צרו קשר
ּ

מתי חובה לערוך להסכם ממון?

מומלץ לערוך הסכם ממון, או: איך קרה שאשה

שהגיעה לנישואין עם דירה

נפרדה ממחציתה לאחר מספר חודשים של נישואין

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

קריאה למחוקק לשנות את חוק יחסי ממון בין בני זוג יצאה מבית המשפט המחוזי בחיפה בערעור משפחה עמ"ש 61008-06-13, בנסיבות בהן נגרם עוול לאשה בחסות החוק, כאשר ידיו של בית המשפט היו כבולות ולא ניתן היה לסייע לה ולהחזיר מצב לקדמותו, ולאפשר לה לצאת מן הנישואין עם הכספים שהיו לה ערב הנישואין.

אישה נישאה לבעלה כאשר בבעלותה דירה שנרכשה במימון של אמה מספר שנים עוד בטרם הנישואין. לאחר שנישאה מכרה את הדירה, ובכספי תמורת דירתה רכשה דירה גדולה יותר עבור מגוריה עם בעלה, ולאור העובדה שנישאה והיה צורך בנטילת משכנתא – נרשמה הדירה גם על שמה ועל שם בעלה בחלקים שווים ביניהם בלשכת רישום המקרקעין.

תקוותה של האישה לחיים טובים נכזבה, משבר פרץ בין הצדדים והם התגרשו לאחר תקופה קצרה ביותר של נישואין.

האישה עתרה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, וביקשה לחלק את הדירה באופן בלתי שוויוני, לאור התוצאה הבלתי צודקת אשר נבעה מהרישום בהתחשב בכך שהיא זו שהביאה את כל הכספים לצרכי רכישת הדירה, ומשכנתא בגין הדירה שולמה במשותף רק במשך תקופה קצרה ביותר.

בית המשפט לענייני משפחה הסכים כי מתן שווי של מחצית הדירה לידי הבעל במקרה כזה ייצור עיוות דין, במיוחד לאור העובדה שהדירה הייתה כל רכושה של האישה, ולאחר גירושיה, היא יוצאת עם מחציתה בלבד, ועם כושר השתכרות נמוך כמורה, בעוד הבעל היה המפרנס העיקרי במהלך הנישואין הקצרים, ועם כושר השתכרות גבוה מבית ספר לנהיגה שהקים במהלך הנישואין.

הבעל, לעומת זאת, לא רק שמקבל חלק מדירה שלא השקיע בה למעשה דבר, מלבד מספר חודשים של תשלום משכנתא, אלא אף בתקופה המשותפת הקים עסק להוראת נהיגה וישתכר בעתיד, הכנסה יפה מאד, שלאשה לא יהיה בה חלק או הנאה מהכנסה זו לאור הגירושין.

התוצאה שהגיע אליה בית המשפט לענייני משפחה הייתה חלוקת תמורת הדירה לאחר תשלום המשכנתא, ביחס של 65% לאשה ו-35% לבעל, באמצעות סמכותו החוקית לאזן את רכושם של הצדדים באופן שיעשה צדק כלכלי במקרים יוצאי דופן (סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג התשלג-1973).

האישה עשתה טעות וערערה לבית המשפט המחוזי על פסק הדין וגם הבעל עשה כן.

בית המשפט המחוזי פסק לטובת הבעל והעניק לו את שווי מחצית הדירה, בעוד שהפסיקה של בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי הבעל יקבל "רק" 35% מערך הדירה בניכוי המשכנתא.

בית המשפט המחוזי סקר את החוק והפסיקה בנושא רישום דירה משותפת, וקבע כי אין דרך אחרת לראות רישום משותף, אלא כמתנה מהאישה לבעל, ובשל העובדה כי עסקינן במתנה מוגמרת, שאין לחזור ממנה, מאחר שמדובר במתנה שהסתיימה ברישום בפנקס המקרקעין – אין כל אפשרות לפסוק אלא חלוקה שווה לכל צד.

