מזונות קטינים כנגד אם

מזונות

מזונות קטינים כנגד אם

מהם סיכוייו של אב משמורן הדורש מזונות מאם הקטינים כי בית המשפט יפסוק מזונות כנגד אם הקטינים
תיאורטית ואקדמית - הזכות קיימת. במציאות – הסיכויים לא גבוהים, אם כי היו מספר תקדימים
הדין העברי מפלה בין אב לאם. הדין העברי שעל פיו נפסקים מזונות גם בבית המשפט לענייני משפחה, קובע חובה אבסולטית לאב לזון את ילדיו הקטינים עד גיל 15 בכל הנוגע לצרכיהם ההכרחיים, ומדין צדקה מטיל על האם ועל האב את צרכיהם ההכרחיים. צרכים הכרחיים נחשבים כאלו שבלעדיהם אין אפשרות קיום: מזון, קורת גג, חינוך רפואה וכו'
יחד עם זאת אב חב לזון את ילדיו – לפחות במינימום הנדרש – וחובתו זו קודמת לזכותו לקיים את עצמו. אדם חייב להשכיר עצמו אף לעבד על מנת לספק את צרכי המחיה הבסיסיים לילדיו, ואילו אם חבה במזונות ילדיה רק אם יש לה קודם כל לספק את צרכי עצמה, וקיימת יתרה המאפשרת את השתתפותה במזונות ילדיה.
אם כן, אין שוויון בין אב לאם בנוגע לעצם החבות במזונות ילדים. חוסר השוויון גם בא לידי ביטוי כאשר המשמורת עוברת מהאב לאם. קטנים הסיכויים של גבר לזכות במזונות עבור הקטינים שבמשמורתו מאם הילדים, והיא צריכה להיות "אמידה" במובן המשפטי של המילה, כדי שתחוייב במזונות הילדים.
הבסיס ההלכתי לחיובו של האב במזונות ההכרחיים בגפו ולחיובם של שני ההורים בצרכים העודפים, אלו שאינם הכרחיים, ואשר ילד אינו נזקק להם לצורך קיומו, והם צרכים של "מותרות"
בהתאם לדין היהודי, אב חייב במזונות לילדיו לפי צרכיהם ההכרחיים, ומדין צדקה חייב הוא בצרכיהם הנוספים. "הלכה בידינו כי, מצד הדין, חייב האב לספק לילדיו הקטינים מזונות לפי צרכיהם ההכרחיים, ומדין צדקה חייב האב לספק לילדיו את האמצעים הדרושים לשם קיום רמת החיים אשר הם הורגלו אליה או שהם ראויים לה. החובה מדין צדקה ושיעורה של חובה זו תלויה ביכולתו של האב (שולחן ערוך, אבן העזר, סימן עג. סעיף ו; שו"ע, יורה דעה, סימן רנ"א , סעיף ד; וראה ע"א 591/81, פד"י לו (449 (3; ע"א 469/84, פד"י ל"ט (197 ,(3; ע"א 210/82, פד"י ל"ח(14 ,(2)". (רע"א 324/88 אדר נ' אדר, פ"ד מב(3), 347, 351)
בחובה שמדין צדקה חייבת האם במידה שווה לאב, בכפוף ליכולתה הכלכלית
וכדברי הנשיא (בדימוס) מ. שמגר: "מדין צדקה שווים האב והאם בחובותיהם כלפי ילדיהם הקטינים". (ע"א 2776/94 - עדנה קינד נ' יצחק קינד, קטין ואח' .תק-על 94(4), 260). וכן: "נראה לי איפוא, כי בקביעת שיעור השתתפות ההורים יש להביא בחשבון באופן כולל, כי האב חייב לשאת בהוצאות המינימום ההכרחיות. ועל - כן יישאו ההורים במזונות ילדיהם באופן יחסי להכנסותיהם הפנויות אך בהתחשב בכך שיש להטיל על האב מידה יתרה מסוימת של הוצאות לשם כיסוי הצרכים ההכרחיים, מבלי לקבוע את הסכומים במדויק". (ע"א 591/81, יחיאל פורטוגז נ' רוית פורטוגז , פ"ד לו(3), 449 ,עמ' 463-464).
תשלום מזונות במשמורת משותפת
חובת האב לתשלום מזונות הקטינים באופן מלא קמה רק באותם מקרים בהם הקטינים נמצאים במשמורת האם, והיא זו אשר נושאת באופן ישיר בהוצאותיהם ההכרחיים. מטבע הדברים, במקרים בהם נושא האב באופן ישיר בהוצאות ילדיו הקטינים, יוצא הוא ידי חובת מזונותיו כלפיהם.
הפועל היוצא הינו שכאשר הקטינים נמצאים במשמורת משותפת של שני הוריהם, והאב נושא באופן ישיר בחלק מהוצאות ילדיו הקטינים, על האב לשלם לקטינים במקרה כזה, מזונות מופחתים.
שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים לרבות, גובה הכנסות שני ההורים; רמת החיים לה הורגלו הקטינים; צרכי הקטינים ועוד כהנה וכהנה. יחד עם זאת מקובל לפסוק הפחתה של 25% בחיובו של האב.
