הצבת מצלמות בבית אל מול חוק הגנת הפרטיות

הצבת מצלמות בבית אל מול חוק הגנת הפרטיות

הצבת מצלמות בבית אל מול חוק הגנת הפרטיות


עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

 

 

 

במקרה המתואר בתמ"ש 2262-02-12 מפי כב' השופט זגורי הוגשה בקשה להתקין  מצלמות בביתם של זוג קשישים חסויים וסיעודיים. לאחר שיקול דעת מעמיק ושקילת טובת החסויים, מצא בית המשפט כי יש להורות על התקנת מצלמות בביתם, למרות הפגיעה בפרטיות הנובעת מכך.

 

הזכות לפרטיות הוכרה זה מכבר בשיטת המשפט הישראלית - עוד בטרם חקיקתו של חוק הגנת הפרטיות חוק הגנת הפרטיות העלה את הזכות לפרטיות לזכות מעין קניינית, ועם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו "עלתה הפרטיות במעלות ערכי החברה בישראל והפכה זכות יסוד" (ע"א1917/92 סקולר נ' ג'רבי , פ"ד מז(5) 764.

 

ברור לכל ואין ספק כי התקנת מצלמות בביתם של החסויים מהווה פגיעה בפרטיות בהתחשב בנוסחו של סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות תשמ"א 1981  קובע את העניינים הנחשבים כפגיעה בפרטיות.

 

"פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:

1. .............

2. .............

3. צילום אדם כשהוא ברשות היחיד."

 

את המונח "רשות היחיד" כמופיע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכמופיע בחוק הגנת הפרטיות יש לפרש בהיבט ובזיקה לחוק בו מופיעים מונחים אלו ועל פי ערכי היסוד עליהם באים להגן חוקים אלו.

 

"רשות היחיד" בזיקה לחוקים אלו, הוא המקום בו מצפה אדם כי לא יופרע ע"י אחר ויזכה לפרטיות מלאה במעשיו, וגם אם לאדם אחר יש רשות כניסה לאותו מקום.  אין ספק בענייננו, כי ביתם של החסויים הינו רשות היחיד ועל כן הצבת מצלמות בבית החסויים מהווה פגיעה בפרטיות.

 

יחד עם זאת, הזכות לפרטיות, כמו כל זכות אחרת, אינה זכות מוחלטת– אלא זכות יחסית, ואין לומר כי יש לה מעמד של בכורה בכל מקרה.  כאשר זכות זו מתנגשת עם זכויות אחרות או עם אינטרסים אחרים יש לבחון את מכלול הגורמים והערכים הנוגעים לעניין ולשקלל אותם במסגרת הוראת הדין.

 

חוק הגנת הפרטיות עצמו מאזן את הזכות לפרטיות עם ערכים ואינטרסים אחרים:

 

מטרת החוק היא להגן על פרטיותו של אדם ועל כן הוא אוסר פגיעה כזו ( סע'1לחוק).

 

יחד עם זאת, ניסיון החיים מלמד שאדם מוכן לוותר על פרטיותו בשביל מטרות שונות ולמען אינטרסים שונים. כדי לאזן בין אינטרסים אלה לבין הזכות לפרטיות.

 

קובע סע' 1לחוק "לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו",וסע' 3 לחוק מאפשר "הסכמה - במפורש או מכללא". דהיינו, אדם יכול לוותר על פרטיותו, דבר השולל את עצם הפגיעה בפרטיות.

 

חוק הגנת הפרטיות מאזן בין האינטרסים השונים גם בהגנות שהוא מעניק, כאשר לענייננו רלבנטיות במיוחד ההגנות שנקבעו  בסעיף18 (2) (ב), 18 (2)(ג)לחוק.

 

כאשר מדובר בחסוי, יש לאזן את הזכות לפרטיות עם אינטרסים אחרים הנובעים מעצם היותו חסוי ומהצורך לטפל בו ולהגן עליו, כגון הצורך בהעברת מידע הנוגע לו לפקיד סעד ולביהמ"ש כדי לאפשר למנות לו אפוטרופוס, וחשיפת מידע הנוגע לו בפני האפוטרופוס שלו כדי שיוכל לטפל בענייניו, ובפני האפוטרופוס הכללי כדי שיוכל לפקח על האפוטרופוס.

