צרו קשר
ּ

חובת תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל ככלל ובין בני זוג מתגרשים בפרט

איזון משאבים בין בני זוג

מורן ואבי ניהלו תיק גירושים, ועם קבלת דו"ח האקטואר שמונה על ידי בית המשפט, התברר כי אבי צריך לשלם למורן מיליון ומאה אלף ₪ אם יהוון את התשלומים העתידיים של הפנסיה, ואם יבחר שלא להוון, הרי שהחוב המיידי שהינו בר איזון, הינו 400 מאות אלף ₪ ויתרת הזכויות תשולם חודש בחודשו עם קבלת הפנסיה החודשית כאשר אבי יצא לגימלאות.

אבי הודיע למורן שהוא בוחר שלא להוון אלא לשלם את תשלומי הפנסיה כאשר הוא יצא לגימלאות והכספים יהיו נזילים. באשר לסכום שהינו בר איזון בין בני הזוג, מיידית כתוצאה מקרנות השלמות וקופות גמל בסך של 400 מאות אלף ₪ – לא נתן אבי תשובה למורן, והתחמק.

כאשר מורן שאלה אותו על כך בחלוף שלושה שבועות נוספים אבי אמר לה שאין לו כספים מאחר ובעקבות הליך הגירושין היה עליו לשכור דירה (מאחר והוסכם על הצדדים כי אבי יעזוב את הבית מבלי לפגוע בזכויותיו) וכן עלויות משפטיות ועל כן חלק גדול מן הכספים שהיו לו בגין קופות גמל וקרנות השתלמות שהיו נזילות – כבר לא ברשותו.

מורן שלחה לאבי מכתב התראה כאשר הבהירה לו שבתום 30 יום מיום מתן ההתראה – היא תפתח תיק הוצאה לפועל אם לא ישלם לה. מורן ביקשה וגם קיבלה פסיקתא מבית המשפט בדבר גובה החוב הפסוק שעל אבי לשלם לה כתוצאה מאיזון המשאבים.

בחלוף 45 יום, כאשר מורן נותנת לאבי הזדמנות נוספת, פתחה מורן תיק הוצאה לפועל באמצעות עורך דין. עם פתיחת התיק, סכום החוב כבר לא היה 400,000 ₪ אלא "קפץ" ב- 20,000 ₪ נוספים בגין שכר טרחה א' וכן ב- ₪ 10,000 נוספים בשל ריביות ועלות אגרה לפתיחת תיק הוצל"פ.

 

טענת פרעתי אשר נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל

אבי הגיש טענת פרעתי ללשכת ההוצאה לפועל וטען כי לא מוטל עליו לשלם את הכספים הללו כעת אלא כאשר מורן תפנה את בית המגורים וכאשר בני הזוג ימכרו את הבית ויחלקו בתמורה שווה בשווה.

אבי טען כי לא יעלה על הדעת שהוא צריך לשלם כעת ואילו מורן יכולה עדיין להמשיך ולהחזיק בבית.

ראש ההוצאה לפועל דחה את טענתו של אבי מאחר והכספים לא שולמו ואם כך אין הוא יכול לטעון טענת "פרעתי" ועל כן אבי הגיש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה.

הערעור בפני בית המשפט לענייני משפחה על דחיית טענת פרעתי לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל

אבי טען כי מורן הייתה צריכה להמתין תקופה נוספת לפתיחת תיק ההוצאה לפועל וכי מיהרה לעשות כן, ועל כן אין היא פועלת בתום לב ובניקיון כפיים, ואולם טענתו זו נדחתה.

הלכה היא כי על המבקש לקבל סעד מבית המשפט, לנהל את ענייניו בתום לב. הליכי הוצאה לפועל למימוש זכות מכוח פסק דין, לרבות פתיחת תיק ההוצאה לפועל וניהול ההליכים בו, כפופים אף הם לתחולתו של עיקרון תום הלב ועל ראש ההוצאה לפועל מוטלות החובה והסמכות לבחון האם מתנהלים הצדדים בתום לב (ע"א (ת"א) 2836/03 עיריית ת"א נ' מור תמר, בר"ע (י-ם) 2063/00 בנק לאומי נ' אהוד מזרחי.

