צרו קשר
ּ

חזקת הגיל הרך

מהם השינויים שאירעו בדיני משפחה בשנים האחרונות?

על מי מבני הזוג משפיעים שינויים אלו ובאלו מקרים?

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בדיני משפחה, גישור וגירושין

המלצות ועדת שניט:

המלצות ועדת שניט עוסקות בשינוי התפיסה בדבר היות האם המשמורן המועדף באופן אוטומטי. יש הגורסים כי המלצות אלו במידה וייושמו יפגעו במעמדן של הנשים ובמצבן הכלכלי. טענה זו לא בהכרח נכונה ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.

תפיסה זו, לפיה הילדים צריכים להיות במשמורת האם, נובעת משנים רבות בהן הנשים היו עקרות בית ותפקידן התמצה אך ורק בטיפול ובדאגה לילדים ובניהול משק הבית. נתון זה השתנה עד מאד במהלך השנים האחרונות, וכיום יותר ויותר נשים יוצאות לשוק העבודה ומפרנסות היטב, והגברים מאידך מאד מעורבים בגידול הילדים, ונוטלים חלק פעיל בחייהם של הילדים, לא פחות מהאמהות, ובכל מקרה יותר מאשר בעבר.

כאשר נחקק חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות בשנת 1962 נקבע כי עד גיל 6 מכוח "חזקת הגיל הרך" תהא עדיפות במשמורת לאם. לאם הייתה עדיפות בפועל גם לגבי ילדים מבוגרים יותר והנוהג המקובל היה עד לפני מספר שנים לפיה האם הינה המשמורן ולאב יש הסדרי ראיה כאלו ואחרים. אבות לא רבים התעקשו על משמורת משותפת, חלקם זכו במאבק וחלקם הפסידו.

הדבר היה תלוי הרבה מאד בהמלצות העו"ס/פקידת הסעד שהייתה ממונה על התיק או במומחה שמונה לבדיקת המסוגלות ההורית. בתי המשפט מקבלים דעתם של מומחים כדבר שבשגרה ורק במקרים חריגים נוטים לחרוג מהמלצת המומחה (ועל כך במאמר אחר).

מאז שנת 1962 חלפו שנים רבות ועברו מים רבים בירדן ומה שהיה נכון ומקובל אז אינו בהכרח נכון כיום. תפיסת התפקידים במשפחה השתנתה -לטוב ולרע – בנושאים רבים. מזה מספר שנים השיח המשפטי מתייחס לא למשמורת אלא ל"אחריות הורית משותפת".

שנים רבות ישבה ועדת שניט על המדוכה ורק לאחרונה, נתנה את המלצותיה. וועדת שניט מונתה בשנת 2005 על ידי שרת המשפטים, דאז ציפי לבני, כיום יו"ר האופוזיציה, לבדוק ולהמליץ בנושא האחריות ההורית וחזקת הגיל הרך.

לאחר למעלה משש שנים, ושמיעת מומחים שונים בנדון, מסקנות ביניים וקושי משמעותית בקבלת החלטה בדבר ההמלצות – שמה הועדה במרכז את טובת הילד וממליצה לבטל את חזקת הגיל הרך ולהתמקד באחריות הורית ושותפות הורית בגידול הילדים.

תמצית ההמלצות הן ביטול ההנחה המקדמית כי האם הינה המשמורן העדיף, וכי במקרה של מחלוקת תיקבע הדרך לברר את הנושא באמצעות מומחים מקצועיים שיתמקדו בנושא זה.

כבר כיום חל שינוי משמעותי בתפיסה אצל העו"ס/פקידות הסעד, הממליצות על המשמורת ועל הסדרי הראיה וגם אלו מדברות על אחריות הורית משותפת, עם הסדרי ראיה נרחבים להורה שאינו משמורן כך שההורים יחלקו בזמנם של הילדים לא שווה, אך קרוב ככל האפשר לכך.

מובן שהדבר אינו מתאים לכל הורה, וישנם מקרים בהם המודל הקלאסי דווקא מתאים. ישנם מקרים רבים מאידך בהם אחריות משותפת וחלוקת זמנים כמעט שוויונית עדיפה לילדים. כאמור – כל מקרה לגופו, והמלצות הועדה מתמקדות בהתאמה אישית לכל משפחה של חלוקת הזמנים והאחריות ההורים ולא בקביעה נוקשה וגורפת.

עם פרסום המלצות ועדת שניט, החליט שר המשפטים להציעו כחוק מטעם הממשלה, ואולם ארגוני נשים, מטעמים שונים שיוסברו להלן, החליטו לשים מקלות בגלגלים ולמנוע את אימוץ המסקנות (שכיום אין להם כל מעמד מלבד המלצות) ולמנוע מהפיכת ההמלצות לחוק שיתקבל על ידי המחוקק – כנסת ישראל – כחוק מחייב.

