צרו קשר
ּ

הסדרי ראיה במקרים מיוחדים

הסדרי ראיה בין אב לבנו

אפילו אסיר – זכאי הוא לפגוש בבנו!

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

מה תהיה מערכת יחסיו של ילד קטן אשר אביו רצח את אמו, הן עם אביו והן עם בני משפחתו מצד אביו? אין ספק כי התשובה לסוגיה זו אינה פשוטה. אין לכך תשובה חד משמעית, וילד, זקוק – ככל הנראה לפי המלצת הגורמים המטפלים – לקשר רציף עם אביו, גם אם האב עשה את המעשה הנורא מכל, ונטל מהילד את אמו כאשר עשה דין לעצמו וקיפד את חייה

בפסק דין שניתן בתמ"ש 8250-07 עסק בית המשפט לענייני משפחה בנסיבות המקרה קשות ומצערות ביותר, ובתמצית- אביו של הקטין רצח את אימו של הקטין. לקטין מלאו באותו הזמן כשנה וחודשיים. האב הורשע ברצח בכוונה תחילה, ומרצה הוא עונש של מאסר עולם. נכון למועד מתן ההחלטה המעודכנת נשוא מאמר זה – ילמד הקטין בכיתה א.

הן בני משפחת האב הרוצח והן משפחת האם הנרצחת הגישו תביעות למשמורת קטין והדיונים בתביעות אוחדו, ובהתאם להמלצת מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה ולנוכח הסכמתם של המבקשים הועברה משמורת הקטין לבני משפחת אמו, אשר נמצאו ראויים לכך וליתר דיוק הקטין הועבר למשמורת דודו מצד האם ואשתו.

בית המשפט מצא כי יש להעדיף אותם כמשמורנים בהיותם כאלה המסוגלים לספק לקטין "סביבה ותנאי מחיה טובים יותר, עקביות, קביעות, יציבות, המשכיות וביטחון, הרגשת שייכות, חום ואהבה, גירויים וערכים המותאמים לשלב התפתחותו".

כמו כן, אלה הועדפו בהיותם אלה המסוגלים יותר לשמר אצל הקטין את דמות שני ההורים ואת דמות המשפחה הלא משמורנית.

כמו כן מצא בית המשפט כי בבוא העת לכשהקטין יתחיל לשאול שאלות קשות המתחייבות מהמציאות הקשה אליה נקלע ויחפש תשובות בעצמו, דודו מצד אמו ואשתו יהיו "מסוגלים יותר להשיב לשאלות אלה מבלי לפגוע בנפשו העדינה של הקטין ובו זמנית תשובתם תהא אמיתית כך שהקטין לא יגלה בהמשך כי שיקרו לו או רימו אותו".

כמו כן מצא בית המשפט כי המשמורנים יוכלו לנהוג באיפוק וידלגו על כעסם כלפי אביו של הקטין ומשפחתו ויהיו פתוחים, מוכנים ומזומנים לקבל כל הנחיה הדרכה או הערה מטעם שירותי הרווחה שילוו את המשפחה המשמורנית.

עוד קבע בית המשפט כי לעניין הביקורים אצל הסבים מצד האב כל עוד הקטין פעוט הוא יבקר אצל הסבים (מצד אביו) מיום רביעי בערב ועד למוצאי שבת וכן פעם בשבוע במשך 4 שעות במקום מגוריו או בסביבתו. בנוסף בנוגע לאב נקבע כי הקטין יבקר את אביו בבית הסוהר בתדירות ששירות בתי הסוהר יאפשר וכי הוא יובא אליו על ידי הסבים בזמן שהותו אצלם. בהמשך, מונתה עו"ס כמתאמת הורית.

מאוחר יותר שונו ההמלצות ונקבע כי הקטין יבקר את הסבים מצד האב פעם בחודש בסוף השבוע (במקום פעם בשבועיים) ופעם בשבועיים (במקום פעם בשבוע) יתקיים מפגש של הסבים עמו באזור מגוריו. עוד נקבע כי את אביו שבכלא יבקר הקטין פעם בחודשיים (במקום פעם בחודש) בימי ראשון, באמצעות הסבים מצד האב והאב יתקשר לקטין אל בית הדודים כל יום ראשון בשעה מסוימת או ישאיר לו הודעה קולית (במידה והמשפחה אינה בבית).

