החוק החדש

החוק החדש

 

החוק החדש

 

מהו החוק להסדר התדיינות בין בני זוג, אשר נקרא בלשון עממית, חוק הגישור,

חוק חדש אשר יתכן וישנה את כללי המשחק למתגרשים, שחוקק על ידי על ידי הכנסת בשנת 2014 ואשר לאחרונה הותקנו תקנות בגינו? מה השלכותיו על המתגרשים החדשים? ומה השפעתו על המתגרשים, שכבר מנהלים תיקים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין ועניינם טרם הסתיים.

ההליכים לקראת החוק

מטרתו של החוק, שנחקק ברגע האחרון לפני פיזורה של הכנסת ה- 19 בשלהי שנת 2014, לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכישלום,  ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך הנחה מקדמית שכמה שהיו פחות הליכים משפטיים, כן ייטב למערכת היחסים של בני הזוג ובמיוחד לילדים המשותפים.

 

על מי חל החוק

החוק החדש מתייחס רק למערכת יחסים בין בני זוג לבין עצמם, בין הורים לילדים ולהיפך, אך לא בין אחים ולא בין קרובים אחרים. החוק גם אינו מתייחס לתיקי עיזבונות, ירושות צוואות וכיוצ"ב.

החוק אינו חל על תביעות אבהות (ואמהות) בשל כך שהמדינה הינה צד להליך כזה. כך גם נכון הדבר כאשר חברות שהן אישיות משפטית נפרדת מעורבות בהליך.  גם תביעות בין אחים (למשל לפירוק שיתוף) אינן רלוונטיות לחוק החדש.

 

המטרה המקורית של החוק הייתה ביטול מרוץ הסמכויות בין בני זוג אך בפועל הושג ההיפך וכיום הרבה יותר פשוט וקל לתפוס סמכות ולהקדים את בן הזוג השני

כלומר כוונתו של המחוקק היא כי בני משפחה  - בייחוד בענייני גירושין - ימעיטו בהליכים כואבים מתמשכים וקשים מההיבט הנפשי ויעשו מאמץ להגיע להסכמים בדרכי שלום מתוך רצון ולא בפסק דין.

הליכי החקיקה החלו בעקבות המלצות ועדת שנהב בשנת 2005 ועברו מספר גלגולי חקיקה. גם הנוסח הממשלתי הנוכחי עבר שינויים.

בנוסח המקורי, שפורסם להתייחסויות הציבור, נקבע הסדר לפיו יבוטל מרוץ הסמכויות אולם בעקבות הטלת וטו של ועדת שרים לחקיקה, עניין ביטול מרוץ הסמכויות הושמט מהצעת החוק. נמצא אם כן כי החוק לא פתר בעיה קשה וכואבת בתחום הגירושין והיא מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה.

 

מה ההבדל בין המצב שהיה קיים לפני החוק לבין המצב לאחר שהחוק ייכנס לתוקפו

עד כה, כל אדם שרצה להגיש תביעות בעניין סכסוך משפחתי, כגון: תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ובמיטלטלין, תביעת מזונות עבור אשה או מזונות קטינים, תביעה כספית או רכושית,  תביעה לאיזון משאבים, תביעה למוניטין ונכסי קריירה, תביעה שנוגעת לילד או ילדה לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תביעה בענייני משמורת, משמורת משותפת או הסדרי מגע, למעט תביעת אבהות, היה יכול להגישן ללא הגבלה, או לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

כל אדם היה זכאי להגיש כל תביעה בענייני בני זוג וילדיהם, בכפוף לדין ולכללי מרוץ הסמכויות שבין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני.

 

הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה הינה רחבה עד מאד אך החוק לא מתייחס לכל הנושאים בהם יש לבית המשפט לענייני משפחה סמכות

גם תביעות בין אחים או בין בגירים להוריהם בענייני רכוש ו/או כספים היו מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה.

גם סכסוכים בנוגע לקרקעות או למתנות או לחוזים בתוך המשפחה הינם בסמכות בית המשפט לענייני משפחה וגם ענייני חברות, מניות ואופציות, ובתנאי שהנושא כרוך בסכסוך המשפחתי. משמע גם פירוק חברה שהינו לכאורה עניין לבית המשפט המחוזי ידון במסגרת תיק משפחה כאשר המתדיינים הינם בני משפחה כפי המוגדר בחוק ובמידה והסכסוך נובע מהיותם בני משפחה.

