כי יש ליתן על כך את הדעת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

כך גם בע"א 1344/13 חברת האחים ישראל בע"מ נ' פרישטה בע"מ צויין כי: אכן, כפי שטוענת המבקשת, בעניין אטלנוב העיר השופט חשין כי במקרה של חיוב נזיקי, בניגוד לסכסוך על בסיס התקשרות רצונית, יש לתת משקל גבוה יותר לתושבות הזרה של החייב.

כך גם בת"א (מחוזי חי') 690-04 אלי קופל, עו"ד נ' יעל נגלר נפסק כי: כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק-דין כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת… נטל השכנוע מוטל לפתחו של המבקש, ואין זה נטל קל …

בפס"ד אטלנוב המאוזכר לעיל נקבע כי: בהתאם לעקרונות אלה, ולאחר ששקל את הנסיבות המיוחדות שלפניו, קבע בית-המשפט המחוזי כי יש לעכב את מחצית הסכום שנפסק. נראה לי כי פתרון ביניים זה הנו ראוי, ויש בו משום איזון נכון בין האינטרס של המשיבים בביצוע מיידי של פסק-הדין לבין האינטרס של המבקש להיפרע מהם, אם וכאשר יזכה בערעורו. במקרה שלפנינו, המחלוקת בין הצדדים הנה עובדתית בעיקרה, ורוב רובו של הערעור מופנה כנגד הממצאים העובדתיים שקבע בית-המשפט המחוזי.

גם בע"א 3456/14 גיורא נפתלי נ' דוד פימה מנגנון האיזון בו נקט ביהמ"ש היה עיכוב ביצוע של מחצית מסכום הזכייה ונקבע כי: "איזון בין השיקולים השונים שפורטו לעיל בצירוף הצורך לאפשר לזוכה (המשיב) ליהנות לאלתר מפרי זכייתו, ולו בחלקו, הביאני למסקנה כי מחצית מסכום פסק הדין תשולם למשיב והמחצית השנייה תופקד בנאמנות בידי בא-כוחו בישראל".

כך גם נקבע בבע"מ 7371/15 פלונית נ' פלוני,‏‏ בו בית המשפט עיכב ביצוע פס"ד באופן חלקי בלבד כך ששני שלישים מהסכום שנפסק יועברו לזוכה ואילו שליש יוותר בידי המבקשת עד להכרעה בערעור, וכן רע"א 363/04 משה קלוגר נ' מוחמד מחמוד ג'אזי.

 

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916

 

 

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