צרו קשר
ּ

ניכור הורי שנגרם על ידי הסבתא הביא לסירוב קטין להתגורר בבית אביו

ניכור הורי שנגרם על ידי הסבתא הביא לסירוב קטין להתגורר בבית אביו

אמו של ילד מחליטה להעתיק מגוריה עם בן זוגה וילדיהם המשותפים לחו"ל ונכרת בין ההורים הסכם לפיו הקטין יהיה במשמורת האב

עד כאן הכל טוב ויפה, ונעשה בהסכמה בין ההורים, אלא שאמה של האם, כלומר הסבתא מתקשה להסכין עם המצב, מסיתה את הקטין וגורמת לניכור הורי בינו לבין אביו, המשמורן על פי ההסכם והאפוטרופוס הטבעי של הקטין.

האם עוזבת את ישראל תוך שמותירה היא את הקטין בבית אמה והקטין מתקשה לעבור לגור עם אביו. בית המשפט מחייב את הקטין וסבתו לבצע החלטות שיפוטיות לרבות לבצע את מעבר המגורים תוך קביעת סנקציות מתאימות והמהלך מתבצע, אך הקטין מסרב לפקוד את ספסל הלימודים באופן שוטף ומתקשה להסתגל לחיות בבית האב בעיקר לאור המסרים המסיתים והשליליים, המתקבלים מצד סבתו.

כיצד יש לנהוג בעניינו של הילד ומהי טובתו?

על שאלה זו עונה כב' השופט אסף זגורי בתלה"מ 51006-08-17 בפסק דין מאלף, בו משלב הוא משפט ופסיכולוגיה ורואה באדם בפרט ובנער נשוא הליך זה, יצור המקיים יחסי גומלין עם סביבתו.

האב טען כי:

יש לנקוט באמצעים דחופים לפי סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962 כיוון שחרף ההסכם, הקטין לא עבר לגור אצלו ושנת הלימודים בפתח.

הסבתא מפרה את הוראות ההסכם שאושר בינו לבין אם הקטין, מסיתה את הילד כנגדו ולמעשה בהתנהגותה מונעת מעברו למגורים אצלו והשלמת שינוי המשמורת.

כאשר הילד בבית הסבתא, הוא מסוגר ומבודד ללא תמיכה של ממש, הסבתא אינה נותנת תמיכה לקטין כאשר מציגה היא עצמה כמי שאין לה השפעה, אך בפועל המצב שונים בתכלית.

האב עצמו מטופל ומלווה באנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגיה ופסיכותרפיה ומקבל ייעוץ כיצד לנהוג עם בנו. מנגד, הסבתא מסרבת לטיפול ולמעורבות אנשי מקצוע.

בית המשפט מינה אפוטרופוס לדין כדי שזכויות הקטין וטובתו יבחנו בנפרד

לקטין מונתה על ידי בית המשפט אפוטרופא לדין ביום 1/8/17 אשר סברה כי ההסכם שכרתו הורי הילד אינו מבטא את טובתו כראוי ועומדת לו הזכות לייצוג עצמאי ונפרד משל ההורים. יחד עם זאת, לא סברה היא כי נכון לעתור לביטול ההסכם.

לדברי האפוטרופא לדין, כאשר ביקשה לעמוד על הקושי ועל הסירוב לעבור לגור בבית האב, למדה או הסיקה, כי קיימים קשיים רבים הקשורים לטיב ואיכות הקשר שבין הקטין ואביו, קשר שהינו לוקה בחסר כך לפחות לפי הרגשת הקטין מאז ומתמיד. האפוט' לדין ציינה, כי הקשר בין האב לבין הקטין טכני וחומרי בעוד שאצל הסבים הוא זוכה לקשר רגשי וגם לקשר פיסי קרוב יותר.

לאור כל אלה, עמדה האפוטרופא לדין על שינוי ההסכם בעניין המשמורת, הותרת מקום מגורי הקטין בבית הסבים רוב ימות השבוע ומעט ימים אצל האב.

בית המשפט לא קיבל את ההמלצה של האפוטרופוס לדין

חרף המלצת האפוטרופא לדין והגם שהיא ידו הארוכה של בית המשפט ואמורה להיות נייטרלית ומקצועית סבור בית המשפט שיש לדחות את הצעותיה ועמדתה.