נכון לעכשיו החוק יחול רק על בני זוג, ועל ענייני הורים וילדים, כשאין צד נוסף לסכסוך (כמו חברה או המדינה וכיו"ב) והוא לא יחול על סכסוכי ירושה או על נושאים הכרוכים באלימות במשפחה או הטרדה מאיימת, על תביעות לפי אמנת האג שמטיבן צריכות להתברר במהירות יתירה ועל נושאים בודדים נוספים.

החוק מאפשר הגשת בקשות דחופות וסעדים זמניים בצורה מצומצמת ביותר.

 

המשמעות המעשית של החוק – שינוי ההסדרים ולא שינוי המהות

החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה- 2014, שהתקבל בכנסת ביום 8.12.14, ואשר יישומו נדחה פעם אחת, החל מ- 17.7.16, הולך לשנות את סדרי הדין באשר לאופן הפתרון של סכסוכי משפחה. אין הוא משנה את העקרונות של דיני המשפחה או את המהות של דיני המשפחה.

לא תתאפשר עוד הגשת תביעות בעניין סכסוך משפחתי באופן מיידי, ולמעשה מוטלת חובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך בטרם הגשת תביעות מסוג זה, דבר שהיה בגדר רשות בלבד עד כה.

 

לוחות זמנים

רק בחלוף פרק זמן של 45 ימים, לכל הפחות, ותקופת צינון נוספת בה יהיה על הצדדים לחשוב ולקבל החלטות - יוכל צד להגיש תובענות אם עד אז הצדדים לא יגיעו ביניהם להסכמות ולהבנות.

לאחר קיום 4 מפגשים ותום 45 ימים יהיה לכל צד 10 ימים נוספים על מנת להודיע לאן פני הדברים האם הם מעוניינים בהפניה לגישור או בדרך אחרת (טיפול זוגי וכו').

עם הודעה של מי מהצדדים כי אין בכוונתו להמשיך בהליך בפני יחידת הסיוע או לפנות לגישור חיצוני, יש לצד אשר הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך עוד 15 כדי להגיש את תביעותיו, שאחרת הוא מאבד את היתרון שהשיג בהשגת הסמכות העניינית.

 

הגירושין והמשמעות המעשית של פירוק התא המשפחתי

כאשר אחד מבני הזוג או שניהם מחליטים לפרק את הזוגיות הנושא כרוך בהרבה מאד חילוקי דעות בין המתגרשים. כל אחד מהצדדים רואה רק את עצמו, או בעיקר את עצמו, ופחות מביא בחשבון את הצרכים של הצד השי.

מרבית האנשים מאשימים את הצד השני בכישלון הזוגיות ופחות לוקחים אחריות על חלקם שלהם בעניין. כולנו יודעים שלטנגו צריך שניים ואין אשם אחד בלעדי בכישלון חיי הנישואין. אין צד אחד קדוש והצד השני שטן.... בדרך כלל לשני הצדדים אחריות למצב שנוצר בנישואיהם.

כל צד מעוניין למקסם את התוצאה עבור עצמו, ולכן מנסה הוא להשיג כמה שיותר מהרכוש המשותף שנצבר במהלך הנישואין או לשלם או לקבל כמה שיותר מזונות.

כל אחד מהצדדים מבין שקיום שני משקי בית יפגע בהכרח ברמת החיים ואף אדם לא רוצה להרע את תנאי חייו והדבר טבעי ומובן מאליו.

לגירושין או לפירוד נלווית גם תחושת אכזבה רגשית של מי מהצדדים, וכאשר מדובר בגירושין עם ילדים יש מי שמפסיד ונושא בהשלכות מבלי שבחר בזה.

הליך גישור גירושין מונע על ידי העיקרון שבין כל זוג שהחליט בהסכמה להתחתן יכול גם למצוא איך להתגרש בצורה יפה שהרי מדובר בזוג שפעם אהב אחד את השני ובחר לחיות עמו, ועל כן הנחת המוצא היא שאפשר למצוא פתרון שיהיה טוב לשני הצדדים, בבחינת הרע במיעוטו אם מפרקים משפחה.

 

מה הולך לקרות בפועל?

