צרו קשר
ּ

המוניטין ושאר דינים

המוניטין בראי דיני המיסים:

סוגית המוניטין והערכת שוויו, עלתה אף בהקשר של מיסוי, כפי שניתן לראות בשורת פסקי הדין, דלהלן:

בע"א 550/72 באומל נ. פקיד השומה חיפה, דלעיל, הדן בסוגיות מיסוי התעוררה השאלה, האם על סכום שנרשם כמוניטין של החברה, חייב הנישום לשלם מס רווח הון. נקודת המוצא שם הייתה ש"מוניטין" הם "נכס", ושהתמורה המתקבלת בעבורו, היא רווח הון. השאלה התעוררה לגבי שיעור המס, שכן בתקופה הרלוונטית היה מיסוי שונה לגבי מוניטין לבין מרכיבים אחרים של שווי החברה.

כב' השופט ויתקון הבהיר, כי הנחת היסוד של פקיד השומה, שלפיה מוניטין הם נכס העולה בערכו, אינה הנחה נכונה. מוניטין נמכרים, אינם אלא הסתברות, שלקוחות ישנים יחזרו למקום הישן. זהו שמה הטוב של הפירמה, ומכלול קשריה שנבנו בשנות עבודה כנה או שהושגו בהשקעה רחבה. ניתן לומר, כי המוניטין הם פונקציה של רווחיות העסק. אין כל חזקה על רווחיות מתמדת כזו, הנמצאת בקו עלייה. עוד מדגיש שם כב' השופט ויתקון, כי רווחיות העסק צריכה להיעשות במונחים יציבי ערך ובהתעלם מהגדלת השווי עקב ירידת ערך הכסף או עקב גורמים אחרים, שאינם תלויים ברווחים בעסק (עמ' 654ב-ג).

פסק-דין נוסף הדן בסוגיית המוניטין אשר גם הוא עוסק בהיבט הנובע מתחום המסים הוא, עמ"ה (ת"א) 11/67 קימל נ. פקיד השומה 4, שם נאמר לעניין למוניטין, כי:

"מקובל לחשוב, כי מוניטין מבטא את מכלול היתרונות המצטברים בעסק בגלל שמו הטוב ובגלל הוודאות שלקוחותיו יחזרו אליו ויערכו בו את קניותיהם, בגלל נסיבות שונות הקשורות במקום או בשירות שניתן להם או בגלל הרגל…"

מהאמור לעיל, מתקבל, כי למוניטין רכיבים מספר, בהם:

  1. שם טוב של העסק.
  2. קשר ללקוחות, שהפך להיות קבוע לרגל הרגל.
  3. מקום הימצאו של העסק וכיו"ב.

המוניטין בזיקה לדיני הנזיקין:

תחום משפט נוסף הדן בנושא של מוניטין הוא דיני הנזיקין. בסעיף 59 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], נקבע, כי:

"מי שגורם או מנסה לגרום, ע"י חיקוי השם, התיאור, הסימן או התווית, או בדרך אחרת, שטובין ייחשבו בטעות כטובין של אדם אחר, עד שקונה רגיל עשוי להניח שהוא קונה טובין של אותו אדם, הריהו עושה עוולה, כלפי אותו אדם…" אדם רשאי להגן על מוניטין שלו מפני עוולה זו, ומוענקת לו זכות תביעה, לרבות סעד של פיצוי, כנגד מי שעלול לפגוע בקשריו עם לקוחותיו.

ברע"א 371/89 אילן ליבוביץ נ. אליהו בע"מ ופרקר, שם נסוב הדיון אודות המוניטין של עטים, נקבע, כי קיים קושי להגדיר באופן מדויק וממצה את המושג "מוניטין" וכך נקבע:

"הכוונה היא לתדמיתו החיובית של המוצר בעיני הציבור, אשר הודות לה קיים שוק של לקוחות בכוח, אשר מעוניינים לרכוש את המוצר. המוניטין הם נכס בלתי מוחשי. הם בגדר קניין. ניתן למכור מוניטין של עסק. על התמורה המתקבלת ממכירת מוניטין, מוטל מס רווחי הון. ניתן להוריש מוניטין וניתן למשכנם" (שם, עמ' 315ה- 316א).