צוין בדו"ח כי הסבים מצד האב התנגדו לשינויים בתדירות הביקורים אצל האב בכלא. הפסיכולוגית של הקטין היתה בדעה שעל הקטין לבקרו פעם בשלושה חודשים ולא פעם בחודשיים, כפי שסברו העובדת הסוציאלית והמתאמת ההורית.

השינויים בהסדרי הראיה על פי ההמלצות מסתכמים בכל אלה:

(א) הקטין יבקר את אביו שבכלא 4 פעמים בשנה בתקופת חופשות מהגן ובחגים, זאת על מנת למנוע מהקטין להפסיד יום לימודים. הוסבר כי בבית הכלא שבו נמצא האב אין אפשרות להסדיר ביקורים פתוחים בשבתות.

(ב) באשר לסבים מצד האב- הקטין יבקרם אחת לחודש וחצי כאשר המתאמת ההורית תארגן את תאריכי הביקורים.

(ג) בכל יום שישי שבו לא נפגש הקטין עם הסבים ידאגו הדודים שהקטין יתקשר טלפונית וידבר עם עמם לפני כניסת השבת.

טענות הצדדים

טענות הסבים לעניין צמצום הסדרי ראיה עמם:

טענת הסבים בבקשה ובדיון הינן בשני נושאים. נושא אחד, הינו סמכות המתאמת ההורית להורות על שינויים בהסדרי ראיה אשר קיבלו בעבר תוקף של החלטה, כאשר הם ללא הסכמת הצדדים. הנושא השני הינו השינויים בהסדרי הראיה, לגופם.

לעניין הסדרי הראיה מבקשים הסבים כי הקטין יבקר אצלם פעם בשבועיים בסופי שבוע כפי שנקבע בזמנו בפסק הדין. הסבים מוכנים לוותר על המפגשים עם הקטין באמצע השבוע בסביבת מגוריו בשל "מיעוט האטרקציות" ו"בשל התנגדותו הבלתי מובנת לבוא איתנו". לגבי האב מבוקש שהקטין יבקרו בכלא לפחות אחת לחודש.

בסיכומיהם מעלים הסבים טענות רבות באשר לתחושתם, קיים "קמפיין אגרסיבי ומאורגן בקפידה של הצוות המקצועי" לצמצם את הסדרי הראיה של הקטין עם האב והסבים ולנתקו מהם. הסבים טוענים להתנהלות חד צדדית מתמשכת ובלתי מקצועית של המתאמת ההורית והגורמים המטפלים ולקשר ישיר בין אלו ובין ההחמרה במצבו הנפשי של הקטין החל מכניסתן של הפסיכולוגית והמתאמת ההורית לחייו, בסמוך לאחר מועד מתן פסק הדין.

לטענתם מערכת יחסים חמה ואוהבת שוררת בין הקטין ובינם ובין הקטין לאב, אשר אינה מקבלת ביטוי נכון בהערכות המקצועיות. צמצום סדרי הראיה הינם לכן בבחינת "אסון" לקטין לאור חשיבות הקשר עבורו, כפי שהוא גם מובע על ידו.

עוד נטען כלפי המתאמת ההורית כי היא אינה פועלת על מנת לקרב ולפשר בין שתי המשפחות, כי היא מאמצת בצורה עיוורת את המלצות הפסיכולוגית לגבי מקצועיותה של זו מעלים המבקשים טענות שונות ורבות.

לעניין האב – נטען כי הוא עושה ככל שמתאפשר לו להיות מעורב בחייו של הקטין, אף יותר מאב אחר שאינו אסור בבית האסורים. צוין כי הוא ער למצב הקטין ואף התריע בעבר על צורך בהתערבות פסיכולוגית מיידית.

