צרו קשר
ּ

חשבון בנק משותף כפרמטר לבחינת כוונת שיתוף

חשבון בנק משותף כפרמטר לבחינת כוונת שיתוף

בין בני זוג אשר ניהלו הליך גירושין בבית המשפט הייתה מחלוקת האם התקיימה מערכת שיתופית או הפרדה רכושית.

הגבר ניסה לשרטט תמונה של הפרדה רכושית לכאורה. כל אחד מן הצדדים הפקיד "נתח" מסוים מהכנסותיו לחשבון המשותף ואת יתרות הכספים ניהלו בחשבונות נפרדים.

איך מתייחס בית המשפט לבני זוג שיש להם חשבונות נפרדים והאם הדבר יכול להצביע על הפרדה רכושית רק בשל כך?

באשר לקיומם של חשבונות נפרדים, מעבר לחשבון המשותף לצדדים, פסיקה עניפה של בתי-המשפט לא מצאה כי בכך משום נסיבה מכריעה, אשר יש בה כדי לסתור את חזקת השיתוף ככל שעובדה זו עומדת בפני עצמה ולא מצטרפות לה עובדות נוספות שיכולות להצביע לכאורה על הפרדה רכושית בין בני הזוג. (ראה לעניין זה רע"א 9755/04 סיגל ביטון נ' קצין התגמולים – משרד הביטחון).

המבחן לצורך הקביעה אם נתכוונו הצדדים להפרדה רכושית בחשבונות הבנקים שבבעלותם הוא בבחינת השימוש שעשו בכספם. העובדה שלכל אחד מהם היה גם חשבון נפרד, אינה סותרת את קיום השיתוף בין בני זוג.

בפרשת אורון, רע"א 964/92 אורון נ' אורון (3) 758, 765 קבע השופט בך בעניינם של בני-זוג אשר לכל אחד מהם חשבונות משלו, כי:

" … הגם שחשבונות הבנק נשמרו בנפרד, הנה הכספים שהוצאו מן החשבונות הללו שימשו לצורכיהם המשותפים של בני הזוג וילדיהם, כגון תשלומי חשבונות והוצאות הבית. עינינו הרואות, כי על-אף הפרדת חשבונות הבנק קיימו בני הזוג, במידה מסוימת, אף ביחס לכספים שברשותם וככל שהדבר נוגע להוצאות המשפחתיות, כעין קופה רעיונית משותפת".

פרופסור אריאל צבי רוזן ז"ל, קבע בספרו "יחסי ממון בין בני זוג", כי הלכה למעשה זה הרכיב המשמעותי. אצטט מדבריו :

"… כאשר כל אחד מבני הזוג מילא את חלקו במסגרת חלוקת התפקידים במשפחה, דהיינו השיתוף במאמץ, יש בכך לא רק עדות לקיומם של חיים משותפים, אלא גם מילוי התנאי של אורח חיים תקין. המאמץ המשותף הופך, איפוא, בעצמו לתוכן הנדרש של רכיב אורח החיים התקין.."

ובהמשך :

"…במרכז…. עומדת השאלה אם בני-הזוג עליהם מדובר יצרו מערכת יחסים אחידה ומשותפת של חיים בצוותא, בה נערך מאמץ משותף ואשר בה נוצרת חלוקת מטלות ומשימות, הלכה למעשה: הווה אומר : עיקרם של חיים בשלום הוא בכך, שנוצר תא משפחתי המתפקד בתור שכזה, ואשר בו מוזרמים המשאבים למען קיום בצוותא." (ראה: אריאל רוזן צבי, "יחסי ממון בין בני זוג" הוצאת רמות, עמוד 230).

פסיקת בתי המשפט לא מצאה בהעדרו של חשבון בנק משותף משום נסיבה מכריעה, שיכולה לבסס הפרדה רכושית כשלעצמה ואשר יש בה כדי לסתור את כוונת השיתוף [רע"א 9755/04 סיגל ביטון נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 31.8.08), פסקה 20 לפסה"ד של המשנה לנשיאה ריבלין]. המבחן לצורך הקביעה אם נתכוונו הצדדים להפרדה רכושית בחשבונות הבנקים שבבעלותם הוא בבחינת השימוש שעשו בכספם.

בפרשת בר נתן הגיע בית המשפט למסקנה דומה באלו המילים:

לדעתי, הוכחה כוונת שיתוף בין בני הזוג במקרה זה במלואה, והעובדה, שהבעל הקציב לאישה סכום מסוים מדי חודש ולא היה להם חשבון בנק משותף, נבעה מחששו של הבעל שהאישה תבזבז כספים יותר משהם יכולים להרשות לעצמם, ואין להסיק מכאן מסקנה על כוונת שמירת קו הפרדה בין נכסי בני הזוג, שנבעו כתוצאה ממאמץ משותף". ע"א 724/83 בר נתן נ' בר נתן פ"ד לט(3) 551 ,556-557.

העובדה כי בן זוג מחליט להפריד חשבונות בנק אינה מעידה בהכרח על הפרדה רכושית לגבי רכוש שנתקבל במהלך חיי הנישואין של בני הזוג ובמסגרת המאמץ המשותף והניהול התקין של חייהם. מסקנה אחרת שמה את הוראות חוק יחסי ממון פלסתר, ומייתרת את הצורך בהסכמי ממון לצורך הפרדה רכושית.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