הנסיון לחמוק מנושים לא צלח והבעל נמצא כשותף לחובות שיצרה אשתו

הנסיון לחמוק מנושים לא צלח והבעל נמצא כשותף לחובות שיצרה אשתו

 

הנסיון לחמוק מנושים לא צלח והבעל נמצא כשותף לחובות שיצרה אשתו

 

הלכת השיתוף לעניין זכויות והלכת השיתוף בנוגע לחובות

בה"פ 18773-05-14 שניתן על ידי כב' השופט שפסר נקבע, כי בעל ישתתף בחובות של אשתו כלפי נושים חיצוניים וזאת בהסתמך על חזקת השיתוף ועל הלכת השיתוף בחובות.

הנושים של האשה הגישו לבית המשפט המחוזי תובענה למתן פסק דין, המצהיר כי בהתאם להלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג, האשה הינה בעלת מחצית מן הזכויות בנכסי המקרקעין הרשומים על שם הבעל, וכי בעקבות זאת על הבעל לשאת ביחד ולחוד עם האשה בחוב הקיים לה כלפי הנושה.

 

רקע עובדתי

האשה חייבת כספים בשווי של מאות אלפי שקלים כלפי הנושה וחוב זה התגבש כתוצאה מערבויות אשר העמידה האשה לבנה, כבטוחה לפירעון המחאות שנמסרו על ידו לגורמים שונים.

הבעל, הינו בעלה לשעבר של האשה. על שם הבעל מספר נכסים שנרכשו במהלך הנישואין. ביום 16.2.2014 החליטו בני הזוג להתגרש ולסיים יחסיהם, וחתמו על הסכם גירושין אשר אושר כדין בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. ביום 26.5.2014 התגרשו הם בבית הדין הרבני.

 

תמצית טענות הנושה

לטענת הנושה, בני הזוג ניהלו אורח חיים תקין במשך כחמישים שנים, כאשר, לכל הפחות עד למועד הגירושין בשנת 2014, אף הוסיפו להתגורר תחת קורת גג אחת, בדירת המגורים.

לטענת הנושה, היות שהמשיבים נישאו עובר למועד כניסת חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 כפופים הם להלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג, אשר לפיה קיימת כוונה לשיתוף גם בנכסים הרשומים על שם אחד מבני הזוג בלבד. עוד טוען הנושה, כי השיתוף בדירת המגורים של הזוג הרשומה רק על שם הבעל, מתהווה כבר במהלך חיי הנישואין, ולפיכך מחציתה שייכת גם לאשה.

לעמדת הנושה, השיתוף בנכסים בין בני זוג חל גם על חובות הקיימים לאחד מבני הזוג, ולכן ניתן לפרוע מן הנכסים הרשומים על שם דוד, והמשותפים גם לאשה, את החוב הקיים לה כלפיו, ואשר התגבש לפני כריתת הסכם הגירושין.

לשיטת הנושה, חזקת השיתוף חלה גם על החובות כלפיו, שכן אין מדובר בחוב אישי אלא חוב שנוצר מעזרה לבן המשותף, ועוד טוען הנושא כי הנטל להפרכת קיומה של חזקת השיתוף בין בני זוג מוטל על הבעל, וכי לא עלה בידיו להפריכו.

 

תמצית טענות הבעל

לטענת הבעל חובות הבן לא היו בידיעתו וכי רק עם הגשת התובענה התברר לו, כי גרושתו העבירה המחאות לבנם מחשבונה הפרטי על מנת לכסות חובותיו.

לשיטתו של הבעל הסכימו הם לפני שנים רבות, למרות שחיו יחדיו, על קיום הפרדה רכושית מלאה ביניהם וכי לפיכך אין מקום להחיל את חזקת השיתוף, מקום בו הצדדים עצמם לא התכוונו לכך. כמו כן מציין הבעל כי יש ביניהם משבר ארוך.

עוד טוען הבעל כי בנוגע לשיתוף בחובות היות שהוחלט בינו לבין סוזן על יצירת הפרדה רכושית, אשר התבטאה, בין היתר, בחשבונות בנק ובנכסים נפרדים, הרי שהפרדה זו חלה גם ביחס לחובותיהם.

