מונחים ומושגים א

מונחים ומושגים א

 

ממזר – ילד שנולד לאשה נשואה כתוצאה מקיום יחסים עם גבר שאינו בעלה. ילד כזה אינו יכול להינשא לבן זוג "כשר". הממזר אסור מן התורה לבוא בקהל ישראל ומותר לו להינשא רק לממר או לממזרת או לגר. גם ילדיו של הממזר יהיו ממזרים.


ילד הנולד מן הפנויה – ילד אשר נולד מהורים שאינם נשואים זה לזו, כאשר אמו הינה רווקה, גרושה או אלמנה, אך לא נשואה. ילד כזה כשר מכל הבחינות.


רוב בעילות אחרי הבעל – כאשר יש ספק, במקרה של אשה שקיימה יחסי אישות הן עם בעלה והן עם גבר אחר מיהו אביו של הילד, קובעים כי "רוב בעילות אחרי הבעל", כלומר קיימת חזקה שהילד נולד מהבעל. החזקה נסתרת רק במקרה שאי אפשר לפי העובדות להניח שהילד הוא של הבעל (כמו מקרה בו נעדר בעל מהבית משך יותר מ - 12 חודשים.


מדור ספציפיסעד שניתן לאשה בלבד ואך ורק בבית הדין הרבני. בסמכות בית הדין הרבני להוציא צו הקובע כי דירת בני הזוג תשמש את מדורה הספציפי של האשה, וכך למנוע את מכירתה של הדירה בהליך של פירוק שיתוף. סעד זה אינו ניתן על ידי בית המשפט האזרחי – בית המשפט לענייני משפחה.


חזקה או משמורת אחריות ההורים לגידולו והתפתחותו הגופנית והנפשית של ילד, התווית דרך חינוכו, דאגה ללימודיו ולעתידו. הורה משמורן הוא זה המחזיק בילד, מגדל אותו ואחראי לאורחות חייו. בצד הזכות יש גם חובות מרובות ואחריות כלפי הילד. המשמורת נקבעת לפי טובת הילד וזהו עקרון-על במשפט הישראלי. הסכם בין הורים בדבר אחזקת הילדים כפוף לבדיקת בית המשפט ולאישורו. רצון הילד יכול להוות שיקול אולם בית המשפט או בית הדין יבדקו האם זהו רצונו האמיתי של הילד אותו הוא מביע או שמא הינו פרי הסתה ושטיפת מוח.


מרוץ סמכויותבמספר נושאים יש הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות מקבילות. לעיתים יש חשיבות מי פותח ראשון בהליכים שכן מי שפותח ראשון תיק בבית הדין או בבית משפט, קובע איזו ערכאה תדון בנושאים הרלוונטיים לגירושין. בדרך כלל גברים ממהרים לפתוח תיק גירושין בבית הדין הרבני ואילו נשים ממהרות לבית המשפט לענייני משפחה. בעל אשר כרך בתביעת הגירושין שלו נושאים מסויימים (כמו משמורת ילדים, מזונות אשה ורכוש) חייב להוכיח כי תביעת הגירושין שלו היא כנה, כי הכריכה הינה כדין וכי הכריכה כנה. אם לא יעלה בידו להוכיח במצטבר שלושת תנאים אלו – יעבור התיק לבית המשפט לענייני משפחה, כך שלעיתים העובדה שמי מהצדדים הקדים איננה סוף פסוק.


נישואין כדמו"י – נישואין כדת משה וישראל. בארץ נערכים נישואין בין יהודים רק כדת משה וישראל. בחו"ל יכולים יהודים להינשא גם בנישואין אזרחיים. משרד הפנים מכיר גם בנישואין אזרחיים ובני זוג נרשמים במשרד הפנים כזוג נשוי על פי בקשתם עם הצגת תעודת נישואין מהמקום בו נישאו.


נישואי כהן וגרושה – אלו הם נישואי איסור. בארץ לא יוכלו כהן וגרושה להינשא. כהן וגרושה יכולים להינשא בחו"ל בנישואין אזרחיים. אלו הם נישואי איסור ועל פי ההלכה הם מחוייבים להתגרש זה מזו מיידית.


