צרו קשר
ּ

מרוץ הסמכויות חמור יותר בשל תקנות יישוב הסכסוך – חלק ב

מרוץ הסמכויות חמור יותר בשל תקנות יישוב הסכסוך – חלק ב

בשנת 2014, הותקנו תקנות חדשות, זמניות, למשך שלוש שנים, אשר קובעות כי בהליכים בין בני זוג (לא בכולם, למשל לא בתביעת אבהות) קודם להגשת תביעה יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך, ולהיפגש עם עו"ס, בין אם מדובר ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ובין אם מדובר ביחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני.

התקנות קובעות כי הצדדים יגיעו לפגישה אחת לפחות ביחידת הסיוע וכי ההליך אמור להסתיים בארבע פגישות, והכל על מנת לפתור את הסכסוך בדרך שונה מאשר ההליך המשפטי.

מאז תחולת התקנות ועד היום חלפה יותר משנה ומחצה, אך יש מחלוקת משמעותית וממשית באשר לתועלת או לנזק בעקבות ההליך החדש.

יחידות הסיוע מדווחות על הצלחה בתהליך זה, וככל שידוע 5% מן הזוגות מצליחים להגיע להסכמות במסגרת יחידת הסיוע. זהו אחוז מאד נמוך וספק אם מצדיק הוא את כל המערך החדש, תוספת בכוח האדם וכיוצ"ב. ידוע כי גוייסו גם עורכי דין ליחידות הסיוע וגם עובדים סוציאליים נוספים, ואם עסקינן אך ורק בחמישה אחוז אזי התועלת מצויה בספק.

המתגרשים עצמם מתלוננים על עיכוב בהליך עצמו, על דחיות בניסיון לברור המחלוקות האמיתיות שבין בני הזוג, ומלינים על המפגשים אשר נקבעים הרבה אחרי המועד האמור (45 ימים), ומרבית מעורכי הדין שבתחום דיני המשפחה רואים בתהליך זה ביחידת הסיוע כישלון אשר מאריך את ההליך, וגורם בפועל לאנשים להוציא יותר כספים, כי הייצוג מכיל בחובו יותר מאשר קודם לכן.

עורך דין מלווה קודם כל את הלקוח להליך ביחידת הסיוע ואם הוא כשל (ובדרך כלל הניסיון נכשל) הרי שהכל מתחיל מהתחלה וכך נוספה עבודה ונוספו עלויות כספיות לצדדים המתגרשים.

לעיתים מאד ברור שאין עם מי ועל מה לדבר, ושאין מקום לגישור או למשא ומתן ואזי הצורך להמתין זמן נוסף כפי שקבוע בתקנות מייאש ומאריך שלא לצורך. נכון שאפשר להגיש בקשה לקיצור תקופת ההליכים, אך גם פעולה זו מצריכה זמן, ובית המשפט אינו מקבל החלטה באותו יום בו מוגשת הבקשה.

אם תישמע דעתי הצנועה הרי שאין כל תועלת בתהליך שביחידת הסיוע. זוג שרוצה להתגרש וגם רוצה לעשות זאת באמצעות גישור ומשא ומתן, יפנה ממילא למגשר/ת ויפתור את ענייניו בדרך זו.

מי שלא מוצא לנכון לפנות לגישור לגירושין בצוותא עם בן או בת הזוג, ממילא לא יסיים את ההליך ביחידת הסיוע.

האם התקנות ליישוב סכסוכים במשפחה מקצרות את ההליכים או מאריכות את ההליכים

במרבית המקרים, ההליכים מתמשכים לפחות חודשיים או שלושה נוספים בשל המפגשים ביחידת הסיוע ומשהצדדים לא מגיעים להסכם גירושין וממון במסגרת יחידת הסיוע הרי שהכל מתחיל מהתחלה וצריך להגיש תביעות בקשות וכיוצ"ב, כאילו לא היה כלום קודם לכן.

