צרו קשר
ּ

העברת משמורת מאם לאב

העברת משמורת מאם לאב

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

ערעור שהוגש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בעניין העברת משמורת זמנית מאם לאב – נדחה לאור טובת הילדים והשיפור במצבם.

פרטי המקרה ונסיבות העברת המשמורת הזמנית מהאם לאב

הצדדים התגרשו בחודש אוגוסט 2012, ובהתאם להסכם הגירושין, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין, משמורת הילדים ניתנה למערערת- האם.

האב הגיש תביעה להעברת המשמורת אליו, כאשר לטענתו חיי הילדים בבית האם הפכו לגיהינום, תוך שהם חיים באווירת טרור ופחד, הזנחת הילדים על ידי האם ועוד טענות הקשורות להתנהלותה של האם.

תפקוד האם על פי התסקיר

מתסקיר הלשכה לשירותים חברתיים עולה, כי האם היא המטפלת העיקרית בילדים וכי היא אוהבת את הילדים ומעניקה להם חום ואהבה. כך גם היא מהווה דמות משמעותית עבורם והילדים קשורים לאם.

עם זאת, עולים קשיים רבים בהתנהלותה בהתמודדות ומימוש חלק מהצרכים החיוניים שלהם, כגון שמירה על ביטחונם ושיתוף פעולה עם מסגרות החינוך. אמנם חל שיפור בהתנהלותה והיא מביעה נכונות לקבל סיוע, אך עדיין קיימים קשיים רבים בתפקודה אשר מצריכים ליווי והדרכה.

תפקוד האב על פי התסקיר

בכל הקשור לתפקודו של האב, מדובר באב המעורב בחיי ילדיו ומשתף פעולה עם מסגרות החינוך. כאשר גם האב מהווה דמות משמעותית לילדים אשר אוהבים אותו וקשורים אליו. ניכר גם כי האב משקיע מאמצים רבים על מנת להוכיח שקיימת בעייתיות בתפקודה של האם לרבות מעקב אחריה, צילומה, דליית אינפורמציה מהילדים והגשת תלונות למשטרה.

עם זאת, צוין כי ניתן להתרשם כי החשש שמעלה האב הוא ממשי ואובייקטיבי, אם כי עורכת התסקיר לא שוכנעה שאכן דרך זו מטיבה עם הילדים.

בין ההורים רמת קונפליקט גבוהה מאד.

הודגש בתסקיר שהוגש לבית המשפט לענייני משפחה, כי רמת הקונפליקט שקיימת בין ההורים גבוהה מאוד, תוך בחירה בהעצמה והבלטה של החולשות והקשיים של בן הזוג האחר, כשהילדים עצמם חווים קונפליקט נאמנויות תוך ניצול המצב, וכשניסיונות ההורים פוגעים ומזיקים לילדים.

בתסקיר הועלתה האפשרות של משמורת משותפת

בדו"ח זה צוין כי נשקלה אפשרות להמלצה על משמורת משותפת, אולם טרם גובשה ההמלצה והדבר מצוי בבדיקה.

בתסקיר מאוחר יותר נקבע כי בעת שנדרשת בחירה בין ההורים, ההתרשמות הינה כי תפקוד האב טוב יותר, אולם לאור הצורך לבחון את תפקודו והתארגנותו במצב שכזה, ההמלצה הינה כי המשמורת תינתן לאב באופן זמני, לשנה, אשר במהלכה ייערך מעקב ובדיקת מצב הילדים במשמורת האב.

בעניין הסדרי הראיה, האם ציינה כי היא מתכוונת לעבור להתגורר בירושלים וכי היא תוכל לראות את הילדים בכל סוף שבוע שני ובחגים, כל זאת תוך כאב רב, אך בחוויה שלה, כך בתסקיר, האב לא הותיר לה ברירה אלא להתרחק ממנו. עם זאת צוין כי קיימת חשיבות רבה להמשך קיום קשר צריף וקבוע בין האם לילדים, גם אם היא אינה משמורנית.

ההמלצה הייתה כי המשמורת תעבור לאב למשך שנה כלומר משמורת זמנית.

