צרו קשר
ּ

עיקרון טובת הילד

עיקרון טובת הילד

מהי ההגדרה המשפטית של עיקרון טובת הילד?

שרונה קושניר בנדרסקי מתמחה

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

מהו מעמדו של עיקרון זה בבית המשפט

ומהם המשתנים שעל בית המשפט לבחון במסגרת עיקרון טובת הילד?

עיקרון טובת הילד – הגדרה

העיקרון המנחה את בית המשפט בהכרעה בענייני קטינים, לרבות בסוגיית משמורת קטין והסדרי ראיה הוא עיקרון טובת הילד. ס' 25 לחוק הכשרות המשפטית אף קובע זאת, אך אינו מגדיר מהי טובת הילד ומשאיר לבית המשפט למלא מושג זה בתוכן.

על פי כבוד השופט חשין בבג"ץ 5227/97 מיכל דויד נ' בית הדין הרבני– טובת הילד היא "זכותו של הילד כי תישמר בריאתו הגופנית והנפשית, כי יסופקו כראוי צרכיו הנפשיים, הגופניים והחומריים".

הפסיקה הישראלית מגדירה את עיקרון טובת הילד כעיקרון על בהכרעות לגבי הסדרי משמורת, שיש לו עדיפות ואשר הוא מתנגש עם עיקרון על אחר.

מעמדו של עיקרון טובת הילד בבית המשפט

טובת הילד נתפסת על ידי בית המשפט כטובה "יחסית". מעצם טיבה, שהיא אינה מהווה את טובתו האבסולוטית של הילד. הפתרון של טובת ילד לדעת בית המשפט מהווה בבחינת הרע במיעוטו או הטובה הקטנה ביותר בנסיבות העניין: "קביעת טובתו של ילד שהוריו נפרדו זה מזה אינה אלא שקילת עדיפויות ועל פי רוב תפיסת הרע במיעוטו. אין כאן טובה שלמה או מוחלטת כמו הטובה הצפונה לילד יהודי היושב בבית הוריו הנאהבים על אדמת ישראל. מששללו ההורים טובה שלמה זו מילדם הרי הטוב אשר בתי המשפט מסוגל להעניק לו אינה אלא טובה יחסית"[3].

ברור שבית המשפט האמור לקבוע אצל מי מההורים יגדל הילד והיכן יהיה הבית הדומיננטי מנסה למצוא עבור הילד את האלטרנטיבה הטובה ביותר מהאפשרויות הקימות באשר ברור שלילד עדיף שני הורים שיחסיהם טובים.

לפיכך במציאות הנוצרת לאחר פרידת ההורים על בית המשפט לקבוע הסדר משמורת שיגשים כמה שיותר את אינטרס הילדים ליהנות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה המשמורן ועם זאת לשמור על קשר בין הילדים לבין ההורה שאינו משמורן. לשם כך על בית המשפט לערוך בחינה של כל המשתנים הקיימים.

המשתנים שעל בית המשפט לבחון במסגרת עיקרון טובת הילד

על פי כב' השופטת דורנר ברע"א 4575/00 פלוני נ' אלמוני במסגרת בחינה של טובת הילד על בית המשפט להתחשב במספר גורמים, עליו להתחשב בדעת הילדים, באיכות הקשר בין הילדים לכל אחד משני ההורים, ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת הקשר בין הילדים להורה שהמשמורת לא בידיו. כל מקרה ומקרה יבחן לגופו על פי אמות מידה אלו.

על פי הועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט על מנת שיישום עיקרון טובת הילד יהיה אחיד ושוויוני בבל ההכרעות בענייני ילדים, בעת קביעת טובת ילד מסוים יישקלו זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו בין היתר לאור הגורמים הבאים:

  1. רצון הילד, תחושותיו, דעותיו ועמדתו לגבי העניין הנדון.
  2. שלומו הגופני והנפשי של הילד.
  3. גילו של הילד וכשריו המתפתחים.
  4. מימד הזמן בחיי הילד.
  5. מינו של הילד, מאפייניו ותכונותיו הרלבנטיים לעניין
  6. השפעת ההחלטה על חייו של הילד.
  7. קשריו ויחסים עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים.
  8. עמדת הורי הילד על העניין הנדון.
  9. הידע המקצועי הרלבנטי לעניין הנדון.

כיום מונח "המשמורת" מאבד מחשיבותו והשיח הציבורי מדבר היום "באחריות הורית" משותפת.

אין כל סיבה או הצדקה שאב צעיר שמגדל את ילדיו ביחד עם האם טרם הגירושין יהיה נחות במעמדו והוא ייחשב "ההורה שאינו משמורן" מנגד יהיה מי שיטען שאם משפחה טרם הגירושין קיימה חלוקת תפקידים מסורתית דהיינו, אב מפרנס הנעדר מרבית שעות היום ואם שאינה עובדת או עובדת חלקית, אין סיבה לשנות כעת את חלוקת התפקידים זו ועל האם להמשיך כמשמורנית כפי שהייתה בפועל.

לסיכום

ילדים שהוריהם מתגרשים נחשפים גם למאבקי כוחות בעניין המשמורת, הסדרי הראייה וחלוקת האחריות, ומטרת בית המשפט למשפחה היא למזער את הנזק.

בג"צ 7/83 ביארס לוי נ' ניסים לוי לח(1) בעמ' 673).

הש' שטרסברג-כהן בע"א 2266/93 פלונים נ' אלמוני, פ"ד מט(1) 221 בעמ' 226 קבעה לעניין עיקרון טובת הילד כי מדובר במבחן "גמיש, רחב ובלתי מוגדר, המתמלא תוכן על ידי בית המשפט על פי הראיות ועל פי שיקול הדעת השיפוטי שלו".

בע'א 503/60,וולף נ´וולף, פ'ד טו, 76.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