צרו קשר
ּ

נדחתה טענת אישה לזכויות בנכס מקרקעין של בעלה פושט הרגל

נדחתה טענת אישה לזכויות בנכס מקרקעין של בעלה פושט הרגל

דיון בטענת אישה הדורשת מחצית מזכויות שיש לבעלה, פושט הרגל, בגג, טענה שנדחתה בפסק דין של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב ב- פש"ר 12329-04-10.

 

התנגדות האישה והחייב

האישה טוענת שיש לה זכויות בשטח הגג. לשיטתה, חלק ממימון רכישת הזכויות בשטח הגג הוא מכספים שהיא הביאה ממקורותיה שלה לקשר הזוגי.

טענה חילופית מטעמה היא כי זכויותיה בגג מושתתות על הסכם ממון שבינה לבין החייב, שבו הסדירו בני הזוג את רכושם. בהסכם הממון נקבע שדירת הגג תהייה בבעלותה הבלעדית של האישה ולא תהיה חלק מאיזון הנכסים שבין בני הזוג.

לחילופי חילופין טוענת האישה שגם אם ייקבע שהזכויות בדירת הגג הוענקו לה, אין לבטל הענקה זו משום שחלפו 10 שנים מאז הסכם הממון שנחתם בעת שהחייב היה סולבנטי.

 

טענות הנאמן של החייב בפש"ר – בעל התפקיד

הנאמן כופר בזכויות של האישה בגג וטוען שהחובות למס הכנסה נוצרו בטרם שהוענקו לאישה זכויות בשטח הגג, ככל שניתנו. משכך החובות למס הכנסה קודמים לזכויותיה הנטענות. לגופו נטען שהסכם הממון הוא הסכם למראית עין ממספר סיבות:

  • החייב חתם על הסכם הממון בעת שהיה שקוע בחובות והאישה ידעה על כך ולכן לא ניתן לייחס לה תום לב;
  • העברת הזכויות היתה ללא תשלום תמורה על ידי האישה;
  • החייב והאישה מתגוררים בדירת הגג יחדיו.

נוכח האמור מבקש הנאמן להגדיר את ההענקה לאישה כהענקה אסורה ולהורות על בטלותה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.

עוד טוען הנאמן שהעברת הזכויות לאישה, חסרת תוקף משלא דווחה לרשויות המס, בניגוד לסעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

הנאמן מוסיף וטוען שגרסת האישה רלוונטית רק לאופן חלוקת התמורה ממכירת הנכס ולא למכירה עצמה; על הנכס רובצים חובות במיליוני שקלים למס הכנסה שהוא נושה מובטח ולכן מכירת דירת הגג תטיב עם כל הצדדים לרבות האישה;

ככל שקיימות זכויות כלשהן לאישה בדירת הגג הן נדחות לחוב הנושה המובטח; ובכל אופן טענות האישה לזכויות בדירת הגג נוגדות בין היתר את תצהיריה לבית המשפט בהליכי הפש"ר בעניינה;

הנאמן טוען שלצורך סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל לא הוכיחה האישה שהחייב היה סולבנטי בעת שאושר הסכם הממון בשנת 2002, שהוא מועד ההענקה;

החייב בתגובתו טוען שדירת הגג שייכת לאישה. לטענת החייב הוכרו הגירושין בארץ רק בשנת 2010 מאחר שהזוג התחתן בהליך אזרחי. החייב אף טוען שהוא מתגורר בשכירות בדירה אחרת. החייב מתנגד לטענת הנאמן שהיה חדל פירעון בשנת 2000.

 

הכרעת בית המשפט

שתי מחלוקות דרושות להכרעה בבקשה זו. האחת, זכויותיה של האישה בגג. והשנייה, החלק של צד שלישי בשטח הגג.

בית המשפט דוחה את טענות האישה ומנמק זאת בפסק דין מפורט

 

דחייה מטעמים דיוניים

במסגרת הליכי הפש"ר של האישה היא הצהירה מספר פעמים שאין לה נכסים לרבות נכסי נדל"ן ומבלי שסייגה הצהרתה בקיום נכסים שבבעלותה אך אינם רשומים על שמה. גם בבקשת האישה למתן צו הפטר בפשיטת רגל (בקשה 28) בתיק הפש"ר שבעניינה. בבקשה ובתצהיר שתומך בה: "אין לי נכסי מקרקעין, רכב, חסכונות או נכסים מהם ניתן להיפרע".

