צרו קשר
ּ

הנסיבות בהן תינתן רשות ערעור

אתר חדש – בקשת רשות הערעור לעומת ערעור בזכות – אימתי?

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

יש הבחנה ברורה בין בקשת רשות הערעור לבין ערעור. לצורך בקשת רשות הערעור יש צורך בנטילת רשות מבית המשפט לערעורים. לעומת זאת ערעור מוגש בזכות ללא צורך בנטילת רשות.

יתר על כן, בקשת רשות הערעור מוגשת על החלטת ביניים שאינה מביאה לסיומו של התיק, ערעור מוגש על פסק דין שלמעשה מסיים את התיק. החלטת ביניים יכולה להיות: עיקול זמני, צו מניעה זמני, מזונות זמניים שנפסקו או החלטה שלא לפסול מזונות זמניים, החלטה בדבר גילוי מסמכים ועוד ועוד'.

מהאמור לעיל ניתן להבין כי יכול אדם להמתין עד למתן פסק דין ולהגיש ערעור גם על החלטות ביניים שאינו משלים עמן ואינו מקבל אותן. אין חובה – ובית המשפט גם לא יאפשר – להגיש בקשת רשות הערעור, על כל החלטה והחלטה, שאחד מן הצדדים אינו מסכים עמה, ובמסגרת הערעור אפשר לערער במאוחד על כל אחת מהחלטות הביניים.

ניקח לדוגמא – מתחום דיני המשפחה – מס' מקרים בהם אפשר ולעיתים גם צריך להגיש בקשה לרשות ערעור:

  1. החלטה בנוגע להסדרי ראייה וחלוקת הסדרי המשמורת בין ההורים לעיתים עלולה לקבע מצב ולהתארך על פני שנים ומשום כך לעיתים מומלץ להגיש בקשת רשות הערעור גם על הליך, ולא להמתין לקביעת סופית של בית המשפט בעניין המשמורת, שכן במקרים האלו נכונה האמירה העממית: אין דבר יותר קבוע מן הזמני. סיטואציה של צו זמני בעניין המשמורת יכולה לקבוע מצב ואזי המצב הזמני יכתיב את התוצאה הסופית.
  2. החלטה על מזונות זמניים. בדרך כלל לא יטה בית המשפט להקשיב לבקשת רשות הערעור כי מדובר בעניין כספי שבדרך כלל ניתן לתיקון בפסק הדין הסופי, ואין בו כדי להצדיק התערבות ערכאת הערעור כל עוד התיק ממשיך ומתנהל. יחד עם זאת גם לעקרון זה יש סייגים ואם נפסקו מזונות זמניים גבוהים במידת קיצונית שיש בתשלומם כדי להביא את החייב (בדרך כלל הגבר) לכדי הסתבכות כלכלית או מנגד אם נפסקו מזונות כה נמוכים שיש בהם כדי לגרום למחסור לילדים – יש מקום לשקול מתן רשות ערעור.
  3. החלטות בנוגע לעיקולים, צווי מניעה וצווי עיכוב יציאה מן הארץ. על החלטות כאלו לעיתים חשוב וצריך לערער אם החלטת הרשם אינה משביעת רצון ו/או גורמת נזק לצד המפסיד. כך למשל אם נמנע חופש היציאה מן הארץ לגבר שפרנסתו נובעת בין היתר מנסיעות לחו"ל (כמו בתחום ההיי-טק למשל) – כדאי להגיש בקשת רשות הערעור על החלטות אלו, כדי למנוע נזק בלתי הפיך שלא בהכרח ניתן לתקן בהמשך, כגון: פיטורין ממקום העבודה או פגיעה קשה בעסקו.

ברע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש (ט.פ. 25.6.07) (דן בית המשפט בשיקולים השונים המשמשים את בית המשפט אם להיעתר לבקשת רשות הערעור או לדחות הבירור לשלב הערעור על פסק הדין הסופי שיינתן, אם יוגש.

