הגירה לניוזילנד עם הילדים בניגוד להסכמת האב להגירה – על הקושי במשפטי הגירה

הגירה לניוזילנד עם הילדים בניגוד להסכמת האב להגירה – על הקושי במשפטי הגירה

הגירה לניוזילנד עם הילדים בניגוד להסכמת האב להגירה – על הקושי במשפטי הגירה

בחור פוגש בחורה

בחור ישראלי-יהודי נכנס לבר בעיר ניו יורק ופוגש בחורה נוצריה מניוזילנד......  זה נשמע כמו פתיח של בדיחה מהסוג השגור, אבל זו לא. בחור ישראלי באמת בחר להקים משפחה עם בחורה מניוזילנד, הם התגוררו בניו יורק תקופה קצרה, הביאו לעולם שני ילדים, הגיעו לישראל, ואז הסתכסכו.  האם לא רצתה ולא יכולה היתה להישאר בארץ.

משפטי הגירה לעולם יהיו קשים מאחר ואין בהם דרך של פשרה כמו במקרים אחרים של סכסוך גירושין בין הורים. אין פה אפשרות לפשרה ואין את דרך האמצע כמו במקרים רבים של צדדים שיכולים להתפשר ולהסכים ביניהם על דרך סיום הסכסוך.

 

ישנן מחלוקות בין מתגרשים בהן ניתן לגשר על הפערים

במחלוקת על מזונות ילדים אפשר שכל צד יוותר מעט וניתן להביא את הצדדים לעמק השווה. כך גם לענין חלוקת רכוש בין מתגרשים. במשפטי הגירה המצב שונה. למעשה זה – הכל או לא כלום. כמו שאין חצי הריון גם אין את דרך האמצע בהגירה. או שההורה המבקש להגר יורשה ויתירו לו לקחת עמו את הילדים לארץ רחוקה או שלא. אין דרך ביניים.

הרקע לצורך בהכרעה שיפוטית בתביעת ההגירה נבע בתמ"ש (ת"א) 21040-10-13 ממחלוקת בין הורים, אב ישראלי ואם ניוזילנדית אשר כאמור חיו בניו יורק ואז בארץ עד הסכסוך ביניהם, ואשר הביאו לעולם שני ילדים.

בשנת 2010 האב עבר לארץ עם הילדים והאם הגיעה אחריהם, כאשר לאם אין אזרחות ואפילו לא רשיון שהייה מעבר לאשרת תיירת וגם לא אפשרות לקבל רשיון עבודה בארץ, ומכאן שאין לה יכולת להתפרנס.

להשלמת הרקע העובדתי יצויין כי ההורים חלקו ביניהם משמורת ולמעשה קיימו למרות העויינות הקשה ביניהם משמורת משותפת.

 

ההחלטה השיפוטית בתביעת ההגירה של האם אשר ביקשה לחזור לניוזילנד שם נולדה ושם מתגוררים בני משפחתה

תביעות הגירה

הגירה כשלעצמה מהווה מהפך בחייו של כל קטין. חוסר היציבות שבחייו של ילד אשר עובר מניו יורק לארץ ואז כעבור מספר שנים מועט לניוזילנד – הינו מצב בעייתי עבור הילד וגם עבור ההורים עצמם.

מניתוח המקרה קובע בית המשפט כי הגירה היא תהליך מורכב ומסובך הדורש כוחות הסתגלות רבים. להפרעה חוזרת זו של חיי הילד, יש פוטנציאל לגרום לסבל נוסף ולנזק פסיכולוגי בעל השפעות לטווח ארוך, שכן ההפרעות החוזרות ונישנות של היחסים במשפחה, מחיים מחדש את חרדותיו של הילד.

 

הזכות של הילד לקשר עם שני הוריו

אין חולק כי לכל ילד זכות לקשר עם שני הוריו, ולשני הוריו אחריות לגידולו ולהתפתחותו. טובתו של הילד היא להיות בקשר הדוק עם שני הוריו.

ברור שאם תותר הגירה של אחד ההורים עם הילדים, יכול שהקשר עם ההורה האחר ייפגם וייחלש או אף ינותק.