משהסדירו הצדדים עצמם את יחסיהם הרכושיים בהסכם הגירושין, שאושר בפסק דין שהפך חלוט, הרי שאין עוד מקום לטעון לקיומה של חזקת השיתוף ביניהם, בין בנכסים ובין בחובות.

לטענתו השיתוף בחובות בין בני הזוג חל רק על חובות אשר נוצרו כתוצאה ממאמץ משותף שלו ושל גרושתו ולשם קידום התא המשפחתי, בעוד שבמקרה דנן מדובר בחוב אישי מובהק של גרושתו ששולם מחשבונה הפרטי ושאינו קשור למאמצם המשותף של המשיבים.

לטענת הבעל אין ביכולתו של הנושה, כצד שלישי, לטעון להחלת חזקת השיתוף בין בני זוג, מקום בו בני הזוג עצמם אינם טוענים זאת, ולכן לא מתקיימת יריבות בינו לבין הנושה. כמו כן, טוען דוד, כי מאחר שהגורם המבקש את החלת חזקת השיתוף הוא נושה, הרי שהנטל להוכחתה רובץ על כתפיו.

 

הלכת השיתוף בחובות מהי

בית המשפט מציין כי צידו השני של מטבע השיתוף בנכסים, הינו השיתוף בחובות (המתוארים לעיתים כ"נכסים שליליים"), כאשר שיתוף זה משקף את התפיסה לפיה "השיתוף המשפחתי מתקיים לא רק בשעת רווחה כי אם גם בשעת מחסור" (פרשת שלם נ. טוינקו)), ובעקבות זאת רובצת על הצדדים אחריות משותפת לחובות אשר נוצרו בדרך הרגילה בתקופת חייהם המשותפים (ע"א 3002/93 בן צבי נ' סיטין.

 

החריג לאחריות משותפת לחובות

החריג לאחריות משותפת זו של בני הזוג האחד לחובות משנהו, חל כאשר מוכח כי החוב המדובר הינו בעל אופי אישי מובהק ועל כן אין לשתף בו את בן הזוג (ע"א 5598/94 נניקשווילי נ' נניקשווילי  ע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין.

 

חזקת השיתוף אינה חזקה חלוטה

עם זאת, חזקת השיתוף איננה בגדר חזקה חלוטה, והיא ניתנת לסתירה באמצעות ראיות אשר יעידו כי כוונת הצדדים הייתה שלא ליצור מערכת כלכלית משותפת או כי רצונם היה דווקא להימנע משיתוף ביחס לנכס מסוים. ישנה חזקה שאינה חלוטה הניתנת לסתירה, כי בני זוג מתכוונים לשיתוף במידה וחייהם תקינים וכל אחד מהם תורם למאמץ המשפחתי.

יוצא אפוא, כי חזקה על בני זוג המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף כי קיימת ביניהם כוונה לשיתוף הן בזכויותיהם והן בחובותיהם. ברם, ככל שיוכח כי בבסיס ההסדר המסוים שבחרו הצדדים להחיל במערכת היחסים ביניהם כוונתם הייתה שלא ליצור שיתוף כאמור, תיסתר חזקה זו, וההפרדה הרכושית אשר משקפת את רצון הצדדים היא אשר תגבר.

 

חזקת השיתוף במישור היחסים הפנימיים בין בני זוג

חזקת השיתוף אכן התגבשה במישור היחסים הפנימי שבין בני הזוג, ונועדה במהותה לסייע בהתוויית מערך הזכויות החל ביניהם כתוצאה מכך, הזכות לטעון לקיומה הינה בראש ובראשונה זכותו של בן הזוג, אשר ביכולתו אף לבחור שלא לממשה, ולוותר למעשה על אפשרות מיצוייה (פרשת יהלום, בפס' 24).

אף כי עניין ההכרה בזכויות הנושה כנגד בן זוגו של החייב, הושאר בפסיקה, לא אחת, ללא הכרעה ניתן למצוא מקרים בהם הורחבה תחולת הלכת השיתוף גם למערכת היחסים עם גורם חיצוני, כך ש"ניתן לגבות משני הצדדים לשיתוף חוב שנוצר ע"י אחד מהם בלבד, כלפי צד ג'..." (ע"א (ת"א) 1/98 אדגר השקעות בע"מ נ' שטנג.