וכך מציין המשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין: "הליך בקשת רשות הערעור נועד, מעצם שמו, טיבו והגיונו, להותיר בידיו של בית המשפט את שיקול הדעת אם ליתן רשות ערעור ולקיים בירור "ערעורי" ביחס לטענות כנגד החלטת הביניים, או אם להימנע מלעשות כן ולמעשה לדחות את בירור הטענות, לשלב הערעור על פסק-הדין".

בהמשך פסק הדין מציב בית המשפט את המבחנים כדלקמן וקובע כי: "אכן, ככל שהחלטת הביניים היא בעלת השפעה מכריעה יותר על זכויות הצדדים או על אופן ניהול הדיון בערכאה הדיונית, כך שיהיה קשה יותר להשיב את המצב לקדמותו אם יתברר בשלב מאוחר יותר שההחלטה הייתה שגויה, יטה בית המשפט שלא לדחות את הבירור לשלב הערעור על פסק-הדין …… ודוק: כל החלטת ביניים היא בעלת חשיבות מסוימת והשפעה כלשהי על ההליך ועל מי מבעלי-הדין. החשש מפני גילוי מאוחר של דבר הטעות קיים תמיד. אולם, כאמור, חשש זה אין משמעותו כי כל בקשת רשות הערעור המוגשת לבית המשפט מצדיקה, מניה וביה, בדיקה "ערעורית" של החלטת הביניים לגופה. ברגיל ובאופן טיפוסי, הנטייה להתיר את הערעור המיידי תתגבר ככל שהחלטת-הביניים היא בעלת אופי בלתי-הדיר (למשל, החלטות בנושא סעד זמני או חיסיון), או שהיא בעלת השפעה מכרעת על עצם קיומו של ההליך, על מתכונת הדיון ועל זכויות הצדדים (למשל, החלטות בנושאי-סף מסוימים). לעניין זה, אין בית המשפט מוגבל לרשימה סגורה וממצה של החלטות (השוו לדין הנוהג ביחס לבקשות רשות ערעור מנהליות – סעיף 12 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, וכן, ביחס לסדרי הדין האזרחיים, ההצעה של "ועדת אור" הכלולה בדין וחשבון הועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל (התשנ"ז) 107-109)…".

לאור האמור לעיל ניתן להבין כי לבית המשפט יש שיקול הדעת לבדוק ולהכריע אם חשיבותה של ההחלטה והנזק שעלול להיגרם לצדדים עקב דחיית הבירור הם כאלה שמצדיקים הפעלת מיידית של מנגנון הביקורת הערעורית, או שמא ניתן להמתין עד לסופו של דיון ולקבלת פסק הדין.

הנה כי כן, הבחינה הינה האם המקרה מצדיק לקיים בירור ערעורי במסגרת השגה על החלטת ביניים, דהיינו בקשת רשות הערעור. במקום בו תהיה השפעה מכרעת על עצם קיום ההליך או מתכונתו – יפעיל בית המשפט את שיקול הדעת ויקיים בירור ערעורי. כלומר אם מוגשת בקשת רשות הערעור ובית המשפט משתכנע שיש לה הצדקה – ידון בה בית המשפט כבערעור ויקבל החלטה עניינית. אם אין לכך הצדקה – לא תינתן רשות ערעור.

כך למשל, אם יתן בית המשפט לענייני משפחה צו לפירוק שיתוף במקרקעין, במהלך קדם המשפט – תיטה הערכאה הערעורית לדון גם בבקשת רשות הערעור, על פסיקה כזו, שכן אם יימכר הבית/הדירה – לא ניתן יהיה להשיב מצב לקדמותו, ועל כן מוצדק להגיש בקשת רשות הערעור ולדון בסוגיה כבערעור.