בסופו של יום הומלץ כי המשמורת תועבר כאמור לאב למשך שנה וכי הסדרי הראיה יתקיימו פעמיים בשבוע כולל לינה, אם האם לא תעתיק מקום מגוריה, וכך גם כל סוף שבוע שני כולל לינה.

ההליך המשפטי בכל הנוגע למשמורת בילדים

עורכת התסקיר ציינה כי היא מסכימה שיינתן פסק דין למשמורת משותפת, וכי זה הדבר הנכון וכך סברה מלכתחילה. אולם, כאשר הוצג הדבר בפני ההורים – האם סירבה לקיום משמורת משותפת, הואיל ואינה בוטחת באב והיא לא מאמינה כי הוא ירפה ממאבקו.

בית המשפט ציין כי ניסה להביא את הצדדים להסכמה בדבר משמורת משותפת, אולם הדבר לא עלה בידו וכי גם בסיכומיה טענה האם אודות רמת הקונפליקט הגבוהה בין הצדדים, עד כדי אי-יכולת לנהל משמורת משותפת.

האם סירבה למשמורת משותפת והאב יצא נשכר מכך וקיבל משמורת זמנית בלעדית.

משכך קבע בית המשפט, בפסקה 15 לפסק הדין: בנסיבות אלה ונוכח סירובה העיקש של האם לקיים משמורת משותפת בילדים, אני רואה עצמי נאלצת לקבל את המלצות התסקיר ולהעדיף את האב כמשמורן לילדים.

בית המשפט נימק החלטתו זו הן במפורט בתסקירים אודות תפקוד כל אחד מההורים, כך גם בכך שהאם טרפדה הסדרי ראיה ושוללת את דמות האב, מצבם של הילדים והזנחתם, סירוב האם לשיתוף פעולה עם גורמי החינוך וכי המעבר לירושלים, אם יתממש, לא יאפשר סיכוי למשמורת משותפת.

הליך הערעור

הוגש תסקיר משלים בו צוין כי נערכו פגישות עם כל אחד מההורים וכך שיחות טלפון, כולל ביקור בבית כל אחד מההורים ופגישת אינטראקציה, בין כל אחד מהם לבין הילדים וכך גם קבלת מידע אודות הילדים ממוסדות החינוך.

בתסקיר צוין כי הסדרי הראיה מתקיימים בצורה טובה, אך מערכת היחסים בין ההורים מאוד מורכבת ובעייתית, לרבות כי ההורים מתקשים מאוד בתקשורת ביניהם גם בכל הקשור לילדים.

עמדת האם הייתה כי אם המשמורת לא תוחזר לה אזי, בניגוד לעבר, היא מוכנה למשמורת משותפת, בתנאי שהמסוגלות ההורית של האב תיבחן.

האם תיארה את פעולותיה להתפתחות וטיפול בילדים כולל הדרכה, וכי הילדים מביעים רצון לחזור ולהיות במשמורתה. מנגד טענה האם כי האב מסית את הילדים כנגדה ואף ממשיך לעקוב אחריה, מקליט אותה וכשהיא גם פנתה לפני מספר חודשים לעובדת סוציאלית ותיארה מצב בו האב דחף את אחד הילדים עליה, וכי אף פנתה למשטרה והגישה תלונה. הומלץ לה לצאת למקלט לנשים מוכות, אולם ההמלצה לא כללה יציאה גם של הילדים, ולכן היא סירבה ונשארה בביתה, אולם עדיין חוששת היא מהאב. עוד טענה כי האב עובד בשלוש עבודות, כן נמצא זמן רב במילואים ולמעשה רוב שעות היום הילדים שוהים בבית הסבתא, אמו של האב וכשהיא עצמה פנויה לטפל בהם. כך גם השיגה על כך שהאב מאפשר לבת הגדולה לשהות בשעות הערב המאוחרות מחוץ לבית ועוד טענות כנגד האב, כולל טענה שהאב ואמו מסיתים את הילדים כנגדה ומשפיעים עליהם לרעה.

