יצוג בהליך משפטי על ידי עוה"ד שהכין את הצוואה

יצוג בהליך משפטי על ידי עוה"ד שהכין את הצוואה

יצוג בהליך משפטי על ידי עוה"ד שהכין את הצוואה

 

עורך דין הכין לאדם צוואה ולאחר מכן האדם נפטר ויורשיו של המנוח הגישו התנגדות לצוואה. האם יכול עורך הדין אשר ערך את הצוואה לייצג בהליך המשפטי?

האם יכול ורשאי עוה"ד לייצג את הצד שעותר למתן צו קיום צוואה, כאשר היורשים המנושלים מגישים התנגדות לצוואה והתיק מגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה לצורך הכרעה בתקפות הצוואה?

לדידו של כב' השופט שוחט בתמ"ש (ת"א) 108880/03 ד.פ. נ' י.ר ואח', התשובה לכך היא חדה וברורה. כל מקרה בו מוגשת התנגדות לקיום צוואה שערך עורך הדין ועולות בה טענות להשפעה בלתי הוגנת או טענות שיש להניח כי עורך הצוואה, כלומר, עורך הדין יידרש להעיד כדי להתמודד עמן- אל לו לקחת הייצוג לידיו.

כך גם קבע כב' השופט דרורי בעמל"ע (י-ם) 9069-05-11 אמנון אברהמי נ' הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בישראל:

"אינני יכול לסיים פסק דיני זה מבלי ליתן את דעתי, כללית, על התנהגותם של עורכי דין אשר עורכים צוואה ואף משמשים כעדים לעשייתה ובד בבד מקבלים על עצמם את יצוגו של הזוכה על פי הצוואה בהגשתה לקיום. אין בכך פסול כל עוד לא מוגשת התנגדות לצוואה. משמוגשת התנגדות לקיום, סביר להניח שהם ידרשו למתן עדות, בין מיוזמת הזוכה ובין מיוזמת המתנגד [...]

[...] מפי העד מצפים לעדות אמת על אשר אירע. האמת הנאמרת מפי העד הינה האמת שלו. לא תמיד זו האמת לאמיתה. עוה"ד כמייצג אינו מעיד. הוא טוען את גירסת מרשו. בתפקידו ככזה אסור לו לומר דברים שהוא יודע שאינם נכונים. עם זאת, מותר לו לטעון טענות שאין הוא מאמין בנכונותן ובלבד שאין הוא יודע שאינן נכונות. שוני זה- היא הנותנת - אין לערבב בין שני התפקידים.

אחת מעילות ההתנגדות המחייבת, כמעט בודאות, את עדותו של עוה"ד שערך את הצוואה ו/או שימש כעד לעשייתה, ומטעם שלוחו דווקא, היא עילת המעורבות על פי סעיף 35 לחוק הירושה. במקרה כזה אין לקבל את נסיונם של עוה"ד להמשיך ולהאחז ב'קרנות הייצוג' עד לרגע האחרון בו יצטרכו ליתן את עדותם. התנהלות שכזו אינה ראויה וביהמ"ש לא יתן את ידו לה בודאי לא על דרך של הרשאת המשך הייצוג מכוח כלל 36(ב) לכללים הנ"ל."


מתי עורך הדין חייב להפסיק את הייצוג, האם בשלב הראשוני עת מוגשת ההתנגדות או רק כאשר הוא נדרש להעיד

בנקודה זו יש להתייחס לכלל 36(ב) לכללי האתיקה הקובע, כי מקום שעורך הדין נקרא להעיד בגין צוואה שערך, בידי בעל דין יריב, הוא יוכל לעשות כן רק ברשות בית המשפט או ברשות הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין.

בתי המשפט סבורים כי לבית המשפט לענייני משפחה מסורה סמכות לא רק לפסול או להתיר עדות של עורך דין מייצג, אלא גם להתערב בשאלת הייצוג וזאת אף בשלבים מוקדמים של ההליך, קודם דיון ההוכחות

השאלה האם ואימתי יכול, מוסמך וראוי בית המשפט להתערב באופן פעיל בשאלת הייצוג או הפסקת הייצוג של עורך דין שערך צוואה ומייצג צד בהתנגדות לקיומה, מצריכה איזון נורמטיבי בין שני ערכים מתנגשים:

 

זכות הייצוג

מחד גיסא, זכות הייצוג של בעל הדין שהיא זכות יסוד ומכוחה עומדת לבעל הדין הזכות לבחור בחירה חופשית את עורך הדין שייצג אותו. זכות זו הוכרה כזכות חוקתית לכל דבר ועניין.

