מוניטין, נכסי קריירה ופערי השתכרות

מוניטין, נכסי קריירה ופערי השתכרות

 

איך מחשבים מוניטין אישי/נכסי קריירה/פערי השתכרות?

 

הקדמה

 

מילים רבות כבר נכתבו על סוגיית המוניטין האישי וחלוקתו בין בני זוג בעת הגירושין, או כאשר התא המשפחתי מתפרק. סוגיה זו התפתחה והשתנתה משמעותית בשנים האחרונות כאשר מתפיסה לפיה, אין אפשרות להעריך שוויו של אדם, והאדם אינו עומד למכירה - קבע בית המשפט העליון כי - המדובר בנכס בר איזון ובר חלוקה וכי עצם הקושי להעריך אינו סיבה שלא לפסוק מוניטין אישי לצד החלש כלכלית.

 

השאלה "מהם מוניטין וכיצד יש לחשבם" אינה פשוטה. קיימות שיטות אחדות לחישוב שווי המוניטין, אולם אף לא אחת מהן מוחזקת כמדע מדויק. המדובר ב"שוויו" של אדם כבעל מקצוע. עורכי הדין, רואי החשבון, השמאים, המהנדסים ובעלי המקצועות החופשיים האחרים, כמו גם שכירים בעמדות ניהול בכירות, צריכים להביא בחשבון שביום מן הימים הם עלולים לשלם סכומי כסף לא מבוטלים בגין עצם העובדה שלמדו והתקדמו במהלך חיי הנישואין, ואילו בן הזוג האחר לא השקיע בעצמו ולא פיתח קריירה מכניסה. ויודגש - אין הכוונה לנכסים מוחשיים כגון כספים, נכסי נדל"ן וכיו"ב אלא לשוויו של האדם כבעל מקצוע, לכושר ההשתכרות הצפוי והעתידי שלו.

 

לעניין הערכת שווי המוניטין האישי - ישנם שופטים הממנים רואי חשבון על מנת להעריך את שווי המוניטין וישנם שופטים אשר עורכים הערכה משלהם על דרך האומדנא בהסתמך על הנתונים שהובאו בפניהם ועל הנסיון השיפוטי שלהם.

 

כיצד מחושב מוניטין של עסק?

 

בע"א 7493/98 שלמה שרון נ. פקיד השומה (להלן – "פרשת שרון") נסקרו מספר דרכים או שיטות לאופן חישוב המוניטין.

 

השיטה הראשונה שנבחנה (אולם, לא נבחרה כשיטה המתאימה) הינה השיטה המבוססת על חישוב רווח שנתי ממוצע.

 

השיטה שניה לחישוב דנה בפער והיא קרויה השיטה היחסית. לפי נוסחה זו, הרווח המיוחס למוניטין הוא הפער שבין הרווח שהפיק העסק לבין הרווח המקובל בענף. גם שיטה זו לא נחשבת לשיטה המועדפת לחישוב.

 

השיטה השלישית שנבחנה ואף התקבלה בפרשת שרון, הינה השיטה השיורית. שיטה זו מתבססת במידה רבה על נתון עובדתי לפיו העסק נמכר וכי יש לו שווי. ממחיר התמורה שהשתלמה בגין העסק כולו מופחת ערך השוק של כל אחד מהנכסים האחרים, והיתרה, תיחשב כערכם של המוניטין ושל העסק כעסק חי .

 

כך, אם לאחד מבני הזוג עסק בבעלותו, זכאי בן הזוג האחד, בהנחה שהעסק נוצר במהלך חיי הנישואין – למחצית משוויו, על פי אחת השיטות המתוארות לעיל. זה באשר למוניטין של עסק.

 

לעומת זאת הערכת מוניטין אישי הינה נושא שטרם נקבעו לגביו שיטות מובהקות למדידתו, והערכת השווי נתונה הרבה מאד לשיקול דעתו של בית המשפט. מוניטין אינו עסק שניתן למכירה ובמקרים רבים, אם מדובר בעסק הבנוי על אדם מרכזי אחד, אם האדם עוזב את העסק, העסק "ימות" יחד איתו ולא יהיה לא ערך כלכלי או שיהיה לו ערך זניח בלבד. כך למשל אם מדובר במשרד עורכי דין קטן המבוסס על ראש המשרד, שהינו הבסיס למשיכת הלקוחות ועמוד התווך של המשרד – עזיבתו תביא לגוויעת המשרד באופן כמעט מיידי. שונה הדבר ממקרה בו מדובר במשרד של עשרות או מאות עורכי דין, כאשר למשרד מוניטין משלו מעבר למוניטין של השותפים במשרד. דין שווה יהיה למרפאה של רופא אחד המבוססת רובה ככולה על אישיותו, נסיונו ומקצועיותו.