עם כניסת החוק לתוקף, צד שיהיה מעוניין להגיש תביעות בעניין של סכסוך משפחתי, יהיה חייב להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך לערכאה שיבחר, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין האזורי הרבני, לפי בחירתו את הערכאה המתאימה לו.

לאחר הגשת הבקשה, יחידת הסיוע (גוף המורכב מעובדים סוציאליים ואנשי מקצוע נוספים וגם עורכי דין עובדי מדינה) שליד הערכאה המשפטית אליה הוגשה הבקשה, תנסה לסייע לצדדים ליישב הסכסוך בהסכמה.

אמורות להתקיים ארבע פגישות בין הצדדים בפיקוח יחידת הסיוע. פרק הזמן המוקצב לכך הוא 45 ימים.

רק לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק ובהיעדר הסכמה בין הצדדים ביחס לדרך פתרון הסכסוך המשפחתי, תינתן לאותו צד שהגיש בקשה ליישוב סכסוך, זכות מוגבלת בזמן - להקדים ולהגיש תביעותיו לערכאה שיבחר.  משמע צד שהגיש בקשה ליישוב סכסוך צריך להגיש תביעות בפרק זמן מוגבל אחרת ייחשב כמי שמוותר על טענת הסמכות.

צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש בקשה לסעד דחוף, בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ בכל עת לערכאה השיפוטית המוסכמת לכך לפי דין.

כך אפשר גם להגיש בקשה למזונות זמניים או לצו מניעה או עיקול זמני על מנת למנוע הברחת רכוש.

יש אפשרות להגיש בקשה לקיצור זמנים במידה והמקרה הולם, כמו למשל כאשר בסמוך לתחילת שנת הלימודים פורץ ויכוח בין הורים בכל הנוגע לרישום הילד לגן או לבית ספר, והאחד מושך לגן פרטי והאחר מושך לגן ציבורי בעלויות נמוכות.

 

פער גדול בין הכוונה המקורית בחקיקת החוק לבין התוצאה

קודם כל חשוב לציין שהן החוק והן התקנות לא ברורים לחלוטין ואפילו עורכי דין בתחום דיני המשפחה, מקצועיים וחדי אבחנה מתקשים להבין חלק מהכללים שבחוק.

גם שופטים המפרשים את החוק אינם מסכימים זה עם זה ונותנים פרשנות שונה. התקיימו ותתקיימנה סדנאות בנושא אך בכל סדנה נאמרים דברים אחרים וכל שופט נותן פרשנות אחרת ללוחות הזמנים וכיוצ"ב.  הדברים מאד לא חד משמעיים דבר המקשה עלינו, עורכי הדין לדיני משפחה לסייע ללקוחות.

 

הכוונה המקורית היתה להוציא את מרוץ הסמכויות מן המשחק אך בפועל זה לא קרה ועדיין מרוץ הסמכויות חי ובועט

בדברי ההסבר לחוק, הוסבר כי מרוץ הסמכויות שבין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני קיים כבר עשרות שנים, דבר אשר מוסיף התדיינויות משפטיות על עצם שאלות הסמכות, ואף מביא את הצדדים להגשת תביעות משפטיות.

זאת, אף בשלבים מוקדמים של הסכסוך האישי בטרם גיבשו סופית את רצונם, ובטרם מיצוי הליכים חלופיים ליישוב הסכסוך, כמו גישור, ייעוץ או טיפול, מחשש שבן הזוג האחר יקדים ויפנה לערכאה המשפטית הנוחה לו. זאת בשל שתי הערכאות השונות המקבילות זו לזו בסמכויותיהם בשיטת המשפט הנהוגה בארץ.

על כן הוצע להטיל חובה על הצדדים לפתוח תובענה בדרך של בקשה ליישוב סכסוך, כאשר לאחריה יוזמנו הצדדים לפגישה ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה, במסגרתה ייערך על ידי גורם מקצועי מהתחום הטיפולי אבחון ראשוני של הסכסוך המשפחתי ובדיקה של רצונותיהם וצורכיהם של הצדדים.

כמו כן, יינתן להם מידע על הדרכים שעשויות לסייע להם ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודד עם השפעותיו לרבות באמצעות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי ועוד.

