חדשות גירושין ומשפחה מאמרים מהו תוקף של הסתלקות של יורש מחלקו בירושה כאשר יש לו חובות כלפי נושים וצדדים שלישיים

חיפוש

מהו תוקף של הסתלקות של יורש מחלקו בירושה כאשר יש לו חובות כלפי נושים וצדדים שלישיים

מהו תוקף של הסתלקות של יורש מחלקו בירושה כאשר יש לו

חובות כלפי נושים וצדדים שלישיים

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

 

לעיתים פוסק בית המשפט כי הסתלקות יורש מחלקו בעזבון לטובת אחרים שהינם בני משפחה הינה תקפה, גם אם יש לו נושים להם הוא חב כספים, ולעיתים נקבע כי ההסתלקות מחלקו בירושה, מחוסרת תום לב ועל כן מבוטלת היא.

כל מקרה הינו לגופו ומתקיים גם הבדל בין סיטואציה בה הוטל עיקול קודם להסתלקות מהירושה לבין מקרה בו קודם בוצעה הסתלקות מירושה, ורק לאחר מכן הוטל עיקול.

 

המסגרת המשפטית להסתלקות מירושה הינה בסעיף  6 לחוק הירושה הקובע כדלקמן:

(א) לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי היורש, בהודעה בכתב לבית המשפט, להסתלק מחלקו בעזבון, כולו או מקצתו…

(ב) מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה; אין הסתלקות לטובת אדם אחר, אלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש….

סעיף 7 שכותרתו עסקאות אחרות בזכות היורש, מוסיף בסעיף-קטן (א):

לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון רשאי יורש, בהסכם שבכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעזבון, כולו או מקצתו, ורשאים נושי היורש לעקל חלקו בעזבון.

גישת המחוקק המונחת ביסוד הוראות החוק הנ"ל היא, שאין לחייב אדם לקבל ירושה בניגוד לרצונו, וגישה זו קיבלה ביטוי גם בסעיף 3 לחוק המתנה, תשכ"ח-1968, ולכן הוא יכול להסתלק מחלקו בירושה בלא צורך באישור בית המשפט לפעולה זו.

 

המנוח לא ערך צוואה ויורשיו על פי הדין הסתלקו מן הירושה לטובת בת אחת שטיפלה באביה המנוח במסירות רבה.

בפסק הדין שיתואר להלן, אבי המשפחה הלך לבית עולמו ולא הותיר אחריו צוואה ומשכך אמור עזבונו להיות מחולק על פי הדין כלומר על פי חוק הירושה.  על פי חוק הירושה האשה/בת הזוג יורשת מחצית מהעזבון ובמחצית השנייה חולקים ביניהם כל ילדי המנוח בחלקים שווים ביניהם. זאת כאשר אין צוואה.

כלל היורשים הסתלקו מן הירושה לטובת הבת שטיפלה במנוח במסירות והינה חסרת כל

בטרם ניתן צו ירושה הסתלקו כל היורשים על פי הדין לטובת אחת מהבנות אשר טיפלה במנוח במסירות יתירה ועשתה למענו רבות. היורשים ערכו תצהירי הסתלקות על פי חוק הירושה.

אחד מיורשיו של המנוח חב בחובות כלפי צד שלישי, והאחרון החליט להגיש התנגדות למתן צו ירושה המביא בחשבון את הסתלקות היורשים לטובת אחת הבנות וטען כי ההסתלקות של אותו יורש בפוטנציה הינה מחוסרת תום לב מאחר ובכך אין הוא מסלק את החוב כלפיו.

המתנגד לצו הירושה טען בהתנגדותו, כי לא מן הנמנע כלל שהיורש מנסה להבריח את חלקו בעיזבון ע"י הסתלקות ממנו לטובת יורשים אחרים.

 

האם הסתלקות אדם שחב כספים הינה כדין או שמא הינה בחוסר תום לב

בית המשפט לענייני משפחה מפי כב' השופטת גליק בת"ע (ת"א) 17956-01-16 א.ש נ' ב.ש [פורסם בנבו, 11/05/16], נדרש להכריע בשאלה האם ההסתלקות מן הירושה הינה כדין אם לאו במקרה זה. בית המשפט מסתמך על הלכה משפטית ישנה וותיקה קובעת כי יורש, גם אם יש לו נושים, זכאי להסתלק מחלקו בעיזבון.

