חיוב בעל בגט בשל מסרונים משפילים ומעליבים

חיוב בעל בגט בשל מסרונים משפילים ומעליבים

 

חיוב בעל בגט בשל מסרונים משפילים ומעליבים

 

פסק דין שניתן בתיק850473/5 בו תבעה אשה גירושין מן הבעל

בתחילת הדיון טען הבעל כי רוצה שלום בית, אך אם האישה תתעקש על גירושין הוא יתן לה גט רק לאחר שיחזור להליך פשיטת רגל, שהופסק לטענתו בעקבות הסכם שלום בית שעשו הצדדים כאשר האישה התנתה את שלום הבית בביטול הליך הפש"ר.

בינתיים הגיעה האישה להסדר חובות עבורה, והבעל מצדו מבקש כי האישה תיקח חלק בחובות המשותפים.

ב"כ האישה טוען, כי לצדדים היו תיקים בביהמ"ש שהסתיימו מזמן וכי יש לבעל תיק להוצל"פ על חוב מזונות והבעל מהתל בכל הערכאות. עוד טענה האשה, כי הצדדים חתמו על הסכם שלום בית/גירושין/הסכם ממון בביהמ"ש ,שם קיבל גם תוקף פסק דין, והוסכם כי הבעל ייקח על עצמו את חובות הצדדים.

עיקר טענת האישה לגירושין היא, כי הבעל נהג לקלל ולהשפיל אותה. פעמים רבות סלחה לו אך היום, כי כבר לא רוצה לחיות עם בעל שמקלל ומשפיל עד כדי איומים ברצח.

הבעל טען להגנתו כי לא הייתה לו ברירה, והקללות היו בעקבות ההתנהלות של האישה ביחס לבנות, שמנעה ממנו את הבנות.

כאמור, הבעל חזר וטען לאורך הדיונים כי רצונו בשלום בית ואם האישה תתעקש על גירושין יתן לאישה גט, אך בטרם סידור הגט, מבקש הוא לסיים את הליך הפש"ר, עד שבשלב מתקדם של הדיון טען הבעל : עכשיו אני מפחד להתקרב אליה, אני לא רוצה אותה, אני מחכה שעניין החובות ייסגר...

מדברי הבעל עולה בבירור, כי גם רצונו האמיתי הוא לגירושין, וכל טענתו להמתין עד לסידור עניין החובות בהליך של פש"ר, אינה אלא טענת סרק ומטרתה לאמלל אתהאישה בציפייה לגט המיוחל.

 

מסרונים הם ראיות לגיטימיות בבית הדין למערכת יחסים בין הבעל לאשה

גם במסרון שהומצא לביה"ד ע"י האישה כתב הבעל: למה עזבתי, קרסתי כלכלית, נפשית... ראי זאת כמכתב פרידה....

ובמסרון נוסף כותב הבעל לאישה: את צריכה להפנים שאישה שהולכת כל יום... ומשאירה את הבעל בבית, רק אסורה לבעל את תהיי, בצורה אחרת לא יהא גט אלא אם כן תוותרי, אני אוותר ונגיע להסכמות, ..בואי תוותרי על המזונות ואני אוותר על האבהות, תקבלי גט ולא תראו אותי יותר בחיים.

רצון הבעל בגירושין מוכח גם מעצם העובדה כי זה כשנה וחצי לא חזר לביתו, לאשתו ולבנותיו. ואף שלטענתו לא חזר משום שמפחד להתקרב לאשתו, אין זה משנה אתמבחן התוצאה כי בפועל אינו מספק לאשתו את חיוביו כבעל בין במישור הממוני שאינו זן ומפרנס ובין במישור האישי – חיובי העונה, והרי הוא מורד באשתו.

 

הבעל המקלל חוייב בגט

בנוסף טענה האישה שבעלה מאוס עליה בעקבות הקללות שהיה מקלל אותה והשפלות שהיה משפיל אותה. התנהגות הבעל בקללות וגידופים מוכחת גם מהמסרונים שהומצאו לביה"ד על ידי האישה:

"שיהא לך יום מסריח כמו שאר הימים שלך שתמשיכי לסבול אמן"

"שכחת כלבה"

"... גנבת נואפת בוגדת שקרנית וזונה"

"אפס שקרנית"

"זבל שבטוח שהשטן ברא"

" בטוח שיש לך מישהו שמשלים לך את השכר כלבה בת כלבה"

" בחרת בי מטומטמת"

 

יש לציין, כי הופעת הבעל בפני ביה"ד הייתה גם היא מלווה באלימות מילולית כלפי האישה וב"כ ושפת הגוף של הבעל הייתה אלימה ביותר.