אם כן לא נשללה כליל אפשרות העלאת טענה לקיומה של הלכת השיתוף על ידי גורם חיצוני למערכת היחסים בכל מקרה שבו בן הזוג בחר לוותר על החלת השיתוף בעניינו, וכי יש לבחון טענה זו לאור נסיבות המקרה המסוימות.

יתר על כן, קביעה אפריורית, השוללת באופן גורף אפשרות העלאת טענת השיתוף על ידי גורם שלישי למערכת היחסים של בני הזוג, איננה בגדר מדיניות רצויה. הסיבה לכך הינה, כי קביעה כאמור עשויה לאפשר לבני זוג אשר נקלעו לחובות (כאשר מרבית או אחדים מנכסיהם רשומים רק על שם אחד מהם) לחמוק מנושיהם, באמצעות הסכמה לפיה יוותרו על טענה להחלת הלכת השיתוף במערכת היחסים הפנימית ביניהם, גם כאשר אלו נוצרו עובר למועד הסכמתם. במקרים אלו, אף אם במועד התגבשות החוב ניתן היה להחיל עקרונית את הלכת השיתוף.

התוצאה המתקבלת הינה כי ויתור בני הזוג על טענה זו במישור יחסיהם הפנימיים, אשר נעשה לאחר מועד היווצרות החוב, מאפשר להם למעשה "לחסן" את נכסיהם מפני נושים. ברי כי במקרים מעיין אלו המתוארים בדוגמא זו, אין מדובר בכוונה כנה מצד בני הזוג שלא לחלוק בנכסים זה עם זו, וכל תכליתו של הוויתור על טענת קיומה של הלכת השיתוף נועד לשמירת הנכסים במסגרת התא המשפחתי. על כן, סבורני כי קיימת חשיבות שלא למנוע כליל מגורם חיצוני למערכת היחסים לטעון להחלת הלכת השיתוף במקרים בהם בני הזוג אינם טוענים כן.

 

נטל הוכחת או סתירת חזקת השיתוף

בתובענה דנן טוען הנושה, כי הלכת השיתוף חלה ביחסיהם של המשיבים ולפיכך שותפים הם גם בחובות, בעוד שדוד טוען כי בינו לבין סוזן קיימת הסכמה רבת שנים על קיומה של הפרדה רכושית ביניהם, וכי בפועל נפרדו זמן רב לפני מועד חתימת הסכם הגירושין.

הנטל להוכחת קיומה של הלכת השיתוף בנכסים בענייננו רובץ על הטוען כנגד האמור במרשם. לפיכך, מוטל על הנושה להוכיח כי למרות שהנכסים (מהם מבקש הוא לפרוע את החוב כלפיו) רשומים על שם הבעל בלבד, מדובר למעשה בנכסים החוסים תחת כנפי חזקת השיתוף. לאחר ביסוסה של החזקה, עובר הנטל אל הבעל להוכיח, בהתאם למאזן ההסתברויות, כי במקרה זה כוונת המשיבים הייתה לשמור על משטר של הפרדה רכושיתם (ה"פ (מרכז) 13815-07-09 בנק לאומי לישראל בע”מ נ' דוד:

"נטל השכנוע כי למרות רישום נכס המקרקעין על שם האישה, הבעלות במחצית הנכס שייכת לבעל, מוטל על הבנק, הטוען כנגד הרישום. ואולם, אם עולה בידי הבנק להביא ראיות המבססות קיומה של חזקת שיתוף אובייקטיבית (כגון, שמדובר בבית המגורים המשפחתי, אשר נרכש במאמץ משותף, ומשמש את שני בני הזוג....... הרי שנטל הבאת הראיות עובר לכתפי האישה. ודוק, משמעותו של נטל זה הוא כי על האישה להביא ראיות לכך כי כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים במקרה הנידון הייתה שונה מהכוונה המיוחסת ברגיל, מכוח החזקה האובייקטיבית, לבני זוג במצבם."