ע"א 639/69 שלכטר נ' חורש, פסק דין של כבוד השופט חיים כהן, אשר דחה ערעורו של נושה כנגד הסתלקותו של חייב מהעיזבון, קבע כך :

......הוראה מפורשת של המחוקק היא, כי כל עוד לא הוטל עיקול, זכאי יורש להסתלק מחלקו בעיזבון, רק משהוטל עיקול זכותו זו נשללת ממנו, שעה שהיורש דנן נסתלק מחלקו בעיזבון ע"י כך שהגיש לבית המשפט תצהיר כדין, לא היה עוד כל עיקול מוטל על חלקו בעיזבון, על כן עמדה לו עדיין זכות להסתלק, ומשהשתמש בזכותו זו, תפסה הסתלקותו ככל הסתלקות אחרת, ויש לראותו – ואף נושהו חייב לראותו, כאילו לא היה יורש מלכתחילה...

 

בהלכת בן צבי נ. סיטין נקבע כי על פי עקרונות תום הלב אין חייב יכול להסתלק מחלקו בעזבון

נראה כי בית המשפט בתיק זה יכול היה להגיע למסקנה שונה לאור האמור בפסק הדין של בן צבי וסיטין הגם שהתייחס אליו. בפסק דין זה, ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין ובן צבי, פ"ד מ"ו (2) 120, חזר בית המשפט ואימץ (מפי כבוד הנשיא שמגר) את העיקרון האמור לעיל, כאשר  באותו מקרה נעשתה אבחנה האם ההסתלקות נעשתה בתום לב, אם לאו. וזו לשון פסק הדין:

.....המצב שעליו מונחים דיני הירושה הוא כי נכסים משפחתיים ראוי שיישמרו בתיק המשפחה לשימוש הדורות הבאים  ....... ומכאן הזהירות שיש לנקוט בבואנו לחייב אדם לקבל את ירושתו בעל כורחו......

כאמור בפסיקה, מניעי ההסתלקות עשויים להיות מגוונים ; ביניהם ניתן לכלול גם את הרצון שלא ליטול חלק בנכסי המוריש, הרצון להותיר נכסים בידי בן הזוג של המנוח, או לקרובים נזקקים אחרים, והרצון להימנע מהתחייבות מוסרית, או מאובדן עצמאות הכרוכים בקבלת הירושה.

בפסק הדין שניתן בעניין בן צבי נ. סיטין, האשה העלתה שלל טענות משפטיות ועובדתיות ואולם הטענה שהתקבלה על ידי בית המשפט שלערעורים הינה, כי אפילו המדובר בהסתלקות, הרי הסתלקות שאינה עומדת בסטנדרטים משפטיים כלליים של מראית עין, תקנת הציבור, חוקיות ומוסריות אינה הסתלקות תקפה, ועל-כן היא בטלה.

עוד טענה היא, כי אפילו הוטל עיקול לאחר שנתן היורש הודעת הסתלקות מחלקו בעזבון, ונתברר בדיעבד כי הסתלקותו הייתה בלתי תקפה מבחינת הדין המהותי - הרי הסתלקותו לאו הסתלקות היא, וניתן יהא אז ליתן תוקף לעיקול על הנכסים, הגם שכאמור, הוטל העיקול לאחר מועד הודעת ההסתלקות.

 

המסגרות הנורמטיביות לבחינת תוקפה של ההסתלקות

פעולת ההסתלקות מירושה היא פעולה חד-צדדית, וכל שהיא דורשת היא הודעת המסתלק בתצהיר לבית המשפט על הסתלקותו. יחד עם זאת ההסתלקות עדיין צריכה היא לעמוד באמות מידה נורמטיביות מסוימות על-מנת שתוכל להיקרא הסתלקות. בית משפט קיבל את גישת האשה בבן צבי נ. סיטין, לקרוא לתוך הוראת החוק את האפשרות לשלול תוקפה של הסתלקות מירושה שנעשתה ממניעים פלוניים ולשם השגת מטרות פלוניות.