בית המשפט קובע כי הסבתא אחראית ואף אשמה במצב וכי יש לה יותר מיד ורגל בנעשה באמצעות שימוש בהסתה גלויה וסמויה

נקבע כי המכשול בפני יישום וביצוע הסכם המשמורת אינו נעוץ ברצונו הנחרץ והעצמאי אלא במערכת יחסים קלוקלת או בלתי קיימת בין האב לבין הסבתא והשפעה ניכרת של הסבתא על רצונו של הקטין בין אם במודע ובין אם שלא במודע, בין אם במתכוון ובמזיד ובין אם ברשלנות, בין אם מתוך רצון אישי שלה ובין אם מתוך רצון אישי שלה והפעלה מרחוק של האם.

בבית הסבתא בו הוא מתגורר, חווה הקטין הסתה ומסרים לא תמיד חיוביים ביחס לאביו ובנוגע למעבר. ניכר מהודעות האם לבית המשפט מיד לאחר אישור ההסכם ומאוחר יותר כי למעשה גם היא לא באמת משלימה עם ההסכם ויישומו ובלב בית המשפט חשש, כי היא פועלת מרחוק בשיתוף פעולה עם הסבתא לסיכול ההסכם.

בית המשפט קובע כי לא המעבר הוא זה שיפגע בקטין אלא המשך הסתה של האם והסבתא כנגד המעבר וכנגד האב. בשל כך גובר עד מאוד החשש, כי אם אותם מסרים ימשיכו להיות מועברים לקטין כאשר הוא אצל הסבתא, הרי שבסופו של דבר הוא לא יעבור לעולם לאביו.

אין עדיפות לזכות הייצוג העצמאית של הילד על פני הוראות חוק הכשרות

הטענות של האפוטרופא לדין לפיהן בשל הייצוג העצמאי, התביעה העצמאית והוראות האמנה לזכויות הילד אינן שקולות או עולות על הוראות דין אחרות הקבועות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962.

טובתו ורצונו של הקטין נבחנו על ידי בית המשפט בטרם הוסכם על העברת המשמורת מהאם לאב

גם הטענות כאילו הילד לא שותף בהליך אישור ההסכם אינן נכונות שכן התקיימו 2 ישיבות לאישור ההסכם בבית המשפט, בתווך פגש בית המשפט בקטין. את פסק הדין הכפיף בית המשפט לפסק דין משלים שיינתן לאחר שמיעת הקטין.

האם עצמה הסבירה כי שיתפה הקטין בהסכם חודשים קודם כריתתו. הסכם הגירושין מחייב איפוא הן את הצדדים והן את הילד. רק בנסיבות שבהן יתרשם חלילה בית המשפט כי מעבר ו/או המשך מגורים של הקטין בבית אביו עלול לגרום לו לדיכאון או סבל נפשי מתמשך רק אז ניתן יהיה לומר כי מדובר בנסיבות חדשות שיצדיקו בחינה מחדש של ההסדרים שקבעו ההורים בעניין המשמורת ואשר אושרו בידי בית המשפט.

בית המשפט קובע כי הקטין הוא אזרח צעיר של מדינת ישראל, ככזה שומה עליו לכבד אחר צווים שיפוטיים ואחר ההסכמות שערכו הוריו. נכון לעת הזו, אין אינדיקציה מקצועית לפיה לא יוכל הוא לצלוח מעבר למגורים אצל האב ולימודים במקום החדש.

האינדיקציות שכן קיימות הן לכך שאם המהלך לא יסתייע לאלתר, ככל הנראה הוא לא יתרחש כלל בשל אי שיתוף הפעולה האמיתי של האם והסבתא ובשל משקעי העבר בינן לבין האב. כיבוד הרצון של הקטין כעת לא לעבור עלול לפגוע בו בטווח הארוך ולא ניתן להמתין עם תוצאה שכזו ולו דקה נוספת בנסיבות שנוצרו.

