צרו קשר
ּ

משפחה בימי קורונה

המגיפה שמכה בנו, ואשר מתפתחת בקצב מהיר, אשר אפשר להתייחס אליה כאירוע מתגלגל ומתפתח, נכון לימים אלו (אביב 2020) מעלה שאלות רבות וביניהן שאלות בתחום דיני המשפחה, ובמיוחד בכל הנוגע להתנהלות של הורים וילדיהם בצל הקורונה ובהתחשב בהנחיות משרד הבריאות.

הסוגיה המסקרנת ביותר היא מה קורה במידה ואחד ההורים נסע לחו"ל ונמצא בבידוד שבועיים לאחר חזרתו מחו"ל. במצב כזה אין הוא יכול לקיים את הסדרי השהות עם הילד או הילדים כסדרם, ויתכן שמשך תקופה לא קצרה יהיה מנותק מילדיו.

בסיטואציה כזו על ההורה המטפל בילד שנותר עמו אחריות מלאה למשך שלושה שבועות לכל הפחות, אם נביא בחשבון כי הנסיעה לחול הייתה קצרה יחסית – כשבוע – וכי השהות בבידוד הינה 14 ימים. ישנם הסכמי גירושין המטפלים באפשרות של כל הורה לנסוע לחו"ל בגפו ולקבל לעצמו זמן חופשי וללא אחריות על ילדיו אך מרבית ההסכמים אינם עוסקים בכך.

אין ספק שבמקרה כזה יותר אחריות כלכלית על אחד ההורים, וגם יותר אחריות טיפולית נופלת על אחד ההורים, אך לבוא ולבקש הפחתה במזונות אם האב הוא זה אשר טיפל בילדים למעלה משלושה שבועות או הגדלה במזונות אם האם היא זו שטיפלה בילדים בפרק זמן זה – היא אך קטנונית נוכח העובדה שהמדובר באירוע חד פעמי.

אין הדבר דומה למקרה בו אחד ההורים נוסע על בסיס קבוע ומתמיד לתקופה מסויימת לחו"ל ובמהלך תקופה זו אינו מקיים את הסדרי השהות שלו עם ילדיו. במקרה כזה ייתכן ויש מקום בהסכם גירושין להכניס סעיף העוסק בתקופת ההיעדרות של אחד ההורים, כאמור אם הינה היעדרות על בסיס קבוע, ולא טיול שכל הורה זכאי לו פעם או פעמיים בשנה לצרכי נופש והתאווררות.

כך למשל אב העובד בהייטק ואשר נוסע לחו"ל מידי חודש לשבוע – צריך לגלות התחשבות בכך שלפחות פעמיים או שלוש בחודש הוא אינו מקיים את הסדרי השהות ואזי יש מקום להסכמה על סכום מזונות גבוה יותר במעט, ואם לא משולמים מזונות כלל אזי יש מקום לתשלום כלשהו בגין היעדרות על בסיס קבוע שכן אז נופל יותר נטל על ההורה שאינו נוסע מטעם עבודתו מידי חודש או חודשיים.

שאלה אחרת שיכולה לצוץ נוגעת לילד שהוא עצמו אמור להימצא בבידוד. אצל מי ישהה האם אצל אבא או אצל אמא? אין לכך תשובה. ברור שבהסכם גירושין שנכרת טרם שידענו על קיום המגיפה לא יכולנו להתייחס לכך.

ייתכן שאפשר להביא ולהחזיר את הילד בין הבית של ההורים אם אפשר להסיעו במכונית פרטית וללא שחושפים אותו לציבור. גם אם רצוי שהילד ישהה בבית העיקרי אם יש כזה, הרי שגם ההורה השני זכאי ורשאי לראותו ויש למצוא לכך הסדר ברור אשר מחד אינו מסכן את הציבור ומאידך מאפשר להורה שאינו משמורן הסדרי שהות עם הילד/ים.

אם יש משמורת משותפת על ההורים לתמרן ביניהם, לגלות גמישות, ולגרום למצב בו הילד ירגיש יותר בנוח.

