צרו קשר
ּ

האם ימונה מנהל העיזבון הנקוב בצוואה כאשר יש בינו לבין היורשים מערכת יחסים לא תקינה?

האם ימונה מנהל העיזבון הנקוב בצוואה כאשר יש בינו לבין היורשים מערכת יחסים לא תקינה?

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

ערעור שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה מאמץ את גישת בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע למינוי מנהל עיזבון זמני.

בעמ"ש (חי') 38959-09-14 עיזבון המנוחה ס' ו' ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי הרשמי, חיפה, נדון ערעור של יורש על אי מינוי מנהל עיזבון זמני אשר שמו נקוב בצוואה. האם צדק בית המשפט לענייני משפחה או שמא טעה באי מינוי מנהל עיזבון?

מנוח הותיר צוואה וקבע מנהל עיזבון בצוואה

על פי סעיף 81 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, יש למנות מנהל עיזבון בהתאם לצוואה אלא אם קיימות סיבות מיוחדות שלא למנותו. מינוי מנהל עיזבון הוא בשיקול דעתו של בית המשפט, ויש לבחון בכל מקרה אם קיימת נחיצות במינויו, ולאזן את הצורך במינוי אל מול הנזק העלול להיגרם ליורשים. כן יש לקבוע אם מדובר במינוי צודק וחיוני שיש בו צורך על מנת להוציא לפועל את הוראות הצוואה באשר לרכוש.

בית משפט קמא קבע כי אין צורך במינוי מנהל עיזבון זמני ומדוע?

נקבע כי מדובר בבקשה למינוי זמני, ובהעדר התנגדות למתן צו קיום הצוואה – אין מקום למינוי מנהל זמני שמטרתו לכנס את נכסי העיזבון ולשמור עליהם. בכל מקרה, אף אין מקום למנות מנהל עיזבון קבוע.

זאת כי המשיבות מתנגדות למינוי, ובמהלך הדיון הוטחו האשמות קשות בין המשיבות לבין המערער, לרבות זיוף ואיומים, ונראה כי יחסיהם נעדרי אמון. הם אף הגישו תלונות הדדיות, זה כנגד אלו, ללשכת עורכי הדין ואף למשטרת ישראל, כך שצפוי חוסר שיתוף פעולה ביניהם.

יתר על כן- היקף העיזבון אינו מורכב, ונראה שהצדדים יוכלו לחלק את העיזבון ללא עזרת המערער.

התוצאה הייתה שניתן צו קיום לצוואה, אולם לא מונה מנהל עיזבון כפי שהורתה המנוחה.

טיעוני המערער בערעור על אי מינויו כמנהל עיזבון

המערער חזר על טענותיו כי הוא פעל כדין, על פי המסמכים שק' חתמה לפניו. נטען כי המנוחה ביקשה ממנו להיות מנהל העיזבון בשל חשש מחתנה לשעבר. משאמר לא', כי אביה אינו צד בהליכים עמו, החלה ההתנהלות העוינת של היורשים.

לעמדת המערער, בית משפט קמא נתן את פסק דינו בהיעדר סמכות, ללא שמיעת ראיות, על אף שהמערער ביקש לחקור את X. כמו כן, המשיבים לא ביקשו לבטל את הסעיפים בצוואה לעניין מינוי מנהל העיזבון.

עוד טען המערער כי מדובר בצוואה מורכבת. העובדה שהמשיבים בחרו בX, עורכת דין, לנהל את חלוקת העיזבון, מראה כי ישנו צורך במנהל עיזבון. כך שסוגיית הנחיצות כפי שתוארה בפסק הדין אינה במרכז המחלוקת. הנושא הרלוונטי הוא זהות מינהל העיזבון, כאשר המשיבים בחרו בק' בניגוד לרצון המנוחה.

לפי הפסיקה, מנהל העיזבון הוא נאמן מטעם בית המשפט, והוא יוכל לבצע את תפקידו גם ללא שיתוף פעולה מצד היורשים.

מבוקש לקיים את כל הוראות הצוואה, לרבות אלה הנוגעות למינויו של המערער כמנהל עיזבון קבוע.

לחילופין מבוקש למנותו כמנהל זמני ולהחזיר את התיק לבית משפט קמא לשמיעת הראיות, בפני מותב אחר.

טיעוני המשיבים לחיזוק עמדתם בדבר העדר צורך במנהל עיזבון בכלל ובפרט לא ב –X

המשיבים חזרו ופרשו את היחסים העכורים עם המערער, לאחר שהם איבדו כל אמון בו, ועומדות נגדו תלונות שלהם ללשכת עורכי הדין ולמשטרה. הם הדגישו, כי הצוואה היא פשוטה, המורכבת בעיקרה מחלוקה של כספים המצויים בשניים או שלושה חשבונות בנק ומנכס מקרקעין המצוי בבעלות העיזבון.