לפי טענה זו, הסתלקות, כפעולה משפטית, צריכה לעמוד בסטנדרטים מסוימים, ומשאין היא עומדת בסטנדרטים אלה, אין היא פעולה משפטית תקפה. לטענתה, הסתלקות שהיא למראית עין, בלתי חוקית, בלתי מוסרית או נוגדת את תקנת הציבור, לאו הסתלקות היא. לפי קו חשיבה זה ניתן היה להשתית טענה דומה גם על סעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי).

הסתלקות במטרה למנוע מנושים לגבות חוב שהם היו זכאים לגבותו כדין, הינו בוודאי מעשה בלתי מוסרי או נוגד את תקנת הציבור, וגם בלתי חוקי. התוצאה הייתה קביעה בדבר בטלות ההסתלקות, הנסמכת על סעיפים 30ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי). כאשר בבסיסה של ההסתלקות ניכרות רמייה או כוונה לפגוע בזכויות צדדים אחרים (כגון נושים) על בית המשפט להעמיק ולבחון את נסיבות הפעולה מחוץ לגדרי חוק הירושה, על-מנת שלא יינזקו האחרונים תחת חסותו של החוק.

הוראות החוק אינן מיועדות, בבחינת תכליתן, לשמש כסות למבקש לגרוע מזכויותיהם של בעלי התביעות כנגדו,  כלומר נושיו, ועל-כן פעולה מעין זו הינה שימוש לרעה בזכויות משפטיות, וניתן לבטלה.

 

סעיף 6 קובע מהם סדרי הדין בדבר הסתלקות (בתצהיר המוגש לבית המשפט) ובאילו נסיבות ניתן לילך בדרך זו – כל עוד לא חולק העיזבון (סעיף 6(א)), וכל עוד לא עוקל חלקו של המסתלק בעיזבון (סעיף 7(א)). סעיף זה אינו קובע באילו נסיבות, אם בכלל, תיחשב ההסתלקות מבחינת הדין המהותי כפגיעה בלתי צודקת בזכויותיהם של צדדים שלישיים כלפי היורש.

בהתקיים נסיבות המעלות חשד לפגיעה בזכויות, ייבחן מעמדו של היורש שבחר לנטוש את ירושתו במסגרת הדינים הכלליים הרלוואנטיים ­כלומר: דיני פשיטת הרגל אם הוכרז החייב פושט-רגל, דיני החוזים, דיני הבטוחות, ואף, במקרים מיוחדים, לפי הלכות השיתוף בין בני-זוג.

לדידו של בית המשפט האכסניה הראויה יותר לבחינת תוקפה של הסתלקות מירושה במסגרת המשפט הפרטי הינה דרישת תום הלב המופיעה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) והמוחלת על הסוגיה שלפנינו מכוח סעיף 61 לחוק זה.

תום הלב הוא העיקרון המשווה בצורה המאוזנת ביותר בין זכותו הפרסונאלית של אדם שלא ליטול חלק ברכוש "שהונחת" עליו לפתע עקב פטירת קרוב משפחתו, לבין זכויותיהם של צדדים סמוכים לו התובעים את מחויבויותיו כלפיהם.

עיקרון זה אינו תובע אלטרואיזם, אלא אמות מידה הוגנות וסבירות ביחסים שבין אנשים (ד"נ 22/82 בית יולס בע"מ נ' רביב משה ושות' בע"מ ואח' - בעמ' 484).

לצורך תחימתו של העיקרון במקרה דנא יש לבחון אם קיימת דרך מקובלת ונאותה להסתלקות בלא להותיר משקע קשה על הנושים ולמנוע מהם או להקשות עליהם לגבות את החוב המגיע להם.

אבן הבוחן לשלילת תום-לבו של המסתלק מן הירושה הינה, האם השימוש בזכות ההסתלקות נעשתה על-מנת לסכל את זכויות נושה או מטעם ריאלי אחר. אם מתברר כי מי שהסתלק מירושתו אינו מסוגל לפרוע את חובותיו לנושיו בלא שייעזר בנכסים הכלולים בחלקו בירושה. בהתאם לכך, משמעותה המיידית והברורה כשמש של ההסתלקות מן הירושה הינה מניעת זכויות הנושה וקיפוחו.

בנסיבות אלו, ההפחתה מיכולת המימוש של הנושים אגב הסתלקות הינה בניגוד לחובת הקיום בתום-לב ושלא בדרך מקובלת – ועל-כן ניתן לבטלה.