 

מוניטין אישי כנכס משפחתי

 

"מוניטין כנכס משפחתי" הינה סוגיה חדשה יחסית ומכאן, כי קיימת לדידה, אך פסיקה מועטה בלבד, אשר מרביתה תיאורטית ורק מיעוטה מעשית. אט אט עקב בצד אגודל, קבע בית המשפט העליון את העיקרון כי המוניטין הוא נכס ככל הנכסים, המוחשיים והערטילאיים, נכס בר חלוקה ובר איזון בין בני זוג.

 

הנושא החל להתפתח בקביעתו של כב' השופט רובינשטיין בבע"מ 5879/04 ובו קביעה עקרונית בנושא מוניטין אישי. מפסק הדין ניתן להבין, כי ברמת העיקרון יכיר בית המשפט בנכס המוניטין, כנכס בעל שווי שיש לאזנו בין בני הזוג. כאמור, במקרה הנדון נדחתה התובענה היות והאישה- הנתבעת הינה עורכת דין שהוותק המקצועי שלה היה פחות משנתיים ועל כן, לא ראה בית המשפט שווי כלכלי ביכולתה, נכון לעת זו. ניתן לשער, כי לו הייתה האישה עורכת דין משך 20 שנה (או פרק זמן ארוך כלשהו) והיה לה משרד עצמאי משלה או עם שותפים בעל מוניטין – כי אז הפסיקה הייתה שונה.

 

מכאן ואילך הייתה הדרך סלולה לא רק לקבוע פסיקה עקרונית אלא אף לתת לה תג מחיר.

 

איך מחשבים מוניטין אישי להבדיל ממוניטין של עסק?

 

פסיקתו של כב' השופט ריבלין בבע"מ 4326/04 נתנה חותם סופי לנושא נכסי הקריירה. שם נקבע כי: "התפתחותו המקצועית של האדם מהווה פרק מרכזי בסיפור חייו" וכי "כושר השתכרות הוא נכס השייך לאדם .

 

אמנם נקבע גם כי כושר השתכרות הוא היכולת לעשות וליצור דבר-מה בעל ערך אובייקטיבי וכי הוא מושפע ממשתנים רבים ומגוונים, בהם כישרונותיו האישיים של האדם, המקצוע שבו בחר, השכלתו, ניסיונו והמוניטין האישי שרכש.

 

אך מנגד חלק מכושר ההשתכרות אינו בא לאדם מן הטבע. הוא אינו טבוע בצופן הגנטי שלו. הוא פרי שקידה ומאמץ, למידה והתנסות. רכישתם של חלק מאלה, בעיקר רכישתה של השכלה, מצריכה זמן וכסף. הללו, בדרך כלל, עומדים לבני הזוג באופן מוגבל, והקצאתם תלויה בשיקולים שונים. כל זוג וסיפורו-שלו. העיקר הוא, שבני הזוג עשויים לעמול יחד למען יגבר כושר ההשתכרות של אחד מביניהם, לרווחת המשפחה כולה. ה"קריירה" של אותו פרט לא נועדה אך לשם הערך האינדיווידואלי הטמון בה, אלא גם לשם הערך הקולקטיבי – פרנסתו של בן הזוג השני ופרנסתה של המשפחה כולה.

 

הפסיקה מתקשה לערוך אבחנה בין החלק הנובע מאישיותו וכשרונו של האדם לבין לימודיו והשקעתו בעסק את מלוא מרצו, השקעה המיוחסת גם לבן או בת הזוג.

 

פסק דין של השופט ריבלין אישר את קביעת בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי כי יש מקום לפסוק בנסיבות הקיימות תשלום בגין נכסי קריירה ומוניטין, ואולם במקום הסך של 4,500 ₪שנפסקו לאשה לכל ימי חייה פסק בית המשפט העליון תשלום חד פעמי של 250,000 ₪ במקום התשלום העיתי שנקבע. סכום זה שנקבע כתשלום חד פעמי היה הגבוה מבין הסכומים שנפסקו עד כה.


