צרו קשר
ּ

מזונות מן העיזבון

זכות בן זוג למזונות מן העיזבון

כאשר אחד מבני הזוג מת, זכאי יהא בן הזוג אשר נותר בחיים למזונות מעיזבון המנוח חרף היעדר הנישואים, בהתקיים מערכת יחסים של ידועים בציבור. ודוק: זכותו של בן זוג עומדת לו גם אם היה מסוכסך עם בן זוגו בחייו או חי בפירוד ממנו ובלבד שלא נשללה זכותו של בן הזוג למזונות בפסק דין ו/או בהחלטה, עוד בחייו של הנפטר.

הזכות למזונות מעוגנת בס' 56 לחוק הירושה: "הניח המוריש בן זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העיזבון לפי הוראת פרק זה, בין בירושה עפ"י דין ובין בירושה עפ"י צוואה".

מלשון הסע' אנו למדים כי כדי לזכות במזונות מהעיזבון צריך גם לעמוד במבחן "הנזקקות" של חוק הירושה. אזי רק באם בן הזוג אכן נזקק לכך עומדת לו זכות לקבלת מזונות.

עפ"י ס' 57(ג) לחוק הירושה הזכות למזונות מעזבון בן הזוג המנוח, כאשר הזוג לא היה נשוי, מותנית אפוא בארבע תנאים מצטברים:

  1. בני הזוג אינם נשואים זה לזו
  2. בני הזוג חיו יחד כמשפחה
  3. בני הזוג ניהלו משק בית משותף –כל עוד חיו בני הזוג בבית משותף, אין הכרח להוכיח כי אכן ניהלו משק בית משותף שכל זו ההנחה כל עוד לא הוכח אחרת:

"כאשר בני זוג חיים יחד במקום מגורים משותף, אין מקום להטיל ספק בקיומו של משק בית משותף, או לדרוש הוכחות בקיומו. כאשר בני זוג חיים יחד דווקא הטענה שהם לא ניהלו משק בית משותף אלא שני משקי בית נפרדים, היא הטעונה הוכחה" (ע"א 7021/93 בר נהור נ' עזבון המנוח אוסטרליץ (לא פורסם)).

  1. בשעת מותו של בן הזוג, לא היה אף אחד מהם נשוי לאחר.

הזכות למזונות בן זוג מעיזבון המנוח אינה חלה אוטומטית במקרה של ידועים בציבור גרידא אלא רק על בני זוג העונים על ארבעת התנאים המצטברים שלעיל.

גם באם בני הזוג הצהירו מפורשות כי הם אינם ידועים בציבור לא תישלל זכות בן הזוג למזונות מעיזבון המנוח: "אמנם בני הזוג הצהירו בהסכם כי אין בכוונתם להיחשב כידועים בציבור. ואולם בהצהרה זו אין כדי לשלול את תחולת ס' 57(ג) לחוק הירושה, אשר אינו מוגבל ל"ידועים בציבור.

אפילו באם היה בהצהרת בן הזוג כדי להשליך על הזכות למזונות מן עיזבון בן הזוג המנוח, היא בטלה מכוח ס' 65(א) לחוק הירושה, בהיותה הסכם בדבר מזונות מעיזבון שנערך עוד בחיי המוריש" (ע"א 7021/93 בר נהור נ' עזבון המנוח אוסטרליץ (לא פורסם)).

אזי, עפ"י החוק כל הסכם דבר מזונות אשר נעשה בחיי בן הזוג המנוח –בטל:

" 65. (א) הסכם בדבר מזונות לפי פרק זה וויתור עליהם, אם נעשו בחיי המוריש – בטלים, ואם נעשו אחרי מותו, טעונים אישור בית-המשפט".

בקביעת גובה המזונות יתחשב ביהמ"ש בפרמטרים הבאים (ס' 59 לחוק הירושה):

  1. שווי העיזבון
  2. במה שבן הזוג אשר נותר עשוי לקבל מן העיזבון כיורש על פי דין או כזוכה על פי צוואה
  3. רמת החיים של בני הזוג כפי שהייתה ערב מות המוריש כחלק מההלכה
  4. בשינוי אשר חל בצרכיו של בן הזוג הזכאי עקב מותו של המוריש
  5. ברכושו של בן הזוג הזכאי למזונות.
  6. בהכנסתו של בן הזוג הזכאי למזונות מכל מקור שהוא- ביהמ"ש לא יתחשב בהכנסתו מעבודתו או ממשלח-ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן-הזוג.
  7. במזונות שבן הזוג הזכאי למזונות יכול לקבל על פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959;
  8. במה שמגיע לבן הזוג שנותר על פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאישה מקבלת על פי כתובה.

חוק הירושה מקנה לבית-המשפט שיקול-דעת רחב בפסיקת מזונות מן העזבון. המחוקק לא קבע סדרי עדיפות בין הפרמטרים לעיל ועל כן רשאי ביהמ"ש ליתן לקריטריונים השונים את המשקל הראוי בעיניו.

בע"א 398 , 530/80 שחר נ` שור לוי (2) 281, הדגיש כב' השופט מ' שמגר כי:

  1. בנקטו בסעיף 59 לחוק הירושה בלשון "יתחשב" ביקש המחוקק לבטא חוסר התלות שבין סוגי המשאבים הכספיים המנויים בסעיף 59 לבין התוצאה הסופית אליה יגיע בית-המשפט, לפי שיקול-דעתו, בין באשר להענקת המזונות ובין באשר לשיעורם.
  2. חוק הירושה מחייב תשומת-לב לנתונים המנויים בסעיף 59 לחוק אך אינו קובע זיקה שבחובה בין הנתונים לבין ההכרעה השיפוטית. שיקול-הדעת צריך להיות מופעל באופן סביר.
  3. בית-המשפט דן בעניין, על-פי מערכת הנתונים וההתפתחויות הסבירות, כפי שהם קיימים בעת שהנושא נמסר להכרעתו.

יצוין כי במידה ואין בנכסי העיזבון מספיק על מנת לספק את כלל הזכאים למזונות, ביהמ"ש יכריע עפ"י ראות עיניו מי יהא זכאי למזונות.

נראה כי המחוקק ריסן את חופש ההורשה בקביעת מוסד המזונות מן העיזבון- עזבונו של אדם ישמש בראש ובראשונה לסיפוק צרכי הזכאים למזונות, ורק מה שנותר לאחר סיפוק הצרכים – מחולק בין היורשים.

בע"א 393/93 פלוני נ' עזבון לויט, תק-על 94(2) 563 נפסק כי "דיני המזונות מן העזבון מהווים חריג לכלל על פיו רצון המצווה מכריע… עצם הקרבה המשפחתית מהווה צידוק להטלת החיוב במזונות על העיזבון."

ריסון זה של חופש ההורשה נובע מן העובדה כי חובת המזונות איננה עניין פרטי אשר אדם יכול לוותר עליה. מזונות הינם חוב כדין מחובות העיזבון.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