התערבות ביהמ"ש העליון בהחלטות ביניים של ביהמ"ש לענייני משפחה

התערבות ביהמ"ש העליון בהחלטות ביניים של ביהמ"ש לענייני משפחה

התערבות נדירה של בית המשפט העליון בהחלטות ביניים של בית המשפט לענייני משפחה

מה נכון בבית המשפט לענייני משפחה – הפתעת היריב או ניהול ההליכים בקלפים גלויים?

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

בבע"מ 4028/12 פלוני נ' פלונית, ניתנה החלטה חריגה של כב' השופט רובינשטיין אשר לא רק מסכים להתערב, לרבות שמדובר בגלגול שלישי בהחלטות שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי, אלא מדובר בהחלטות שהינן סדרי דין, שההתערבות בהן מזערית בהן.

גדר המחלוקת

הצדדים לדיון הם אחים שביניהם נתגלעו מספר מחלוקות הנוגעות לצוואה של אמם המנוחה ולחלוקת רכושה בין יורשים על פי הצוואה.

במסגרת ניהול ההליכים ביקש אחד הצדדים להשמיע קלטת של שיחה שהתקיימה עם הנוטריון של המנוחה עובר לפטירתה, וזאת מבלי שהראיה צורפה לכתב ההגנה.

הבקשה השנייה שהוגשה הינה, להעיד חוקר פרטי, אשר שמו הוזכר ברשימת עדי ההגנה בראשי תיבות בלבד.

הבקשה הראשונה נדחתה בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה שכן על פי סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה, היה על המשיב לצרף את הראיה לכתב הטענות, ומכל מקום ניתנה לו האפשרות להגיש בקשה מתאימה בהמשך ההליכים, אולם הוא בחר שלא לעשות כן ונדחתה בקשתו.

באשר לבקשה השנייה, נקבע כי החלטה בה תינתן בהמשך ההליכים.

על שתי החלטות אלו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, וזה קיבל את ערעור המשיבים על החלטות בית המשפט לענייני משפחה, והורה הן על הגשת הראיה והן על שמיעת העדות.

המתווה המשפטי עליו הסתמך בית המשפט המחוזי בקבלות את בקשת הערעור

ההלכה המשפטית בנוגע לסוגיות אלו הינה כי ככלל, ..זכאי צד אחד לשמור על ראיותיו בסוד עד לגיבושה של מסכת הטיעונים העובדתיים של הצד האחר.. וזאת בהסתמך הן על סעיף 8 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 המאפשר לבית המשפט לפעול בכל עניין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת ... בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק.

כמו כן הסתמך בית המשפט המחוזי בהחלטתו לאפשר את הגשת הראיה ולהעיד את החוקר הן על פרשנותו של בית המשפט המחוזי להלכה שנקבעה ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב, פ"ד נה(1) 515 לעניין הגשת ראיות שיש בהן כדי להפתיע את היריב, תוך חריגה מן הכלל לפיו יש לנהל את ההליך בקלפים פתוחים.

הצד המפסיד הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון

לטענת המבקשים, החלטת בית המשפט המחוזי שגויה ממספר טעמים. ומדוע?

ראשית, סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה, הקבועים בתקנה 258ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעים כי יש לצרף את כל הראיות לכתבי הטענות.

תקנה 114א אמנם מאפשרת לבית המשפט להתיר את הגשת הראיה, אולם מדובר בחריג ולא בכלל, ובית המשפט המחוזי לא נימק מדוע מצדיק ענייננו דווקא את השימוש בחריג, שעה שהנסיבות, לפי הנטען, אינן מעלות טעם המצדיק חריגה מברירת המחדל האמורה.

עוד נטען בהקשר זה כי בית המשפט שגה ביישום סעיף 8 לחוק, שכן סעיף זה מאפשר סטייה מסדרי הדין אך בהיעדר הוראות מפורשות שנקבעו בחוק, ואילו בענייננו תקנה 258ט האמורה, שאליה מפנה סעיף 26 לחוק, קובעת את סדרי הדין האמורים ולכן סעיף 8 כלל אינו חל.

בנוסף, לעניין לבקשה השנייה להעדת העד, נטען כי בית המשפט לענייני משפחה כלל לא הכריע בבקשה, ומכאן שלא היה מקום לבית המשפט המחוזי לדון מעיקרא בערעור על החלטה שלא ניתנה.

לטענת המשיבים לעומת זאת נטען, כי הבקשה אינה ראויה לדיון בבית משפט זה, שכן אינה מעלה טעם משפטי המצדיק התערבות חריגה של ערכאה שלישית.

בנוסף נטען, כי סעיף1(5) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור, התשס"ט-2009) (להלן צו בתי המשפט), מונע את עצם הגשת הבקשה, שכן מדובר ב..החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה.., אשר אינה נכללת בסיפת הסעיף – ..למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה..; ודי בכך לדחותה.

לגופם של דברים נטען, כי היה צורך בהגשת הראיה אף שלא צורפה מבעוד מועד לכתבי הטענות, וכן לזמן את העד באיחור וללא תצהיר, וזאת כדי להפריך את טענות המבקש אשר עלו תוך כדי ההליך ולא ניתן היה לצפותן מלכתחילה.

אשר לטענה כי בית המשפט לענייני משפחה לא הכריע בסוגיה ולכן לא היה מקום כי בית המשפט המחוזי יכריע בכך במקומו, נטען כי שעה שבית המשפט התעכב מספר חודשים במתן החלטה, שקול הדבר לדחיית הבקשה, ומכאן סמכותו של בית המשפט המחוזי להתערב בכך כערכאת ערעור.