יודגש כי אין בפסק הדין הזה וגם לא באחרים כל נוסחת חישוב ראויה וברורה שניתן להסתמך עליה כאשר באים לחשב פיצויי מוניטין וכושר השתכרות. שומת תשלומי האיזון תעשה ממקרה למקרה. עורכי הדין העוסקים בתחום נשאלים מעת לעת מהו הצפי של פסיקת מוניטין, ואין על כך תשובה ראויה או אפילו תשובה המתקרבת למה שניתן לצפות מבית המשפט. הכל תלוי פרמטרים שונים שבית משפט מביא בחשבון, כמו שנות הנישואין, מצבם של כל אחד מבני הזוג, כלכלית ובריאותית, גילם של בני הזוג, ועוד ועוד.

 

חשוב לציין כי אין לערב פסיקה בגין כושר השתכרות עם פסיקה הקובעת איזון משאבים, דהיינו חלוקת הנכסים הפיננסיים והאחרים של בני זוג, וכי תביעה בגין נכסי קריירה מתווספת לחלוקת הנכסים הכלליים של בני הזוג ואינה באה במקומם.

 

להלן מספר מקרים נוספים בהם נקבע תג מחיר לנושא המוניטין האישי:

 

1. בתמ"ש 610/07 נקבע בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, כי הבעל ישלם לאשה עד יציאתו לפנסיה סך של 7,500 ₪. בקליפת אגוז יצוין כי במקרה הנדון הבעל הינו מנהל מחלקה בבית חולים בעוד בין בני הזוג פערים של ממש בנושא כושר השתכרות וכי בני הזוג נישאו שניהם כאשר היו חסרי כל וחסרי מקצוע והבעל התקדם במהלך הנישואין גם בזכות תמיכתה של אשתו מזה 40 שנה. עובר למתן פסק הדין היה הנתבע כבן 62 שנה ועל כן עד ליציאתו לפנסיה נותרו שנים ספורות (כחמש לכל היותר) יחד עם זאת פסק דין זה קובע כי אם המדובר בכישרון אישי או בכושר השתכרות שנוצר טרם הקשר הזוגי – יתכן גם לפסוק אחרת. הפסיקה ניתנה ללא הסבר ואולם בית המשפט התחשב בהכנסתו בפועל של הבעל.

 

2. בתמ"ש 15485/03 פסק בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע כי הבעל ישלם לאשה 50,000 ₪ לצורך השלמת לימודיה וכלכלתה בתקופה זו במסגרת תביעתה לפיצוי חד פעמי בגין איזון נכסי העתודה הכלכלית לרבות מוניטין ויכולת השתכרות.

 

3. בבע"מ 740/08 קבע ביתה משפט המחוזי בחיפה פיצוי חד פעמי של 200,000 ₪ לאשה, ללא הסבר על איזה דרך חישוב מבוסס הסכום, אשר נקבע על דרך האומדנא. בית המשפט מציין כי הצדדים נישאו צעירים ללא כושר השתכרות וכי האשה סייעה בפרנסה עד אשר חלתה ונזקקה להשתלת כליה וכי היא תזדקק לעזרה כלכלית עד סוף ימיה. עוד מציין בית המשפט כי תרומת האשה – מעבר לכשרון האישי של הבעל – היא ראויה לציון וכי למה במשך שנים ארוכות, עשה תורנויות ושעות נוספות, וכי כל הקריירה של הבעל היתה נפגמת באופן משמעותי, וכי האשה אפשרה לו להתפתח 42 שנים והגדילה בכך את ההון האישי שלו. בית המשפט קובע כי יש להוציא מהמשוואה כשרון אישי אולם אינו קובע איך יוערך הכשרון האישי אל מול התרומה החיצונית. בית המשפט מציין כי בהעריכו את תרומת האשה לכושר ההשתכרות של הבעל מביאים בחשבון נתונים כמו מספר שנות נישואין, הקריירה של הבעל, את ההקרבה של האשה, מצב כלכלי ובריאותי של כל אחד מבני הזוג והאופק הכלכלי הצפוי.

