צרו קשר
ּ

הכרה בידועה בציבור ע"י ביה"ד לעבודה לצורך קבלת קצבה או גימלה

הכרה בידועה בציבור על ידי בית הדין לעבודה לצורך קבלת קצבה או גימלה

האם העדר מגורים יחדיו שולל בהכרח את ההכרה כידועים בציבור?

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

מתי יכיר בית הדין לעבודה בתביעה של אישה (בדרך כלל, פחות שגורות תביעות של גברים) להכיר בה כידועה בציבור של גבר שנפטר לצורך קבלת קצבת שארים מן המוסד לביטוח לאומי או לצורך קבלת פנסיה מהקרן כאלמנת פנסיונר.

המסגרת הנורמטיבית

תביעת תובע/ת להכרה בה או בו כידועים בציבור של המנוח/ה נדרשת על מנת לקבל זכויות מקרן הפנסיה או מהמוסד לביטוח לאומי. כך לדוגמא, מגדיר החוק כ"אלמנה" לצורך קבלת קצבת שאירים כמי שהייתה אשתו של מבוטח בשעת פטירתו, כאשר המונח "אשתו" הורחב וכולל בתוכו גם ידועה בציבור אשר גרה עימו (סעיף 238 לחוק הגימלאות).

מטרת החוק היא לאפשר לאלמנה או ידועה בציבור לשמר את מסגרת חייה.

תכליתו של החוק בהקשר זה היא להעניק לאלמנה קצבה על מנת לשמר את רמת חייה, פחות או יותר, כפי שהייתה לפני פטירת בן הזוג (עב"ל 1169/01 אורה אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי).

הגדרת ידועים בציבור

ההגדרה של ידועים בציבור הינה הגדרה משפטית ולא הגדרה מילולית. בני זוג הידועים בציבור הינם כאלה, כשמתקיים בהם המבחן הכפול. המבחן הסובייקטיבי של רצון לקשירת חיים יחדיו – האם בני הזוג מנהלים מערכת זוגית אינטימית משותפת המעידה על כך שהם ביקשו לקשור גורלם זה בזו תוך מסירות ונאמנות, וקיום יחידה משפחתית, אם כי מסיבה זו או אחרת לא ניתן לאותו קשר ביטוי כמתחייב עפ"י דין, דהיינו בני הזוג לא נישאו.

יוער כי בני זוג לעיתים אינם נישאים מחמת מניעה אובייקטיבית, כלומר הדין אינו מאפשר להם להינשא כמו: כהן וגרושה או כאשר אחד מבני הזוג נשוי לאחר.

במקרים אחרים, אנשים אינם נישאים מחמת שאינם מאמינים במוסד הנישואין ודי להם לחיות כידועים בציבור.

כפועל יוצא ממנו המבחן האובייקטיבי של ניהול משק בית משותף. לעניין הוכחת הקשר הזוגי כאמור כיוון הבחינה הוא הפוך, כלומר המבחן האובייקטיבי מעיד על קיום לכאורה של המבחן הסובייקטיבי (עב"ל 288/08 יצחק אלימלך נ' המוסד לביטוח לאומי).

תביעת הידועה בציבור נעשית בבית הדין לעבודה ולא בבית המשפט לענייני משפחה, שכן הנתבעים הינם בדרך כלל קרנות הפנסיה או המוסד לביטוח לאומי.

האם מגורים משותפים הינם תנאי בל יעבור כדי לזכות בהכרה של ידועים בציבור?

למגורים משותפים יש משקל רב בקביעה אם התקיימה פרידה של קבע השוללת את הזכות לגמלאות, אולם אין בהעדר מגורים משותפים כשלעצמם כדי לשלול את הזכות לקצבה על פי חוק הגמלאות.

יש לבחון בכל מקרה, על יסוד מכלול הנסיבות, אם התקיימה פרידה של קבע. התייחסות שונה תהיה למצב בו הפרידה נבעה מהצורך של אחד מבני הזוג באשפוז ממושך במוסד מחמת גיל או מצב בריאות לבין מצב בו בני הזוג רבו ונפרדו בשל המריבה.

במקרים מסוימים, קבעו בתי הדין כי למרות היעדרם של מגורים משותפים לא התקיים מצב של פרידה של קבע (ע"ע (ארצי) 33/99 צרפתי נ' הממונה על הגמלאות; ע"ע (ארצי) 244/08 מדינת ישראל – הממונה על תשלום הגמלאות נ' יהודית מילוא; ע"ע 16782-11-11 ירדנה פז נ' מדינת ישראל-משרד האוצר, הממונה על תשלום הגמלאות).

הדברים שלעיל נאמרו לעניין חוק הגמלאות אך יפים הם גם בזכאות לגמלה לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי.

עוד נפסק כי התנאי של מגורים משותפים של בני זוג, יכול ויינתנו לו ביטויים שונים, במצבי בריאות שונים, ואף בתנאים כלכליים שונים (דב"ע נ"ו/0-255 עטר נ' המוסד לביטוח לאומי). לינה משותפת ו/או יומיומית אינה חזות הכל וכי יש להתרשם ממכלול הראיות בכדי ללמוד על חיים משותפים (עב"ל 59/03 גבריאלה סבן נ' המל"ל , עב"ל 169/01 אורה אביטל נ' המל"ל).