יתר על כן, אין סיבה לריב בגין פרק זמן של שבועיים ובכל מקרה ההורה שלא שהה עם הילד בהיותו בבידוד יכול לקבל פיצוי במועד אחר. התנהגות נבונה ומעשית תהיה גמישות ולאו דווקא עמידה דווקנית ודקדקנית על זכויות.

שיבושים שנגרמים בהסדרי השהות של הילד עם הוריו הינם כורח המציאות בתקופה זו וחבל "לעשות מכך עניין" ועדיף להתמקד בבעיות אחרות שיכולות לצוץ נוכח המגיפה הבלתי צפויה, שאף אחד לא באמת נערך לה.

ההידרדרות הכלכלית והמזונות

עצמאים רבים עשויים לסבול מהמצב. ישנם סקטורים נרחבים במשק אשר כבר נפגעו ויפגעו כלכלית בהמשך נוכח התפרצות המגיפה.

כך למשל עצמאי בתחום התיירות יתקשה לשלם מזונות עבור הילדים במידה והוא משלם. גם שכיר בתחום התיירות יכול למצוא עצמו מפוטר. כך למשל ממש לאחרונה הוצאו עובדי מלונאות רבים לחופשה ללא תשלום, וכך גם רבים מעובדי אל-על ימצאו עצמם ללא עבודה גם כאשר המשבר ייפתר והדברים יחזור לתיקונם ואנשים ישובו לטוס לחו"ל. כך או כך אבות רבים המשלמים מזונות לילדים עשויים למצוא עצמם מתקשים עד מאוד להמשיך ולשלם את סכום המזונות אם פוטרו או הוצאו לחופשה כפויה, לא כל שכן אם הינם עצמאים, שאז הפגיעה בהם גדולה יותר.

מנגד גם האם יכולה להיפגע כלכלית אם היא מוצאת ממעגל העבודה בעל כורחה או אם הוצאה לחופשה כפויה נוכח סגירת מקומות עבודה כגון בתי מלון מסעדות ועוד. אם המתבססת לקיומה וקיום ילדיה גם על המזונות וגם על הכנסתה שלה עשויה למצוא עצמה במצב ביש, אם לא ניתן יהיה לשלם מזונות לא כל שכן אם תפוטר או עבודתה תופסק זמנית.

עובדי חברות התעופה וסוכנויות הנסיעות ודאי נפגעו עם קיומה של השעיה זמנית של עבודתם, חלקם יותר וחלקם פחות. מי שלרשותו עומדים ימי מחלה או ימי חופשה יפגע פחות לעומת מי שאין לו ותק בעבודה ואינו זכאי להטבות אלו.

בנסיבות אלו מומלץ לגלות התחשבות ואם המדובר באם שמצבה הכלכלי טוב יכולה היא להתחשב בבעלה לשעבר ולהסכים לדחות את מועד התשלום של המזונות. וגם להיפך – אב אשר לא נפגע כלכלית מהמצב הקיים יכול לתת לאם הלוואה או לשלם מזונות גבוהים יותר על חשבון יכולת קיזוז כאשר המצב ישתפר.

כמובן שכל הסכמה מעין זו צריך לתעד בהסכם, מן הסתם הסכם מזונות, על מנת שלא ייטען אחרת על ידי מי מהצדדים בהמשך. כל הסכמה מצריכה תיעוד על מנת לשלול כל ספק בעתיד.

הבעיה החמורה יותר כמובן קיימת כאשר שני ההורים במצוקה כלכלית ואין בידם להתחשב אחד בשני ובנסיבות כאלה עשויה לפרוץ ביניהם מלחמה.

הפסקת הלימודים עד לאחר חג הפסח והמשמעות של השינוי

החיים הרגילים יכולים להשתבש גם עבור ילדים או הוריהם שאינם נמצאים בבידוד. כך נקבע כי בין חופשת הפורים ועד לתום חופשת הפסח לא יהיו לימודים בבתי הספר לחלוטין ולאחר מכן נסגרו גם הגנים. בנסיבות אלו עולה השאלה החשובה מי מההורים יישאר עם הילדים בבית, האב, האם או שתהא ביניהם חלוקה.