העיזבון כבר חולק, כך שהסעד המבוקש הוא תיאורטי. לא ניתן למנות מנהל עיזבון זמני לאחר מתן צו לקיום הצוואה.

כמו כן, כפי שעולה מהחלטותיהם של השופט רובינשטיין (בע"מ 7081/14 [פורסם בנבו]) והשופט שרעבי (עמ"ש 38959-09-14) [פורסם בנבו]) לעניין בקשת המערער לעיכוב ביצוע, הצוואה היא פשוטה, והייתה לבית המשפט קמא סמכות שלא למנות את המערער בשל מערכת היחסים הבעייתית בינו לבין היורשים.

בית משפט קמא צדק במתן פסק דין ללא חקירת המשיבים, כי לא הייתה מחלוקת שהם מילאו אחר מצוות המנוחה לעניין חלוקת העיזבון.

ההחלטה בערעור לאחר הצגת טיעוני שני הצדדים

סעיף 81 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 קובע כי: קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי העניין, אותו אדם כמנהל עיזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לענייני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו.

מתי לא ממונה מנהל העיזבון ששמו נקוב בצוואה – כשיש טעמים מיוחדים.

עולה מכאן, כי אם ננקב שם של מנהל עיזבון, הרי יש למנותו, אלא אם "מטעמים מיוחדים שיירשמו", בית המשפט סבור שאין לפעול על פי הוראה זו של המצווה.

הכוונה בסעיף 81 הינה כי אם יש בצוואה הוראה על מינוי מנהל עיזבון, יש למנות מנהל עיזבון אלא אם התקיימו "טעמים מיוחדים שיירשמו" ואם ננקב שמו של המנהל, יש למנות את אותו מנהל אלא אם התקיימו "טעמים מיוחדים". פרשנות כזו עולה בקנה אחד עם התכלית שבסעיף, לכבד את רצונו של המת במילוי בקשתו הן לעצם מינוי מנהל עיזבון והן לזהותו של המנהל.

האם ישנם טעמים מיוחדים במקרה זה שלא למנות מנהל עיזבון?

השאלה היא אם התקיימו במקרה זה סיבות מיוחדות, שנרשמו על ידי בית משפט קמא כ"טעמים מיוחדים" על מנת שלא למנות מנהל עיזבון וזאת עקב הסכמתם של הצדדים לכל סעיפי הצוואה, לחלוקת העיזבון, חלוקתו בפועל, והיותם אחים, כאשר אחד מהם, אמן של הקטינים, מוחזקת כמי שדואגת לאינטרסים של ילדיה הקטינים. כמו כן, אם נתמלאו התנאים שלא למנות את המערער על אף שהוראת המצווה המנוחה, הייתה כי הוא יהיה הכונס.

כיבוד רצון המת – עקרון על בצוואות

אכן, כעמדת המערער, נקודת המוצא בפסיקה היא שיש לכבד את רצון המת גם בשאלות הקשורות למינוי מנהל; כאשר יש הוראה בצוואה בדבר מינוי אדם למנהל עיזבון יש לקיימה על ידי מתן תוקף לרצונו של המת (למשל – ע"א 576/78 לשצינסקי נ' סולוביציק ואח' , פ"ד לה(1) 691).

יחד עם זאת גם אם בצוואה נקוב שם של מנהל עיזבון יש לבדוק את נחיצותו בכלל. מנגד על פי בע"א 41/87 אהרוני ואח' נ' זר ואח' , פ"ד מג(3) 573, 577 (1989), וכן בספרו של שמואל שילה פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 כרך שלישי (2002) 140 אם היורשים טוענים שאינם מעוניינים במנהל עיזבון, יש לבדוק את הצורך במינוי מנהל עיזבון, על אף הקביעה בצוואה כי יש למנות מנהל עיזבון.