ויודגש כי על פי ההלכה הפסוקה משנרכש נכס במשותף ונרשם במשותף אין כלל מקום לחקור מהו מקור הכספים אותם השקיע כל אחד מן הצדדים בנכס. בנסיבות הללו, ככלל לא תישמע טענת אחד הצדדים כי השקיע יותר מחברו ברכישה וכי בשל כך עומדות לזכותו זכויות בעלות ביותר מאשר מחצית הנכס (ע"א 66/88 תמר דקר נ' פילקס דקר).

בית המשפט המחוזי הבהיר בפסק דינו כי בניגוד לרכוש כמו כספים או זכויות סוציאליות, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות, נכון למצב המשפטי דהיום, מכוח החוק לחלק דירה בצורה לא שוויונית, גם כשהתוצאה יוצאת לכאורה בלתי צודקת או בלתי מוסרית.

לו היה לצדדים אלה רכוש נוסף שניתן היה לחלקו בדרך אחרת לטובת האישה, היה אולי מקום לעשות כך, אך לגבי הדירה כשלעצמה, אופן רישומה בפנקס המקרקעין – גובר.

בית המשפט פנה למחוקק והמליץ על תיקונו של החוק, באופן שיקנה לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לאזן בצורה לא שוויונית גם דירות הרשומות של שם שני הצדדים בחלקים שווים, ובמיוחד כאשר הדירה היא הנכס המשמעותי היחיד אשר קיים לבני הזוג.

נוכח העובדה כי מדובר במקרה זה בנישואין קצרים העוול שנגרם ברור. חשוב לציין כי יש הבדל ממשי בין נישואין ארוכי טווח, שלאחריהם לא מתחשבנים, לבין נישואין קצרים של מספר חודשים, שלאחריהם צד אינו יכול לצאת עם יתרונות כלכליים משמעותיים כפי שקרה במקרה שלפנינו.

כאשר יש צורך בלקיחת משכנתא גדולה למימון הבית, הדבר לא יתאפשר בשל ההוראות המצויות בבנקים למשכנתאות, ובן הזוג שאינו רשום כבעלים משותף – יסרב להיות רשום כלווה בלא זכויות בצידן של החובות.

לפיכך אין אופציה אחרת אלא לצרף את בן הזוג השני לרישום הדירה בלשכת רישום המקרקעין. אם הנישואין עולים על שרטון בתוך זמן קצר, בן הזוג אשר הביא את מירב הכספים לדירה יוצא ניזוק וידו על ראשו.

הפתרון לכך הוא אחד משניים:

ראשית לערוך הסכם יחסי ממון הקובע במפורש כי המוסכם בהסכם גובר על הרישום. לפיכך במקרה שלפנינו לו היה נערך הסכם טרום נישואין בין הצדדים והאישה הייתה מבטיחה כי הסכום ששילמה – יוחזר לה – היא לא הייתה יוצאת ניזוקה כלכלית מן הנישואין. במקרה שלפנינו מסתמן כי האישה הפסידה לפחות 250,000 ₪ אם לא למעלה מכך.

הפתרון הוא למעשה לא לראות ברישום הדירה על שם שני בני הזוג כ"מתנה" כאשר מדובר בנישואין קצרים ויש לערוך הסכם יחסי ממון מדורג שלפיו, האחוזים ישתנו ביחד עם התארכות שנות הנישואין.

האפשרות השנייה – היא לרשום את הדירה או הבית הנרכש, שלא בחלקים שווים ולהקנות לצד שהגיע לנישואין בלי כלום – אחוזים קטנים בלבד. לו למשל, היה הבעל נרשם כבעלים של 10% בלבד והיה מקבל את תמורתם – מצבה של האישה היה אחר והיא לא הייתה יוצאת ניזוקה.

הפתרון הראשון עדיף, שכן בהסכם יחסי ממון אפשר לעגן הסכמות נוספות, וגם לשמור על זכויות הצד שהגיע עם מירב הרכוש ערב הנישואין.

סיכום

על מנת שמשפט יהיה חופף גם את תחושת הצדק על המחוקק לשנות את סמכות בית המשפט לענייני משפחה המוקנית לו בחוק יחסי ממון בין בני זוג התשלג 1973 ועד אז מומלץ עד מאד לעגן זכויות בהסכם יחסי ממון בין בני זוג, אשר יבטיח שלא ייווצר עוול כמתואר במקרה זה.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