לפנינו הצהרות חד משמעיות של האישה שבאופן עקבי ושיטתי מצהירה שאין לה כל נכסים לרבות נדל"ן. והנה בבקשה שלפניי שבה מבקש הנאמן בפש"ר של בעלה לשעבר לממש זכויות בנכס מקרקעין, אך האישה טוענת שיש לה זכויות באותו הנכס.

על אלה לא זו בלבד שלא הצהירה בהליך פשיטת הרגל שלה אלא שהצהירה היפוכו של דבר. על הן האישה מנועה מלטעון היום מכוח תורת ההשתק השיפוטי שיש לה זכויות בשטח הגג.

 

השתק שיפוטי

ההלכה הפסוקה קובעת שהשתק שיפוטי חל על בעל דין שטען טענה בהליך אחד באופן שהוא, מושתק מלטעון טענה סותרת בהליך אחר, זאת אף אם הצדדים להליך האחר אינם אותם צדדים. אפנה לע"א 513/89 S/interlego a נ' lines bros. S.a-exin, מח(4) 133, 196 (1994) (להלן: "הלכת אינטרליגו") ולרע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, נט(6) 625, 632-633 (2005); ע"א 4170/14 אילן כהן נ' יהודה (אריק) כהן (פורסם בנבו, 14.01.2016) פסקה 8.

בהלכת אינטרליגו הוסברה התכלית של ההשתק השיפוטי (שם, בעמוד 202):

"מטרתו של השתק זה היא כפולה: (א) במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; (ב) במישור המשפט הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות המתחייבות לכאורה על-פי הדין (בהנחה שהטענה המאוחרת היא הטענה הנכונה), וזאת על-ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח בבית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות. כאמור, השתק זה, שביסודו גם שיקולים במישור המשפט הציבורי, רחב מן ההשתק מכוח מצג או מכוח הבטחה, שלהקמתו נדרשים הסתמכות בעל הדין על הטענה המקורית שבעטייה ניתן הסעד, ושינוי מצבו לרעה עקב כך."

האישה טענה במפורש בתיק פשיטת הרגל שלה שאין לה כל נכסים לרבות נכסי נדל"ן. טענה זו הועלתה על ידה מספר פעמים בתיק הפש"ר בעניינה, תוך היותה ערה להשלכה שתהייה לטענה במסגרת הליכי הפש"ר של החייב ורצון הנאמן לממש את הזכויות של החייב בגג.

נוכח האמור, אין האישה יכולה לבוא מאוחר יותר, בתיק הפש"ר של החייב ולטעון היפוכו של דבר, קרי, שיש לה זכויות בגג. הדבר עומד בניגוד מפורש לעקרון "ההשתק השיפוטי" שעליו עמדתי לעיל. אין האישה יכולה בבית משפט אחד לטעון "שחור" שעה שנוח לה הדבר ובבית משפט אחר לטעון "לבן" שעה שזה מתאים עתה. בדיון נשאלה האישה באשר לסתירה בגרסאותיה. בתחילה טענה האישה שכתבה בתצהיריה שיש לה זכויות בדירה בשטח הגג ולא ניתן פתרון מטעמה לסתירות.

האישה לא סיפקה הסבר לסתירה בגרסאותיה. האישה הגישה תצהירים שבהם נכתב באופן מפורש שהיא איננה בעלת זכויות בנכסים, לרבות נכסי מקרקעין. ככל שהאישה סברה שיש לה זכויות בנכסים אך אלו אינן רשומות היה עליה לציין דבר זה במפורש במסגרת תצהיריה ולא להמתין להליך פשיטת הרגל של החייב בעלה לשעבר, כדי לטעון שהזכויות שלה.

 

טעמים מהותיים

החייב הצהיר גם הוא במסגרת הליך פשיטת הרגל של האישה, שהנכס נרכש על ידו בלבד, ללא שהזכיר את האישה כרוכשת ביחד איתו.

האישה אינה מופיעה כבעלת זכויות בנכס בכל מסמך שהוא, בין בפנקס רישום המקרקעין ובין בהסכמי המכר. בהקשר זה אפנה להערת האזהרה בפנקס רישום המקרקעין, שרשומה לטובת החייב בלבד.