גישור גישור היא שיטה ליישוב סכסוכים, ובין השאר סכסוכים משפחתיים, אשר הולכת וקונה לה אחיזה במשפטנו. זהו תהליך אשר בני זוג אשר חלוקים ביניהם בוחרים להשתתף בו מרצון חופשי ומבחירה. המגשר הוא אדם שלישי, נייטרלי, פסיכולוג או עורך דין המסייע לבני הזוג להגיע להסדר כולל ביניהם שיהיה מקובל עליהם, ואשר יישב את הנושאים שעליהם הם חלוקים.


תביעה לשלום בית – תביעה אשר ניתן להגיש רק בבית הדין הרבני. הגשתה היא בדרך כלל מסיבות של טקטיקה משפטית בלבד, שכן לא ניתן לאלץ בן זוג שאינו רוצה בכך לקיים שלום בית.


הסכם יחסי ממון וגירושין – הסכם המסיים את הסכסוך בין בני הזוג, אשר בו מגובשת ההסכמה על כל הנושאים הרלוונטיים לפירוד ולגירושין כמו: חלוקת הרכוש, משמורת הקטינים, מזונות, חלוקת הדירה המשותפת ורכוש משותף אחר, הסתדר נושא היציאה לחו"ל, סדרי הראייה ועוד'. שני נושאים אינם סופיים, אף אם גובשו בהסכם הגירושין: המשמורת והמזונות. כל אחד מהצדדים יכול לפתוח מחדש את נושא המזונות בתביעה להפחתת או בתביעה להגדלת מזונות. גם נושא המשמורת אינו סגור ובן הזוג שאינו משמורן רשאי ויכול להגיש תביעה להעברת המשמורת אליו אם לדעתו נתקיימו התנאים לכך.


עולה עימו ואינה יורדת- אחד משני כללי היסוד המשמשים לקביעת מזונות בת הזוג (ב' שרשבסקי "דיני משפחה"): ראשית האישה זכאית לאותה רמת מזונות שהבעל מרשה לעצמו- "עולה עימו". הבעל אינו רשאי לדרוש מאישה שתסתפק ברמת החיים שהייתה לה לפני נישואיה, אם רמת החיים נמוכה מזו של בעלה, ומצבו של בעלה מאפשר לחיות ברמת חיים גבוהה יותר. שנית, האישה זכאית בכל אופן לאותה רמת מזונות שהייתה רגילה לה לפני הנישואין- "ואינה יורדת עימו".


אישה מורדת- אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה נקראת, על פי ההלכה היהודית, "מורדת". ואולם אישה שעזבה את בעלה, מחמת אשמתו של הבעל, שיש בו כדי להצדיק את סירובה לחיות עמו- לא תחשב "כמורדת". מרגע שאישה תוכרז כמורדת, צריכים להתקיים תנאים מקדימים: התראה, הכרזות בפומבי, הפצרת בית הדין באשה שתחזור בה וחלוף תקופה של 12 חודשים. יודגש כי אשה המסרבת לחיות עם בעלה אינה נחשבת אפוא מורדת רק בשל כך, אלא לאחר שהתקיימו התנאים המוקדמים (בג"צ 206/70 שרגאי ביה"ד הרבני הגדול פ"ד כד(2) 487).


"עקרון ה"כפייה בדרך ברירה"- אם הבעל מסרב לתת את הגט, למרות שבית הדין הרבני הורה לו כי הוא חייב לתתו, ניתן להשתמש בעקרון הכפייה בדרך ברירה. עפ"י עקרון זה, כופין את הבעל לשלם את מזונות האישה, בתנאי שהאישה זכאית להם. כך יש לבעל ברירה בין תשלום המזונות לבין מתן הגט. את כספי המזונות להם זכאית האישה, כל עוד לא ניתן לה גט ניתן לגבות מהבעל, אפילו בכפיה, בכל דרך שבה גובים חוב כספי רגיל, ובכלל זה באמצעות הוצאה לפועל. בידי הבעל עדיין נותנת ברירה בין תשלום המזונות לבין מתן הגט.