על-פי פסק-דין באומל דלעיל, ניתן להסיק, כי בישראל הייתה מגמה לראות במוניטין כמאופיין על ידי כוח משיכה ללקוחות. אולם, מלבד זאת, נאמר שם, כי המוניטין הם פונקציה של רווחיות העסק. מכאן שהמוניטין הוגדרו כמכלול היתרונות המצטברים בעסק, יתרונות שבגין הוודאות בדבר קיומם – יש להניח שהלקוחות יחזרו ויערכו קניות שם, לרבות נסיבות שונות הקשורות במקום, בשירות שניתן להם וכן גם בשל ההרגל.

כך גם הייתה המסקנה בקימל דלעיל, שם הוגדרו המוניטין כמכלול היתרונות המצטברים בעסק, בגין יכולתו למשוך לקוחות. תוצאה דומה עולה אף בקשר להגנה על קיומם של מוניטין, כנכס בר-הגנה על-פי סעיף 59 לפקודת הנזיקין.

ביטוי לגישה זו ניתן למצוא גם בספרו של יעקב בסט "חשבונאות פיננסית" (חלק א' אחיאסף, 1984) עמ' 210:

"מנקודת ראות חשבונאית, מציין מוניטין בספרים את ההפרש שבין המחיר המוסכם אותו משלם הקונה בעד נכסים מזוהים לבין ערכו הכולל של אותו עסק. …"

במאזן, מייצג המוניטין, בדרך כלל, את הערך הכולל שיוחס לעסק בתאריך מסוים בעבר, בניכוי הסכומים שיוחסו לנכסים בודדים. המוניטין נובע, כמעט באופן בלעדי, מיכולת להניב תשואה גבוהה מן הרגיל, בהתחשב בערך הנכסים המוחשיים והבלתי מוחשיים של המפעל.

בדיונים המתנהלים בין המוכר ולבין הקונה של העסק, יכולים הם להסכים ביניהם על גובה ערכו של המוניטין על בסיס שהוא סביר. כלומר, משמעות קיומם של מוניטין, לכאורה, מקבלת ביטוי בתרומתו לרווחיות, או לעודף הרווחיות, לעומת עסקים דומים, בלא מוניטין דומה מהסוג שיש לאותו בית עסק ספציפי.

המוניטין בזיקה לדיני הקניין:

שאלת המוניטין בזיקה לדיניהקנייןנדונה בפסק דין אשר עוסק במוניטין בעת פירוק שותפות של משרד עורכי דין.

שאלת שווויו של מוניטין של משרד עורכי דין באה לידי ביטוי בפסק הדין הידוע שניתן מפי כב' השופט קלינג – ה"פ (תא) 994/00 ד"ר רפאל נ' רבינוביץ. כב' השופט קלינג דוחה את טענת המשיבים, לפיה אין שווי למשרד עצמו, אלא אך ורק לעורך הדין גופו, שכן עורך דין אינו יכול להעביר לקוחות לאחרים, ואינו יכול להכתיב ללקוח לשירותיו של איזה עורך דין להיזקק. בית המשפט קובע, כי טיעון זה אינו גורע מקיומו של מוניטין לבית עסק, גם אם מנהל בית העסק אינו יכול לכפות על הלקוחות להיזקק לשירותי של זה או אחר.

כב' השופט קלינג מציין, כי גם באנגליה מכירים כיום במוניטין של משרד עורכי דין וכי יש חשיבות אף "לשמו של המשרד שיצא שמעו בציבור, ולמיקומו של המשרד שאליו שמים לקוחות פעמיהם. יש ועתם ההימצאות של מסמכים מטיפול קודם בעניינו של לקוח מביא את הלקוח לאותו משרד, המשכיות ההיזקקות של לקוחות לשירותיו של המשרד הוא המשווה ערך כלכלי למוניטין…"

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