 

ניהול תקין של הדיון המשפטי

מאידך גיסא, ניצבת הפגיעה האפשרית בניהול הדיון, כאשר האפשרות שעורך הדין המייצג יעיד, עלולה לשבש לא רק את ניהולו התקין של ההליך עצמו אלא גם לפגוע ביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשיית צדק.

 

זכות היצוג כזכות יסוד

כידוע, זכות הייצוג, לרבות הזכות לבחור את עורך הדין שייצג את בעל הדין הינה זכות יסוד מוגנת במשפט הישראלי.

זכות היצוג מבוססת הן על זכות הטיעון והן על הזכות להליך הוגן (א. ברק, פרשנות חוקתית, חלק ג' בעמ' 432) וככזו היא זכות בסיסית וטבעית שהפסיקה רואה בה כזכות יסוד חוקתית (ע"א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ' לירן בן הרוש.

יחד עם זאת, אין לשכוח, כי אין מדובר בזכות מוחלטת, ודאי שיש לשים לב להבדל בין הזכות להיות מיוצג בידי עורך דין לבין הזכות להיות מיוצג בידי עורך דין מסוים שייצוגו מהווה עבירה אתית.

 

לבית משפט למשפחה סמכות להורות על הפסקת יצוג עוד בטרם מתן העדות

התערבות שיפוטית בזכות הייצוג באופן של הפסקת הייצוג הפרטני שבחר לו בעל הדין איננה שכיחה, אך היא אפשרית ואף מומלצת בנסיבות מסויימות (תמ"ש (טב') 6912-01-10 פלוני נ' פלונית)

 

מול זכות היצוג קיים הערך של הגעה לחקר האמת

מול זכות הייצוג ניצבים ערכים חשובים לא פחות והם הגעה לחקר האמת, עשיית צדק ותקינות ההליך המשפטי כאמצעי לעשות כן.

 

מדוע העובדה שעורך דין המייצג צד ומתכוון להעיד במשפטו יהווה מכשול בפני חקר האמת ועשיית הצדק

את התשובה לכך אפשר למצוא בדברי כב' השופט שוחט בתמ"ש (ת"א) 108880/03 ד.פ. נ' י.ר ואח' באלו המילים:  מפי העד מצפים לעדות אמת על אשר אירע. האמת הנאמרת מפי העד הינה האמת שלו. לא תמיד זו האמת לאמיתה.

לעומת זאת, עוה"ד כמייצג אינו מעיד. הוא טוען את גירסת מרשו. בתפקידו ככזה אסור לו לומר דברים שהוא יודע שאינם נכונים. עם זאת, מותר לו לטעון טענות שאין הוא מאמין בנכונותן ובלבד שאין הוא יודע שאינן נכונות. בשל שוני זה אין לערבב בין שני התפקידים.

 

משקל העדות של עורך דין אשר גם מייצג הינו נמוך ביותר

הלכה פסוקה היא שמקום שעורך דין מייצג מעיד לעניין כשרותה של הצוואה שבמחלוקת, לעדותו יינתן משקל נמוך ביותר אם בכלל (כב' השופט גרניט בת"ע (ת"א) 4891/00 אמיר אלופי נ' ריבה טפליצקי.

 

עדותו של עורך הדין חשובה ביותר

יש לזכור בהקשר זה, כי פעמים רבות עדות עורך הדין שערך הצוואה הינה עדות קרדינלית לצורך הכרעה בשאלות הנוגעות לכשרות הצוואה ושל המצווה ולשאלות הנוגעות לנסיבות עריכתה, קיומה של השפעה בלתי הוגנת וכיו"ב. לעתים, אף מדובר בעדות יחידה בהיעדר עדויות אחרות (ובהיעדר המנוח/ה).