באופן מיוחד נכונים הדברים במקרה זה כאשר התובעת, מבקשת להגר עם הקטינים לארץ רחוקה-ניו זילנד, ואף התנתה הסכמתה למשמורת משותפת בכך, שהדבר לא יפגע בזכותה לתבוע ולטעון להגירה.

 

ממצאי תסקיר שניתן על ידי פקידת הסעד

ניתן תסקיר משלים ע"י גורמי הרווחה בת"א אשר לא סייע לבית המשפט לסיים את המחלוקת בתיק.

על פי התסקיר כל הגורמים המערכתיים המעורבים במשפחה סבורים כי הילדים חשופים יתר על המידה לסכסוך, לעימותים ולקונפליקטים בין ההורים, ליחסים הקשים שלהם האחד כלפי השני, לחוסר האמון והעוינות הסוררת ביניהם. דבר שמהווה גורם מכריע פוגע ומזיק עד מאוד לילדים.

ההורים אינם ערים במידה מלאה לעוצמת ההשפעה של היחסים העכורים ביניהם על חייהם של הילדים, שאין הכרה מלאה במשמעות ההתנהלות ביניהם לגבי מצבם של הילדים...

לאור העובדה שגורמי הרווחה לא המליצו לכאן או לכאן בנושא הגירת הילדים מונתה מומחית מתחום הפסיכולוגיה ליתן המלצה האם להתיר את ההגירה אם לאו.

 

המומחית הציעה שלוש חלופות אפשריות:

החלופה הראשונה ההורים ימשיכו לחיות שניהם בארץ, אם כי לא יחדיו: טובת הילדים תמוצה באופן מרבי אם ימשיכו הוריהם להיות זמינים להם בחיי היומיום בארץ. אם אפשרי הדבר שמעמדם של הילדים יוסדר ומעמדה של האם יוסדר, כך שתוכל לחיות בארץ ללא סכנת גירוש, טוב הדבר..

החלופה השנייה: בהיעדר אפשרות להסדיר את מעמד הילדים בארץ יחזרו שני ההורים לניו יורק.

על מנת לממש חלופה א' וחלופה ב', על ההורים לשתף פעולה ביניהם וללא הסכמה לכך לא תיתכנה אפשרויות אלו.

החלופה השלישית: בהיעדר הסכמה, או בהיעדר היתכנות של שתי החלופות הקודמות, תותר הגירת הילדים עם אימם לניו זילנד. הילדים יבקרו את אביהם בארץ ישראל פעמיים בשנה, למשך כל החופש הגדול ועוד כחודש בפסח. האב יבקר את הילדים פעם בשנה בניו זילנד.

האם תדאג לשמירת הקשר של הילדים עם האב בכל האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותה.

לצורך יישום החלופה השלישית, אין צורך בתהליך קידום שיתוף הפעולה בין ההורים אלא רק בתהליך הכנה של הילדים להגירתם שיבוצע אף הוא תחת חסות שירותי הרווחה.

המומחית נחקרה על חוות דעתה וחוות דעתה לא נסתרה. יצוין כי שני באי כוח הצדדים הסתפקו בחקירה קצרה של בית המשפט ולא חקרו את המומחית.

 

הכרעה במשפטי הגירה הינה בחירה ברע במיעוטו

בחירת הרע במיעוטו במשפטי הגירה משקפת את התפיסה השיפוטית כפי שבאה לידי ביטוי בפסקי דין רבים ובין היתר בבע"מ (ת"א) 1125-99 ד.ל נ' כ.ז:

מובן כי טובת הילד בתיקי הגירה היא טובה יחסית, תפיסת הרע במיעוטו. שהרי אין ספק כי ברוב המכריע של המקרים, טוב היה לו לילד, לו היה גדל במחיצת שני הוריו.

 

מעמדה של האם

התובעת אינה אזרחית ישראלית, אינה יהודייה, ובפועל הינה שוהה בלתי חוקית. הנתבע אשר סידר כרטיס ביטוח רפואי מיוחד לילדיו, לא נתן לאם את הפוליסות הללו בשעה שהילדים שוהים אצלה (אלא צילום בלבד) ולפיכך לא הייתה יכולה לפנות עם הילדים לקבלת טיפול רפואי בזמן

 

החסרונות של התרת ההגירה

ההגירה לתובעת ולילדים אינה פשוטה, ובוודאי אינה פשוטה מבחינתו של האב, ואולם עם זאת כאשר יהודי ישראלי, ונוצרייה ניו זילנדית נפגשים בניו יורק ומחליטים להביא ילדים בעולם, הם צריכים להביא בחשבון שתיתכן תוצאה שתהיה קשה למי מהם אם חלילה ייפרדו.