בית המשפט הורה על חוות דעת מומחה בנוגע לקטין

בית המשפט הורה על הגשת חוות דעת מומחה לצורך קבלת המלצות בנוגע לקטין. בחוות דעת שהוגשה על ידי דר' דניאל גוטליב נאמרו הדברים הבאים:

האב הינו אב ראוי לגדל את הקטין אשר פגוע בשל נטישתו על ידי אמו שהחליטה להגר מעבר לים.

המומחה מציין כי האב ציין בפני שכונה על ידי הסבתא בטלפון כ"שטן" או "היטלר" והוא מודאג שהילד סופג את הגישה השלילית כלפיו מהסבתא.

לדבריו, הסבתא אף הסריטה את הקטין מתבטא שאינו רוצה להיות עם האב. האב חש כי הילד נקרע בקונפליקט נאמנויות בינו לבין הסבתא.

המומחה התרשם מהאב, כי מדובר באדם שקול וענייני, אדם הנוהג להתייעץ עם פסיכולוגים לגבי הקטין ואף פנה לפסיכולוגית שתתקשר עם הקטין וזאת על דעת האם. האב אינו מחפש מאבקים מיותרים והוא הביע דאגה כנה ועניינית לשלום הילד ומנגד הפגין הרבה מאוד רוגע ונחישות וגם אורך רוח.

בכל הנוגע לסבתא, התרשם המומחה, כי חרף שיתוף הפעולה שלה בבדיקות היה זה שיתוף פעולה על פני השטח בלבד, כאשר לעתים קרובות הוא נותר בתחושה שאין היא נותנת תשובות ענייניות וברורות. מכל מקום הסבתא רואה את התנהגות האם כחיובית ומתקשה למצוא פגמים בה והשפעות שליליות על והיא אף לא הביעה בפני המומחה ביקורת או תחושת אי נוחות משמעותית מכך שהקטין לא פוקד את ספסל הלימודים.

אין ספק, כי לסבתא גם תכונות חיוביות חשובות ביותר ובעיקר חום ואהבה כלפי הנכד, אכפתיות ודאגה, אך באלה אין די בנסיבות העניין כדי לקבוע שיש לה עדיפות על פני האב.

המומחה שוחח גם עם אמו של הקטין באמצעות הטלפון. משיחות אלו התברר בצורה ברורה ביותר שקיימת אצלה התנגדות מאוד נחרצת לכך שהקטין יגדל אצל אמה.

האם הסבירה כי ישנה מערכת יחסים מורכבת לאם עם הוריה, כאשר בכל הנוגע לקטין, הסבתא אינה מציבה בפניו גבולות ועל כן הקטין תופס אותה כמיטיבה ועדיפה עבורו, להבדיל מהאב שמציב גבולות ברורים.

מהאם הבין המומחה, כי היא רואה את המשך גידולו של הקטין בבית אביו בתור החלופה הטובה ביותר בנסיבות. היא הביעה דעה חיובית ביחס לאב ולא התלוננה על שום דבר מהותי בהתנהלותו ההורית כלפיה וכלפי הילד.

המומחה מצא את גישת האם כגישה עניינית ביותר הממוקדת בצרכי הילד. האם ביקשה מהמומחה שייקבעו הסדרי שהות ברורים של הילד אצל הסבתא, אחת לשבוע באמצע השבוע ובכל סוף שבוע שני למשך סוף השבוע וכן ביקשה להסדיר מפגשי הקטין עמה.

המומחה הוסיף עוד, כי בעלה הנוכחי של האם היה אף נחוש ממנה בהתנגדות לכך שהקטין יגור אצל סבתו.

המומחה מגיע למסקנה כי ביקורת הקטין כלפי אביו אינה מוצדקת ושטחית

המומחה בחן גם את האינטראקציה בין האב לבין הילד במספר מפגשים ומצא כי הקטין פיקח מאוד אך מנגד מאוד לא בוגר ביחס לאחרים בני גילו וכי הוא חש חוסר וודאות, מתכחש לכעסו על האם ויש לו נימוקים לא רציניים וחלשים ביחס לרצונו לגור עם הסבתא.

תלונותיו של הקטין כלפי האב, כולן הן תוצר של המאבק המתנהל כיום ולא מהשנים הרבות בהן הקשר שלו עם האב התנהל על מי מנוחות.

