צרו קשר
ּ

התלבטויות של שופט במתן צו הגנה במסגרת תיק אלימות במשפחה כאשר קיים חשש עתידי ולא אלימות בפועל

פסק דין שניתן ב- ה"ט 3422-05-1 על ידי כב' השופט נחשון פישר עוסק בסוגית האלימות במשפחה, ומציב את השאלה האם צריך לקרות אירוע דרמטי כדי להרחיק את המאיים, או ששופט יכול גם לצפות את העתיד ולהקדים תרופה למכה.

יצוין כי המדובר בבני זוג לשעבר אשר סיימו את הליכי חלוקת הרכוש, מזונות הילדים ומשמורת הילדים, וכי פסק דין בעניינם ניתן על דרך הפשרה והצדדים התגרשו זה מזו בגט פיטורין, משמע כבר אינם חיים יחדיו.

בתאריך 15.5.18 הגישה המבקשת בקשה למתן צו הגנה כנגד המשיב, ובו טענה כי מאז הגירושין היא חשה כי המשיב מסתובב עם מטענים שליליים כלפיה המאופיינים בכעס ושנאה ההולכים וגדלים, במקום שילכו וישכחו. בדרך כלל, יש לציין, כי לאחר הגירושין וסיום המחלוקות הנוגעות לחלוקת רכוש ולילדים (משמורת ילדים ומזונות ילדים) ומשחולף זמן מה, המשקעים הולכים ופוחתים והדברים – למעט מקרים חריגים – עולים על דרך המלך, ומערכת היחסים משתפרת במידת מה ומתאפיינת בשקט, גם אם אין אהבה יתירה בין בני הזוג שהתגרשו או נפרדו.

לא כך היה במקרה שלפנינו והרגשות הקשים הלכו והתגברו גם לאחר הגירושין

בין הצדדים הוסכם על העברת הרכב שברשות המשיב לבעלותה של המבקשת, ובעת שהצדדים נפגשו בדואר לצורך ביצוע העברת הזכויות, אמר לה המשיב: "את תראי מה אני אעשה לך, את תישאי בתוצאות, את תרדי אצלי על ארבע". יצויין כי אירוע זה הסתיים מבלי שדווח , ומבלי שבוצעה העברת הרכב על שמה.

המבקשת טענה גם כי המשיב בירר בעורמה, באמצעות הבן המשותף את מספר הקודם של הרכב בו החזיקה, וכי באישון לילה גנב המשיב את רכבה של המבקשת. המבקשת הדגישה בפני בית המשפט כי הרכב הנו תנאי הכרחי לתפקודה בתור סוכנת מכירות, ונדרש לצרכי הילדים, כך שנטילתו כאקט של נקמה או חינוך, הקשתה על חייה ופגעה בה הן נפשית והן כלכלית.

עוד יצוין כי המשיב מחזיק נשק מתוקף שירותו הצבאי ועל כן המבקשת חוששת לחייה. בנוסף ציינה המבקשת כי בגישור שהתנהל בין הצדדים בעבר הומלץ להם על השתתפות בסדנה להפחתת כעסים, וכי האישה השתתפה והבעל סירב לקחת חלק בסדנה זו.

בגין אירוע זה הגישה המבקשת תלונה במשטרת ישראל על גניבת הרכב ואיומים.

בדיון שהתקיים במעמד צד אחד, ציינה המבקשת כי בעלה לשעבר אינו בן האדם שהכירה וכי הוא מפחיד אותה בתגובותיו. בגין טענות אלה, ניתן צו הגנה במסגרתו אף נלקח הנשק שברשות המשיב, ונקבע דיון במעמד הצדדים.

בדיון, לאחר חקירת הצדדים ומשדחה המשיב את הצעת בית המשפט כי צו ההגנה יבוטל, תוך שהוא ימנע בהסכמה, שתקבל תוקף של החלטה, מלפנות למבקשת, אך הנשק לא יושב לו בשלב זה.