האם התקנות פותרות את סוגיית מרוץ הסמכויות

ממש לא. בעיית מרוץ הסמכויות בין בית הדין לבית המשפט לא נפתרה. הכל נשאר כפי שהיה בעבר. מי שמקדים את בן או בת הזוג ומגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט או בבית הדין הוא זה שקובע מי תהיה הערכאה שלה יש את הסמכות לדון בכל מה שכרוך בגירושין.

האם יותר קל להבריח נכסים בעקבות התקנות החדשות

התשובה לכך הינה חיובית. הליך יישוב סכסוך אינו מקפיא את המצב. יש צורך להגיש בקשה דחופה לסעדים זמניים ובין היתר צו עיקול או צו מניעה על מנת לשמור על הסטטוס קוו בנוגע לכספים ונכסים. מי שמגיש בקשה ליישוב סכסוך לא בהכרח מודע ליכולת של הצד השני להבריח נכסים, בעוד שאם מוגשת תביעה רכושית, כפי שהיה קודם להתקנת התקנות, הרי שבד בבד מוגשת גם בקשה להקפאת המצב בכל הנוגע לנכסים.

מי שמגיש בקשה ליישוב סכסוך לא בהכרח מתייעץ עם עו"ד ועל כן יכול להיווצר מצב שמיד לאחר שבעל קיבל הודעה והזמנה למפגש ביחידת הסיוע הוא יבריח את הנכסים. האישה מחוסר ידע משפטי ומקצועי, אם לא התייעצה עם עו"ד, עשויה להגיש בקשה ליישוב סכסוך ולא לעשות מעבר כך מאומה וכך היא מאפשרת לבעל הברחת נכסים. אמנם, אין זה סוף פסוק ובסופו של דבר יבוצע איזון משאבים כולל, אך יותר קל להטיל צו מניעה ולשמר סטטוס קוו מאשר להחזיר את מה שהוברח ונעלם.

מה פרק הזמן שיש להמתין לקבלת סעדים זמניים כגון מזונות זמניים על פי התקנות החדשות

סעדים זמניים כגון צו עיקול, מזונות זמניים, בקשה למשמורת זמנית וכיו"ב סעדים נחוצים אפשר להגיש בד בבד עם הגשת בקשה ליישוב סכסוך.

בקשות כאלה מצריכות ניסוח של עורך דין, ועל כן מי שמלווה כבר בשלב הראשון של יישוב הסכסוך בעורך דין מומחה לענייני משפחה יפעל כפי שצריך בעוד שמי שלא מקבל ייעוץ – לא יגיש בקשות דחופות אלו, ויתכן שהזמן יפעל לרעתו.

האם מדובר בהוראת שעה חוקתית או כזו הפוגעת בזכויות יסוד

לעניות דעתי, מניעת גישה לערכאות מנוגדת לחוקי יסוד ואינה עולה בקשה אחד עם זכויות אדם. מטרת ההוראה הייתה למנוע הכפשות ולנסות ולמתן את ההסלמה הצפויה, אך מטרה זו לא הושגה, ומנגד הדבר מהווה פגיעה חוקתית בזכויות אדם, שכן בכל דמוקרטיה זכות הגישה לערכאות (לבית המשפט) הינה בסיסית ומובנת מאליה.

מה המשמעות המעשית של מפגשים ביחידות הסיוע

ישנן ארבע פגישות, כאשר לפגישה הראשונה מגיעים בני הזוג בגפם ואילו החל מן הפגישה השנייה הם יכולים להיות מלווים בעורכי דין.

מניסיוני, העו"ס מנסות לנטרל את עורכי הדין, אך מי שיש תבונה בראשו לא יחתום על הסכם גירושין, שהינו הסכם כל כך גורלי ומכריע בלי להיות מלווה בעורך דין.

מה המשמעות של המפגשים ללא עורך דין ביחידות הסיוע ואילו נזקים יכולים להיגרם

כלל ברזל הוא כי אין חותמים על הסכם גירושין ויחסי ממון בלי שהסכם זה נבדק בשבע עיניים אצל בעל מקצוע מומחה, דהיינו עורך דין העוסק בדיני משפחה וגירושין.