המומחה התרשם נחרצות, כי הקטין שרוי היום בסד לחצים. לדבריו אם היה יכול להחליט, הרי שהיה מעדיף שאמו תשוב ארצה והוא היה חוזר לגור עמה. אלא שאפשרות זו אינה מציאותית בנסיבות הקיימות, שעה שהאם עשתה את בחירותיה.

בית המשפט מבקר את התנהלות האם שבסופו של יום היא זו שהציבה את הילד במצב נפשי ורגשי קשה ביותר תוך שהיא למעשה נוטשת אותו, מנהלת מאבק מרחוק לסירוגין באמצעות אמה ולא רואה ככל הנראה את הנזקים הרבים שנגרמו לו בשל מעברה.

שיקולי המומחה בעד המשך משמורת של הילד אצל האב

  1. מדובר באב הביולוגי של הילד.
  2. האב היה מעורב בגידול הילד במהלך כל תקופת ילדותו ושמר על קשר עקבי ורציף עמו.
  3. האב שילם דמי מזונות לאורך כל הדרך כפי שנדרש.
  4. לכל הדעות, היה קשר טוב בין האב לבין הילד וגם הילד שטוען ההפך לא מסוגל להצביע אפילו על חצי דוגמא המעידה על כך ואין ליתן משקל לתלונותיו כיום.
  5. גישת האב נכונה ועניינית כהורה והוא נעזר ומסתייע באנשי מקצוע. הוא מטפל בילד במסירות, בחום ובתבונה. למרות שהילד סירב ללכת לבית הספר, הוא בנה לו תוכנית חליפית בבית עם חונך שגם הוציא אותו מהבית ומנתק אותו ממסך המחשב אבל גם לומד אתו ועומד בקשר עם בית הספר של הקטין.
  6. אין לקטין בסיס משכנע לנימוקי ההתנגדות להמשיך להיות אצל האב.
  7. הקטין אומר שרוצה לגור עם הסבים, אך למעשה משווע להחלטה ברורה כי עליו לגור עם האב ובאם שני ההורים יישרו קו אחרי החלטה שיפוטית שכזו הוא יוכל להסתגל ולהתמודד, גם אם בהתחלה יהיו לו קשיים.

המומחה לא מוצא כל רבב בהתנהגות ובהתנהלות האב אך התקשה להציע לבית המשפט ולמשפחה פתרון שייקל על קונפליקט הנאמנויות של הילד.

התרשמות העובדת הסוציאלית

התרשמות העו"ס מהקטין הינה כי הוא אינטליגנטי אך מאוד לא בוגר יחסית לגילו. הוא התקשה להתנסח והרבה לחייך כאשר הותיר שאלות ללא מענה. העו"ס הוסיפה כי יש לקחת בחשבון שהקטין בגיל ההתבגרות על כל המשתמע מכך בנוסף למשבר עזיבת אמו לחו"ל, ומעברו למגורים אצל אביו.

העו"ס התרשמה מהאב, כי הוא אב דואג ומסור המתמודד באופן שקול ואחראי עם סוגיות משבריות הנוגעות לגידולו של הילד. עם זאת ולצד הנחישות ואורך הרוח כלפי הקטין בהתמודדות עמו, התרשמה העו"ס מקשיים שיש לאב ליצור אינטימיות וחום ביחסיו עם הקטין.

נכון לעת הגשת התסקיר, היחסים ביניהם נעדרים רוטינות של סדר יום ביתי למעט ארוחת ערב משותפת, ותקשורת לא פורמלית. העו"ס משקפת עוד את האתגר הניצב בפני האב לבסס שגרת יומיום עם בנו, שגרה שהיא מכילה, אוהבת ומהווה מקום בטוח.

העו"ס טענה עוד, כי הצד התוקפני או הנוקשה מצדו של האב צץ כאשר התבצר בעמדותיו בכל הנוגע לקשר של הקטין עם הסבתא תוך חזרה בו מהסכמות בעניין זה שהיו בשיחות קודמות עם העו"ס תוך עמידה בלתי מתפשרת על כך שיש להתנות את המפגשים של הקטין עם הסבתא באמצע השבוע בכך שהיא תתחיל טיפול.