 

החוק יהיה בתוקף שלוש שנים אך אין דבר יותר קבוע מן הזמני ועל כן אין לצפות מה יהיה

מדובר למעשה בהוראת שעה שתעמוד בתוקף למשך שלוש שנים מיום פרסומו של החוק, ובפיילוט במסגרת המאמץ לסייע ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה תוך צמצום הצורך בניהול הליכים משפטיים אשר מביאים לעיתים להסלמת הסכסוך, ויוצרים נזק כבד למעורבים בהם, בני הזוג וילדיהם. בדרך זו, אולי יהיה ניתן גם להקל מהעומס הכבד המוטל על הערכאות המשפטיות שעוסקות בסכסוכי משפחה.

 

כתבי טענות מכפישים גורמים נזק יותר מאשר תועלת ואת זה ניסו למנוע

הרציונל לחוק החדש הוא כי קיומו של הליך משפטי בסכסוך משפחתי שקדם לו הליך של הגשת כתבי טענות, הכוללים הטחת האשמות, חקירות הצדדים והעדת עדים, חקירות פרטיות ותלונות במשטרה, מקצינים את עמדות הצדדים, גורמים להפרת הסדרים שנקבעים ומאפשרים קיומם של הליכים משפטיים חוזרים ונשנים בערכאות שונות.

מחקרים מצביעים על השפעות קשות שיש להליכים משפטיים במהלך גירושין על מצבם הרגשי של הילדים ואשר רק מתעצמים עם התמשכות ההליכים והחרפתם.

בהליכים חליפיים כמו הניסיון ליישוב סכסוכים בוחנים הצדדים את הצרכים והרצונות שלהם וכן את טובת הילדים וניתנת להם אפשרות להגיע להבנות בעצמם או בסיוע אנשי מקצוע באופן שמייתר את הצורך בהכרעה שיפוטית.

במדינת ישראל המצב מסובך עוד יותר, בשל קיומו של מרוץ סמכויות בין בתי דין רבניים ובתי משפט אזרחיים, אשר לא רק שמחריף את הסכסוך ומאיץ בצדדים לרוץ ו- "לתפוס" סמכות בערכאה שיפוטית כלשהיא, הוא גם יוצר התדיינויות רבות בשאלת הסמכות של אותה ערכאה.

הצדדים מחויבים להגיע בעצמם לפגישות וניתן לקיים פגישות משותפות או עם כל צד בנפרד.

בשלב ראשון, ינסו אנשי המקצוע לסייע בידי הצדדים לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר לתקופת הביניים עד גיבוש הסדר קבוע. הסדרים זמניים אלו יכול ויגובשו ביחידת הסיוע או ביחד עם גורם חיצוני אליו יופנו הצדדים להמשך התהליך.

גם אם ניתנת הסכמה זמנית חשוב שזו תינתן לאחר היוועצות עם עורך דין מומחה בדיני משפחה כדי שלא ימצא עצמו אדם נותן הסכמה זמנית כלשהי, ההופכת לקבועה, ומשפיעה על כלל ההליך כולו.

במקרים שאינם מתאימים ליישוב סכסוכים, כמו תביעה להחזרת ילדים חטופים לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, או במקרי אלימות במשפחה, תהיה פתוחה דלתה של הערכאה השיפוטית לניהול הליך שיפוטי מבלי להידרש לפגישות המהו"ת.

כך גם במקרים בהם נדרש לתת סעד דחוף או סעד זמני לשמירת מצב קיים (בנוגע למניעת הברחת נכסים למשל) או למניעת יציאה מהארץ, או במקרים בהם הצדדים לא הצליחו להסכים על הסדרים זמניים למזונות ילדים או להחזקת ילדים.

 

בחוק פגמים רבים עד מאד  קיים חשש גם שהצד החלש יוחלש עוד יותר

החוק אינו נקי מפגמים והנושא הבעייתי ביותר, הוא העובדה שלא בוטל מרוץ הסמכויות כפי שהצעת החוק הממשלתית המקורית, כמו גם ההצעות הפרטיות, ביקשו לעשות.

יש הטוענים כי החוק רק יגביר את המרוץ לקניית סמכות, שכן לאחר חקיקת החוק אין צורך בהגשת כתב תביעה מלא ומפורט אלא די בבקשה ליישוב סכסוך, בעוד שבמצב המשפטי כטרם כניסת החוק והצורך בהגשת כתב תביעה מפורט עם ראיות ובעלות כספית גבוהה, שוקלים הצדדים פעם נוספת לפני שהם פותחים בהליך משפטי. מה גם שבמצב זה יש צורך בכריכה מפורטת מסודרת וכדין ויש צורך בתום לב כדי לפתוח בהליך, בעוד שבבקשה ליישוב סכסוך אין צורך בכל אלה על מנת לתפוס סמכות.