משדחה המשיב את הצעת בית המשפט ניתן פסק דין בעניין, המרחיק את המשיב מן המבקשת ומביתה למשך שלושה חודשים. יודגש כי עורך דין לגירושין המנוסה ובקיא בהליכות בית המשפט יודע שבדרך כלל לא נבון ולא חכם לסרב להצעת בית המשפט, וכי בדרך כלל סירוב כזה יבוא בעוכריו של המסרב. וכך היה.

טענת המבקשת הייתה כי המשיב מהווה סכנה ממשית ויש ליתן כנגדו צו הגנה בהתחשב באיומים שהשמיע ובהתחשב בכך שנטל את הרכב בדרך בה עשה זאת.

המבקשת טענה שהמשיב מהווה סכנה ממשית לאור איומיו ונטילת הרכב

המבקשת מצרפת תכתובת מסרונים אלקטרוניים בינה לבין המשיב, ממנה עולה כי תקשורת זו גולשת לחילופי טענות בין הצדדים, במהלכם מטיח המשיב כלפי המבקשת: "כבר למדת להכיר אותי אני לא מאיים."

המשיב טוען כי הבקשה לצו הגנה הוגשה מטעמי נקמנות

בהתנגדותו לבקשה לצו הגנה טען המשיב כי המבקשת אינה חיה בשלום עם פסק הדין שניתן לסיום ההליכים בין הצדדים, על דרך הפשרה, ומנסה לרמוס אותו בכל דרך. המשיב מציין כי המבקשת זעמה על שהרכב נלקח מחזקתה לאחר שסירבה להעביר בו בעלות וכי התלונה והליך זה מונעים מנקמה.

המשיב טען כי המבקשת לא הוכיחה מסוכנות של המשיב או כי נהג כלפיה באלימות בסמוך להגשת הבקשה והתנהגותו אין בה כדי להוכיח כי הוא מהווה סכנה גופנית למבקשת. מעבר לכך, מציין המשיב כי מאז שנפגשו הצדדים בדואר לצורך העברת הבעלות ועד להגשת הבקשה דנן חלפו 11 ימים בהם לא יצרו קשר האחד עם השני.

המשיב טען כי נאלץ ליטול מאת המבקשת את הרכב לאחר שכל הפניות אליה לא הועילו, מאחר ועשתה בו שימוש ללא רישיון תוך סיכון חיי ילדיהם.

עוד טען המשיב כי ביום בו הוגשה התלונה למשטרה השיב הוא את הרכב לידי המבקשת וכל שנותר היה לבצע את העברת הבעלות, אך זו בחרה להגיש בקשה לצו הגנה לבית המשפט.

המשיב טען כי הוא משרת בצבא מזה 25 שנה כנגד בחיל האוויר וכי מעולם לא ביקר בתחנת המשטרה ולא פעל באלימות. על כן מבקש הוא לבטל את צו ההגנה ולהורות על השבת הנשק וביצוע העברת בעלות ברכב.

המתווה המשפטי

העילות למתן צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה מנויות בסעיף 3 לחוק, ועיקרן:

בן משפחה אשר נהג באלימות, ביצע עבירת מין או כלא את בן משפחתי

או שהתנהגותו מהווה בסיס סביר להנחה כזו

או שההתנהגות אינה מאפשרת שיגרת חיים סבירה בשל התעללות נפשית מתמדת

התלבטויותיו של שופט

מקרה זה מעורר בעוצמה הרבה ביותר את השאלה הקשה ביותר והיא "האם צריך לחכות עד שיקרה משהו?" בית המשפט קובע קטיגורית כי התשובה לכך שלילית ושופט אינו צריך להמתין עד שיארע המקרה אותו בא החוק למניעת אלימות במשפחה – לנסות ולמנוע.

המחוקק, גם הוא לא סבר כי צריך להמתין עד שיארע המקרה ובסעיף 3(2) לחוק איפשר לבית המשפט ליתן צו הגנה עוד בטרם קרות אירוע ובחזקת "להקדים תרופה למכה."