 

4. בתמ"ש 9881/07 בבית המשפט לענייני משפחה בקריות, נקבע סך של 116,918 ₪. בפסק דין זה סקירה מפורטת אודות נושא המוניטין ונכסי הקריירה והוא מעלה נקודות למחשבה, לצורך פסיקת הסכום בגין נכסי קריירה לאחד מבני הזוג, תוך מתן דגש לעובדה כי אומדן של נכסי קריירה וכושר השתכרות אינו יכול לבטא עצמו רק בנוסחא חישובית קרה המתייחסת לפערים בין השכר או להתייחסות לשכר הממוצע במשק.

 

לדידו של בית המשפט על השופט להביא בחשבון מי נותר לטפל בקטינים – כנתון המשפיע על כושר השיקום, מה גילם ואיך מחולק נטל הטיפול בהם, יש להתחשב במצב הרפואי של הצדדים, של נכסים רכושיים שחולקו בפועל ביניהם, בנכסים שאינם ברי איזון (כגון ירושות או מתנות אישיות מהמשפחה). בית המשפט אינו מקבל שיש לעשות שימוש בלעדי בנוסחאות מתמטיות אלא לחתור לתחושת צדק להגינות ולשויון ככל שניתן.

 

במקרה הנדון שעסק באשה בת 49 ללא עבודה ואשר הכנסתה ופיצויי הפרישה שלה הוכנסו לטובת המשפחה ומנגד בבעל העובד ומשתכר ברוטו 20,000 ₪ וכי הוא עתיד לפרוש רק בעוד 7,8 שנים- נפסק הפיצוי כפי שנפסק, וזאת מעבר לחלוקה הקלאסית של העתודות הפנסיוניות.

 

אם נבחן את המספרים המפורטים לעיל, עולה כי לא מדובר בסכומי עתק, המשנים מצב כלכלי מקצה לקצה, ואולם בחלק המקרים לא מדובר בסכומים זניחים וחסרי חשיבות, וככל הנראה, אם לא ניתן להגיע להסכם הוגן בין בני הזוג – שווה לצד החלש ל"הילחם" עליהם.

 

קריטריונים בפסיקה לצורך התייחסות למוניטין אישי ונכסי קריירה/פערי השתכרות וקביעת הסכומים שנפסקים לבן הזוג שלא פיתח קריירה

 

גילם של בני הזוג

מספר שנות הנישואין

רכושם המשותף והיקפו

רכוש פרטי אם קיים למי מבני הזוג שאין בגינו איזון

השתכרות של כל אחד מבני הזוג

מצב בריאותי של הצדדים

תרומת כל אחד לצבירת הרכוש

כשרון טבעי מולד

השקעת מי מבני הזוג בקריירה והיקפה

מצבה של הקריירה והצפי בגינה (מספר השנים שנותרו לעבודה)

כמובן שאין זו רשימה סגורה ועל פי נסיבות המקרה יתכן ויהיו פרמטרים נוספים ואחרים לפסיקת המוניטין.

 

פרמטרים אלו הינם מעורפלים כפי שנראה בהתייחסות לפסיקה להלן והנושא הפרוץ מותיר שיקול דעת נרחב לבתי המשפט מחד וגם אפשרות לפרשנות יצירתית אצל עורכי הדין, ולהעלאת טיעונים מעניינים וחדשניים.

 

איזון בנכסים אחרים כפיצוי בגין נכסי קריירה/מוניטין אישי

 

ישנם מקרים בהם לא נפסק פיצוי בגין נכסי קריירה ואולם חלוקת הרכוש נעשית כך שלצד החלש ניתן יתרון כלשהו בחלוקת הדירה או נכסים אחרים (כספים וכיוצ"ב). משמע קיימת אפשרות לאזן בין הצד החזק והחלש כלכלית גם שלא באמצעות פסיקת נכסי קריירה אלא באמצעות איזון שונה של הנכסים המשותפים כך שהצד החלש יקבל אחוזים גבוהים יותר בנכס מקרקעין למשל.