כך למשל גם, מחלוקת על השאלה היכן תירשם פעוטה בת 4 שנים לגן הילדים בשנת הלימודים הבאה, הצדיקה לדידו של בית המשפט המחוזי בחיפה, דיון בבקשה, על אף שהייתה הליך ביניים על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, ובית המשפט המחוזי קבע כי הוא מתיר את רשות הערעור, דן בסוגיית הגן השנויה במחלוקת כבערעור, ומחזיר את הדיון בעניין לבית המשפט לענייני משפחה (עמ"ש 49332-04-14 כב' השופטת וסרצוג).

גם בסוגיית מזונות זמניים יש שיתערב בית המשפט המחוזי, ובמקרים אחרים לא יתן רשות ערעור ולא יתערב ויורה להמתין עד לסיום הדיון וקבלת פסק דין סופי. ההלכה הפסוקה קובעת כי בעניין מזונות זמניים לא יתערב בית המשפט אלא אך ורק במקרים נדירים וחריגים, וכך נאמר ברע"א 766/90 נוריאלי נ. נוריאלי מפי כב' השופט ת.אור: "כבר נפסק לא אחת שבעניין מזונות זמניים רק במקרים נדירים מתערב בית משפט שלערעור בסכום אותו קבעה הערכאה הראשונה (רע"א 324/88) אדר נ. אדר פ"ד מב (3) 347.

כך גם בבר"ע 001428/01 אפרוזפר נ. אפרוזפר מפי כב' השופטת ה. שטיין: "הכלל הוא, שבית משפט שלערעורים אינו מתערב בקביעת מזונות זמניים של בית משפט קמא אלא אם קיימת שגיאה ברורה על פני ההחלטה, או כאשר סכום המזונות שנפסק הוא סכום חריג, או כאשר תשלום המזונות כפי שנפסקו יביא נזק בלתי חריג על מי שחויב בתשלום מזונות".

ובבר"ע (תל אביב) 30542/99 ראובן נ. ראובן מפי כב' השופט ח. פורת נאמר כדלקמן: "מכיוון שמדובר במזונות זמניים, אין צורך להעמיק בכל השאלות שהמבקש מעמיד לדיון. כל טענותיו של המבקש תוכלנה להתברר בהרחבה בשלב ההוכחות, ומי שלא ימצא עצמו שבע רצון יוכל לשקול הגשת ערעור על פסק הדין הסופי".

העקרון אף הודגש ביתר שאת בבר"ע (תל אביב) 49/96 כהן נ. כהן מפי כב' השופט ח. פורת שם נאמר כדלקמן: "מאחר ורבות הן הבקשות לרשות ערעור על החלטות למזונות זמניים ופסק דינו של כב' השופט שיינבאום בפרשת אביאני לא פורסם אביר את הדברים בשם אומרם שכן הדברים שנכתבו פני כ- 14 שנים טובים ונכונים גם היום וראוי שיזכרו: "הלכה רווחת היא שאין בית משפט שלערעורים מתערב בסכום המזונות שנפסק על ידי הערכאה הראשונה, אם היא פסקה לפי הנתונים שהיו לפניה ולא נתגלה בשיקוליה פגם היורד לשורשו של ענין (ע"א 172/62 פד"י טז 2518, ע"א 102/63 פד"י יז 747, ע"א 124/80 פד"י לה (2) 269 רובם אחרים).

במזונות קבועים הכתוב מדבר, קל וחומר למזונות זמניים שלצורך פסיקתם "אין השופט חייב להיכנס לעובי הקורה" מכיוון שהקביעות אינן מחייבות והדברים יתבררו בעת הדיון בתביעה גופה (ע"א 524/68 פד"י כג (1) 169 ועוד') בית המשפט מוסמך לשנות את הצו הזמני אף לפני סיום בירור התובענה בתביעה…."

אם כן, מצאנו, כי ההחלטה האם ליתן רשות ערעור אם לאו, תלויה בנסיבות המקרה ואם מדובר בפגיעה בזכויות או ביצירת מצב קיצוני – תינתן רשות ערעור.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