צרו קשר
ּ

נזקקות וחוק הנוער

נזקקות וחוק הנוער

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

ירדן סבלה מאנורקסיה קשה במהלך כל שנות התבגרותה, ולאחר אשפוז במחלקת הנוער של "גהה" הצליחה להתגבר על בעיותיה, העלתה במשקל, ואף יצאה למפגשים עם בחורים אותם הכירה באמצעות אתרי הכרויות ברשת. ירדן הקפידה להגיע למפגשים בקבוצות תמיכה שונות על מנת לשמר את מצבה ובאחד מהמפגשים הכירה את נועם, מכור לשעבר לסמים, שהיה נקי כבר שלוש שנים תמימות.

ירדן ונועם החליטו להינשא לאחר ששה חודשים של הכרות, ולמרות החשש של בני המשפחה משני הצדדים – הרתה ירדן מיד לאחר החתונה, וילדה בחודש השביעי תאומות בנות.

הקשיים שבגידול התאומות שנולדו פגות, דרדרו את מצבה הנפשי של ירדן, ובו זמנית חזר נועם להשתמש בסמים "קלים" והחל לנהל אורח חיים של מכור. מהר מאד החל נועם להעדר בלילות וירדן הפסיקה לתפקד כמעט לחלוטין. היא אמנם האכילה את הבנות, אך מיעטה לצאת עמן לטיולים באוויר, מיעטה לקלח אותן, ולא הייתה קשובה לצרכיהן. מצבה של ירדן החמיר ובמקביל לא הייתה לה ולו עזרה מינימלית מנועם, והיא החלה להפחית ממשקלה בצורה קיצונית.

באחד הלילות, כאשר הבנות בכו במשך שעה תמימה, הוזמנה המשטרה על ידי השכנים אשר סברו כי מישהו מתעלל בבנות, ואזי התברר כי נועם כלל לא בבית, וכי ירדן התעלפה והייתה מחוסרת הכרה משך מספר שעות. הבנות הובהלו לבית החולים שם התברר כי הן סובלות מהתייבשות קלה ומתת משקל וכן מהזנחה הגיינית כוללת שבאה לידי ביטוי בפצעים בכל הגוף.

לתמונה נכנסה פקידת סעד מחוזית אשר הורתה על העברת הבנות לידי משפחת אומנה חסויה, ונקבע דיון חירום בעניין זה בבית המשפט לנוער. האם פקידת הסעד פעלה על פי הדין והסמכויות המוקנות לה?

חוק הנוער מפרט כמה מצבים, בהם רואים קטין כ- קטין נזקק.

החלופה הנוגעת לענייננו מצויה בסעיף 2(6) לחוק- "קטין הוא נזקק כשנתקיים אחד מאלה: ….. (6) שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע…".

התאומות היו בסיכון גופני כשהן במשמורת אביהן ואמן ו/או מי מהם. אף אחד מן ההורים לא היה כשיר בשלב בו נמצא כל אחד מן ההורים להיות הורה משמורן לקטינות.

חוק הנוער מעמיד לרשות גורמי הרווחה, דהיינו הלשכה לשירותים חברתיים/העובדות הסוציאליות ופקידות הסעד, שורה ארוכה של אמצעים לטיפול ב- קטינים נזקקים.

השימוש באמצעים אלה ייעשה על פי החלטה של בית המשפט לנוער, במסגרת פנייה של פקיד הסעד. אמצעי הטיפול בקטינים הנזקקים מפורטים בסעיף 3 לחוק הנוער:

  1. דרכי טיפול והשגחה

"היה פקיד סעד סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין, או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה אל בית המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית המשפט כי הקטין הוא נזקק, רשאי הוא-
(1)
לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
(2)
להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
(3)
להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;
(4)
להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית-המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971".

עוד קובע החוק כי בית המשפט לנוער יחליט בעניין רק "לאחר שנתן לקטין, לאחראי עליו ולפקיד הסעד הזדמנות לטעון טענותיהם ולהציע הצעותיהם" (סעיף 8 לחוק).

לצד הסדרי טיפול אלה מאפשר חוק הנוער לפקיד הסעד לנקוט ב"אמצעי חירום" במצבים שאינם סובלים דיחוי, כפי המקרה שמתואר לעיל, בו נשקפה סכנה לחייהן של התאומות.

עניין זה מוסדר בסעיף 11 לחוק, כדלהלן:

  1. אמצעי חירום

"(א) היה פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט….".

בנוסף לכך, מסמיך חוק הנוער את בית המשפט, בהחלטת ביניים, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו לגביו על-ידי פקיד הסעד. לעניין זה נקבע בסעיף 12לחוק:

  1. החלטות ביניים

"רשאי בית המשפט בהחלטת ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד סעד; החלטת ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת תקפה כאמור בסעיף 14".