ההמלצה העיקרית אך לא היחידה בנושא הינה ביטול חזקת גיל הרך הקבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962, בסעיף 25 – הקובע כדלקמן:

" לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". משמעות החוק הקיים כיום – שאותו מבוקש לשנות הוא – שבהעדר מקרה חריג של אם חסרת מסוגלות הנעדרת התנהגות נורמטיבית – האם תהא המשמורן. ובמילים פשוטות אם האם אינה צורכת סמים או פרוצה או חולת נפש – היא זו שתהיה משמורנית. זהו הנוהג כיום אשר השתרש במשפט ארצנו לפני שנים רבות.

הועדה ממליצה לבטל סעיף זה וזאת בהתחשב בהשקפת ועדת שניט שטובתו של כל ילד צריכה להיבחן באופן אישי ונפרד על ידי בית המשפט, ולא על ידי קביעת עקרונות כלליים הנכונים לכל ילד וילד, וכמו כן ממליצה ועדת שניט על עמידה על כך ששני ההורים ימלאו את אחריותם כלפי ילדיהם. משמע יש בכך לא רק "פרס" אלא גם הטלת חיוב משמעותי על ההורים שניהם.

בפועל כיום, עדיין, אם בית המשפט מתבקש לקבוע משמורת גם לאחר גיל שש שנים, עדיין בית המשפט קובע במרבית המקרים את האם כמשמורנית גם אם הילד בגיל מבוגר יותר.

ההמלצות הן להחליף את סעיף 25 הקיים כיום (ועדיין מחייב) בסעיף כדלקמן:

  1. הסדר הורות על ידי בית המשפט במקרה של פרידה.

(א) לא הגיעו ההורים במקרה של פרידה לידי הסכמה כאמור בסעיף 8 על הסכם הורות או שהסכם ההורות שהגיעו אליו לא קוים, כולו או חלקו, רשאי כל אחד מהם לבקש מבית המשפט לקבוע את אופן מימוש האחריות ההורית (להלן – הסדר הורות); הורה יצרף לבקשה או לתשובתו לבקשה הסכם הורות שמולא על ידו.

(ב) בבוא בית המשפט לקבוע הסדר ההורות על פי טובת הילד כאמור בסעיף 3, יביא בין היתר בחשבון, בהחלטה מנומקת, את מכלול העניינים הבאים:

(1) צרכיו ההתפתחותיים המשתנים של כל ילד בהתאם למצבו, לגילו, להבטחת היציבות בחייו ולצרכיו המיוחדים ככל שהם קיימים;

(2) רצון הילד, ככל שכשריו המתפתחים מאפשרים לבררו על ידי שמיעתו בבית המשפט או בדרך אחרת שמתאימה לילד כפי שיקבע בית המשפט, ומתן משקל ראוי לדברי הילד לפי גילו ומידת בגרותו של הילד;

(3) זכותו של הילד לקשר משמעותי, אישי, ישיר וסדיר עם שני הוריו;

(4) נכונותם של ההורים לשתף פעולה במימוש אחריותם ההורית;

(5) כישוריו של כל אחד מההורים לממש את האחריות ההורית;

(6) הטיפול שהעניק כל אחד מההורים לילד;

(7) זכותו של הילד לקשר משפחתי ומידת הנכונות והיכולת של כל אחד מההורים לאפשר את מימוש הקשר.

שבעת הפרמטרים הללו מעניקים לבית המשפט כלים לבדוק את השאלה איזה סוג של שותפות הורית וחלוקת זמנים בין ההורים הינו ההסדר הרצוי לטובת הילד.

עד כה בית משפט היה כבול לקביעה כי טובת הילדים להיות במשמורת אמם, ההצעה של ועדת שניט מציעה להביא למצב בו בית המשפט אינו כבול לכיוון מסוים באשר לאחריות כל הורה, ואין צורך לקבוע מי יהיה המשמורן, אלא עליו לאזן בין מכלול הפרמטרים המפורטים לעיל, לבחון ולקבוע מהי טובת הילד וכיצד תמומש על ידי כל אחד מההורים, מה תהיה אחריות כל הורה ומה תהיה חלוקת התפקידים ביניהם.

הקביעה תהיה מורכבת מהרבה פרמטרים, ויש גם אפשרות שההורים יגיעו בעצמם להסדר מוסכם, אם לא ייעשה שימוש באחריות ההורית המשותפת, ככלי להפחתת מזונות ולא מתוך כוונה אמיתית להיות חלק ממשי מחייהם של הילדים.

ברגע שמכשול זה יוסר – סביר להניח שאמהות רבות תשמחנה לשותף אמיתי שיחלקו בנטל גידול הילדים.

בתמצית ייאמר כי במידה והמשמורת לא תהא לאם – יגרע גם סכום המזונות שייפסק בבית המשפט, ויתכן ויהיו מקרים בהם לא יפסקו מזונות כלל אם תהיה אחריות הורית משותפת וחלוקת זמנים שווה.

כיום המצב הוא שונה ועל האב מכוח הדין העברי לשאת בסכום מינימלי לצרכי ילדיו, גם אם האם משתכרת משכורת זהה או גבוהה יותר וגם אם המשמורת משותפת.

יישום המלצות ועדת שניט עשוי לשנות מצב זה ויביא לצורך להיערך כלכלית אחרת לקראת גירושין או פירוד.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