צרו קשר
ּ

מה ההבדל בין סעד דחוףלסעד זמני

השופט גורודיצקי עושה הבחנה בין סעד זמני לסעד דחוף על פי תקנות הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

הצורך בכך נובע מהשאלה שעלתה על ידי רשם ההוצאה לפועל באשר לתוקף של החלטה למזונות במסגרת יישוב סכסוך ונבחנה השאלה האם הסעד שניתן ממשיך להיות תקף או שמא הוא מתבטל כאשר הליך יישוב הסכסוך נסגר כאשר צדדים אינם מעוניינים להמשיך ולהתנהל מול עו"ס אלא אחד מהם לפחות מעוניין להגיע לפתחו של בית משפט.

 

בתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו-2016 (להלן-"התקנות") קיימת הבחנה ברורה בין סעד זמני לסעד דחוף.

בתוך כך, נקבע בתקנה 12 (3) לתקנות כי : "בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין"

 

"בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו, במקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין"

מלשון התקנה עולה כי צד לבקשה ליישוב סכסוך, רשאי לעתור ל"סעד דחוף בעניין מזונות" רק "במקרים חריגים" ורק אם המתנה לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום "נזק ממש" לצדדים או לילדיהם.

במילים אחרות, הכלל הוא כי במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך, ולכל הפחות עד למועד של ישיבת מהו"ת הראשונה, אין להגיש בקשה בעניין מזונות. זאת, מתוך מגמה ליישם את מטרת החוק "ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית …" ראו: סעיף 1 לחוק.

יחד עם זאת, במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך, "במקרים חריגים" ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף בעניין מזונות, וההחלטה בה – ככל שהבקשה תתקבל – "תהא בתוקף" לתקופת הקפאת ההליכים ול- 15 ימים נוספים ראו: סעיף 4 לחוק.

רוצה לומר כי ההחלטה בעניין מזונות שניתנה במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך כ"סעד דחוף", איננה תחליף להחלטה למזונות זמניים ותוקפו.

 

וזאת כך למה ?

ראשית, הסעד "בעניין מזונות" הוא "סעד דחוף" ולא "סעד זמני". לכן הוא לא נכנס לגדרו של סעיף 3 (ז) (4) לחוק לפיו:

" צו לסעד זמני שניתן לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי בי-דין לפי סעיף 4" .

למתקין התקנות לא היה כל קושי לקבוע הוראה דומה לגבי "הסעד הדחוף" והוא בחר להסתפק ב"סעד הזמני" – כדוגמת צו עיקול, צו מניעה, צו לאיסור דיספוזיציה – סעדים שניתנים ככלל במסגרת ההליכים הרכושיים – מכיוון שסעדים אלה שומרים על המצב הקיים ולא מייצרים מציאות חדשה, מציאות אשר תחטיא את מטרת החוק "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום" ראו" סעיף 1 לחוק.

 

שנית, תקנה 12 (ב) לתקנות קובעת כי: "לבקשה לסעד דחוף יצורפו אסמכתאות לרבות לעניין הדחיפות; הבקשה והתשובה לה ייערכו בצורה קצרה ותמציתית ויכללו אך ורק את עיקרי העובדות הדרושות לצורך הדיון בהן, הייתה הבקשה לפי תקנת משנה (א)(3) תכלול אך ורק פרטים בעניין הכנסות הצדדים וצורכי הילדים.

כידוע, בעת פסיקת דמי המזונות, בית המשפט לא מסתפק ב"הכנסות הצדדים וצרכי הילדים" והוא מייחס חשיבות רבה לרכוש המצוי בבעלות ההורים, להיקפו ראו: בע"מ 3432/09 מיום 23.6.2009 (פורסם בנבו); עמ"ש 41465-10-17 מיום 25.10.18 (פורסם בנבו) להכנסות המופקות מהרכוש ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(1) 721, 727; ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ (1) 147,153), לפוטנציאל ההשתכרות ומיציו ראו: תלה"מ 53712-11-16 מיום 23.10.17 (פורסם בנבו) ולחלוקת זמני השהות ראו: בע"מ 919/15 מיום 19.07.17 (פורסם בנבו).

בעת פסיקת מזונות הזמניים, בית המשפט אומנם אינו נכנס לעובי הקורה ראו: רמ"ש 36444-01-17 מיום 26.02.17 (פורסם בנבו) אך הוא עדיין בוחן, ולו ברמה הלכאורית, קריטריונים נוספים מלבד " "הכנסות הצדדים וצרכי הילדים".

לפיכך, לא סביר כי ההחלטה למזונות אשר ניתנה "כסעד דחוף", מבלי שנבחנו כלל הפרמטרים הנדרשים לקביעת הגובה של דמי המזונות, תלווה את הצדדים ואת ילדיהם לאורך זמן ותשמש תחליף או אבן מובחן למזונות הקבועים השוו: בע"מ 4589/05 מיום 21.11.05 ([פורסם בנבו).

 

שלישית, לאחר תום תקופת הקפאת ההליכים, רשאי כל צד להגיש תביעה למזונות. תביעה למזונות זו תתנהל על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן-"תקנות סדר הדין האזרחי") בהיותן "דין ספציפי" ראו: ע"פ 107/73 "נגב תחנת שירות לאוטומוביל בע"מ" נ' מדינת ישראל, פ"ד כח (1) 640, 642; ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, מט (4) 221, 255 אשר כולל פרק מיוחד שהוקדש ל"מזונות" ראו: פרק כ"א לתקנות סדר הדין האזרחי.

תקנה 260 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, המצויה בפרק כ"א לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת במפורש כי : "תביעה למזונות תוגש, והדיון בה יתנהל, לפי הוראות פרק זה".

קביעה זו היא בבחינת "נעילת דלת" לפני "הסעד הדחוף" אשר ניתן בהליך אשר אבד עליו הכלח.

 

רביעית, על פי הפסיקה, מזונות זמניים – ולא "סעד דחוף" מהווים סעד זמני עד לסיום הדיון בתביעה ומתן פסק דין ראו: עמ"ש 52149-09-16 מיום 31.10.17 (פורסם בנבו).

 

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916

 

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