 

בסע' 41 לחוק נקבע כי על האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי "בדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות הענין". משכך הן הוראות הדין, הרי שעל האפוטרופוס לאזן הזכות לפרטיות עם אינטרסים וזכויות אחרות של החסויים, כשהשיקול המנחה הינו טובתם של החסויים.

 

על כן סבור בית המשפט, כי האפוטרופא איזנה היטב בין אינטרסים וזכויות החסויים במתן הסכמתה להתקנת המצלמות.

 

הגנות מכוח חוק הפרטיות המצדיקות פגיעה בה:

 

סעיפים18(2)(ב), לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א - 1981 קובעים:

 

"18. במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:

18(2)(ב): "הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה"

18(2)(ג):"הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;"

 

לאור זאת קובע בית המשפט לענייני משפחה כי הצבת המצלמות הינה פגיעה מוצדקת שמטרתה היחידה היא הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בפרטיות.

 

הפוגעים הם למעשה יתר ילדי החסויים והאפוטרופא במינוי של בית המשפט.

 

ברור ששמירת טובת החסויים מהווה עניין אישי כשר, כמו גם בחינה ופיקוח על האחות ששוהה עם החסויים רוב הזמן ומטפלת בהם בעצמה ושולטת בכל הנוגע לטיפול בהם על ידי מטפלים אחרים.

 

הוא הדין לעניין קיומה של ההגנה האמורה בסעיף 18(2)(ב) לחוק. על המבקשים חובה מוסרית לדאוג להוריהם ולהבטיח כי העובדה שהם מטופלים בידי האחות ולוודא כי הם לא יפגעו, ועל כן הדבר מצדיק הצבת מצלמות גם אם יש בכך פגיעה בפרטיות.

 

האחות טרם זכתה לאמונם המלא של גורמי הרווחה, האפוטרופא ובית המשפט, כמי שאפשר לבטוח בה כמי שמגנה על טובת הוריה ויכולה לשקול טובתם באופן אובייקטיבי וגם הפרה החלטות של בית המשפט.

 

כמו כן, לא ניתן להתעלם מאופייה הבעייתי של המשיבה אשר פעם אחר פעם מפטרת עובדים זרים, איננה ביחסים כלשהם עם מי מאחיה ונטען כלפיה, כי היא משתלטת על ההורים ממניעים זרים.

 

אין כל חשש מפני פגיעה בעבודת המטפלים או עובדים סיעודיים. מי שמתכוון למלא תפקידו נאמנה, יסתגל עד מהרה לנוכחות המצלמות והדבר לא אמור לרפות ידיו בתפקידו.

 

דווקא התנגדותה של האחות מגבירה החשש שמא, אין מדובר בדאגה לפרטיות החסויים דווקא, אלא דאגה מפני פיקוח על התנהלותה שלה והצרת צעדיה בשל כך. הצבת המצלמות תוכל לסייע גם למשיבה לפקח על העובדים הזרים והאחרים המטפלים בחסויים.

 

מכל האמור סבור בית המשפט כי הבטחת שלומם וטיב הטיפול בחסויים גובר על העקרונות אשר נקבעו בחוק להגנת הפרטיות ובית המשפט מאפשר התקנת המצלמות בדירת החסויים אם כי לא בחדרי המקלחות והשירותים.

 

מעניין יהיה להשוות החלטה זו שעניינה הגנה על אנשים שנזקקים להגנה, אל מול מקרה של גירושין, בו ההתייחסות להצבת מצלמות ברשות היחיד – תהיה מן הסתם שונה עד מאד, ויכולה להוות פגיעה בפרטיות עד כדי הגשת כתב אישום פלילי וכן פסילת הראיות שהושגו בדרך של פגיעה בפרטיות.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+