 

בנובמבר 2008 הוכנס תיקון לחוק יחסי ממון המקנה לבית המשפט שיקול דעת נרחב יחסית באשר לסטייה מחלוקה שווה של הרכוש בין בני הזוג. סטייה כזו מאפשרת לבית המשפט לאזן בין הצדדים וליצור מצב בו כל אחד מהם יוצא לחיים במצב דומה. פסיקה לא שווה של הרכוש המשפחתי הכולל יכולה לבוא במקום פסיקת פיצוי בגין נכסי קריירה ומוניטין אישי ויש מקרים בהם כך נעשה הדבר. מאז ועד היום ניתנו מספר פסקי דין אשר קבעו חלוקה שונה של הרכוש המוחשי בגין הפערים בין הצדדים.

 

עוד יצויין כי מתקיים בלבול בין המושגים תביעה מוניטין אישי, פיצוי בגין נכסי קריירה, פיצוי בגין הפרשי כושר השתכרות וכו' שכולם מיועדים להעמיד את הצד החלש במצב טוב יותר.

 

פסיקת בתי הדין הרבניים בהתייחס למוניטין אישי

 

אף פסיקת בית הדין הרבני עברה מהפך בשנים האחרונות, וכיום מאומצת הלכת השיתוף או הסדר איזון משאבים בבית הדין הרבני ובחלק ניכר מן המקרים הנדונים שם נקבע עקרון של חלוקה שוויונית.

 

מעניין לאזכר כי גם בית הדין הרבני מתייחס לאחרונה לנכסי קריירה ולמוניטין אישי ואף נתן מספר פסקי דין המתייחסים לנושא זה. כך למשל פסק לאחרונה בית הדין הרבני אזורי בתל אביב יפו (265839/3) כי האשה אינה זכאית לנכסי קריירה של הבעל מאחר ועזבה אותו טרם הגידול המשמעותי במוניטין שלו ובהצלחתו. בית הדין התבסס בקביעתו על האמור בסעיף 8 לפי חוק יחסי ממון: "ראה ביהמ"ש או ביה"ד נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא... לעשות אחת או יותר מאלה:... (3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים (בחקיקה הקודמת- בשעת פקיעת הנישואין), אלא לפי שווים במועד מוקדם שיקבע". בנדון דנן ברור שהקרע בין הצדדים אינו ניתן לאיחוי מזה זמן רב. ללא ספק מתקיימות הנסיבות לפיהן יש להקדים את מןעד הקרע לצורך עריכת איזון המשאבים". מכלל הן שומעים לאו.

 

משמע יתכנו מקרים בהם יפסוק בית הדין רבני פיצוי בגין פערי השתכרות עתידיים בין הצדדים ויורה על פיצוי של הצד החלש.

 

האם יש לפסוק תשלום עיתי או תשלום חד פעמי?

 

מטבע הדברים לכל שיטה חסרונות ויתרונות. תשלום חד פעמי מנתק את הקשר הכלכלי בין צדדים שפסקו מלהיות תא משפחתי ולא יוצר קשר מלאכותי ביניהם, להבדיל מתשלום עיתי היוצר קשר מלאכותי בין צדדים שאינם אוהבים זה את זו במקרה הטוב ובמקרה הגרוע- עויינים וכועסים. יש שיהיה מי שיאמר שהעברת תשלום מידי חודש בחודשו אינה יוצרת כל קשר, ובעידן המודרני העברת כספים באמצעות האינטרנט (או העברה בנקאית בהוראת קבע) אינה נחשבת לקשר..........

 

לצד המקבל יתרון בקבלת כל הכספים מיידית בלא תלות וקשר עתידיים. לצד המשלם, במידה ומדובר בסכום נכבד, יש ויהיו קשיים לשלם באופן חד פעמי סכום משמעותי, ויתכן שהדבר יצור מצב בו לא יוותרו לו נכסים זמינים נזילים לשעת צורך.

 

היבט נוסף שיש לחשוב עליו הוא הסיכוי שלאחר פסיקת נכסי הקריירה יחול שינוי קיצוני. כך למשל הצד המשלם יכול חו"ח לחלות או לרדת מנכסיו או לעבור שינוי כלכלי משמעותי. היה והתשלום בוצע בפועל – קשה להאמין שניתן יהיה לחזור לבית המשפט ולהשיב אף לא חלקית את המצב לקדמותו. לעומת זאת אם מדובר בתשלום עיתי – יתכן שניתן יהיה לחזור לבית המשפט ולעתור לעיון מחדש בסכום, על מנת שהאיזון שנעשה בעבר ימשיך וישקף את תחושת הצדק.