דיון והכרעה – למרבה ההפתעה נעתר כב' השופט רובינשטיין לבקשה ונתן רשות ערעור, דבר שהינו חריג על פניו.

אמנם  ככלל, בית המשפט לא יטה להתערב כדבר שבשגרה בבקשות רשות ערעור שעניינן אופן ניהול ההליך, דבר המסור לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית (רע"א 2048/03 שוחט נ' United States of America (2003); ח' בן-נון וט' חבקין הערעור האזרחי 203 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: "הערעור האזרחי")).

כך במיוחד, כאשר ענייננו בבקשת רשות ערעור שנייה במספר (רע"א 8952/05 נור נ' מינהל מקרקעי ישראל (2005); הערעור האזרחי, בעמ' 214);

במיוחד נכונים הדברים כאשר מדובר בהחלטה לשמוע עד או לקבל ראיה, בשונה מדחיית בקשה מעין זו, אשר אף אם יש בה כדי להאריך את ההליך או לסרבלו, אינה פוגעת באופן מהותי באפשרותו של מי מהצדדים להוכיח את טענותיו, ומכל מקום ביכולתם של המבקשים להעלות טענותיהם אלה בערעור על פסק הדין הסופי (רע"א 422/06 חברת התחנה המרכזית החדשה בתל אביב נ' גיטי אהובים (2006); רע"א 8674/04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' ‏FRANCO BELGES (2005));

ראו לעניין זה גם סעיף 1(5) לצו בתי המשפט המצמצם סטטוטורית את האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור במקרים מעין אלה; והדברים אמורים אף כאשר ערכאת הערעור מצאה להתערב בהחלטת בית המשפט הדיוני, כבענייננו (רע"א 9168/08 לזניק נ' ליס, רע"א 8841/12 מטבחי מילניום בע"מ נ' שאנפה בע"מ; בע"מ 4480/14 פלונית נ' פלוני).

בהמשך לאמור לעיל ובשל אותן סיבות לא מצא בית המשפט העליון לנכון להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי לקבל את הקלטת כראיה. מדובר בשאלה שבסדרי דין אשר אינה בעלת חשיבות החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים ולכן אינה מצדיקה דיון בגלגול שלישי.

על פי הפסיקה ..גם כאשר מתבקשת המסקנה, שראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, אין בכך עדיין כדי להצדיק התערבותה של ערכאת הערעור בהליך הדיוני המתואר.. (ר"ע 457/83‏ Ohio medical products division of air reduction company, inc ‎נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ''ד לז(4) 309, ממלא מקום הנשיא – כתארו אז –שמגר; וראו גם רע"א 266/88‏ סאן אינטרנשיונל לימיטד‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ''ד מד(2) 206); והדברים אמורים מקל וחומר בגלגול שלישי, כבענייננו; לא כל שכן, כאשר בית המשפט המחוזי ראה בנושא זה חשיבות לחקר האמת.

שונים הדברים בכל הנוגע לקביעת בית המשפט המחוזי באשר להעדת החוקר הפרטי. בינואר 2015 קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי ההחלטה באשר לשמיעת עדותו של החוקר הפרטי תינתן בהמשך.

עוד באותו חודש הגישו המשיבים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בה עתרו להעיד את העד, וזאת בטרם ניתנה החלטה בעניין על-ידי בית המשפט לענייני משפחה; המשיבים אף לא טענו, במסגרת התגובה בפנינו, כי פנו לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למתן החלטה בטרם הגישו את בקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי, כפי שראוי היה שיעשו.

פגם דיוני היורד לשורשו של עניין מצדיק התערבות של ערכאת ערעור

בית המשפט המחוזי לא נתן דעתו לכך, אלא קיבל את הבקשה וקבע כי העד יישמע, וזאת כאמור מבלי שעלה בידי בית המשפט לענייני משפחה להידרש לסוגיה זו, אשר מעיקרא, בהיותה סוגיה דיונית מובהקת, מסורה לשיקול דעתו הרחב; מדובר אם כן בפגם דיוני היורד לשורש ההליך, ומכאן ההצדקה להתערבותו החריגה של בית משפט זה בגלגול שלישי (לפגמים דיוניים נוספים המצדיקים התערבות בגלגול שני או שלישי ראו רע"א 1982/05 מקומון כל הצפון נ' פלוני, רע"א 7681/05 פישר נ' בנק לאומי למשכנתאות  הערעור האזרחי, בעמ' 196).

התוצאה

בכל הנוגע לקביעת בית המשפט המחוזי לקבל את הקלטת כראיה, אין מקום להתערבותנו, והקלטת תוגש לבית המשפט לענייני משפחה, כהחלטת בית המשפט המחוזי.

אשר להחלטה בדבר העדת החוקר הפרטי, תבוטל קביעת בית המשפט המחוזי והסוגיה תוחזר לבית המשפט לענייני משפחה, אשר מתבקש להואיל ליתן החלטתו בסוגיה זו בהקדם, וזאת בשים לב לחלוף הזמן.

התערבותו של בית המשפט העליון מפתיעה על מאד מאחר ועניינים מסוג זה הנחשבים טכניים יחסית אינם ראויים בדרך כלל להתערבות של ערכאה ערעור לא כל שכן בגלגול שלישי.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+