התנהגות זו מובילה לתמונה ברורה על אישיות הבעל הנתבע, אשר השרה אווירה של אימה ומתח סביבו, וממילא החיים אתו והשהייה בחברתו היו בלתי נסבלים. על פי הפוסקים בעל המצער את אשתו כופין אותו להוציא, כלומר ליתן לה גט.

 

הבעל נתפס כאלים בעיני בית הדין הרבני

התברר לביה"ד מעל לכל ספק, שאלימותו של הבעל היא תוצאה מאופיו האובססיבי ובדרך הטבע כמעט לא יוכל להשתחרר מנוהגו הנלוז, ומאחר שיש גם סיכון ברור לשלומה של האשה בהתנהגותו. בית הדין קובע, כי כל התראה שהיא, אין בכוחה להניח את דעת ביה"ד שייווצר סיכוי לשינוי דפוסי התנהגותו.

ביה"ד עמד על טבעו של הבעל לאורך הדיונים, כאשר לכל אורך הדרך התגלה הבעל בפני ביה"ד באופן הרצאת טענותיו כאדם שתלטן, כפייתי ואובססיבי. ביה"ד אינו מתיימר לתת חוו"ד מקצועית על מצבו הנפשי של הבעל, אך מידות אלו ניכרות היו לכל הדיוט בזמן הופעת הבעל בביה"ד.

אין ספק, כי התנהגות ודיבורים מעין אלו בין בכתב ובין אם בעל פה כלפי האישה גורמים למיאוס בבעל.

 

ההתייחסות ההלכתית לבעל מקלל

ובאשר לבעל המקלל ומאיים, פוסק הרמב"ם, הל' אישות פט"ו הל' יט, וז"ל: "כן צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי ממונו ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דבורו עמה בנחת.

ובשו"ת התשב"ץ, ח"ב סי' ח, האריך בנידון: עוד שאלת אשה שבעלה מצער אותה הרבה עד שמרוב הצער היא מואסת אותו והכל יודעים בו שהוא אדם קשה הרבה והיא אינה יכולה לסבול אותו לרוב הקטטות והמריבות... עד שהיא שנאה את החיים...

 

לחיים ניתנה ולא לצער

בית הדין קובע כי: קרוב הדבר בזה שיוציא ויתן כתובה דקי"ל לחיים ניתנה ולא לצער ונפקא לן מקרא דכתיב, כי היא הייתה אם כל חי ואפילו במדיר את אשתו בדברים שאין לה צער כ"כ אמרינן יוציא ויתן כתובה, כל שכן בצער תדיר שיש לנו לומר יוציא ויתן כתובה לפי שאין אדם דר עם נחש בכפיפה... הרי שיותר קשה היא מריבה מחסרון מזונות ואיזו טובה יש לאשה שבעלה מצערה במריבה בכל יום ויום. ואפילו לכוף אותו להוציא יש לדון מק"ו דבעל פוליפוס דהשתא מפני ריח הפה כופין, מפני צער תדיר שהוא מר ממוות לא כל שכן....

בנוסף, עצם ההשפלות והקללות של הבעל כלפי אשתו לא גרע מכועס תמיד ומכה אשתו שמתוך כך אינו זנה לפעמים ופורש מתשמיש – רמ"א אהע"ז סימן קנד סעיף ג- שחייב לגרש ולתת את כתובתה. ועוד יש לדון לדמות לדין מקללת בעלה בפניו – שו"ע אהע"ז סימן קטו סעיף ד' ורמ"א שם ואמ"ל.

 

אין לקשור את סידור הגט עם סידור הנושאים הממוניים כספיים בין בני הזוג

יש לציין כי טענת הבעל לתלות את מתן הגט בנושא הממוני, אין לה בסיס, ואין לטענה זו כל קשר לאשתו, שהרי בהסכם שלום הבית/ גירושין/ יחסי ממון, שקיבל תוקף פסק דין בביהמ"ש, התחייב הבעל לשאת בחובות הידועים נכון ליום אישור הסכם הממון, בין אם רשומים על שמו, או על שם הבעל והאישה, לרבות חוב האישה לבנק.

מה עוד, שבקשת הבעל לתלות את מתן הגט בנושא סיום הליך הפש"ר, איננו בכלל תנאי סביר כאשר בהתאם לאמירת הבעל עצמו, הליך הפש"ר עלול להמשך כשנתיים שלוש.

בנסיבות אלו מצא בית הדין לנכון לחייב את הבעל במתן גט פיטורין לאלתר ולא אפשר לו לדחות את מועד סידור הגט.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+