 

לסיכום לאור העדרם של קווים מנחים והעדר צורת חישוב ברורה קשה לנבא ממקרה למקרה מה תהיה פסיקת בית המשפט. אין אחידות לא במונחים ולא בכלים שבתי המשפט עושים בהם שימוש בעת ביצוע חלוקה ואיזון של רכוש כנכסי קריירה ומוניטין אישי. מאחר והפסיקה מאד לא אחידה בהתייחסות לנושא זה קשה לייעץ ללקוחות אשר מעוניינים לדעת איזה סכום יפסוק בית המשפט נגדם או בעדם במקרה הספציפי

 

האם אשה יכולה לתבוע גם מזונות גם נכסי קריירה וגם מזונות משקמים: ככל הנראה התשובה לכך הינה שלילית.

 

פסק דין שניתן לאחרונה בתמ"ש 67912-00 על ידי כב' השופט פלאוט, קובע כי "אין כפל מבצעים", ואין אפשרות לקבל גם מזונות משקמים וגם נכסי קריירה/מוניטין אישי. הרציונל של פסק הדין הוא כי תשלום בכפל עשוי להטות את הכף לרעת אחת מבני הזוג והרי המטרה העיקרית היא יצירת שוויון ככל האפשר בין הצדדים היוצאים לחיים חדשים לאחר הגירושין. בקליפת אגוז יצויין כי בני הזוג מנהלים הליכים זה כנגד זו משך למעלה מעשר שנים, וכי בעניינים הוגשו בבית המשפט לענייני משפחה למעלה משלושים תביעות, וכן התנהלו הליכים בעניינם בבית הדין הרבני, בבית המשפט המחוזי, ובבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

 

וכך נאמר בפסק דין זה: "ואכן, בבסיס הגישה הרואה במוניטין נכס משותף או בר איזון עומד הרצון להשיג שוויון מהותי בין בני הזוג ערב פרידתם ולמנוע פגיעה בלתי צודקת בבן הזוג אשר תמך בפיתוח הקריירה של בן הזוג השני והקדיש את ימיו למשפחה לשם כך.


שוויון מהותי יכול ויושג באמצעות נכסי קריירה או מוניטין (השווה בע"מ 4623/04 לעיל) יכול ויושג בדרך של פיצוי (השווה עמ' (חי) 740/08 פלוני נ. פלונית מיום 19.11.08 נבו) יכול ויושג בדרך של קביעת מזונות משקמים (כפי שבמקרה דנא) או חלוקת הרכוש המשותף שלא במחצה על מחצה.


כך או כך יש לשמור על השגת שוויון מהותי ולהקפיד שלא לקבוע כפל פיצוי העלול להטות את כף המאזניים לצידן השני.


.......................


המסקנה מהאמור לעיל היא כי קיימת קורלציה בין חלוקת "נכסי קריירה" בין בני הזוג (ככל שקיימים) לטובת האשה לבין קביעת מזונותיה, בפרט כאלו שנקבעים לאחר הגירושין, כפיצוי או כשיקום או שניהם.


משנסיבות חייה של התובעת והרצון לשיקומה לאחר שנישואיה הצדדים כבר הותרו נלקחו בחשבון בקביעת מזונות שיקומיים לתובעת, ובהתייחס לנסיבות חייו של הנתבע, לא מצאתי מקום לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום נוסף בתורת "נכסי קריירה" ודין תביעת התובעת בעניין זה להידחות."

 

 

תוצאת פסק הדין היא כי התביעה לנכסי קריירה - נדחתה על מנת שלא ליצור כפל תשלומים, הואיל והאשה כבר קיבלה מזונות משקמים בסכום לא מבוטל בפסק דין קודם שניתן בעניינם של הצדדים. להשלמת התמונה יש לציין כי גם רכושם של הצדדים, לרבות דירה וחסכונות חולק שווה בשווה בין הצדדים על פי פסקי הדין שניתנו בעניינם של הצדדים.

 

סיכום

 

בארצות הברית קיימות נוסחאות מקובלות לחישוב פערים בין צדדים ונראה כי הגיע הזמן והגיעה השעה לקבוע דרכי חישוב חשבונאיות, קריטריונים ברורים והנחיות כיצד לחשב פיצויים על פערים בין אנשים מתגרשים.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+