האב הביע שביעות רצון מההסדר הנוכחי וכי הוא משתדל להתאים את לוח הזמנים שלו לצרכי הילדים, הגם שהוא נעזר באמו להוצאת הילדים מבית הספר, תוך שלילת טענות האם בדבר מעורבותה של אמו בטיפול בילדים. כך דחה האב את טענות האם בכל הקשור לשעות עבודתו, תוך הבעת דאגה שהילדים לא מקבלים טיפול רגשי בשל הקשיים בשיתוף הפעולה עם האם, וכשהוא מודע לנזק שנגרם לילדים, לאור מעורבותם בהליך בינו לבין האם.

שיפור במצב הילדים לאחר המעבר לבית האב ולמשמורתו

בהתייחס לבת, חלה רגיעה במצבה הרגשי, והיא מספרת כי היא מרגישה נוח יותר בחברת האב. מנגד היא מגיעה חסרת מצב רוח לאחר שהות בבית האם, כאשר לדברי הבת, האם מערבת אותה במערכת היחסים בין ההורים. כך גם האב הוא הנמצא בקשר עם בית הספר, בניגוד לאם. בביקור בבית האב נראתה הבת רגועה ושמחה וכשמנגד נהגה בחוסר שקט, לרבות ריב עם אחיה, בבית האם כאשר התקשתה לקבל את סמכותה וכי ניתן היה להתרשם כי האם התקשתה לראות את המצוקה שחשה הבת.

ביחס לבן הגדול אשר מבקר בגן עירייה, מפורטות בתסקיר המחלוקות בין ההורים הן לגבי רישום למועדונית, והן לגבי רישום לכיתה א'. מהדיווח מהגן עולה כי מצבו הרגשי והתפקודי לא טוב וכי אינו רגוע ואינו מקבל את סמכות הגננת, וכי הוא חש מבולבל. הגננת תיארה קשר מורכב בינו לבין האם, אשר אינה מבינה את צרכיו ומתנהגת בצורה אשר משפיעה עליו לרעה, כאשר האם מדברת אתו על הקונפליקט בינה לבין האב. מנגד, הקשר בינו ובין האב מתואר כקשר טוב, יציב ובטוח, תוך גילוי סבלנות רבה של האב כלפיו ושיתוף פעולה עם גורמי החינוך.

גם בביקור שנערך בבית האב ההתרשמות כי הבן חסר שקט אך האב ניסה להכיל זאת וער לקשיים. בבית האם הבן אינו רגוע כלל ומתקשה לתפקד, תוך הפגנת סף תסכול נמוך וכשלא הקשיב לבקשות האם. ההתרשמות היא כי האם מתקשה לגלות הבנה למצוקתו וצרכיו.

בהתייחס לבן הצעיר אשר אף הוא מבקר בגן עירייה, הרי שהוא מגיע נקי ומסודר לגן כשמבחינה התנהגותית זקוק לגבולות וחיזוקים. בבית האב ההתרשמות כי קיים קשר טוב בינו לבין האב והאחים, וכשהוא נראה רגוע ומפגין קירבה לאביו. גם בבית האם ההתרשמות כי קיים קשר טוב בינה לבינו, עם זאת האווירה הכללית ששררה בבית האם משפיעה עליו לחוסר שקט.

בסופו של יום צוין אודות המאבק הקשה בין ההורים, כשהילדים חשופים לכך מחד גיסא וכשההורים אינם מודעים להתנהלותם ולנזק הרב שנגרם לילדים, מאידך גיסא.

אולם, באופן כללי מהדיווחים ממוסדות החינוך ניתן להתרשם כי תפקוד האב טוב יותר וכך גם מצב הילדים, דהיינו הבת והבן הצעיר תוך הפניה לקשיים הרבים של הבן הגדול אשר זקוק לסיוע וטיפול.

הילדים נפגעים מהמחלוקת הקשה בין ההורים.

בתסקיר המעודכן שהוגש לאחר מעבר הילדים למשמורת האב הודגש כי כל עוד יתנהל מאבק בין ההורים בנושא המשמורת וכי לא תתקבל החלטה ברורה בנושא המערכת המשפחתית כולה תתקשה להיכנס כולה למצב של רגיעה והשלמה עם המצב הקיים והמאבק הקיים יתעצם ויזין את עצמו מחדש בכל פעם, והילדים ימשיכו להיפגע ממצב זה.