 

חזקת שיתוף בנוגע לדירת מגורים של המשפחה

לשם קיומה של חזקת שיתוף בדירת מגורים, נמנו בפסיקה הסממנים הבאים:

  • תקופת נישואין ארוכה אשר מרביתה התנהלה על מי מנוחות;
  • היות הנישואין נישואיהם הראשונים של שני בני הזוג;
  • ונטילת חלק משמעותי על ידי בן הזוג במשק הבית המשותף, הן במישור הפנימי של ניהולו והן באמצעות תרומה חיצונית לפרנסת המשפחה.

הלכה היא כי על חובות בעלי אופי אישי מובהק – כגון הוצאות על רכוש פרטי נפרד – לא תוחל הלכת השיתוף בנכסים, ובן זוגו של הצד החייב לא יידרש לשאת גם הוא בתשלום חוב זה.

אין זה המקרה שלפנינו ואין החוב חוב אישי של האשה בלבד, שכן זהו חוב הנובע מהבן המשותף.

המסקנה הינה כי הוכח קיומה של חזקת השיתוף ולא הורם נטל הראייה הדרוש על מנת לסתור החלת החזקה. משכך, שותף דוד גם לחובה של סוזן כלפי הנושה ויהלומה,אשר נפסק עובר למועד חתימת הסכם הגירושין.

 

שאלה נוספת היא האם חזקת השיתוף חלה בענייננו על כלל נכסיו של הבעל מעבר לדירה, ומאפשרת לנושה לפרוע מהם את חובו? כפי שאפרט להלן, דעתי היא כי התשובה לכך הינה בשלילה.

 

היקף תחולת חזקת השיתוף

במסגרת תובענה זו מבקש הנושה כי הלכת השיתוף בין המשיבים תוחל על כלל הנכסים הרשומים על שם הבעל, ביניהם, דירת המגורים וכן נכסים מקרקעין נוספים בגני תקווה, בתל אביב, בחולון ובפתח תקווה.

 

יחודה של דירת מגורים

דירת המגורים, בהיותה נכס בעל אופי משפחתי מובהק המהווה חלק משמעותי מרכושם של בני הזוג, הוכרה לא אחת בפסיקה כבעלת מעמד מיוחד.  כבר נפסק בפרשת שלם נ. טוינקו כי:

"אכן, דירת המגורים המשותפת של בני הזוג מחייבת התייחסות שונה מזו של כלל הזכויות והחובות של בני הזוג. לדירת המגורים שמור בדין מעמד מיוחד. דירת המגורים היא נכס הקשור באופן ישיר לנישואיהם של בני הזוג. הזכויות בו משפיעות באופן הדוק על רווחת המשפחה כולה, בני הזוג כמו גם ילדיהם. דירת המגורים המשפחתית היא, על-פי-רוב, חלק משמעותי מרכושם של בני הזוג."

כך לדוגמא, נקבע כי השיתוף בדירת המגורים איננו מתגבש ב"מועד קריטי" ביחסיהם של בני זוג אלא נוצר כבר במהלך שנות נישואיהם. במקרה דנן, בשים לב לכך ש"המועד הקריטי" לגיבוש השיתוף הרכושי בנכסיו האחרים של הבעל הינו גירושי המשיבים בשנת 2014, הרי שהשיתוף בדירת המגורים, אשר בה התגוררו השניים במשך שנים רבות ואף כיום, התגבש עוד בנישואיהם, וממילא במועד בו כבר נפסק החוב לטובת הנושה.

כמו כן, נקבע בפסיקה כי מידת ההוכחה הדרושה להחלת חזקת השיתוף על דירת מגורים פחותה מזו הנדרשת להוכחת שיתוף בנכסים שאינם משפחתיים .

מגורי המשיבים בדירה במשך שנים רבות במהלך נישואיהם ואף בסיומם, וגידול ילדיהם בה, תוך דאגה משותפת למשק הבית, מביאים למסקנה כי הרף הנדרש נעבר בענייננו, באופן בו מתקיים שיתוף בדירת המגורים בין בני הזוג.

לאור האמור לעיל התביעה התקבלה והבעל לשעבר יצטרך לשלם לנושה את החוב.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+