תביעת אבהות – תביעה המוגשת על ידי אב או אם לצורך הצהרה בדבר אבהות של גבר על ילדו/ילדתו. במידה ואביו של הילד לא נרשם בסמוך ללידה – יש צורך בתביעת אבהות וקבלת פסק דין בנדון, על מנת שילד יירשם במשרד הפנים כבנו אל אדם. היות אדם אביו או אביה של ילד או ילדה מקימה ביניהם מערכת של זכויות וחובות הן במישור דיני המשפחה והן במישור דיני הירושה.

קביעה כי אדם הינו הורהו של הילד מחייבת אותו מחד לשלם לו מזונות ומאידך להיות זכאי לקשר עם הילד במסגרת הסדרי ראייה. קביעה כי אדם הינו הורהו של ילד, מזכה גם את הילד במות ההורה בחלקו בירושתו על פי חוק הירושה, וזאת במידה והאב לא ערך צוואה המורה אחרת ומחלקת את רכושו באופן שונה מהמפורט בחוק הירושה.

הורות נקבעת באמצעות בדיקת רקמות, הנעשית לאב לאם ולילד בבית חולים על פי פסק דין של בית משפט באמצעות לקיחת דם מכל הצדדים.


מדור רעיוני – במידה והאם רכשה דירה והיא משלמת משכנתא, חב האב במדור רעיוני, דהיינו השתתפותו במדור הילדים גם אם המדובר במשכנתא ולא בשכר דירה המשולם בפועל. אמנם משכנתא הינה מרכיב רכושי-הוני ולא מרכיב מתחום המזונות ואולם אם אם ממירה את תשלום שכר הדירה בתשלום משכנתא של דירה שרכשה, האב יחוייב במדור רעיוני דהיינו השתתפות במשכנתא כדי לממן לילדים את המדור ולתת להם קורת גג, שכן כאמור חובת המדור חלה על האב.


אחזקת מדור - מעבר לחבות אב במדור עבור ילדיו הוא מחויב בהשתתפות בהוצאות אחזקת המדור. קרי, עליו להשתתף בהוצאות חשמל, מים, ארנונה, גז, טלפון, כבלים ועד בית, וכיוצב' באותו היחס בה הוא חייב להשתתף בהוצאת המדור (דמי שכירות או משכנתא), קרי לילד אחד 30%, לשני ילדים 40%, לשלושה ילדים 50% מהוצאות אחזקת המדור.


אחזקת רכב - במקרים בהם קיים רכב בידי האישה שבו השתמשה במהלך חיי הנישואין – עלה בעל להמשיך ולהחזיק רכב לשימוש האשה כפי שהיה קודם למשבר בין בני הזוג. אחזקת הרכב הינה חלק ממזונות האשה והבעל חב במרכיב זה כחלק ממזונות האשה וזאת עד לגט. כאשר מדובר ברכב המשרת את הקטינים, לא יחויב הבעל בהשתתפות בהוצאות אחזקת הרכב, ואולם מרכיב המזונות שייפסק לילדים יביא בחשבון גם את הוצאות הנסיעה של הילדים.


אישור הסכם גירושין – הליך פורמלי שבו ניתן תוקף להסכם בין בני זוג, על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית דין רבני. האישור ניתן אך לאחר בחינה של הוראות ההסכם, סבירותן והגיונן. במיוחד מתייחס בית המשפט לענייני משפחה להסדרים המתייחסים לילדים, למזונות ולהסדרי הראיה עם ההורה שאינו משמורן. על בית המשפט לבדוק כי ההסכם הובן על ידי כל אחד מהצדדים. בית המשפט אינו נוהג לבדוק האם ההסכם מקפח את מי מבני הזוג אלא רק דואג לטובת הילדים.

הסכם הגירושין אמור לכלול ולהתייחס לכל הפרמטרים של הגירושין כמו: חלוקת רכוש, מזונות ילדים, משמורת, הסדרי ראיה, מוניטין, חלוקת הדירה, זכויות פנסיוניות סוציאליות וחסכונות שונים, חובות וכיוצ"ב


אסורה על בעלה ובועלה – אם יתגלה בעת דיון בבית הדין הרבני – בראיות קבילות) כי אישה בגדה בבעלה עם גבר מסוים, בית דין רבני יוציא החלטה שמחייבת את האישה להתגרש ממנו, וכן יוסיף הערה מטעם בית הדין (במסמך המתייחס לפסק הגירושין) לפיה אם האישה תבקש להינשא לאותו הגבר יערך בירור במקרה הטוב או שהיא אסורה עליו לחלוטין במקרה הרע..