ההתרשמות היא כי הסידור הקיים הוא הסידור הנכון והמתאים עבור הילדים בשלב זה ומשרת את טובתם.

עם זאת, הודגש אודות הקשר הטוב בין כל אחד מההורים לבין הילדים, וכך החשיבות להמשך הקשר הרציף והקבוע בין האם לילדים, אשר אוהבת אותם ומעניקה להם חום ואהבה ומהווה עבורם דמות משמעותית.

הטענות בערעור

לטענתה של האם בית המשפט קבע את שאלת המשמורת מבלי לבחון את הטענות והראיות ומבלי לבדוק את מסוגלותו ההורית של המשיב, יכולתו ומצבו הכלכלי.

עוד התעלם בית המשפט מאשר פורט בתסקיר אודות השיפור בהתנהלותה ומנגד קבע בית משפט קמא קביעות שרירותיות אודותיה, וכך גם לא היה מקום לקביעה כאילו המערערת מטרפדת את הסדרי הראיה ושוללת את דמות האב, כשמנגד דווקא המשיב הוא זה שהפר את ההסכם שבין הצדדים ונוהג על פי ראות עיניו, לרבות רישום הילדים לצהרון ללא קבלת הסכמתה.

בהתייחס למשמורת אצל המשיב, הרי מדובר בפועל בשהותם של הילדים אצל הסבתא ו/או בצהרונים וכי המשיב עובד מבוקר עד ערב.

המערערת אף התייחסה להעדר כל שיתוף פעולה בין הצדדים והאלימות של ממש שנקט המשיב כלפיה, לרבות מעקב אחריה וצילום שלה והגשת תלונות שווא למשטרה, וכי ברור שבנסיבות שכאלו לא ניתן היה להסכים למשמורת משותפת.

המערערת אף תוהה אם הילדים לא הפכו לשפני ניסיונות.

לבסוף הפנתה לאשר צוין בתסקירים השונים, כך גם כי לא הובאו ראיות על ידי המשיב לנטען על ידו כלפיה, וכן אשר עולה ממחקרים שונים בהתייחס לדרישות מקדמיות בשאלה של משמורת בכלל, משמורת משותפת בפרט ובמיוחד כשמדובר בילדים אשר חלה עליהם חזקת הגיל הרך.

טענות האב

המשיב טוען כי אין מקום להתערבות אשר קבע בית משפט קמא ולאחר שנשמעו הוכחות בפניו, הצדדים נחקרו וכך גם שתי פקידות סעד.

המשיב אף מפנה לכך כי מאז ניתן פסק הדין מיושם אשר נקבע בו וכי הסדרי הראיה בין המערערת לילדים מתקיימים כסדרם.

עוד נטען כי המערערת שבה וטוענת אותן טענות שנדחו בבית משפט קמא וזאת בהסתמך על חוות דעת מומחים, ולא בכדי דחה בית משפט קמא בקשה לביטול פסק הדין שהגישה המערערת.

המשיב טוען כי לא הפר את הסכם הגירושין אלא הפוך מכך, וכך חזר ותאר את התנהלותה של המערערת והתייחסותה לילדים, תוך הבאת דוגמאות לרבות הפרת הסדרי הראיה. בנוסף טען אודות הסתת הילדים על ידי המערערת וכשאין כל יסוד לנטען כאילו כל מטרתו לבטל את המזונות.

האם ניתן היה להורות על משמורת משותפת בהליך שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה

לשאלה מדוע לא ניתן להורות על משמורת משותפת לאור החלטת האם להישאר בתל אביב, השיבה עורכת התסקיר כי בדקה את הילדים אשר מעורים במצב הקיים וכי מאז שהם עברו למשמורת האב ההתרשמות היא כי נעשה סדר וקיימת רגיעה והם מביאים את המקום שלהם ומה הולך להיות. אם נעשה את השינוי שוב למשמורת משותפת אני לא יודעת איך זה ישפיע על הילדים. כך הפנתה לתוצאות הבדיקה מהמסגרות החינוכיות וכי על מנת שהמערכת תהיה רגועה וההורים יגיעו למצב של השלמה וכי צריך להגיע להחלטה חד משמעית ולהיות במצב הזה תקופה מסוימת ולראות איך זה משפיע עליהם.