פקידת הסעד אם כן, פעלה כדין, כאשר הוציאה את שתי הקטינות ממשמורת הוריהן והעבירה אותן לאומנה, משפחה שתדאג לצרכיהן ותוודא כי התאומות הפעוטות לא תהיינה בסיכון.

ההלכה המשפטית קובעת כי רק במקרים חריגים ומיוחדים יוצא ילד ממשמורת הוריו וכל עוד אלו מתפקדים בצורה מינימלית – תישמר המשפחה כפי שהיא והתא המשפחתי לא ייפגע. סעיף 12 לחוק הנוער אמנם מאפשר הטלת אמצעים בהליך מזורז במעמד צד אחד, אך כאמור, צריך להיות ברור וחד משמעי כי האמצעי הקיצוני הזה הינו חיוני להגנה על שלומו ורווחתו של הקטין.

בענייננו, האמצעי שננקט הוא הוצאת קטינות מרשות אימם והעברתן למשפחה אומנת מוצדק בנסיבות העניין לאור הסיכון בו נמצאו הקטינות ובמיוחד לאור העדר תפקוד בסיסי של ההורים. כדי להצדיק הוצאתו של קטין מרשות הוריו הטבעיים צריכה להתקיים עילה מיוחדת ויוצאת דופן. הילד נלקח מרשות הוריו וממשמורתם, ללא הסכמתם, רק כאשר הדבר מחוייב המציאות ובלתי נמנע, ואין דרך אחרת לפתור את הבעיות במסגרת הקהי.

טובת הילד משמשת השיקול המרכזי כאשר בית המשפט לנוער בוחן את דרכי הטיפול השונות ובהן טיפול הכרוך בניתוק הילד מהוריו. טובתם של ילדים דורשת, לרוב, כי ימצאו ברשות הוריהם, במסגרת התא המשפחתי הטבעי.

גם להורים עומדת זכות לקיים מסגרת משפחתית זו. ואין כל חולק כי יש לתת עדיפות למסגרת זו, כל עוד נשמרת רמה מינימלית של תפקוד ההורים. קטינות בנות מספר חודשים התלויות בהוריהן בכל עניין ועניין מצריכות תפקוד מינימלי של מי מההורים גם אם לא של שניהם והעדר תפקוד שכזה עשוי להעמיד את הבנות בסכנת חיים. ברור כי ניתוק ילד מהתא המשפחתי הטבעי הוא צעד גורלי. הוא מערער את יציבות התא המשפחתי ועלול לגרום זעזוע קשה להורים ולילדים כאחד, אך יש לבחון מה עומד מנגד.

ניתוק כפוי מערער את הילד ובהכרח משליך על שלומו של הילד. מנגד החלטה להותיר ילד ברשות הורים שגורמים או עלולים לגרום לו נזק וסבל, הפוגעים בגופו או בנפשו, גם היא החלטה גורלית שתשפיע על חיי ילד עד יומו האחרון ותשליך גם על קשריו בהמשך חיים ובמיוחד על יכולתו ליצור עבור עצמו מסגרת משפחתית נורמטיבית ולקיים מסגרת חיים תקינה ושגרתי.

בית המשפט לנוער יבחן האם הנזק הצפוי מהשארת הקטין ברשות הוריו גדול או קטן מהנזק העלול להיגרם לקטין עקב הוצאתו מרשותם.

במהלך הדיון שהתקיים בתוך מספר ימים בבית המשפט לנוער (על פי החוק יש לקיים דיון בתוך 7 ימים אם קטין הוצא מבית המשפחה על ידי פקידת סעד), הוכרזו הקטינות כ- קטין נזקק על פי חוק הנוער.

לאור זאת שכרה משפחתה של ירדן עו"ד, לצורך מאבק להחזרת הבנות לאמן. הוריה של ירדן ושתי אחיותיה נרתמו כגוף אחד לסייע, והציעו לשירותי הרווחה כי הם ישמשו כמשפחת אומנה לתאומות עד אשר ירדן תשתקם ותעמוד שוב על רגליה. בסיוע משרד עורכי הדין גיבשה המשפחה מצידה של ירדן תוכנית כוללת, העשויה שלבים שלבים, אשר תאפשר גידול הבנות ומניעת הוצאת למשפחת אומנה או חו"ח לאימוץ.

המשפחה המורחבת כולה הופנתה לבדיקת מסוגלות הורית, כאשר המלצות המכון שיערוך את הבדיקה, מן הסתם, תהיינה רלוונטיות לקבלת ההחלטות בבית המשפט לנוער באשר לגורלן של התאומות ולהמשך חייהן.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