הסבים טעונים מאוד עד כדי אגרסיביות ומציגים עמדה שלילית ביותר כלפי האב. הם מוצפים בכעס וכאב עבור הקטין. העו"ס מתרשמת כי כיום הסבים הם נגד שני ההורים, פוגעים לחלוטין בדבריהם בדמויות ההזדהות ההוריות של הקטין. הם מאמינים שהם ראויים יותר לגדל את הילד מאשר הוריו ומתקשים להסתגל למציאות שנכפתה עליהם באמצעות ההחלטה השיפוטית.

גם מדיווח המטפלת הפסיכולוגית בקטין למדה העו"ס על פגיעה בהזדהות ההורית של הקטין על רק שלילת ההורים על ידי הסבים. דר' רוסו, הפסיכולוגית המטפלת בקטין ומעבירה הדרכה הורית לאב הציעה לסבים הוצע לסבים להשתתף ולהשתלב בתוכית הטיפולית (הדרכה וטיפול) במטרה לגייסם לטובת הילד ולהפכם לדמויות מכילות ומחבקות מעצם תפקידם ללא שהם שוללים את מקום הוריו של נכדם.

ההצעה היא שהסבים ישתלבו באמצעות מטפל מטעמם, בו הם יתנו אמון ויוכלו להיעזר כדי להבין את אחריותם הרבה ביצירת מבחן נאמנויות ובלבול בקרב הילד.

הפסיכולוגית אינה רואה מקום להפסקת הקשר עם הסבים ולדבריה יש חשיבות בשימור הקיים עם גבולות ברורים. יש לציין, כי הסבתא התנגדה בפני העו"ס (וגם בדיון) להדרכה וטוענת כי אינה זקוקה לכך.

המלצת העו"ס הינה לקיים זמני שהות של הילד עם אמו, ועם הסבים לקבוע זמני שהות, וכן המליצה העו"ס על המשך טיפול רגשי לקטין והדרכה הורית לאב במתכונת הקיימת, חיוב הסבים בהשתלבות בהדרכה הורית על פי מתכונת שתיבנה עבורם על ידי אנשי מקצוע ממקום מגוריהם, ושימוש בסמכויות שיפוטיות לאכיפת החלטות.

עמדת האפוטרופא לדין של הילד היתה שגויה מאחר וסברה שטובתו ורצונו זהים ואין זה כך בפועל

הקשר של האפוטרופא לדין והתייחסותה של טובתו עבר תמורות מאז מונתה על ידי בית המשפט. בתחילה, קיבלה האפוטרופא לדין את הרושם שהעברת משמורת הקטין לאביו אינה מתיישבת עם טובתו, מכיוון שטובתו ורצונו חד הם. על-כן, גם הוגשה התביעה מטעמה להותיר הקטין להתגורר אצל סבתו.

על הסיוע המשפטי להדגיש היטב בפני עורכי הדין האפוטרופוסים לדין את הזהירות הנדרשת לא רק בשיקוף הרצון המוצהר של הילד או הנער אלא להיזהר שבעתיים גם בנקיטת הליך "בשם הקטין" כנגד הוריו.

שמא מהלך שכזה לא יקשה עוד יותר על בית המשפט להגיע הן לחקר האמת והן לקבלת הכרעה נכונה מבחינת הילד, הכרעה שתבטיח קשר שלו עם שני הוריו, עם כל בני משפחתו.

בית המשפט נתן החלטה שהיא למעשה בניגוד לעמדת האפוטרופא לדין ולעמדת הקטין ובגדרה הורה, כי אם הקטין לא יעבור לאביו עד 1/9/18 תחוייב הסבתא בפיצוי בסך 20,000 ₪.

משניתנה החלטה זו ובוצעה בפועל, הובן גם על ידי האפוטרופא לדין, כי אכן הייתה זו שגיאה לפעול באופן "עיוור" בהתאם לרצון הילד והחל להתאפיין שינוי יסודי גם בגישת האפוטרופא לדין, עד כי כיום אף היא סבורה, כמו גורמי הטיפול והמקצוע, כי טובת הילד להישאר בבית אביו ואף להימנע מקשר הדוק מדי עם הסבתא אלא אם כן יובטח כי הוא יישמר מעירוב בהליך ו/או הסתה כלפי האב.