מימד הזמן הינו קריטי בהתייחס לילדים.

מימד הזמן קריטי בהתייחס לילדים, הן ביחס למשמורת והן ביחס להסדרי ראיה.

במקרה דנן, אכן הן פקידת הסעד ובמיוחד בית משפט קמא, סברו כי יש מקום להורות על משמורת משותפת. בלשון אחרת, שני ההורים נמצאו ראויים להיות משמורנים ובאופן שאם אכן הייתה נכונות למשמורת משותפת, לא היה צורך להידרש לעדיפות הורה אחד על פני משנהו.

אך מעת שהמערערת עצמה שללה אפשרות של משמורת משותפת, ואין מקום להידרש לשאלה אם היה צדק עמה אם לאו, לא היה מנוס מבית המשפט אלא להידרש ולהכריע בין שתי החלופות, דהיינו האם הילדים יישארו במשמורתה של האם, היא המערערת, או יועברו למשמורתו של האב הוא המשיב.

מעת שנדרשה ההכרעה בשאלה זו, היה מקום לבחון את אשר עלה מהתסקירים השונים ועתה לא היה מנוס מהתייחסות נפרדת ביחס לכל אחד מההורים.

הכרעה בענייני משמורת אינה קלה ובמיוחד כששני ההורים נמצאו ראויים.

אין ספק כי הכרעה בין שתי החלופות אינה קלה, אולם בסופו של יום על בית המשפט לומר דברו, לכאן או לכאן. כאמור, בית המשפט מצא לנכון להציע את אותו פתרון שלא יצריך הכרעה כאמור, אולם המערערת היא זאת שלא הייתה מוכנה לכך, ועל כן נצרכה ההכרעה.

בעת הדיון וההכרעה בבית משפט קמא, הילדים היו במשמורתה של המערערת ולמעשה בית המשפט נדרש לשאלה האם יש מקום לשנות מהמצב ששרר, וכאמור מסקנתו הייתה שאין מנוס אלא להורות כן.

מנגד, אשר עותרת המערערת בפנינו, ולאור אשר אירע מעת מתן פסק הדין ועד הדיון בפנינו, לשנות מהמצב הקיים, קרי להורות על העברת הילדים אשר נמצאים במשמורת האב מזה תקופה, בחזרה למצב ששרר טרם מתן פסק הדין, או להורות עתה על משמורת משותפת.

ילדים אינם חפץ אשר מועבר מיד ליד חדשות לבקרים.

ילדים אינם ח"ו כ"חפץ" אשר מועבר מיד ליד חדשות לבקרים. יציבות בחיי הילדים הינה מהמפורסמות שאינן נצרכות לראיה. עולה באופן חד משמעי כי חל שינוי דרסטי לטובה במצבם של הילדים, למעט אולי במצבו של הבן הגדול וכפי שתואר לעיל, וכי נראה כי לפחות לעת הזו, הגיעו הילדים למעין מנוחה ונחלה ובמיוחד רגיעה.

יתר על כן, התסקיר האחרון יש בו משום תימוכין לכך שצדק בית משפט קמא באשר הורה, לרבות העדפת המשמורת בידי האב על השארתה בידי האם.

מודגש כי לא נמצא שהאם אינה ראויה להיות משמורנית ואכן אם הייתה היא מהווה היא סכנה לילדים, לא היו נקבעים הסדרי הראייה הנרחבים, כפי שנקבעו.

טובת הילדים – שלא לשנות את המצב הקיים ולא לחולל שינויים רבים בחייהם.

אכן, אין ספק כי כפי שצוין לעיל "הזמן עושה את שלו", אולם בסופו של יום – וזאת יש לזכור – אשר אמור לעמוד הן בפני ביהמ"ש והן בפני ההורים, טובתם של הילדים. המסקנה העולה מן התסקיר כי טובתם של הילדים שלא לשנות מהמצב הקיים, לפחות בשלב זה, ובמיוחד שאין מקום לשינוי תכוף מעת לעת.

אשר על כן הערעור נדחה ואולם מודגש כי אין בכך להטיל דופי בהורותה של האם.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