זכויות נוגדות ומתנגשות בין הצדדים

שלומו הפיזי והנפשי של אדם המבקש צו הגנה מפני בן משפחה ורצונו לשמור על חייו גופו ונפשו מחד, ומאידך זכותו של האדם, לשם טוב, לחופש תנועה ועיסוק, חופש הקניין, ללא אות הקין, של מי שצו הגנה, ניתן כנגדו.

לשופט הרבה יותר קל להכריע כאשר היתה אלימות בפועל והדברים ברורים

אם היה מקרה אלימות בפועל ההכרעה יותר קלה ופשוטה עבור בית המשפט ואולם

קשים הדברים שבעתיים בבואו של להחליט על הגבלות חמורות וקשות כל כך כלפי אדם, כשהבסיס לבקשה מבוססת על בסיס סביר, כלומר צפי עתידי.

האם צריך להמתין עד שיקרה משהו?

התשובה הינה שלילית, וככל שישתכנע בית המשפט מעוצמת החשש, ובמיוחד במהלך דיון במעמד שני הצדדים הרי שיהיה עליו לקבל את ההחלטה ההולמת את המקרה.

המשיב יצר קשר עם בנם של הצדדים וביקש לברר את הקוד ברכבה של המבקשת. ובאישון לילה, בחטף, נטל את הרכב ללא רשות. פעולה זו, בצירוף לחילופי הדברים וכפי שהוצגו לבית המשפט, חורגת מסבירות ומעלה תהיות קשות באשר למידת מסוכנותו של המשיב כלפי המבקשת.

האיפוק בו נקטה המבקשת מוכיח כי היא אינה מונעת מכעס כנגד המשיב, אלא מתוך חשש כן ואמיתי המקנן בליבה של המבקשת כי התנהגותו של המשיב נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה לה סכנה גופנית ממשית.

בין הצדדים לא מתנהלים כל הליכים, כבר מזה מספר חודשים, לפיכך, לכאורה, אין כל סיבה מטעמה של המבקשת לפגוע בפרנסתו, בשמו ובמעמדו של המשיב.

נטילת הרכב מהווה עליית מדרגה בהתנהגות הבעל לשעבר

אירוע נטילת הרכב ללא רשות, מהווה עלית מדרגה בכל הנוגע ליחסו של המשיב כלפי המבקשת וליכולתו להוציא מעשים אלימים מן הכוח אל הפועל. ועל כן, תחושת החשש והדאגה שעלתה אצל המבקשת, בצירוף פעולתו האימפולסיבית של המשיב מצדיקה את מתן הצו.

בנסיבות אלה, מהתשתית הראייתית עולה כי מתקיימים תנאי סעיף 3 (2) לחוק למניעת אלימות במשפחה ומכיוון שכך, ניתן בזאת צו ההגנה למשך שלוש חודשים.

הפגיעה בבעל מעצם הרחקתו אינה כה קשה נוכח העובדה כי הצדדים גרושים ומתגוררים בנפרד והפגיעה היא יותר פגיעה בכבודו או פגיעה רגשית

בשולי הדברים ייאמר כי נוכח העובדה שהצדדים כבר גרושים ואינם מתגוררים יחדיו הרי שהפגיעה בבעל לשעבר הינה מידתית, שכן הוא לא הורחק ממקום מגוריו, אלא בפועל – אל לו להתקרב לאשתו לשעבר.

לו היה מורחק ממקום מגוריו והיה צריך למצוא פתרון מגורים מעתה לעתה, כפי שקורה לעיתים במסגרת הליכים בבקשה לצו הגנה או צו הרחקה או צו מניעה – הרי שהפגיעה בו והקשיים בפניהם היה עומד – היו גדולים יותר.

מנגד – ברור שאדם מן היישוב אינו מעוניין שיוצא כנגדו צו הגנה ויש בכך פגיעה בכבודו ובשמו הטוב.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