בתיק ב"ל 19337-10-11,אשר נדון בבית הדין לעבודה בו התאבד המנוח לאחר מערכת זוגית ארוכה עם אישה אשר לה גם דאג בצוואה שהותיר אחריו – סירב המוסד לביטוח לאומי להכיר בה כידועתו בציבור.

בעניין זה, העידה התובעת כי המנוח נאלץ לעבור ללון במחסן שלא מרצונו ובלית ברירה בשל קשיים בראיית ילדיו וקושי בקבלת מרותו של המנוח על ידי בנה הגדול של התובעת – אילוצים אובייקטיביים שאלמלא הם – המנוח לא היה עובר לגור במחסן.

עוד העידה, כי כל אותה תקופה ממשיך המנוח בניהול משק בית משותף ביחד עמה, תרם תרומתו לאחזקת הבית, התקלח, סעד, כיבס את בגדיו בדירתם המשותפת ועוד.

בית הדין קבע כי גרסת התובעת באשר לנסיבות המעבר למחסן אינה בלתי מתקבלת על הדעת. מן הראיות עולה, כי גם עת עבר התובע למחסן המשיכו המנוח והתובעת לקיים קשר אינטימי ולראיה התובעת הרתה למנוח בתקופה זו.

העדים מטעם התובעת העידו, כי התובעת והמנוח התגוררו במשותף ברחוב גולמב וכי ביקרו את השניים בדירה זו. בחקירתן הנגדית חזרו על גרסה זו והיא לא נסתרה.

גרסת התובעת לפיה, בתקופה זו המשיכו היא והמנוח לנהל את חייהם כבעבר וכי המנוח – למעט לינה במחסן המשיך לאכול, להתקלח, לכבס את בגדיו ולתמוך באחזקת הבית – גם היא לא הופרכה.

גם עדי הנתבע אישרו כי באותה תקופה התובעת והמנוח המשיכו וניהלו קשר זוגי.

אף העובדה כי המנוח בחר שלא לשכור דירה נפרדת משלו, מחזקת את גרסת התובעת לניהול משק בית משותף, וזאת בהנחה שאת הכסף שהרוויח תרם לרווחת ניהול משק הבית שלו ושל התובעת במשותף.

כל טענה או רמיזה אחרת לא הוכחה. המנוח השאיר אחריו ארבעה מכתבים וביניהם גם מכתב המיועד לתובעת ובו הוא מביע את אהבתו הרבה אליה..

ההלכה הפסוקה – "ידועה בציבור" – שאלה של עובדה

הכרה בגבר או באישה כ"ידוע/ה בציבור" הינה עניין שבעובדה הטעונה הוכחה בראיות כאשר הנטל להוכיח זאת מוטל על טוען למעמד זה. משמע – הטוען למעמד הוא הנדרש להוכיח כוונה לקשר תמידי שיש בו מסימני ההיכר של יחידה משפחתית. ראה לעניין זה פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 1016/00 טלינסקי ליובוב – קרן הגמלאות המרכזית.

מה צריך להוכיח כדי להיכנס להגדרה של ידועים בציבור?

יש צורך בראיות שהשניים התכוונו לקשר של תמיד, שיש בו מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית. השאלה אותה יש לברר במקרים כגון אלו, היא האם בקשר שבין השניים היה מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית, וכפועל יוצא מכך, במקרים המתאימים – האם עקב פטירת המנוח נוצר, לגבי מי שטוענת להיות הידועה בציבור שלו, מחסור כלכלי. יצוין כי גם בהעדר מחסור כלכלי, כגון, כאשר הידועה בציבור היא עצמאית מבחינה כלכלית, היא תחשב כ"אלמנה", אם יוכח קיום החיים המשותפים ביחידה משפחתית.

ע"ע 1254/00, דורה שליאקין ואח' – הממונה על תשלום הגמלאות (26/1/03), בדב"ע נג/7-6, בטר – קרן הגמלאות המרכזית, פד"ע כ"ז 135 בעמ' 141; דב"ע נ"ד/1-6, דר' מרטה אליאן – קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, עבודה ארצי, כרך כ"ז (2), עמ' 13.

בבסיס המוסד של ידועים בציבור, עומדים שני יסודות: חיי אישות כבעל ואישה וניהול משק בית משותף. היסוד הראשון מורכב מחיים אינטימיים כמו בין בעל ואשתו המושתתים על יחס של חיבה, אהבה, מסירות ונאמנות, ואילו היסוד השני הינו ניהול משק בית משותף כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים. זאת כפי שנפסק בבית הדין הארצי לעבודה, בע"ע (ארצי) 513/06, קריסלדה קסידסיד נ' מבטחים מוסד סוציאלי של העובדים בע"מ.

ראינו אם כן שייתכן מצב שבו צדדים יוכרו כידועים בציבור גם אם לא התגוררו יחדיו. במקרה בו בית הדין יווכח כי הצדדים ענו על שני המבחנים – תינתן הכרה לצורך הטבות שונות גם אם בני הזוג שהיו ידועים בציבור לא התגוררו יחדיו דרך קבע.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