כבכל החלטה על הגירה, התוצאה היא כאמור בבחינת "הרע במיעוטו",

 

שיקולי משמורת

המומחית מטעם בית המשפט קבעה בפרק הדיון בחוות דעתה: כי מדובר בשני הורים טובים, חמים וזמינים רגשית ובעלי כישורים הוריים טובים. שני הילדים קשורים אל שניהם באותה מידה, ובהתקשרות בטוחה.

לשיטתה טובתם של הילדים ממוצה במלואה כאשר שני הוריהם זמינים להם בחיי היומיום שלהם, פתרון זה הוא הטוב ביותר אך פתרון זה אינו אפשרות, ומדוע?

הילדים בעצמם חסרי מעמד בארץ. האם עלולה להיות מגורשת בכל רגע ורגע, ופרידה פתאומית כזו של הילדים מאימם תהיה טראומטית ותהיינה פגיעה בלתי ניתנת לריפוי עבור הילדים.

זאת מעבר לכך שהאם חיה פה בתנאים לא סבירים, ללא זכויות אזרח, ללא יכולת לנהל חיים רגילים, מיום ליום, יודעת את מעט השפה שקלטה ברחוב, נתונה לחסדיהם של אנשים טובים המוכנים להעסיקה ולהשכיר לה מקום לגור בו.

במצבה, ללא יכולת לתכנן את חייה מכל הבחינות; האישיות והכלכליות, בלי שליטה על חייה, בלי יכולת לצאת מן הארץ ולבוא אל הארץ, לבקר את משפחתה וכן הלאה, לעומת האב שהוא אזרח ישראלי, יוצא ובא מן הארץ כחפצו, ומתנהל כאן כבתוך ביתו..

אמור מעתה-אם שני ההורים מתאימים להיות משמורנים, וכרגע אף מקיימים משמורת משותפת, מכאן שהמשמורת של האם בילדים היא הגיונית.

בבוא בית המשפט לבחור הורה אחד כמשמורן מבין השניים עליו להביא בחשבון גם את הבנתו של ההורה שייבחר כמשמורן להתחשב, בקשר של הילדים עם ההורה שאינו משמורן ולקדם קשר זה.

בענין זה ככל הנראה עולה האם עשרת מונים על האב שכן היא  מודעת לחשיבות הקשר של הילדים עם אביהם. לעומתה האב אינו סבור כך, הוא חושב שהוא הורה טוב וכי האם הינה הורה רע.

על כן, אם ייווצר מצב שבו יהיה צורך לבחור באיזו ארץ יגורו השניים, עם אחד מהוריהם ללא ההורה השני, אפשר לסמוך על האם כי תשמור על קשר עם האב בהתאם למה שנקבע, יותר מאשר על האב אשר מאמין כי היא מזיקה לילדים, וכי מוטב להם בלעדיה. הניסיון למדנו שכאשר האב סבור שדבר מה הוא נכון, הוא פועל בהתאם למה שהוא מוצא לנכון ואינו שועה לדרישות חיצוניות ממנו".

 

המבחנים הפסיכודיאגנוסטיים

גם בסקירת המבחנים הפסיכודיאגנוסטיים שערכה המומחית לכל אחד מההורים, יש  עדיפות קלה לתובעת לעומת הנתבע.

האם מוחצנת מן הבחינה הרגשית; לעיתים קרובות מוצפת, מרבה במלל, נרגשת. מצבי הרוח שלה סוערים ונראים היטב; יש מנגנוני ריסון אשר קורסים בעת לחץ ויוצרים התמונה הנרגשת והסוערת אשר מוגברת עקב הסטרס המצבי בו מצויה; כוחות התמודדות והסתגלות טובים; תמונת עולם פנימית חיובית, רואה את החיוב באדם ובעולם, יודעת ליצור קשרים קרובים וחמים ולגייס סביבה חמה ואוהדת; עולם פנימי עשיר ועולם דמיון עשיר; מנעד רגשי רחב, המוצא ביטוי במילים ובמימיקה; רצון להגיע להישגים ולפעילות בעולם; אישה אקטיבית ופעילה, חרוצה, מראה יחס של חמלה כלפי האחר, חמה, התפקיד המרכזי שלה הוא טיפול באחר.

