צרו קשר
ּ

האם שימוש במריחואנה ישפיע על המשמורת?

שאלה מעניינת היא מה יכול לגרום לכך שהורה לא יהיה ראוי למשמורת

התשובה לשאלה זו מושפעת מתפיסת עולמו של השופט, אשר בין היתר נעזר בתסקיר סעד או בבדיקת מסוגלות הורית. בדרך כלל אנשים המכורים לסמים קשים, הסובלים מבעיות פסיכיאטריות שאינן מאפשרות לתפקד גם עם תרופות, אינם יכולים לגדל את ילדיהם. אלו מקרי הקיצון.

ישנם שופטים שיאמרו כי בעניין סמים אפילו קלים הם יגלו אפס סובלנות. ישנם כאלה שיראו בשימוש במריחואנה, דבר קל ערך שאינו מעלה או מוריד לעניין המשמורת והסדרי המפגש עם הילדים.

דוגמא למספר מקרים כאלה אפשר למצוא בפסיקה. בימים אלו, ימים בהם נתפס יובל המבולבל בשימוש בסמים קשים (קוקאין) וככל הנראה איבד את כל עולמו ולא ישוב להיות כוכב ילדים, נתן בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט ארז שני) פסק דין אשר דוחה בחריפות את מלוא טענותיה של האישה, לפיהן היא זו שצריכה להיות משמורנית יחידה נוכח העובדה שהבעל עושה שימוש בגראס רפואי.

פסק דינו שהינו נחרץ ביותר הבהיר כי תביעות בתחום המשפחה צריכות לעמוד בחובת תום לב מוגברת וכי האישה עשתה כל מאמץ וניסתה לפגוע בתדמיתו של בעלה בטענה שהוא "מכור לסמים", טענה שנדחתה.

האישה התעקשה שלא לקבל את עמדת הלשכה לשירותים חברתיים (הרווחה) אשר המליצה בתסקיר על משמורת משותפת כאשר זמני השהות יחולקו ביחס של כ-40% לאב, 60% לאם, ולאחר מכן יושוו, כלומר המשמורת המשותפת תהיה גם חלוקת זמנים שווה ושוויונית.

התרשמות בית המשפט כי טענות האישה שהאב אלים או אינו כשיר לשמש כאב משום שהוא "מכור לסמים" הופרכו כליל בתסקירי הרווחה ולא היה מקום לטעון טענות אלו מלכתחילה.

בהקשר לכך שהאב מעשן גראס להקלה בכאביו – ועסקינן בגראס במרשם – כתב בית המשפט כי "מרשמי קנאביס רפואי…….. אין בהם כשלעצמם לשלול מתן משמורת מלאה לאדם, קל וחומר משמורת משותפת. הרי אם כך תאמר, אזי כל הנוטל משככי כאבים או כדורי שינה ימצא בלתי כשיר למשמורת…."

עוד נקבע כי הבוחן הוא בהתנהגות האדם ולא במרשמים שהוא מקבל.

 

גישה שונה לשימוש בסמים אשר הביאה להעברת משמורת מאם לאב לאלתר

גישה שונה אפשר למצוא בפסק דין שניתן בתמ"ש 3618-11-14 בו הועברה משמורת של שני קטינים בגיל ההתבגרות מהאם לאב, באופן מיידי וללא דיחוי, אפילו ללא תסקיר, בין היתר אם כי לא רק משום שהאם ובן זוגה החדש משתמשים במריחואנה על בסיס קבוע.

יתכן שההבדל בין הגישות נובע מן העובדה שהילדים נחשפו לשימוש בסמים שנעשה לידם, וללא ניסיון להסתיר לא את השימוש ולא את החומרים (מידע שתועד) ולא מעצם השימוש. הילדים עצמם צילמו את החומרים האסורים שהיו גלויים בבית ללא כל ניסיון להכמין או להסתיר את השימוש.

שהרי שימוש בסמים קלים שנעשה שלא ליד הילדים, ובלא שיתופם ככל הנראה אינו יכול להזיק כשלעצמו, והתנהגות ההורים, שהינה נורמטיבית היא זו העומדת למבחן ולא השימוש בסמים קלים בפני עצמם.

נכון יהיה לציין בהקשר זה כי לא היה זה הפגם היחיד והדופי היחיד שהוטל באם, והיו בעיות נוספות בתפקודה (כגון הסעת הילדים בבגאז' של המכונית עניין מסוכן בפני עצמו ועוד כשלים המצביעים על העדר מודעות).