 

כוחו המחייב של מרשם המקרקעין

באשר למשמעות של מרשם המקרקעין מפנה בית המשפט לסעיף 125(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969; בית המשפט אינו מקבל את טענת החייב שאין העובדה שהוא טיפל בעסקי בני הזוג כדי להוריד מזכויות האישה בנכס. ככל שהיו לאישה זכויות בנכס הרי שעליה לשמור עליהן והיה מקום לציין זאת בהסכמים הנ"ל.

החייב והאישה נישאו בשנת 1992 ולכן חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). החייב והאישה אף הסכימו לתחולת חוק יחסי ממון בהסכם הממון מיום 26.1.00 שקיבל תוקף של פסק דין ביום 12.5.02 בתמ"ש 48251/98 (כב' השופטת סיון).

החייב ירש את זכויות הדיירות המוגנת בנכס לרבות שטח הגג הכולל את דירת הגג מהוריו, ברי, כי זכויות אלו שייכות לחייב בלבד לפי סעיף 4 לחוק יחסי ממון. לפי סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון פקיעת נישואין אינה מקנה לבן הזוג זכויות שקיבל בן הזוג האחר בירושה. האישה לא הוכיחה את טענותיה שרכישת הנכס לרבות שטח הגג מומן ממקורותיה ולו בחלקו, ולא הציגה אסמכתאות למתן הכספים כמתחייב.

נוכח האמור, לאישה אין זכויות בנכס לרבות דירת הגג.

 

הענקת זכויות בדירת הגג לאישה

ככל שיש לאישה זכויות בשטח הגג אזי דינן להתבטל שכן עסקינן בהענקה אסורה כעמדת הנאמן ולכן היא בטלה מכוח סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל כדלקמן:

סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"(א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.

(ב) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה.

(ג) "הענקה", לענין סעיף זה – לרבות כל העברה, אך למעט הענקה –

(1) בשל נישואין ולפניהם;

(2) לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;

(3) לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו."

הסעיף מבחין בין הענקה שנעשתה על ידי החייב לפני שעברו שנתיים ממועד הכרזתו פושט רגל כקבוע בסעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל, לבין הענקה שבוצעה על ידי החייב אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו 10 השנים לאחר שהוכרז החייב פושט רגל וכקבוע בסעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

הטעם הערכי לפעולת ביטול הענקה נקבע בע"א 3853/98 סדן נ' רוזנטל ואח', פ"ד נז(4) 699, 706 (2003): "הטעם הערכי העומד ביסוד פעולת הביטול הוא כי כאשר אדם מודע למצבו הכלכלי הרעוע, דרישת ההגינות היא כי יעמיד את מלוא מצבת נכסיו לפירעון חובותיו לנושיו, ולא יגרע מהם על דרך הענקה ללא תמורה לאחרים"

 

מן הכלל אל הפרט;

משחל על הזוג חוק יחסי ממון, מועד ההענקה של זכויות החייב בדירת הגג לאישה היה בעת אישור הסכם הממון, קרי, ביום 12.5.02, וכזכור ניתן צו כינוס נכסים לחייב ביום 18.10.10. משכך אנו נכנסים בגדר גבולות הזמן שבסעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

 

סולבנטיות החייב

מבחן כושר הפירעון של החייב הוא מבחן שבעובדה שעל האישה להוכיחו ואין עניינו ידיעתו של המקבל מכוח ההענקה. אפנה לע"א 4619/15 עו"ד יניב אינסל – נאמן על נכסי החייב שמואל ינקוביץ נ' שמואל ינקוביץ. מארג הראיות והאסמכתאות מלמד שהחייב היה חדל פירעון עוד בטרם הגשת הבקשה לאישור הסכם הממון.

כלומר החייב היה שקוע בחובות כבר מיום 21.3.02, טרם אישור הסכם הממון שכאמור אושר ביום 12.5.02, ואף טרם הגשת הבקשה לאישור הסכם הממון על ידי בני הזוג שהוגשה ביום 9/4/02.

 

החריגים בסעיף 96(ג) לפקודת פשיטת הרגל

הסעיף קובע 3 חריגים להענקה אסורה: הענקה שנעשתה בשל נישואין; הענקה לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת ערך; הענקת לאשת המעניק של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו. בענייננו רלוונטי החריג הענקה לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת ערך.

לאור המפורט לעיל נדחתה בקשת האישה להכרה בזכויותיה בגג, וזה יוצא למכירה בלא שיש לה בו זכויות, וישמש לפירעון נושי החייב.

 

 

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916

 

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