יש לבחון את היקף הפחתת דמי המזונות במקרים של משמורת משותפת, בצורה זהירה לבל תפגע טובת הקטינים. אין להתעלם מכך שהפחתת שיעור המזונות, טומן בחובו חשש כי משמורת משותפת תיחשב ל"כדאית" יותר מבחינה כלכלית, ובכך ייוצר תמריץ לפתיחת חזית סכסוך חדשה בין ההורים בעניין משמורת הילדים, כאשר האב יבקש משמורת משותפת מתוך מטרה להביא להפחתת דמי המזונות, ותוך שבלהט המאבק והסכסוך בין ההורים תשכח טובת הילדים. לפיכך, בתי המשפט מנסים לעמוד על המשמר ולוודא כי הסדר המשמורת המשותפת הוא כן ואמיתי ומיושם באורח המאפשר דאגה אמיתית לצורכי הקטינים, הן הרגשיים, הן הפיזיים, והן הכלכליים.
בתי המשפט קבעו בשנים האחרונות כי אין דופי בכך כי הנטל הכלכלי הכולל המוטל על האב בהסדרי משמורת משותפת, יהיה גבוה יותר לעומת דמי המזונות המוטלים עליו בהסדר משמורת בלעדית אצל האם, וזאת כאשר משקללים את דמי המזונות עם ההוצאות בהן האב נושא באופן ישיר.
משמורת משותפת מתאימה במקרים בהם האב מוכן ומסוגל למעורבות גבוהה יותר בחיי ילדיו, מעורבות אשר הינה לטובתו של הקטין. הנחה היא גם כי מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים תוביל אף למעורבות כלכלית גבוהה יותר.
בתי המשפט מצאו כי נכון להעמיד את שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, בכ- 25% מסכום המזונות שהאב היה מחוייב בו, לו היו הקטינים נתונים למשמורתה הבלעדית של האם.
חוסר השוויון בין גברים לנשים, בא לידי ביטוי גם במצבים בהם יש משמורת משותפת. שיטת משפט נאורה היה עשויה לקבוע כי במצבים כאלו ההורים ישאו בהוצאות הילדים כשהם אצלם ישירות, ולא יועברו כספי מזונות מהאחד לשני. במשמורת משותפת יופחתו המזונות שהיו נפסקים כנגד האב ב- 25% בלבד.
חיוב במזונות כאשר האב משמורן יחיד
בחלק הארי של המקרים אב אינו משמש הורה משמורן בלעדי ועל כן מעטים הם המקרים בהם נזקק בית המשפט לסוגיית חיוב אם במזונות.
תביעתו של אב המשמש הורה משמורן, כאמור, מבוססת על ההנחה בדבר חובתה של האם לזון את הקטינה מדין צדקה.
בשונה מחובת המזונות מן הדין עד גיל 15 – המוטלת על האב לבדו (ולפחות על פי "צרכים הכרחיים"), בחובה מדין צדקה – האם שווה לאב, וחיובה במזונות ילדיה תלוי ביכולתה לתת צדקה ובקיומם של שאר המבחנים של חייב מדין צדקה.
וראה לענין זה פסקי דין בהם יש התייחסות לחובת האם לשלם מזונות לאבי הילדים כחלק מהשתתפותה במזונות ילדיה: ע"א 2776/94 קינד נ' קינד (פורסם בנבו), מ"א (תל אביב) 5677/93, הינד נ' הינד, פדאו"ר 94 (3), 754, ע"א 166/66 גולדמן נ' גולדמן, פ"ד כ (2) 533,536; ע"א 508/70 נתוביץ נ' נתוביץ, פ"ד כה' (1) 603, 609; ע"א 4523/90 קהאן נ' קהאן, פ"ד מה' (5) 529, 531; ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט' (3) 822, 828.
ואולם בשורה של פסקי דין בבתי המשפט למשפחה, בעניין מזונות קטינים, מאימם, מקום בו הם במשמורת אביהם, נקבע כי במסגרת העברת משמורת של קטין מאימו לידי אביו, מקופלת גם חובת האב, אליו הועברה המשמורת, לטפל בקטין ולכלכלו. ראה תמ"ש (ר"ג) 4869/99 ע.ש. ואח' נ' ע.ד. (פורסם בנבו), תמ"ש (ר"ג) 33690/02 פלוני נ' אלמוני (פורסם בנבו), תמ"ש (חי') 10218/02 א.ו. נ' צ.ו. (פורסם בנבו.
חיובה של אם במזונות ילדיה מדין צדקה, אינו חובה אבסולוטית, כחובת אב במזונות ילדיו עד גיל 15, שכן על פי כללי הקדימה שבדיני צדקה, על האם לתת זכות קדימה לפרנסת עצמה.
בתמ"ש 34894-08-10 ג' נ' ג' שניתן לאחרונה על ידי כב' השופטת רותם עיאש מבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע פסקה כב' השופטת סך של 250 ₪ לחודש לקטינה בת 17.5 שנים שישולמו ישירות לילדה.
העולה מן המקובץ הוא העדר השוויון בין נשים לגברים בכל הנוגע לחבות במזונות כלפי ילדיהם. נכון שאין שוויון גם בנושאים אחרים אבל לא מתקנים עוול בעוול...
 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+