לאחר הדיון, הוגש דיווח חסוי שתוכנו חמור לדעת בית המשפט בכל הנוגע לתרומת הסבתא לניכור הקטין כנגד אביו ועירובו בהליכים המשפטיים. מאחר ובית המשפט מנוע מלחשוף הדיווח לא יעשה כן, אך ככל שיוגש ערעור, בוודאי ערכאת הערעור תוכל לעשות כן ולהתרשם.

כאמור, בית המשפט חש חובה להדגיש כי המקרה שבפניו משמש דוגמא מובהקת לסיכון הנשקף להטיית שיקול דעת של עולם המבוגרים ביחס לילדים.

מנגד, יש לראות במקרה הנוכחי גם כהמחשה לתרומה האפשרית של האפוטרופא לדין לטובתו של הילד. בית המשפט מציין כי מצויים אנו בעידן של התחזקות תימות כגון זכויות ילדים, ייצוג ילדים, אינטרסים של ילדים, מעמד ילדים, שמיעת קולם של הילדים, שיתוף ילדים ותימות אלו משפיעות עמוקות על שיקול הדעת השיפוטי ועל ההכרעות השיפוטיות הניתנות בבתי המשפט לענייני משפחה בענייני ילדים.

אין זהות בין טובת הילד לבין רצונו ויש להיזהר מלהתבלבל

בית המשפט חש חובה להזהיר עצמו ואת העוסקים במלאכה מהישאבות, האדרה, הסכמה, ופעולה אך ורק על פי קולם של ילדים או רצונם אפילו כאשר רצון זה נראה על פניו מפורש, ברור, משכנע והגיוני על פניו.

האזהרה הזו חייבת להדהד היטב בעיקר במקרים של משפחות עתירות קונפליקט וקל וחומר שבעתיים, כאשר ניבטים ניצני השפעת הקונפליקט על הילדים בדמות של התנכרות למי מההורים. אין בכך לומר, כי אין מקום לשמיעת ילדים או שיתופם בהליך. יש בכך לחייב זהירות כפולה ושימוש במיומנויות מתאימות של השופט לאתר סימני ניכור הורי כאמור.

ההתנכרות להורה אינה חייבת להתקיים רק בסכסוך גירושין או רק בין הורים. היא בהחלט יכולה להתקיים ולהופיע גם בקשרים בין בני משפחה מורחבת יותר כגון סבים, סבתות, אחים, דודים ועוד.

במקרה שלפנינו, הקטין מעוניין להישאר בבית סבתו עמה גדל מאז לידה. הדבר מלמד על הקשר החזק שיש בין הקטין לבין הסבתא, קשר שהוא חשוב ומשמעותי עבורו, אבל בה במידה הרסני מבחינת התפתחותו הרגשית והאישיותיות, מקום שהסבתא אינה משחררת את ברכת הדרך לקטין להתגורר עם אביו ומעמיסה עליו את הצורך בהתנכרות לאב והערמת קשיים בפניו לנרמול הקשר.

מעורבות טיפולית כפופת סמכות שיפוטית

במקרים של מניפולציות רגשיות על ידי הורה (או סב) וכאשר מדובר במשפחות עתירות קונפליקט או המנהלות קונפליקט בעצימות גבוהה ומתמשכת, חייבים להימצא כשהם צועדים יד ביד – מעורבות טיפולית כפופת סמכות שיפוטית. ההליכה הדיאדית הזו של טיפול עם סנקציות היא היחידה שתוכל להבטיח את הגבולות הנחוצים עבור הילד ועבור הדמויות החשובות עבורו – דמויות שמצויות בסכסוך.

עמדת המוצא של המשפט הישראלי היא כי להורים יש מעמד עדיף על פני כל בן משפחה אחר

מעמד ההורים כלפי ילדיהם, אחריותם ועליונם ביחס לכל בן משפחה אחר הוא בבחינת עמדת מוצא של המשפט הישראלי. לא מדובר על כפות מאזניים שוות אלא על הטיה מוקדמת של המשפט ועל מעין אקסיומה שיפוטית שטובת הילד להיות אצל ההורה וטובה זו גוברת על טובתו להיות אצל בן משפחה אחר.