האב אובחן כבעל תימות חוזרות של השלכת הרע החוצה; ייחוס  הטוב לעצמו, התכחשות לחלקים של עצמו, ייחוס רוע ורשע ואטימות וחוסר אכפתיות והתנשאות לאחר; התייחסות לאחר בהתנשאות, בביקורתיות ובביזוי; היעדר אמון בזולת, חוסר אמון באישה, ייחוס רוע ורשע ובוגדנות לאישה; נטייה להתנגדות פאסיבית כאשר רוצה להימנע מדבר. נסיגה מפעילות ואי עמידה באחריות ורגרסיה לבהייה וחלימה; רמת פעילות ועשייה, לא יציבה, תנודתיות בין עשייה לחלימה; פעילות בלי תכנית; האשמת האחר; דמות האם המופנמת טובה, נוכחת, דואגת; אשמה ביחד לדמות האם המופנמת, חש שנטש אותה; תמות חוזרות של נטישה ועזיבה; עניינים לא פתורים עם סוגיית האימוץ (הנתבע אומץ בילדותו); ביטויי אהבה ונאמנות לדמויות ההורים המופנמות ולילדים אשר בולטים לטוב בתוך תפיסת עולם עגומה ותמונה פנימית עגומה של אמון נמוך באדם, כאשר הדמויות החיוביות בעולם הן חריג....

 

אין להפריד בין אחים

על הילדה חלה חזקת הגיל הרך שכן היא ילידת 2009, ומכאן שגם שיקול זה מוביל לבחירת האם כמשמורנית. הילדים מהווים "חטיבה אחת", ולא טוב יהיה להפרידם. ההישענות שלהם זו על זה, אף היא עולה מחוות הדעת של המומחית.

 

שיקולים הנוגעים לרצון הילדים

תחילה היתה תגובה שלילית של הילדים כאשר החלו לדבר עמם על הנסיעה לניו זילנד ואולם בהמשך השתנתה גישת הילדים והם הסתגלו לרעיון ומוכנים לכך.

 

שיקולים כלליים של טובת הילד

כפי שנקבע ברע"א 4575/00: ..אמת המידה המנחה בעת דיון בענייני משמורת ילדים היא טובת הילדים. אמת מידה זו, אמורה להנחות הן את ההורים ...... והן את בית המשפט ..... בקבלת החלטות הנוגעות לילדים. עם זאת, לרוב שקילת טובתם של ילדים שהוריהם נפרדו אינה אלא תפיסת הרע במיעוטו, מכיוון שטובת הילדים מחייבת כי יגדלו במחיצת אביהם ואימם במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב ואילו בפרידה של הורים, קיימת מידה של ניתוק בין אחד ההורים לילדיו...לפיכך במציאות הנוצרת לאחר פרידת ההורים על בית המשפט לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית, האפשרית את אינטרס הילדים ליהנות ממסגרת יציבה במשמרתו של ההורה שנמצא מתאים יותר ועם זאת לשמור על קשר בין הילדים לבין ההורה האחר. לשם כך, על בית המשפט לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות לרבות השפעתה על ההורים, ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אל הילדים...

מסקירת המצב בין בני הזוג מגיע בית המשפט למסקנה, כי במצב הבלתי סביר שנוצר, אם יהגרו הילדים עם אימם לניו זילנד, הם לא "יפסידו" את אביהם, בעוד שאם תסורב בקשת ההגירה והאם תגורש, או תחזור לניו זילנד הילדים "יפסידו" את אימם, כיוון שספק הוא אם האב יגרום לפגישות בין האם לילדים.

בית משפט מביא בחשבון כי איכות הקשר של כל אחד מהילדים עם כל אחד מההורים היא טובה, אולם זה המצב הנתון כעת-כאשר מתקיימת בין ההורים משמורת משותפת עם חלוקת זמן שוויונית בין ההורים. השיקול הגובר בהיבט זה הוא היעדר יכולות אובייקטיביות וסובייקטיביות לאב לשמור על קשר של האם עם הילדים אם תסורב בקשת ההגירה.