בגידה - אישה המקיימת יחסי אישות עם גבר אחר בעודה נשואה, אפילו היא חיה בנפרד מבעלה מוגדרת כבוגדת. אשה כזו חייבת בקבלת גט והבעל אינו רשאי או יכול למחול לה על בגידתה. אישה הבוגדת בבעלה מאבדת זכותה למזונות עבורה ואת כתובתה. האשה אינה מפסידה את מזונות הילדים גם אם היא בוגדת, אלא רק את מזונותיה שלה. קיימים הבדלים בין בית הדין רבני לבית המשפט לענייני משפחה בנושא פסיקת מזונות אם מועלית טענת בגידה שיש בה ממש - משעה שבעל מעלה טענה כאמור כנגד אשתו, טענה שהינה מבוססת ולא סתמית - בית הדין הרבני יברר את הטענה לעומקה ולא ימהר לפסוק לאותה אישה מזונות, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה יותיר את בירור הטענה לשלב ההוכחות במשפט ויפסוק מזונות זמניים לאשה. יתר על כן – בית המשפט לענייני משפחה יקפיד עם הוכחת הבגידה בראיות ממשיות בטרם יפסוק כי אשה אינה זכאית למזונות.

 

בעל לעומת זאת יכול לבגוד, והאשה יכולה למחול לו. בעל בוגד מסתכן בכך שבית הדין הרבני יחייב אותו בקנס כפיצוי לאשתו או בדמי הכתובה.


כתובה – מסמך משפטי בעל ערך ממשי אשר בעל נותן לאשתו במעמד הנישואין. בכתובה מתחייב הבעל כלפי האשה בחיובים שונים, ובין היתר לפרנס אותה, לקיים עמה יחסי אישות (עונתה) ועוד'. בעל המונע מאשתו זכויותיה על פי הכתובה מסתכן בכך שבית הדין יחייב אותו בכתובה. כיום הסכום שמקובל לפסוק הוא בין 120-180 אלף ₪ עבור הכתובה, אם כי נפסקים סכומים קטנים או גדולים יותר. מטרת הכתובה היא "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה". כלומר כדי שבעל לא ימהר לבקש גירושין בגין כל ענין פעוט, שכן בעל המודע לכך שעליו לשלם כתובה לאשתו לא ימהר להתגרש ממנה. מטרת הכתובה לאפשר לאשה קיום לאחר הגט. כתובה אפשר לדרוש גם במסגרת בית המשפט לענייני משפחה במסגרת תיק עזבון.


בדיקת רקמות - בדיקה גנטית שמטרתה לקבוע הורות. הבדיקה מבוצעת באמצעות נטילת דגימת דם מהאב האם והילד ולפיה ניתן לקבוע ברמה כמעט ודאית (למעלה מ-99%) את זהות הוריו של אדם. בדיקה כזו מבוצעת רק במעבדות של בתי חולים מסויימים, עלותה 3000-3500 ₪ והיא ניתנת לביצוע בישראל רק לאחר קבלת צו של בית המשפט המתיר קיומה של הבדיקה. בית משפט לא יתן כזה צו אם יש סיכוי שכתוצאה מהבדיקה ילד או ילדה יהפכו לממזרים,

 

אין אפשרות לכפות בדיקת רקמות על אב אך סירוב לביצוע הבדיקה ללא טעמים סבירים מקימים את חזקת האבהות. אב כזה יוכרז כאביו של הילד ויחוייב במזונות.


ביטוח לאומי - המוסד לביטוח לאומי מאפשר לגבות פסק דין או החלטה למזונות זמניים למזונות באמצעותו. אם האוחזת בפסק דין למזונות (או בהחלטה למזונות זמניים) אשר ניתנועל ידי בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני רשאית לבקש קבלת תשלום באמצעות המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי גובה את הסכומים אשר שולמו על ידו ישירות מהחייב.