קול הדם על פי הפסיקה

הפסיקה מלמדת אף היא על העדפת "קול הדם" על פני כל עיקרון אחר, כאילו מובלעת בתוכו ההנחה שטובת הילד היא להיות אצל ההורה ולא אצל סב, סבתא או דוד, ללא קשר לטיב הקשר בינו לבין אותם בני משפחה ואף אם הייתה זיקה או קרבה רגשית חזקה יותר אליהם לעומת הזיקה אל ההורה הביולוגי ואף הם טיפלו בקטין טוב יותר בעבר.

הדבר חזר ונשנה בפסקי דין בעניין ד"נ 30/85 פלונים נ' פלמוני, פ"ד לט(2) 1 ; ע"א 488/77 פלוני נ' היועמ"ש, פ"ד לב(3) 421, בג"צ 532/79 פוקס נ' וינברג, פ"ד לד(1) 209, 214, ע"א 212/85 פלוני נ' פלונים, פ"ד לט(4) 309, תמ"ש (ת"א) 107060/99 ד.ש. נ' א.ק. [פורסם בנבו] (2001) תמ"ש (קר') 6902/06 פלוני נ' אלמונית [פורסם בנבו] (2010) תמ"ש (טב') 42833-08-11 פלוני נ' אלמונית.

בפסיקה לעיל, בכל מקרה של "תחרות" בין מי שאינו הורה לבין ההורה, נפסק כי המשמורת תעבור להורה.

עוד נקבע, כי רצון הקטין לא מהווה שיקול בסיטואציה שבה המאבק על משמורת הוא בין הורה לבין מי שאינו הורה ודוקטרינת זכויות הילד לא חלה (תמ"ש (ת"א) 107060/99 ד.ש. נ' א.ק. לעיל).

מצד אחד, ברור שעל הקטין להישאר לגור אצל האב ואין מקום לשקול כלל מגוריו אצל הסבתא.

מצד שני, הקשר של הילד עם הסבתא הוא קשר חם, הדוק, רב שנים ובלתי ניתן לויתור. הסבתא היא כמו אם לילד.

מצד שלישי, הסבתא לא מצליחה להפריד בין משקעי העבר והסכסוך לבין הצורך של הילד ביציבות, עקביות וודאות הן בקשר שלו איתה והן בקשר שלו עם האב. הסבתא היא סובב ומסובב. היא משפיעה על הקשר שלה עם הילד והיא משפיעה על הקשר של הילד עם אביו (ואף עם אמו). השפעתה מכרעת.

השעיית הקשר עם הסבתא

לגישת העו"ס ההחלטה בדבר השעיית הקשר עם הסבתא, מתיישבת עם נסיבות העניין לאותה עת והיא עתרה לכך שבית המשפט יעשה שימוש בסמכויותיו השיפוטיות כדי לחייב את הסבתא בשיתוף פעולה עם החלטות שיפוטיות.

שימוש בכלים טיפוליים

בנסיבות העניין, שוכנע בית המשפט איפוא כי השימוש בכלים טיפוליים בסכסוכי משפחה, הוא חיוני כדי להביא לשיווי משקל ואיזון בחייו. הוא לא יוכל ליהנות מאביו ומסבתו ללא שאלה יתחילו לתקשר באופן חיובי. הוא לא יוכל באמת להינצל מקונפליקט הנאמנויות עד שעניין המשמורת לא יהפוך עניין סגור. אך לא רק עניינים אלה חיוניים עבור הקטין.

הטיפול הרגשי חייב להימשך. וחשוב לא פחות: הן האב והן הסבתא חייבים להמשיך בהדרכה הורית מתאימה. בעוד שלגבי האב גם ללא החלטה שיפוטית הוא עצמו יזם טיפול מתאים, הרי בקרב הסבתא יש סרבנות והתחמקות מכך.

מקריאת פסק הדין, ברור שבית המשפט "נלחם" על הקשר בין האב לבן ואין אלא להעריך ולהוקיר גישה אכפתית זו.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