ערעורו של אבי נדחה וגם טענתו כי קודם יש למכור את הבית ולחלוק בתמורה.

 

סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967, קובע:

"הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין;"

חוק ההוצל"פ קובע, איפוא, קביעה ברורה לעניין הסמכות המקומית המוקנית ללשכת ההוצל"פ, לקבלת כל בקשה לביצוע פסק דין, אך מנגד אין קביעה בחוק ההוצל"פ בעניין המועד בו יש להגיש בקשה לביצוע פסק דין, כאמור.

כבר נפסק, כי כפועל יוצא מחובת תום הלב, על הזוכה ליתן לחייב פרק זמן סביר על מנת לפרוע את חובו, ולא להזדרז לפתוח בהליכי הוצאה לפועל באופן מיידי, מבלי לתת לחייב אפשרות לשלם החוב הפסוק.

מורן נתנה לאבי הזדמנות לשלם לה ולא מיהרה לפתוח תיק הוצאה לפועל יום לאחר חתימת הפסיקתא על ידי בית המשפט. לו הייתה פותחת תיק בחלוף מספר ימים מבלי ליתן לאבי הזדמנות ומבלי להתרות בו אזי פעולתה הייתה נחשבת מחוסרת תום לב, וזו הייתה נפסלת.

כך גם למשל לו אבי היה מודיע עם קבלת מכתב ההתראה בדבר הכוונה לפתוח תיק הוצאה לפועל כי ישלם בעוד 7 ימים או פרק זמן קצר סביר – הייתה פעולתה של מורן בהליכי הוצאה לפועל נחשבת נעדרת ניקיון כפיים, ואולם אבי לא שילם בזמן ולא התכוון לשלם מיידית או באיחור קל ועל כן פעולותיה של מורן בהליכי הגבייה במסגרת ההוצאה לפועל הינן תקינות ולא נפל בהן פגם.

 

תזכיר החוק

תמיכה לגישה זו ניתן למצוא בתזכיר החוק לתיקון חוק ההוצאה לפועל (תיקון והוראת שעה), התשס"ו –2006 שהופץ ע"י משרד המשפטים, ובו מוצע לתקן את סעיף 6 לחוק ההוצאה לפועל, כך שהזוכה יהיה רשאי להגיש בקשה לביצוע פסק דין רק לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אלא אם קבע בית המשפט מועד אחר לביצוע פסק הדין.

תיקון זה נועד, כך על פי המזכר, למנוע מזוכים למהר לפתוח בהליכי הוצאה לפועל, מבלי לתת לחייב הזדמנות לשלם את החוב, וזאת תוך גרימת נזק כספי לחייב הנתבע לשלם גם את ההוצאות הגבוהות הכרוכות בהליכי ההוצאה לפועל.

במסגרת טענת "פרעתי" רשאי, איפוא, החייב לטעון, בנסיבות המצדיקות זאת, כי תיק ההוצאה לפועל נפתח ללא צידוק ענייני וסביר, משמע כי הליכי ההוצאה לפועל נפתחו בחוסר תום לב.

ולענייננו – לאבי אין טענה ממשית בנדון מאחר ומורן נתנה לו די זמן על מנת להתארגן ולשלם לה את המגיע לה על פי דוח האקטואר בגין איזון משאבים והוא התעלם מן המצב ובמקום לשלם הגיש טענת פרעתי כאשר לא באמת פרע.

מיד עם דחיית טענת פרעתי שהגיש ודחיית הערעור, אבי נטל אבי הלוואה ממקום עבודתו ושילם למורן את המגיע לה וזאת על מנת למנוע את גידול החוב בהפרשי הצמדה וריבית נוספים ועל מנת למנוע שכ"ט ב' ובכך הקטין את נזקו.

במקביל הגיש אבי תביעה כנגד מורן לדמי שימוש ראויים בגין השימוש שלה בבית שהזכויות בו הינן זכויות משותפות.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