מתנה בין קרובי משפחה

מתנה בין קרובי משפחה

 

מתנה בין קרובי משפחה – האם ניתנת היא לביטול והאם ניתן להחזיר את הגלגל אחורה

 

מתנה במקרקעין מסתיימת ברישום בלשכת רישום המקרקעין או במנהל מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת. כלומר רישום הדירה או הבית על שם מקבל המתנה מהווה פעולה מוגמרת וסופית. מתנה במיטלטלין (בדרך כלל המדובר בכסף) מסתיימת בהעברת החזקה במטלטלין למקבל.

 

בלא מעט פסקי דין אנו נתקלים במקרה בו הורים נתנו כספים לילדיהם ולבני זוגם לצורך רכישת דירה או בית (בדרך כלל אם כי לא רק), ועם הגירושין, "נזכרו" ההורים כי היתה זו "הלוואה" בלבד ולא מתנה, או שהנכס נשמר עבורם בנאמנות. במקרים אחרים העבירו הורים על שם ילדיהם נכס מקרקעין למגוריהם ולשימושם, ורשמו את הנכס על שם הבת והחתן או על שם הבן ואשתו-כלתם, ובעת הגירושין מצאו לנכון לטעון כי מדובר במתנה על תנאי או בנאמנות או בכל קונסטרוקציה אחרת אשר תביא להחזרת הרכוש חזרה אליהם.

 

בעקרון, כל אימת שמועברים כספים או נכסים בין אנשים, מתקיימת חזקה כי זוהי הלוואה שיש להחזיר. מקבל הנכס ו/או הכספים הוא זה שצריך להוכיח שהכוונה היתה לתת מתנה וכי אין זו הלוואה שיש להחזיר. כך הדבר בין אנשים שאינם קרובים משפחה מדרגה ראשונה. הנטל הוא על המקבל, שכן במידה והמקבל הודה בקבלת הנכס או הכספים, מהווה זו טענה של "הודאה והדחה", והנטל הוא על המקבל ולא על הנותן להוכיח את הכוונה האמיתית.

 

אלא, ששונים הם פני הדברים כאשר מדובר ביחסי משפחה מדרגת קירבה ראשונה. כאשר מדובר ביחסי משפחה – קיימת חזקה, שאף היא ניתנה לסתירה, כי העברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה לתת מתנה, והטוען כי אין המדובר במתנה – עליו נטל ההוכחה. חזקה זו מצומצמת לגבי למערכות יחסים המאופיינות בתמיכה, הענקה ונתינה ללא תמורה של צד אחד למשנהו, כגון יחסי הורים, ילדיהם ובני זוגם. וראה ע"א 3829/91 אבינועם וואלס נ. נחמה גת, פ"ד מ"ח (1) 801; וע"א 34/88 רייס נ. עזבון אברמן ז"ל, פ"ד מ"ד (1) 278.

 

נתינה שכזו לצאצאים ולבני זוגם תסווג כמתנה, אלא אם כן יוכח מפורשות כי הנתינה ניתנה בגדר הלוואה או כנגד תמורה מוגדרת. חזקה זו אינה חלה כאשר הקשר בין הצדדים, אף אם מדובר בקשרי משפחה, אינו יוצר הנחה כי המעביר התכוון להעניק לנעבר מתנה.

 

במילים אחרות, יש להפעיל את החזקה האמורה כל אימת שמוכח כי בין קרובי המשפחה שוררת מערכת יחסים המקימה, מטיבה ומטבעה, את ההנחה שהנתינה מאחד למשנהו עשויה להיות מסווגת כמתנה.

 

הנחה שהמדובר במתנה ולא בהלוואה שיש להחזיר, מצומצמת רק לקשרים אשר בהם טבעי להניח שמדובר במתנה, למשל, כאשר מדובר ביחסים בהם המעביר , מחוייב לדאוג לרווחתו הכלכלית של הנעבר (כמו ביחסים שבין הורים וילדים) והיא אינה חלה כאשר הקשר בין הצדדים, אף אם מדובר בקשרי משפחה, אינו יוצר הנחה כי המעביר התכוון להעניק לנעבר מתנה.