בסיכומיו טען האב כי מפגשים של הקטין עמו ועם משפחתו אחת לחודש משקפים את האיזון הראוי שבין הצורך של הקטין לנהל חיי ילד נורמטיביים ככל האפשר ובין הצורך לקיים קשר קרוב ופעיל עמו במיוחד לאור האסון הכבד שפקד את הקטין, איבד גם את אביו. האב מציין כי הוא רואה אך ורק את טובת הקטין וכי אילו היה סבור שהמלצת המתאמת לארבע פגישות בשנה היו לטובת הקטין, היה מסכים להן. צוין כי מדובר בביקורים קצרים למשך 45 דקות בהם לא ניתן לפתח את האינטימיות לה יזקק הקטין לצורך קבלת הסברים ופריקת תסכולים. עלה החשש כי מיעוט המפגשים ייטע בלב הקטין חשש לנטישת האב, כי הביקור בכלא אכן יתקיים בסביבה שאינה בריאה עבור הקטין אולם זהו בבחינת הרע במיעוטו בנסיבות העניין. גם כאן נטען לחוסר אובייקטיביות של המתאמת ההורית.

לאחר שקילת כל הטענות ובחינת העבודה המקצועית של המתאמת ההורית והגורמים הפסיכולוגיים, בית המשפט מגיע למסקנה כי אין פגם באופן עבודתה של המתאמת ההורית. המתאמת ההורית נחקרה ארוכות על ידי הסב והאב, השיבה תשובות ענייניות ומפורטות ולא הפגינה נטייה לצד זה או אחר.

בית המשפט התרשם כי היא מודעת היטב לתפקידה והשיקול היחיד אשר עומד לנגד עיניה הינו טובת הקטין. המלצותיה המבוססות על דו שיח אינטנסיבי עם כל המעורבים בעניין ובמיוחד על המלצות הגורמים המקצועיים, מאזנות נכונה בין השיקולים השונים והמנוגדים לעיתים, העומדים בבסיס עיקרון טובת הילד. יש לזכור כי למתאמת הכשרה מתאימה וניסיון רב כפי שפירטה, והינה בעלת הכלים להעריך את מכלול הנתונים העומדים לפניה לצורך גיבוש ההמלצות לשמן מונתה על ידי בית המשפט.

זאת ועוד, כמי שמונתה על ידי בית המשפט, חזקה כי היא פועלת ללא משוא פנים. תפקידה לגשר למעשה בין שתי משפחות אשר עברו כל אחת מבחינתה טראומה קשה ולהביאן להסכמה אשר משרתת אך ורק את טובת הילד. התפקיד באופן טבעי כרוך בקשיים וחיכוכים אולם לא נמצא כי נפל פגם בעבודתה המלמד על חוסר אובייקטיביות בכלל ובוודאי לא שורשי ומכוון, כפי שטוענים האב והסבים. גם הטענות לחריגה מסמכות נדחו על ידי בית המשפט.

באשר לנושא העיקרי – הוא ההמלצות לשינוי בהסדרי הראיה, בית המשפט מתרשם כי ההמלצות מותאמות לצרכיו העכשוויים של הקטין כפי שהדברים קיבלו ביטוי בדו"חות הגורמים המקצועיים ומתוך ראיה לטווח הארוך ועולה מן התיעוד כי ההמלצות לא ניתנו כלאחר יד אלא לאחר עבודת הערכה ממושכת מאומצת ומשותפת של המתאמת ההורית עם הגורמים המטפלים הרבים המלווים והמשפחות. התרשמתי כי ההחלטה לצמצם את הסדרי הראיה הינה תוצאה של הצורך "הבוער" בשלב זה של הקטין ביציבות והמשכיות תוך מינימום מעברים קונפליקטואליים לצורך השתלבות נכונה ובריאה בתא המשפחתי ולמען התפתחות תקינה ונורמלית בהמשך באופן שתאפשר גם קשר טוב ובריא עם האב והסבים.

באשר לביקוריו בכלא ציינה הפסיכולוגית כי הביקורים התכופים גורמים למעמסה כבדה על כוחות ההתמודדות שלו, כי הכלא אינו מהווה סביבה בריאה עבור הילד לשהות בה. הפסיכולוגית מקדישה חלק ניכר מהמכתב לתיאור תצפית שערכה בכלא ואת התרשמויותיה.