 

האב הועדף על פני האם כהורה משמורן, בין היתר בגלל שימוש בסמים קשים אך לא רק, ונקבע שאישיותו וכושר התארגנותו על אף בעיותיו עולים על אלו של האם

בפסק דין אחר שניתן על ידי השופטת רות פריינטה בתמ"ש 9224-08-15 נקבעה המשמורת של הקטינה אצל האב, למרות שהאב עצמו אינו חף מבעיות, אך בעיותיו חמורות פחות ויש לו משפחה תומכת שיכולה לסייע בגידול הילדה.

לדעת המומחה, פסיכולוג קליני שמונה על ידי בית המשפט ואשר המליץ כי המשמורת תהא לאב, הרי שהמכשול העיקרי העומד בפני האם הינו התכחשותה לקשייה.

הביטוי לחוסר המודעות הינו חוסר יכולתה לתרגם את הסיוע המקיף והנרחב שניתן לה, לכדי שינוי מהותי וממשי בחייה, נתון שיש בו כדי לנבא את הסיכוי לחזרה לאותם דפוסי התנהלות קודמים של שימוש בחומרים ממכרים.

הובהר כי המדובר באשה ובאם עם היסטוריה בעייתית של שימוש באלכוהול וסמים כאשר לפחות פעם אחת לאחר לידת הבת הייתה לה נפילה של שימוש בסמים. האם ציינה כי היא מקווה שזה לא יחזור על עצמו אך אותה מעידה הינה סיכון מאד גבוה לקטינה. יתר על כן האם אינה נעזרת בשום תוכנית שהוצאה לה, ומצב זה הינו בעייתי כשלעצמו. האם אינה סבורה שיש לה בעיית התמכרות ולא פנתה כפי שהומלץ לה לתוכנית טיפול כגון 12 הצעדים או אחרת.

בנסיבות אלו הועדף האב על פני האם כמשמורן, הגם שאינו נקי מטעויות באורחות חייו, וככל הנראה זה היה הרע במיעוטו במקרה זה.

תביעה הוגשה על סך של חצי מיליון שקלים בשל טענת האישה לשימוש הבעל שהינו טייס בתרופות פסיכיאטריות

היבט אחר בתחום דיני המשפחה הנוגע לשימוש בסמים עולה מפסק דין בו נתבעה אישה על ידי בעלה לשעבר, בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע, כאשר בתובענה שהוגשה כנגד האישה נטען כי האישה פנתה לגורמים שונים במקום עבודת הבעל ואמרה כי הוא נוטל בין היתר תרופות פסיכיאטריות ובהיותו טייס הוא גם מקיים יחסי מין פרועים עם דיילות וכי יש חשש ממשי וסיכון לחיים אם ימשיך להטיס נוסעים (תמ"ש (ת"א) 54945-12-14).

עוד הוסיפה האישה וטענה בפני גורמים נוספים כי למרות שהבעל נטל תרופות פסיכיאטריות. ולמרות שהוא סובל מדיכאון קליני חשוך מרפא הוא מבצע עבירות פליליות קשות, תוך סיכון חיי נוסעים.

לטענת הבעל לשעבר האישה שמה לה למטרה להרוס אותו ולפגוע פגיעה אנושה בשמו הטוב ובמקור פרנסתו. הבעל הוסיף וטען כי האישה מעוניינת לנקום ולהעניש אותו, ואם הייתה אמת בדבריה לא הייתה מאפשרת לילדים המשותפים לטוס עמו.

הוסיף התובע וטען שבמשבר הגירושין שפקד את הצדדים בשנת 2008, נעזר התובע לתקופה קצרה בתרופה אנטי חרדתית מסוג זנקס במינון נמוך. כל שאר הטענות של האישה הינן עורבא פרח.

בית המשפט (כב' השופט נפתלי שילה) קיבל את טענות הבעל וחייב את האישה ב- 120,000 ₪ פיצוי והוצאות משפט וכן חייב אותה בקנס עבור כל הפרה נוספת של צו מניעה שהוטל עליה ואשר אוסר עליה להמשיך ולפגוע בפרטיותו, מעשי האישה עלו כדי לשון הרע ופגיעה בפרטיות ובית המשפט התייחס לכך בחומרה רבה.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