היתרון בכך הוא ברור- הזכאי מכוח פסק הדין, בד"כ האישה, יכולה לקבל מזונותיה מבלי שתאלץ להסתמך על בן זוג/אב. החיסרון מקורו בעובדה שהמוסד לביטוח לאומי אינו משלם לאם את מלוא הסכום שנפסק בפסק הדין אלא בהתאם לטבלאות חישוב הלוקחות בחשבון את השתכרותה ונתונים אחרים.

נשים רבות מקבלות מהמוסד לביטוח לאומי סכומי מזונות הנופלים מהסכומים הנקובים בפסק הדין ורק לאחר שנה יכולה היא לתבוע את ההפרש בין הסכום שקיבלה מביטוח לאומי לפסק הדין ישירות מהאב/בן הזוג באמצעות לשכת ההוצאה לפועל שבה היא תפתח תיק.


בן מרדן - המסרב לקיים קשר או הסדרי ראיה או המתנהג התנהגות מבישה כלפי אביו הביולוגי. במקרים קיצוניים של התנהגות מבישה עלול בית המשפט למצוא מקום לצמצום מזונות המרדן בשל התנהגותו. הדבר יחול על בן או בת. בתי המשפט ובתי הדין אינם ממהרים לנקוט בסנקציה זו ופועלים להשיב את הבן המרדן ממריו ואינם נוטים לשלול את מזונותיו


התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה– התרת הנישואין נעשית בבית המשפט לענייני משפחה לאחר פרוצדורה, והיא נעשית במקרה של נישואי תערובת או במקרה של נישואין של חסרי דת. במקרה של יהודי הנשוי לגויה או להיפך הסמכות גם היא לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני.


דמי טיפול - סכום הנפסק לאם המטפלת בילדים. הבסיס לחיוב האמור מניח כי הואיל והילדים נמצאים בחזקת האם הרי שהיא מקדישה מזמנה לטיפול בהם יותר מאשר ההורה שאינו ההורה המשמורן ועל כן היא מקבלת מעין פיצוי על הטיפול "העודף" שהיא מטפלת בקטינים. חיוב זה הינו במסגרת החיוב במזונות הקטינים ולא במסגרת חיובי הבעל לאשתו. אשה התובעת דמי מזונות עבור עצמה אינה יכטולה לקבל מזונות אשה וכן דמי טיפול. דמי הטיפול פוחתים ככל שגיל הילד עולה. כך שלגבי ילד בגילאים 9-10 ומעלה הפסיקה אינה מוצאת מקום במרבית המקרים לפסוק דמי טיפול. דמי הטיפול מהווים תחליף להוצאות חינוך ולא ניתן לקבל גם עלות מעון יום וגם דמי טיפול כך שאין תשלומי כפל.


פוטנציאל השתכרות של הגבר - קביעת שיעור המזונות לא לפי ההכנסה בפועל של הבעל/האב אלא לפי פוטנציאל ההשתכרות שלו, פוטנציאל הנקבע על סמך השתכרותו בעבר או על סמך ההשכלה שלו. בהתאם לדין, המזונות נקבעים לפי יכולת ההשתכרות ולא דווקא לפי ההשתכרות בפועל. קביעה זו נעשתה במטרה למנוע מצב דברים בו צד אשר אינו חפץ בתשלום מזונות או אשר חפץ בתשלום מזונות מינימליים יפסיק לעבוד או יקטין את היקף עבודתו או יקטין את שכרו באופן יזום בצל הליך הגירושין.


פוטנציאל השתכרות של האשה – אשה התובעת מזונות ואשר עבדה במהלך כל חייה, והפסיקה ערב הגשת תביעת המזונות, רשאי בית המשפט או בית הדין להעריך את פוטנציאל ההשתכרות שלה וכפועל יוצא מכך שלא לפסוק לה מזונות כלל או לפסוק לה סכום מופחת. בענין זה הדעות חלוקות, ויש שופטים שיקבעו שאשה אינה חייבת לעבוד, גם אם אינה מטופלת בילדים וגם אם יש לה מקצוע והיא עבדה בעבר.


גט מעושה – גט הניתן שלא מרצון חופשי, אלא תחת כפייה או אילוץ ולא מרצונו של נותן הגט בניגוד לרצונו, ועל כן הוא בטל מעיקרו.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+