חתימה על הסכם רק בעקבות שיחות עם עו"ס או אפילו עו"ד מיחידת הסיוע יכול לגרום נזק בלתי הפיך שאינו בר תיקון

הסכם שאושר בבית המשפט או בבית הדין, אינו בר ביטול. בית משפט לא ישעה לתביעה לביטול הסכם רק מהטעם שההסכם נכרת ביחידת הסיוע או כי אדם לא היה מיוצג על ידי עורך דין. ההסכם יקוים במרבית המקרים ועל כן זהו חוסר אחריות משווע שלא לפנות לבעל מקצוע ולהסתפק ביעוץ המתקבל ביחידת הסיוע, הגם שהכוונה טובה – התוצאה יכולה להיות מאד גרועה.

האם באמת מתנהל הליך גישורי ביחידות הסיוע

אין ספק כי העו"ס עושות כל שביכולתן להביא את הצדדים להסכם והכל מכוונה טובה. יחד עם זאת עריכת מפגשים ללא עורכי דין מלווים היא דבר שלא יעלה על הדעת ומי שינסה לחסוך – ישלם פעמיים.

האם הליך זה חוסך פניה לבעלי מקצוע מומחים שמסייעים לבית המשפט להביא את התיק לסיומו

לא. בכל מקרה אם יש צורך בשמאי או ברואה חשבון ההליך ביחידת הסיוע אינו חוסך שכירת בעלי מקצוע האמורים לברר באמצעות חוות דעת את הנכסים המוחשיים והלא מוחשיים של בני הזוג.

כך למשל שמאי מקרקעין יעריך את שווי הדירה או הבית של הצדדים המתגרשים, רואה חשבון יבצע איזון משאבים בין הזכויות הסוציאליות שצברו הצדדים וכן יעריך שווי עסק או חברה שיש בבעלות מי מהצדדים וגם יבחן את סוגיית המוניטין האישי ונכסי הקריירה שצבר כל אחד מבני הזוג.

מה המשמעות של נוכחות של עורך דין מטעם המדינה ביחידת הסיוע

עורך דין מטעם המדינה אשר מגיע מעת לעת לישיבות ביחידת הסיוע יכול לסייע לבני הזוג להגיע להסכם, אך אין הוא אמור לנסח את ההסכם או לתת שירות משפטי למי מבני הזוג או לשניהם. מאחר והוא אמור להיות ניטרלי – אזי מומלץ לכל אחד מבני הזוג לקבל יעוץ מטעמו באופן פרטני.

סיכום

מהניסיון בפועל של שנה ומחצה בניסיון ליישם את הליך יישוב הסכסוך, קשה לי לראות את התועלת שאמורה הייתה לנבוע. כוונות טובות לחוד ויישום בפועל לחוד.

ההליכים נמשכים יותר זמן, ומלבד תיקים בודדים וספורים יחידת הסיוע אינה מצליחה להביא אנשים להסכמות, ועל כן אני מתקשה לראות את היתרון שבהליך, מה גם שבפועל הדבר מביא להתארכות ההליך המשפטי, ואין בכך תועלת לצדדים שממילא מצויים במצב קשה במהלך הליך הגירושין עצמו.

כאמור, מי שמסוגל לסיים את ההליך ביחידת הסיוע ממילא יפנה עם או בלי חיוב להליך של גישור לגירושין.

מרבית עורכי הדין בתחום הגירושין והמשפחה עמם דיברתי, (ואציין כי אני מכירה את רובם אם לא את כולם) טוענים כנגד התארכות ההליכים וכנגד חוסר התועלת שבהליך יישוב הסכסוך. הדעה על כך די אחידה. ימים יגידו כיצד יתפתח הנושא של חיוב צדדים בפניה ליחידת הסיוע בטרם פתיחת הליך גירושין.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