 

עדיפות לאם שאינה יוצרת ניכור הורי בניגוד לאב

מבחינת טובת הילדים, איכות הקשר של כל אחד מההורים עם הקטינים טובה, אך ומאחר שהקטינים זקוקים לשני הוריהם, ונראה שיכולות האם-ומסוגלותה לשמר את הקשר עם האב טובה יותר מיכולתו של הנתבע לשמר את הקשר איתה, נוצרת שוב עדיפות לאם, ולכך מצטרפים שיקולים של חזקת הגיל הרך לגבי הבת והרצון שלא להפריד בין הקטינים, המהווה יחידת תמיכה איש ברעהו.

 

הזכות להורות והשוויון בין ההורים

משפט הטבע הוא, שילד יגדל בבית אביב ואימו, הם שיאהבו אותו, הם שיאכילו וישקו אותו, הם שיחנכו אותו, הם שיעמידו אותו על רגליו, עד אשר יגדל והיה לאיש. זו זכותם של אב ואם וזו זכותו של הקטין, בניסוחו של כב' השופט המנוח חשין בע"מ 3798/94.

אין צורך להכביר מילים על כך שהזכות להורות ולקשר של ההורה עם ילדו, כמו זכות הילד לקשר עם שני הוריו, הוכרה בפסיקה כזכות מן המעלה הראשונה וכמעט הוגדרה כזכות קונסטיטוציונית. ע"א 577/83 היועמ"ש נ' פלונית  ל"ח (1) 461 בעמוד 465-469, ע"א 436/76 פלונית נ' מ"י, פ"ד ל"א (2) 239.

 

רווחת ההורים כשיקול בנוסף לטובת הילד וזכויותיו

יחד עם האמור לעיל, יש לזכור כי במסגרת קביעת טובתו ורווחתו של ילד, יש להביא בחשבון גם את רווחת ההורים. ראה בעניין זה פסק דינו של כב' השופט ניצן סילמן בתמ"ש (קר) 10428-03-10 פלונית נ' אלמוני

ברור שבמצב דברים הקיים היום בין ההורים קיימת התנגשות אינטרסים ועל בית המשפט בהכרעתו לנסות ולאזן ככל הניתן בין האינטרסים המנוגדים.

 

האיזון בין האינטרסים של ההורים

הכרעה במקרים בהם מבקש הורה להגר עם ילדו לארץ אחרת, שעה שההורה השני נשאר בישראל ומנותק למעשה מהקשר היומיומי עם הילד הוא קשה ביותר. מדובר בהחלטה בעלת משמעויות מרחיקות לכת לכל הצדדים המעורבים: ההורה המבקש להגר ולחיות את חייו בהתאם לרצונו במדינה אחרת, ההורה הנותר בישראל ומבקש לשמר את הקשר הרציף עם ילדו, והילד אשר זקוק לקשר עם שני הוריו. לכן, אין זה מקרה, כי בעניינים אלה נוטה בית המשפט לקבוע כי ההכרעה היא בבחינת הרע במיעוטו. אין חולק כי לילד ולהוריו עדיף כי ההחלטה על מקום מגורי הילד תתקבל מתוך הסכמה משותפת, ואולם, משהסכמה משותפת כזו, אינה ניתנת להשגה, מוטלת המשימה על בית המשפט להכריע בשאלת ההגירה בהתאם לעיקרון טובת הילד. דנ"א 9201/08 פלוני נ' פלונית.

על פי תוכן עולמה הפנימי של התובעת, כעולה מחוות הדעת של המומחית היא תוכל לגרום (כפי שהתחייבה) לקשר של הילדים עם אביהם, פעמיים בשנה היא תשלח אותם ארצה, ולפחות פעם בשנה יבוא אביהם אליהם, וכל זאת תוך אספקת אמצעים לקשר אלקטרוני רציף.