הסדרי ראיה עם האב בכלא:

באשר להסדרי הראיה עם האב בכלא נראה כי לנגד עיני המטפלים המקצועיים עומדת ההכרה בחשיבות יציבות וסדירות הקשר עם האב הן באמצעות מפגשים והן באמצעות קשר טלפוני, איכות הקשר והתאמתו (הן מבחינת האיכות והן מבחינת התדירות) לשלב ההתפתחותי של הקטין. כאמור, הסדרי הראיה צומצמו בשני שלבים.

בשלב הראשון, צומצמו הביקורים לאחת לחודשיים, כלומר, כ- 6 ביקורים בשנה זאת על אף המלצת הפסיכולוגית לצמצם כבר בשלב זה את הביקורים לאחת לשלושה חדשים וזאת על מנת לעשות את השינוי בהדרגתיות, כפי שהסבירה המתאמת בחקירתה. הצמצום בביקורים, כפי שעולה מהחומר, נובע מהמעמסה הרגשית הכבדה כתוצאה מעצם הקטיעה בשגרת חיי הקטין, מהכרוך בביקור בסביבת כלא עבור קטין כבן שש וכן מתוכן ואופי הביקור עצמו כפי שתואר בדו"ח הפסיכולוגית.

מאחר והביקורים מתאפשרים רק בימי חול ולא בשבת, הוצאת הילד לעיתים קרובות לביקור בכלא יביאו ליציאה ממסגרת הלימודים באופן תכוף, כפי שהוסבר ע"י המתאמת בחקירתה, דבר הפוגע בשגרת חייו של הקטין, הנחוצה לו היום.

אי לכך, ובהתחשב בצורך של הקטין למצוא את מקומו היום בתוך קונפליקט הנאמנות במשפחה החדשה ובמגבלות הטכניות, ממליצה המתאמת כי מפגשיו של הילד עם אביו, עם אביו בכלא יתקיימו בתדירות של אחת ל- 3 חודשים. המתאמת מציינת בחקירתה כי לא מדובר בהכרח בניתוק הקשר של האב עם הבן שכן לאיכות הקשר תפקיד חשוב גם כן (יצוין כי במקביל אמור להתקיים קשר טלפוני סדיר של האב עם הבן).

למרות חוות הדעת המקצועיות וההמלצות קובע בית המשפט כי איכות הקשר בין האב לבנו מושפעת בהכרח גם מתדירותו ובמגבלות הקיימות, והוא מורה כי מפגשים אלה יתקיימו אחת לחודשיים, דהיינו יותר מכפי המלצות הגורמים הטיפוליים, ובכך מוכיח בית המשפט כי אינו חותמת גומי של המלצות המומחים אלא הוא מפעיל שיקול דעת.

________________________

אין ספק כי לכל הצדדים כוונות טובות ורצון אמיתי לפגוש בקטין ככל שניתן. יחד עם זאת טובת הקטין אינה בהכרח זהה לרצונם של הסבים ושל אביו לפגוש בו, הגם היא באה ממקום טוב וממקום של אהבה.

הקטין נזקק ליציבות אצל דודיו המשמשים לו כהורים ולמעשה מספקים את כל צרכיו הטכניים החינוכיים והחומריים, ויחד עם זאת עליו להתמודד עם טרגדיה נוראית בה אביו רצח את אמו, ובו זמנית להיות מסוגל לשמור על קשר עמו, במקביל לניהול חיים רגילים ככל ילד בן גילו, הלומד בבית ספר, משחק עם חברים, ומנהל חיים שגרתיים.

מה שברור הוא ללא ספק הוא כי מעת לעת יאלץ בית המשפט לענייני משפחה לקיים דיונים נוספים בהסדרי הראיה בין הסבים לבין הקטין ו/או בין האב לבין הקטין, והכל מתוך הצורך להתאים את הסדרי הראיה למציאות חדשה שתשתנה מעת לעת.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