המטרה המקורית של החוק הינה מטרה חברתית נטו ומטרותיה חיוביות ללא כל צל ספק, נעלה ואולם מה שיצא בסופו של דבר הוא שלא נפתרה סוגיית מרוץ הסמכויות מחד ומנגד נוצר מצב בו מנועים צדדים מלפנות לבית המשפט משך תקופה ארוכה.

במצב כזה יכול צד להבריח רכוש ולנהוג ככל העולה על רוחו. ולא רק זאת.

כך למשל אשה שעזבה את הבית עם הילדים יכולה למנוע מן האב לפגוש בילדיו משך תקופה ארוכה.  במצב הדברים המתואר יכול גבר להיות במצב של נתק מהילדים למשך תקופה ארוכה.

כך למשל גם יכול גבר שלא לשלם מזונות תקופה ארוכה מאחר ואין צו שיפוטי בנדון והנגישות של האשה לבית המשפט מוגבלת ביותר ונדחית בכמה שבועות או חודשים.

יישום החוק מצריך תוספת תקנים של עובדים סוציאליים ויועצים משפטיים ליחידות הסיוע, אחרת אלו לא תוכלנה לספק את השירותים הנדרשים בצורה מקצועית ובמסגרת המועדים הקבועים בחוק.

 

מטילים יותר מידי אחריות על יחידת הסיוע שאין לה זמן או כלים להתמודד עם מצבים מסוג זה

יחידת הסיוע תסביר לצדדים את ההשלכות המשפטיות, הרגשויות החברתיות והכלכליות של צעדיהם. ליחידת הסיוע ניתנה גם סמכות לקבוע הסדרים זמניים בין בני הזוג לרבות הסדרי מזונות ומשמורת זמניים.

  • החוק קובע כי ליחידת הסיוע שיקול האם לצרף עורכ/ת דין מתחום המשפחה, בעל/ת הסמכה בגישור להצטרף לפגישות או לחלק מהן.
  • יחידת הסיוע תקיים ארבע פגישות. חלה חובה של הצדדים להגיע למפגשים. מדובר בזימון של בית המשפט לכל דבר ועניין. ניתן יהיה לקיים פחות פגישות והכל בהתאם לשיקול הדעת של יחידת הסיוע.
  • יחידת הסיוע תוכל לתאם עם הצדדים תוכנית ליישוב הסכסוך.
  • 45  יום החל ממועד הבקשה ליישוב סכסוך לא יוכלו הצדדים להגיש כתבי תביעה ולנהל הליכים משפטיים ביניהם. הרעיון הוא שתקופה זו תשמש לניסיון לפתרון הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. הזמן הזה הנו זמן בו הצדדים יכולים להיות רגועים שאף אחד מהם לא עושה הליכים מאחורי גבם…
  • עם זאת כל צד יוכל לגשת לערכאה השיפוטית בכל עת ולבקש צווים דחופים לשמירת המצב הקיים ולעיכוב יציאה מן הארץ על מנת שאיש לא ינצל את ההליך לרעה.
  • יחידת הסיוע תוכל להאריך את המועד ב-15 יום בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים.
  • ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך גם בבית המשפט וגם בבית הדין הרבני. עם זאת אם תוגש בקשה ליישוב סכסוך בבית הדין הרבני והצד האחר הגיש בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט יתקיים הזימון ליחידת הסיוע בבית המשפט אם הפניה לשם קדמה  החוק אינו מונע הגשת בקשות שונות ליישוב סכסוך לערכאות שונות
  • כל נושא תום הלב הופך להיות לבלתי רלוונטי לחלוטין.
  • אם הוגשה הבקשה לבית הדין הרבני, ובן הזוג השני לא הגיש בקשה דומה לבית המשפט, ובן הזוג הגיש תביעה לבית הדין בעקבות כשלון המשא ומתן הרי שלמרות זאת עדיין יש באפשרותו של בו הזוג השני להודיע כי ברצונו שהעניינים ידונו בבית המשפט, ואז הצד שהגיש את התביעה בבית הדין הרבני, יגיש תביעתו ראשון לבית המשפט.