מנגד, ע"פ תוצאות המבחנים הפסיכודיאגנוסטיים שנערכו לאב עולה תמונה של שלילת האישה, האשמת האחר, ועל רקע אישיותו והערכת אישיותו ע"פ חוות דעת המומחית בהשוואה למבחני האישיות של האם, נראה כי דווקא התובעת תטפח את דמותו של האב בעיני הילדים ותעזור לטיפוח הקשר שלהם איתו. כך גם קובעת המומחית בחוות דעתה.

החלופה של הגירה לניו זילנד

לדעת בית המשפט חלופה זו נותנת פתרון לאם ולילדים ויש להורות על האיזונים המתאימים בהסדרי ראייה, כי אז זו ההכרעה האפשרית בתיק קשה זה.

הילדים אינם בקשר עם בני המשפחה המורחבת בארץ, ואילו בניו זילנד יש להם משפחה מורחבת, הילדים אינם יהודים ואינם אזרחים ישראלים. נראה כי זו האופציה שהיא בבחינת הרע במיעוטו בתיק זה.

 

ההגירה

ההגירה תהיה בחלוף לא פחות מ-60 יום מאז מתן פסק דיני ובינתיים גורמי הרווחה יעבדו עם הקטינים והצדדים את המעבר לניו זילנד.

התובעת תשלח את הילדים פעמיים בשנה ארצה: למשך כל תקופת החופש הגדול, היינו בין ה-1 ביולי כל שנה עד 31 באוגוסט כל שנה ולמשך חודש ימים תקופת  חופשת הפסח. המועדים המצוינים יתואמו בין באי כוח הצדדים.

התובע יוכל לבקר את הקטינים לפחות פעם בשנה, ובעת שישהה בניו זילנד יוכל לפגוש בילדים לפחות שבוע ברציפות בתנאי  ששגרת הלימודים לא תיפגע.

האם תבטיח שמירת הקשר של הילדים עם אביהם ע"י התקנת תוכנות דיבור ויזואליות כמו הסקייפ והילדים יוכלו לשוחח עם אביהם כל יום בתיאום שעות השיחה מראש בין באי כוח הצדדים.

עלות כרטיסי הטיסה של הילדים ארצה תהיה על חשבון האם, והיא תרכוש כרטיסים הלוך ושוב.

 

בטוחות/בטחונות לקיום הסדרי הראיה

כבטוחה לקיים התחייבויותיה של האם לשליחת הילדים ארצה היא תפקיד ערבות עצמית וערבות בנקאית בסך שלא יפחת מ-50,000 דולר, הערבות הבנקאית תהיה בתוקף לשנה מיום נסיעתה, ותתחדש מידי שנה קודם פקיעת הערבות הקודמת. לא תחודש הערבות החדשה תחולט הערבות הקודמת. הערבות תהיה ערוכה לפקודת האב, ותופקד בקופת בית המשפט, היא תימסר לאב, במקרה חלילה, בו לא יגיעו הילדים ארצה במועדים הנקובים ולא מסיבות כוח עליון.

 

ביקורת על פסק הדין

נראה כי מדובר בתוצאה קשה ביותר לאב.  באותה מידה אפשר היה לקבוע כי נוכח הטלטלה שהילדים כבר עברו עת הגיעו לארץ ב- 2010 ונוכח העדר כל קשר שלהם לניוזילנד (שכן חיו בניו יורק) ונוכח הורותו הטובה של האב ויכולותיו כהורה משמורן שלא היו מוטלות בספק – אפשר היה להשאיר את הילדים בארץ, תוך חיוב האב לדאוג לילדים ולאם לאשרת שהייה קבועה.

גם העובדה שהאב שולל את דמותה של האם אינה סיבה להתיר לאם להגר, שכן כידוע במשפטי גירושין רבים, הורים מכפישים האחד את השני ומנסים ליצור ניכור בינם לבין הצד השני ואין זו סיבה מספקת להתיר לילדים להגר לקצה השני של העולם.

אין לילדים כל קשר לניו זילנד והם לא התגוררו בה מעולם כך שהזיקה לא קיימת.

האפשרות שהילדים יהגרו למרחק כה גדול מן האב בהכרח תיצור נתק גם אם יבואו לבקרו וגם באמצעים הטכנולוגיים הקיימים.

אין אלא להצר על כך שזכויות האב נותרות תיאורטיות בלבד ולא ישימות במקרה זה.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+