האם הסכם הגירושין מתייחס לסיטואציה בה הילד אינו לומד ואילו ההורים ממשיכים לעבוד כסדרם

ומה אומר הסכם הגירושין באשר לאחריות על הילדים כאשר אין מוסדות חינוך, והאם הסכם הגירושין בכלל מתייחס לסיטואציה כמו זו שלפנינו. בדרך כלל הסכמי גירושין מתייחסים לשני מצבים עיקריים:

האחת – בו יש חופשת לימודים שאינה חופשה של כלל המשק כגון שבוע בחנוכה, שבוע בסוכות ושבוע לפני חול המועד פסח ובמהלך חול המועד.

השני – מחלת ילד.

בהסדרי גירושין יש נטייה גם אם לא בכולם לטפל במצבים אלו וההורים קובעים מי יהא אחראי על הילדים באחד משני המצבים הללו. עדיף כמובן להסכים על הכל על מנת שלא תהיה מחלוקת בעתיד. גם אי הבנות של ההתחייבויות בהסכם הגירושין יכול להביא למחלוקת ולסכסוך בין ההורים אשר ברור שרצוי למנוע. לעומת זאת למצב של מגיפת קורונה אין התייחסות כלשהי ולא ברור מי יצטרך להפסיד עבודה ולהישאר בבית ומי ימשיך בשגרת חייו.

במצבים כאלה נשים שהסכימו לאחריות הורית משותפת יכולות לשמוח שכן פועל יוצא מכך זו גם חלוקה של אחריות הורית כאשר לילדים אין מסגרת חינוכית ואזי יש להסכים על חלוקה, ולא הכל מוטל על כתפי האם.

זאת ועוד, מחלוקות יכולות להתגלע גם על שימוש בתחבורה ציבורית במהלך מגיפת הקורונה ובעוד נושאים הכרוכים ביציאה מהבית וחשיפה, השתתפות במסיבות המוניות ועוד אפשרויות. יהיה הורה אשר יאסור על הילדים לעשות שימוש באוטובוס או ברכבת עקב חשיפה להדבקה ויהיה הורה אשר ייקח את המצב יותר בקלות ולא יחשוש מלאפשר לילדים שימוש באמצעי תחבורה המוניים. גם מחלוקת כזו הינה מתכון ברור לצרות.

נשאלת השאלה האם כדאי לפנות לבית משפט כאשר יש מחלוקות נקודתיות הנוגעות לקורונה? ככל הנראה אם אין מקרה קיצון על ההורים להסדיר את שלל המחלוקות ביניהם ברוח טובה ובסיוע של בן משפחה, ככל שיש צורך במתווך צד שלישי.

רק אם אחד ההורים עשוי לקבל החלטה חד צדדית מסכנת חיים של הילדים ראוי ונכון לפנות לבית המשפט כגון במצב בו הורה מתעקש לקחת עמו בזמנים אלו את הילד לחו"ל או לחופשה במסלולי הקורונה.

במקרה כזה מן הסתם ההורה האחר יתנגד לכך ויערים קשיים ויש לומר שבצדק ואזי אם לא יגיעו ההורים לעמק השווה אחד מהם יפנה לבית המשפט.

החלטות בית המשפט מונחות באופן ישיר מהוראות משרד הבריאות. שופטי בית המשפט לענייני משפחה לא קיבלו או יקבלו החלטה על דעת עצמם שיש בה צורך במידע ובידע רפואי ועל כן בדרך כלל יבקשו חוות דעת מומחה על מנת להכריע כפי שנעשה חדשות לבקרים כאשר הורים מתווכחים ביניהם על חיסונים לילדים כאלה ואחרים.

קרוב לוודאי שבית המשפט יכריע רק בדברים דחופים ביותר הנוגעים למצב החדש ובנושאים אחרים הוא יבקש חוות דעת מומחה, וייתכן שחלק מן הבעיות תיפטרנה במצב בו המגיפה תרד ואף תפוג.

 

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