בהמשך פסק דינו, בעניין סיטין קובע הנשיא שמגר, כי הבחינה תיעשה בשני שלבים :

השלב הראשון - בחינת זכותו של המסתלק, אם הסתלקותו נעשתה לפני שחולק העיזבון, על פי לשון סעיף 6 לחוק הירושה "..וכל עוד לא עוקל חלקו של המסתלק בעיזבון (סעיף 7(א), סעיף זה אינו קובע מאילו נסיבות, אם בכלל, תיחשב ההסתלקות מבחינת הדין הסובסטנטיבי כפגיעה בלתי צודקת, בזכויותיהם של צדדים שלישיים כלפי היורש..".

ואילו בשלב השני -  קובע כבוד הנשיא שמגר :  .....בהתקיים נסיבות המעלות חשד לפגיעה בזכויות צדדים סמוכים ייבחן מעמדו של היורש שבחר לנטוש את ירושתו במסגרת הדינים הכלליים הרלוונטיים, קרי דיני פשיטת הרגל, אם הוכרז החייב פושט רגל, דיני החוזים, דיני הבטוחות, ואף במקרים מיוחדים, לפי הלכות השיתוף בין בני זוג, כפי שנתגבשו בבית משפט זה....

 

פסק דינה של כב' השופטת גליק

לשיטת כב' השופטת גליק, ברור שמצב זה של הסתלקות מירושה עלול להביא לידי תוצאות חמורות ועוול משווע כלפי נושים. על אף היותו ער לכך, ראה בית המשפט העליון את עצמו כפוף ללשון החוק, ולדעתו החוק מתיר להסתלק בצורה כה קיצונית עד שרואים אותו.. כאילו לא היה יורש מלכתחילה, אין זה מצב משפטי בריא, המחוקק קבע מסלול מרוצים ומי שמגיע ראשון זוכה.

אם החייב מסתלק מהירושה תחילה,  אין לנושה זכות לעקל את חלקו בעיזבון, ואם הנושה זריז יותר ומעקל את חלקו של היורש החייב, אין אותו יורש יכול להסתלק.

עיון בתשתית הראייתית שהונחה לעיני בית המשפט (השופטת גליק) מביאה למסקנה כי המתנגד לא הטיל עיקול כלשהו. בית המשפט מתרשם גם כי ההסתלקות הייתה לטובת האחות שהייתה מסורה וטיפלה במנוח, אביהם, ולא למטרה ברורה של התחמקות מהנושים.

יתר על כן, ההסתלקות של היורשים, ובכלל היורש החב בחובות נעשתה בתום לב, שכן לא רק החייב הנטען הסתלק, אלא כל אחיה של התובעת הסתלקו מחלקם בעיזבון לטובתה, ואין מחלוקת כי התובעת טיפלה במסירות רבה במנוח, בימי מחלתו וזקנתו, וכמעט ניתן לומר שהקדישה את חייה לשם כך, אך טבעי אפוא, שמאחר ואין לה דירה משלה, יוותרו למענה אחיה על חלקם בדירה, ואפילו כהכרת תודה.

לא מתקבלת טענת המתנגד שכל האמור בסעיף 6 לחוק הירושה הינו אך טכני – פרוצדורלי בלבד. ההסתלקות מהירושה הייתה אך טבעית בנסיבות העניין, וההסתלקות הייתה כאמור של כל האחים. מאידך, המתנגד לא טרח לתבוע במועד, או להגיש בקשת עיקול במועד.

לאור המפורט לעיל נדחתה ההתנגדות למתן צו ירושה, ההסתלקות אושרה והנושה לא יוכל להיפרע מהחייב - היורש הפוטנציאלי, שיכול היה לסלק את חובותיו כלפי הנושה מחלקו בעזבון.

לדעתי, כאמור, ניתן היה להגיע למסקנה אחרת בהסתמך על פס"ד בן צבי נ. סיטין ולקבוע כי פעולת ההסתלקות מן הירושה נעשה בחוסר תום לב וכי הינה מבוטלת. בית המשפט בחר שלא לעשות כן ולמעשה בפסק דינו העדיף את האינטרס של האחות על פני הנושים של האח שחב בחובות כלפי נושה.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+