צרו קשר
ּ

מזונות בפשיטת רגל בבית המשפט המחוזי אל מול מזונות שנקבעים בבית המשפט לענייני משפחה

מזונות של פושט רגל אשר נפסקים בבית המשפט המחוזי

 

סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע: "לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."

לפי סעיף 128 (ב) לפקודה, הקצבה לפי סעיף קטן א' דינה כדין תשלום על פי פסק הדין (בע"מ 3897/11).

בפש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלוני (2004) הוטעם כי סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים החיצוניים, מאידך גיסא.

הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת פושט הרגל (בדרך כלל הילדים) אשר במזונותיהם הוא חב.

יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה הייחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך.

 

הפרוצדורה לפסיקת מזונות קטינים

הפרוצדורה אם כן היא כזאת שאם הקטינים עותרת לקציבת מזונותיהם של הילדים לפי סעיף 128 לפקודה, במקרה שבעלה לשעבר הפך לפושט רגל ובית המשפט לאחר התייחסות של הנאמן פוסק את מזונות הקטינים.

למותר לציין שמדובר בסכום נמוך במידה ניכרת מזה הנפסק בבית המשפט לענייני משפחה, וכי במקרה של פושט רגל גם משפחתו נפגעת כלכלית ולא רק הנושים.

לעיתים קיימים מצבים בהם בבית המשפט לענייני משפחה נפסקו עבור 3 ילדים 5,000-6,000 ₪ ולמעלה מכך ואילו בבית המשפט המחוזי שלושת הקטינים יקבלו 2,500 ₪ בלבד.

 

מהי הדרך בה שוקל בית המשפט של פשיטת רגל את הבקשות לפי סעיף 128? יש הבדל משמעותי בין השיקולים בבית המשפט המחוזי לשיקולים בבית המשפט לענייני משפחה

האיזון בין הצרכים המתחרים נשקל בבית המשפט של פשיטת הרגל בצורה אחרת מהדרך בה הוא נשקל בבית המשפט שקבע את מזונות הילדים.

בעוד שבבית המשפט לענייני משפחה צרכיהם של הקטינים מקבלים מקום ראשון וחשוב ביותר ולעיתים גם על חשבון מצבו הכלכלי ורווחתו של האב הרי שאין כך בבית המשפט המחוזי בהליך של פשיטת רגל.

על בית המשפט לפשיטת רגל למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו (ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני). כלומר יש שלושה משתנים נפרדים שיש לאזן ביניהם: הנושים, החייב עצמו והילדים שבמזונותיהם הוא חייב.

במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו למספר רב של נתונים ושיקולים לרבות היקף חובותיו של החייב, סכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, הסכום המצוי בקופת הכינוס, הכנסותיו של החייב, רכושו וכן הוצאותיו הסבירות.

בשל הצורך לאזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, יכול והסכום אשר ייקצב על ידי בית המשפט, יהא נמוך, לעיתים אף משמעותית, מהסכום שנפסק על ידי הערכאה אשר קבעה את מזונות הילדים. שכן, צרכיו של נזקק המזונות, בשלב זה, אינם מהווים עוד חזות הכל, ובית המשפט בוחן אף את צרכיהם של הנושים, כאשר מן הראוי ליתן את הדעת על מספרם, סוג נשייתם, מהותם וסך כל חובותיו של החייב (שאינם נשוא חוב מזונות), לעומת התשלום החודשי המקסימלי שניתן להשית עליו על-פי דין.

כאשר אנו עוסקים בבדיקת חיוב המזונות במסגרת איזון שנעשה על פי דיני חדלות הפרעון, חל הכלל הרגיל כי סמכותו של הנאמן (ובית המשפט של חדלות-פרעון, המפקח על מעשיו), להידרש במקרים מתאימים לבדיקה מדוקדקת של פסקי דין וחיובים שנקבעו כנגד החייב, והוא מוסמך, בעת הצורך, "להיכנס ולהציץ מאחורי הפרגוד" של פסק-הדין נשוא חוב המזונות.

בעניין זה, אין להחלטת בית משפט למשפחה יתרון כלשהו על פני החלטות שיפוטיות של ערכאות אחרות, אשר מן המפורסמות הוא כי זכותו וחובתו של הנאמן לבדקם.

וכך גם בעניין פש"ר (ת"א) 2206/05 בכשי נ' עו"ד חגי נקבע: "אין ספק כי מכח מנגנון זה (שעצם מהותו איזון בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים), משתלמים תכופות סכומים הנופלים בהרבה מאלו שנקבעו בהסכמי גירושין, או אף בידי ערכאה כבית המשפט למשפחה, שמול עיניו עמד אך הסכסוך בין החייב לבין רעייתו לשעבר וילדיהם".

 

השורה התחתונה

אם בבית המשפט לענייני משפחה יפסקו מזונות של אלפי שקלים הרי שבהליך של פשיטת רגל הסכום שעתיד להיפסק עבור ילד או ילדה הינו נמוך ויהיה בסביבות ה- 1,000 ₪ בממוצע, כולל מרכיב המדור.

יחד עם זאת, החוב לא נמחק וגם לאחר קבלת הפטר יכולה האישה לגבות מפושט הרגל לשעבר את מזונות הילדים.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