בהיותו עורך דין מייצג לקוח, חלה עליו החובה האתית והמקצועית להכין כראוי את התביעה וניהולה והוא זה שאחראי על כל העדויות המובאות מטעמו (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, וברור שעליו לתכנן ולדעת מלכתחילה האם בכוונתו להעיד אם לאו.

 

אין להפריד בין שלב הייצוג לבין שלב מתן העדות

קשה ולא ראוי במקרים מסויימים להפריד בין "שלב הזימון למסירת העדות" של עורך הדין לבין "סוגיית הייצוג בכללותה".

 

חובתו של עורך הדין כלפי בית המשפט

אחת מחובותיו המרכזיות של עורך הדין היא כלפי בית המשפט. עורך הדין אמנם חב חובת נאמנות ללקוח, אך בצד הנאמנות ללקוח הוא חייב לשמור על כבוד המקצוע, על יחס כבוד כלפי המשפט, ועל חובתו לסייע לבית המשפט לעשות משפט.

לא אמורה להיות סתירה בין החובות. להיפך, "מי שאינו מסייע לבית המשפט להשליט צדק, אינו מסייע אף לשולחו; אדרבא - הוא מזיק לו" (בג"ץ 29/52 מנזר סנט וינסנט דה פאול נ' מועצת עיריית תל אביב-יפו, פ"ד ו 670.

עורך הדין יוכל לתת למרשו ייצוג הולם, רק אם יהא נאמן לערכי הגינות, הוגנות, יושר, אמירת אמת, נימוס וכבוד לזולת (בג"ץ 4495/99 הסניגוריה הציבורית המחוזית (תל-אביב והמרכז) נ' ועדת הערר לפי סעיף 12(ד) לחוק הסניגוריה הציבורית, תשנ"ו-1995, פ"ד נג(5) 625, ע"א 6185/00 עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1) 366.

 

מסקנות

מכל המקובץ עולה, כי במתח שבין הזכות לייצוג וביתר פירוט, במתח שבין הזכות לבחור דווקא בעורך הדין שערך הצוואה כעורך דין שייצג לבין אינטרס גילוי האמת ועשיית צדק במשפט (וחובת עורך הדין לסייע לבית המשפט לשם כך), יש ליתן הבכורה לאחרון.

הבכורה צריכה להינתן לא רק באופן הצהרתי באשר לקביעה איזו חובה חשובה יותר, אלא יש לבצר אותה באמצעות הסמכת בית המשפט לאסור על ייצוג של עורך הדין שערך צוואה בכל הליך של התנגדות המבוססת על טענות כנגד כשרות הצוואה או המצווה או השפעה בלתי הוגנת וכיו"ב.

 

מקור סמכות בית המשפט להורות על הפסקת יצוג של עורך דין

לבית המשפט לענייני משפחה סמכות כללית לסטות מסדרי דין ודיני ראיות לשם עשיית צדק. סמכות זו משתרעת גם על עניינים הנוגעים להיתר ייצוג בידי עורכי דין פרטניים, כאשר הייצוג עלול לפגוע בחקר האמת ובעשיית הצדק.

שילוב הסמכות הכללית של בית המשפט לענייני משפחה עם האיסור האתי הנקוב בכלל 36(א) לכללי האתיקה כפי שפורש בפסיקה ועם הסמכות הפרטנית של בית המשפט לאסור על העדת עורך הדין (לפי כלל 36(ב)), מצדיק בנסיבות מסוימות, פסילת ייצוג של עורך הדין, אם יש חשש שמא תידרש עדותו בהליך הנוגע לצוואה שערך.

מועד הפעלת הסמכות יכול ויהיה בפתח ההליכים המשפטיים ולאו דווקא בסמוך למועד ההוכחות (כב' השופט זגורי בתמ"ש תע (נצ') 22402-09-12 פ.ז. ז"ל נ' א.ס).

כלומר בית המשפט יכול כבר בדיון ראשון להורות על פסילת עורך הדין ולהציע לו או יותר נכון, להורות לו, להעביר את היצוג לעורך דין אחר, ואין הוא חייב להמתין לשלב ההוכחות בו ברור כי עורך הדין יעיד.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+