כב' השופט רובינשטיין סיכם נושא זה באלו המילים: אך עיקרון זה אינו מוחלט ולעתים הדבר איננו אפשרי … יש להבחין בין ליבת הצוואה, קרי, מי יזכה ברכוש, לבין שוליה, כגון מינוי מנהל עיזבון, מבלי להקל ראש בנושא אחרון זה; וכשהדבר נתון לכאורה בקשיים של יחסים לא טובים, עשויה הכף לנטות לעבר הפתרון הפרגמטי, שלעתים יהא אף חסכוני. על פי הדין, מקום שהשתכנע בית המשפט כי היחסים בין הממונה בצוואה לבין היורשים משובשים ביותר, יטה שלא למנות, וזאת במסגרת סמכותו מכוח סעיף 81 לחוק הירושה……………… כאשר מוסכם בין היורשים כי אינם מעוניינים במינוי מנהל לעיזבון, "בית המשפט יטה להיעתר לבקשתם אף אם המוריש קבע בצוואתו שפלוני יתמנה כמנהל עזבונו" (שמואל שילה פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה 1965 כרך ג 140 (תשס"ב – 2002));

השופט רובינשטיין ראה אם כן בהעדר יחסים תקינים בין היורשים לבין מי שמבקש להתמנות כמנהל העזבון, כ"טעם מיוחד" על מנת שלא למנות אותו או שלא למנות כלל מנהל עזבון.

חסכון בכסף באי מינוי מנהל עזבון

עוד יצויין כי השופט רובינשטיין סבר שאף הנימוק של חסכון בכספים, מקום שאין בכך פגיעה באופן חלוקת העזבון וניהולו, עשוי להיות שיקול, שלא למנות מנהל עזבון, מקום בו בית המשפט סבר שהיחסים בין הצדדים רעועים.

יחסים גרועים בין מנהל העזבון ליורשים יכול להוות נימוק שלא למנותו

אמנם אין לקבוע כי בכל מקרה, בהם עלו היחסים בין היורשים לבין המנהל המוצע בצוואה על שרטון, אין למנותו כמנהל עזבון. יתכן מקרים שבהם המורכבות של הצוואה, או הידע המיוחד שיש למנהל המוצע בפרטי העזבון, עשוי להיות נימוק מדוע למנותו למרות היחסים הרעים בינו לבין היורשים. כאן מוצא בית המשפט כי היחסים הם כה גרועים, ומנגד אין בעזבון משום מורכבות או אין אצל המערער ידע מיוחד לגבי ניהול עזבון זה, כך שאין מקום למנותו על אף היחסים העכורים בינו לבין היורשים.

העזבון אינו מסובך כנימוק נוסף שלא למנות מנהל עזבון

אין בעזבון מסובכות, כמו, למשל, טיפול בנכסים מיוחדים שבהם דווקא המנהל שבצוואה מומחה בטיפולם, אין לעזבון חובות, אין צורך לאתר נכסים, והצדדים מסכימים לחלוקה על פי הצוואה.

לפיכך, אף מסיבה זו אין מקום למנות דווקא את המערער, כאשר היורשים בהסכמה מלאה, הסמיכו את אחותם, עורכת הדין, לטפל בעזבון ואף התברר על פי הודעתם כי נכסי העזבון חולקו לשביעות רצונם של כולם. עולה מהצוואה שהמנוחה נתנה אמון בק', בכותבה בצוואה כי: ..במידה ונכדתי ש' א' טרם הגיעה לגיל 21 בעת פטירתי, הנני ממנה את נכדתי ש' ק' למנהלת חלקה בעזבון עד הגיעה לגיל 21..

היותם של חלק מהיורשים קטינים וההוראות בצוואה שיש להקים קרן על מנת שש' תקבל ממנה במשך 10 שנים סכום של 2,000 ₪ ושמירת סכום של 300,000 ₪ על מנת לתת לכל אחד מהנינים 100,000 ש"ח בהגיעם לגיל 18 ואף הדרישה שקבלת חלקו של ט' תהיה עם הצגת הסכם ממון – מקימה חשש מסוים שיש צורך בפיקוח נוסף על אלו של אם הקטינים ושל דודתם ק'.

ניתן לפתור זאת, בדרך זו: תינתן הוראה לעו"ד ש' למסור לבית משפט קמא דו"ח מפורט כיצד מולאו הוראות הצוואה ובין היתר כיצד הובטחו זכויות הקטינים, באיזה קרנות הושקעו הכספים המגיעים להם, ואם ט' הציג הסכם ממון.

בית משפט קמא, לאחר קבלת הדו"ח, יהיה רשאי על פי שיקול דעתו, להחליט אם יש צורך בפעולה נוספת על מנת לפקח, כגון להורות על העברת הדוח לידיעת המשיב הפורמאלי או להורות על מינויה של עו"ד ש' למנהלת העזבון ללא תמורה, כאשר התוצאה של מינוי זה תהיה החובה שלה לדווח לאפוטרופוס הכללי על כל פעולותיה, ויהיה פיקוח של האפוטרופוס הכללי.

התוצאה הסופית היא שהערעור על אי מינוי מנהל עזבון – נדחה.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