 

עיון בפסיקת בית המשפט מלמד שעצמתה של "החזקה ההפוכה" בנתינה בין קרובי משפחה משתנה על פי נסיבות העניין. רוצה לומר: ככל שיש קשר קרוב יותר ומחויבות רבה יותר בין הנותן למקבל וככל שהנתינה היא בסכום הסביר ליכולתו הכלכלית של הנותן – אזי תתעצם החזקה ויגדל הנטל המוטל על המבקש לסתור אותה.

 

בעניין ע"א 34/88 רייס נ' עזבון המנוחה חוה אברמן ז"ל, פד"י מ"ד(1) 278, 286 (1990)) נקבע כי: "לעומת זאת כאשר מדובר ביחסי משפחה - קיימת חזקה, שאף היא ניתנת לסתירה, כי העברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה לתת מתנה... יחד עם זאת, יש להדגיש, כי חזקה זו מצומצמת רק לקשרים אשר בהם טבעי להניח שמדובר במתנה, למשל, כאשר מדובר ביחסים בהם המעביר מחויב לדאוג לרווחתו הכלכלית של הנעבר (כמו ביחסים שבין הורים וילדים)... והיא אינה חלה כאשר הקשר בין הצדדים, אף אם מדובר בקשרי משפחה, אינו יוצר הנחה כי המעביר התכוון להעניק לנעבר מתנה".

 

העברות בין קרובים – נטל הראייה – על התובע גם אם הנתבע מודה שקיבל את הנכס או הכספים, וזאת בניגוד למצב בו עסקינן בזרים.

 

נטל הראיה נופל בדרך כלל על כתפי התובע בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה".

הנטל משתנה כאשר נתבע מודה בכך שקיבל את הנכס או הכספים.

 

נטל ההוכחה עובר משכמו של התובע אל שכמו של הנתבע, כאשר מודה הנתבע בקבלת הנכס או הכספים, אלא שהוא טוען כי זוהי מתנה ולא הלוואה ומוטלת עליו רמה גבוהה של הוכחת כוונתו של נותן הכסף להעניק מתנה.

 

העברת נטל הראיה אל שכמו של הנתבע הטוען כי קיבל מתנה, מתייחסת עפ"י הפסיקה למצבים בהם הצדדים הינם זרים זה לזה, או מצויים במערכת יחסים אשר על פי ניסיון החיים אינם מובילים לסיווג הנתינה, כמתנה.

 

לעומת זאת, שונה המצב כאשר מדובר ביחסי קירבה בדרגת קירבה ראשונה ובמערכות יחסים המאופיינות בתמיכה, הענקה ונתינה ללא תמורה של צד אחד למשנהו, כגון יחסי הורים, ילדיהם ובני זוגם. ניסיון החיים מלמד כי הורים נוהגים להעניק לצאצאיהם מתנות כספיות ואחרות. משנישאים הילדים ומקימים משפחה משלהם, הופך בדרך כלל אף בן זוגם (ובעיקר לאחר שנולדו לזוג הצעיר ילדים משותפים) לחלק מהמארג המשפחתי החוסה "תחת כנפיהם" של ההורים והנתמך בסיועם.

 

המסקנה היא כי העברת רכוש במתנה לילד ולבן/בת זוגו הינה דבר בלתי הפיך, ובעת הנתינה יש להביא בחשבון אפשרות של גירושין, ולעגן את ההלוואה או את המתנה על תנאי בהסכם כתוב, שלא ישאיר מקום לפרשנויות ו/או לאי הבנות.

לא כל שכן נכונים הדברים אם מדובר בנכסים או בכספים משמעותיים.

 

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+