צרו קשר
ּ

מבחנים מתי מדובר בידועים בציבור

פרמטרים למבחן

מתי מדובר בידועים בציבור ומתי בקשר פחות מבחינת טיבו?

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

פסק דינה של כב' השופטת גורביץ עוסק בתביעה הצהרתית להכרה בתובעת כידועה בציבור של הנתבע, וכפועל יוצר מכך עותרת היא לקבל ולהיות זכאית לבעלות במחצית מהרכוש שנצבר לנתבע מכוח הלכת השיתוף בין ידועים בציבור, וכמו כן עותרת היא למזונות שיקומיים.

התובעת יהודיה והנתבע מוסלמי. הקשר הזוגי בין הצדדים נמשך כעשר שנים והוא נפסק על רקע רצונו של הנתבע להתחתן עם מוסלמית.

ביהמ"ש לענייני משפחה דחה את התביעות מהנימוקים הבאים, וקבע כי הצדדים לא התאפיינו בקשר של ידועים בציבור:

בפסיקה נקבעו שני תנאי סף מצטברים לצורך ההכרעה בקשר להיותם של בני זוג ידועים בציבור: חיי משפחה וכן ניהול משק בית משותף. שני היסודות משתלבים ושזורים זה בזה.

היסוד הראשון של "חיי משפחה" מורכב מחיים אינטימיים, חיי אישות כבעל ואישה, המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות מהם ניתן ללמוד שאלו קשרו את גורלם זה בזו. לעניין זה יש להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים לעניין קביעות הקשר ומיסודו או העדר המיסוד. תקופת חיים משמעותית מהווה אינדיקציה מרכזית לאומד דעתם של הצדדים לקיים קשר קבוע ארוך טווח נושא חובות וזכויות הדדיות, ולפיכך הינה מרכיב בעל משקל רב בבחינת קיומם של "חיי משפחה".

היסוד השני הוא ניהול משק בית משותף שלא מבוסס מתוך הצורך האישי של נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואישה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.

נוכח ההכרה בעובדה שלא ניתן לגבש מתכונת אחת וקריטריונים מדויקים למונחים "חיי משפחה" ו"ניהול משק בית משותף" שכן המצב שונה בן זוג לזוג לפי השוני בגילם, השכלתם, מזגם, השקפת עולמם, ארץ מוצאם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם ועוד כהנה וכהנה.

כבר נקבע כי שאלת קיומם של תנאים אלה ראוי שתיבחן על פי קריטריונים סובייקטיביים, דהיינו: כיצד ראו בני הזוג עצמם, את מערכת היחסים ביניהם. עוד נקבע, כי יש להיזהר מלהטיל על בני הזוג חובות שכלל לא העמידו לנגד עיניהם וכי קיימת אפשרות של חיים משותפים המבוססים על חברות קרובה וקשר נפשי ורגשי ממושך מבלי שהקשר יתגבש לקשר של ידועים בציבור.

יישום לענייננו מוביל למסקנה כי כל אחד מהצדדים נהנה מהקשר כל אחד מנקודת מבטו הסובייקטיבית (בילויים משותפים, חיי אישות, והנאות כלכליות) אך הקשר נעדר מימד של מחויבות לחיי משפחה והשניים לא ניהלו משק בית משותף ולפיכך אין לראות בצדדים כידועים בציבור.

השיקולים שהובילו את בית המשפט למסקנה זו הינם:

  1. העדר מיסוד מערכת היחסים של הצדדים ואי הבאת ילד משותף לעולם בקשר שנמשך כ-10 שנים; לעומת זאת האישה הרתה לגברים אחרים. לאישה שתי בנות שלא מן הגבר.
  2. מערכת יחסים של התובעת עם גבר אחר בתקופת הנתק ביניהם לרבות הבאת ילד ממנו, וקשרים של הנתבע עם נשים אחרות.
  3. מהות הקשר בין הצדדים וטיבו – יחסי אישות ובילויים, לכל אחד מהצדדים היתה הנאה ותועלת ממערכת היחסים אך לא היתה להם כוונת זוגיות מחייבת עם עתיד.
  4. הצדדים לא התגוררו זה עם זה בבית אחד משותף, לינות הנתבע בבית התובעת לא היו קבועות והיו מעת לעת גם אם בתקופות מסוימות היו מספר פעמים בשבוע. חסר הרכיב של "חיי משפחה", התובעת מעולם לא לנה בכפר של הנתבע.
  5. הנתבע לא נשא בנטל הוצאות הבית, והרכישות השונות שבוצעו על ידו, לא נעשו כולן בהסכמתו וחלקן נעשו לנוכח הבטחתה כי תשיב לו את הכספים במזומן – חסר הרכיב של משק בית משותף, לא היה שיתוף בין הצדדים לכל אחד מהם היה חשבון בנק נפרד. חלק מן הכספים הוצאו בתחכום ומרמה כלשהי מן הנתבע.
  6. התובעת עזרה לנתבע לבחור את ארוסתו לה נישא. עניין זה מצביע על כך שהקשר הרגשי שהיה ביניהם אינו קשר ייחודי כמו בעל ואישה המאפיין ידועים בציבור.
  7. מניעות– התובעת חתמה על תצהיר בפני עו"ד לפיו הצהירה כי היא מוותרת על כל הזכויות שלה כנגד הנתבע, וכי אין לה שום תביעות ו/או דרישות כלפיו.
  8. התובעת הודתה כי היא מונעת מרגש של קנאה, מדובר במניע פסול ושלא בתום לב.

לפיכך נקבע כי הצדדים לא היו ידועים בציבור ועל כן נדחתה התביעה אך נוכח מצבה הנפשי והכלכלי של האישה היא לא חויבה בהוצאות משפט לפנים משורת הדין.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