 

חסרונותיו של החוק

  • כיום יחידות הסיוע אינן ערוכות, לסייע לכמות האנשים הצפוייה להזדקק לשירותיהן לפי החוק ויש צורך לגייס כוח אדם בכמויות משמעותיות.
  • יש לזכור כי יחידות הסיוע מורכבות מאנשי טיפול ומטרתן להביא את הצדדים להסכמות. יחד עם זאת צריך לזכור שההכשרה של אנשי הטיפול אינה משפטית. ולכן, על מנת לדעת את זכויותיכם ולשמור עליהן ייעוץ משפטי כבר בתחילת ההליך הנו חובה!
  • עו"ס מיחידת הסיוע אינן עורכות דין/עורכי דין למשפחה אין להן ידע משפטי מקצועי ונרחב, ואין הן יכולות להחליף את עורכי הדין בתהליך.
  • קיים סיכון שמא צדדים יגיעו להסכם שלאחר מכן יתחרטו עליו ובתי המשפט יוצפו בתביעות לביטול הסכם, תביעות להגדלת מזונות, תביעות להקטנת מזונות וכיוצ"ב יעשו אנשים נסיון לפתוח גם את ההסכמות הרכושיות.
  • ישנן דעות שונות שטוענות כי החוק החדש פוגע בזכויותיהם של הזוגות המתגרשים וכי לא ניתן לכפות על אדם הליך של הידברות בגישור. לטענתם ישנם מקרים טעונים מאוד, במיוחד כאשר מדובר במקרים של בגידות, וכאשר החוק מחייב את הצדדים לשבת ולדבר זו פגיעה בזכות החוקתית שלהם להגיש תביעת גירושין.
  • מהחומר המצורף לבקשה ליישוב סכסוך לא ניתן להבין מהו גדר הסכסוך ועל מה בני הזוג חלוקים ביניהם.

 

שאלות למחשבה

האם עובדים סוציאליים מוכשרים לנהל מקרים מסוג זה? האם החוק החדש יביא לפתרון קל ומהיר, ויש מי שיאמר מהיר מידי, של הליכי גירושין, או שניסיון זה של בתי המשפט רק יביא להעצמת הקרע והחרפת הסכסוך? טענות רבות עולות וכרגע איש אינו יודע מה צופן העתיד הקרוב בעקבות השינוי הדרמטי שהחוק החדש מביא עימו.  עורכי דין רבים בתחום מצביעים על כשלים ועל בעייתיות מרובה ואולם יש לתת לכל דבר הזדמנות משלו, מה גם שהחוק הוא עובדה מוגמרת.

המטרה שלשמה החוק פועל מזה חודש ימים, היא נכונה וראויה, ואולם לגבי הביצוע יש ספק רב. במקרים מסויימים ההליך יתארך במקום להתקצר ויהיה כרוך בהוצאות נוספות מעבר לקיימות היום.

האם ניהול הליך גישור גירושין באמצעות עובדים סוציאליים מטעם בית המשפט זו הדרך הנכונה? ככל הנראה התשובה לכך שלילית.

גישור גירושין זהו תחום מורכב שכולל בתוכו המון מרכיבים מגוונים ושונים, ואלו גם מרבים להשתנות בהתאם לכל מקרה גירושין באופן פרטני וספציפי שמאפיין את תיק הגירושין של הזוג. אין מקרה שדומה לשני, וכל הליך גישור מתאפיין בקווים ייחודיים שמאפיינים את המקרה הספציפי.

 

כך או כך בין בגישור ובין בהליך משפטי – יש חובה להצטייד בעורך דין שישמור על זכויותיך

בכל מקרה אף צד לא אמור להגיע לפגישות הגישור ללא ששכר ולו מאחורי הקלעים עורך דין מומחה בגירושין שילווה אותו בכל ההליך מתחילתו ועד סופו ואשר ייעץ לו לאורך כל הדרך. מאחר והחל מהפגישה השניה יכולים עורכי דין להצטרף להליך – מומלץ עד מאד כי הדבר ייעשה וכי כל צד המגיע לפגישה ביחידת הסיוע יהיה מלווה בעורך דין, שאחרת הוא יכול להגיע להסכמות שלאחר מכן יתחרט עליהן.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+