האם יכול יורש להגיש תביעה כנגד בן הזוג שנותר בחיים לפי הלכת השיתוף בין בני זוג

האם יכול יורש להגיש תביעה כנגד בן הזוג שנותר בחיים לפי הלכת השיתוף בין בני זוג

 

האם יכול יורש להגיש תביעה כנגד בן הזוג שנותר בחיים

לפי הלכת השיתוף בין בני זוג

לא ניתן לתבוע או להיתבע בשם עזבון

פעמים רבות, מוגשות לבתי המשפט תביעות בהן מצוין כי התובע הוא עיזבונו של אדם שהלך לעולמו. במקרים אחרים מוגשת תביעה נגד עיזבון.

על פי הפסיקה תביעות כאלה הינן פגומות וזאת מאחר ועיזבון אינו אישיות משפטית, ומשכך אינו יכול להיות בעל דין בהליך משפטי כלשהו. כלומר לא תובע ולא נתבע.

 

עזבון אינו אישיות משפטית

ההתייחסות אל עיזבון כאל בעל דין היא טעות שכיחה, החוזרת על עצמה ולא תמיד השופטים מתייחסים לטעות זו לעיתים מתעלמים ממנה וממשיכים בניהול ההליך.  בתי המשפט משלימים במקרים רבים עם טעות זו, בלא להעלותה מיוזמתם. רק אם צד מעלה טענה זו מיוזמתו אין לשופט ברירה אלא להתייחס לטענה זו ולפסוק האם יש או אין מעמד למי מהצדדים בניהול התביעה כנגד או מטעם העזבון.

ברע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתיה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל משרד הביטחון (פורסם בנבו), פסק דין מתאריך 28.05.2012 - עומד הנשיא גרוניס על מושכלות יסוד הנוגעות למהותו של העיזבון ולהלן סיכום תמציתי של פסק הדין:

המשמעות המילונית של המילה עיזבון הינה "ירושה רכוש שנשאר אחרי מות אדם" (מילון אבן שושן המרוכז 713) כלומר, העיזבון הינו כינוי למסת הנכסים שהותיר אחריו המנוח.

אין לעיזבון אישיות משפטית משל עצמו, ולא ניתן לעשות שימוש בו, כבעל דין, לצורך הגשת תביעה (רע"א 10/5059 אלום גולד בע"מ נ' דור).

כפי שלא ניתן להגיש לבית המשפט תביעה בשם כלי רכב, ארון או מיטה,  או בשם כל הנכסים הללו ביחד, כך לא ניתן לתבוע בשם עיזבון. במילים אחרות, "מותו של אדם אינו מוליד כל גוף משפטי או מעין-משפטי..." (ע"א 67/181 גרינשפן נ' שרעבי, פ"ד כא 2 ,630.

הדין – כלומר חוק הירושה - מסדיר את העברת הבעלות של נכסי המנוח, כלומר את העיזבון ליורשים.

 

עקרון הנפילה בדיני הירושה

סעיף 1 לחוק הירושה, קובע בהקשר זה, כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". משמעות הדברים היא, כי עם מותו של המנוח עוברים נכסיו לידי יורשיו.

עיקרון זה מכונה "עיקרון הנפילה" אולם, עצם העברת העיזבון לידי היורשים אין בה כדי להקנות אישיות משפטית לעיזבון.

יפים לעניין זה דבריו של השופט מ' זילברג, אשר ציין כי "העזבון, כלומר: כלל נכסי המת העוברים בירושה אל היורש, אינו הוא גופו גוף משפטי, ואין לו – בנפרד מן היורשים או הזכאים האחרים או מנהליו – שום מעמד עצמאי באיזה משא-ומתן משפטי שהוא" (ע"א 53/148 מ. פנץ ו"אגד" בע"מ נ' פלדמן, פ"ד ט 1711).

המסקנה כי עיזבון אינו יכול להיות בעל דין נלמדת, בנוסף, דרך בחינת הוראות הדין הכלליות המקנות כשרות לבצע פעולות משפטית.

כפי שיובהר, עיזבון אינו נמנה עם ישויות משפטיות שונות להן היקנה הדין כשרות משפטית כאמור. כך, קובע סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962), כי "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט".

הכוונה בסעיף זה לפעולות משפטיות הדורשות הבעת רצון. הגשת תביעה היא פעולה משפטית במשמעות סעיף זה. מכל מקום, סעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית מקנה את הכשרות לפעולות משפטיות לבני אדם בלבד ולא למשל לתאגיד. חשוב לציין בהקשר זה כי ההסדר בסעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית אינו ממצה. כלומר, אין בו כדי למנוע את האפשרות להקנות כשרות משפטית לישויות שאינן בני אדם.

הכלל הוא, שלצורך מתן כשרות משפטית לישויות כאלה נדרשת הוראה מפורשת בדין ואכן, בהוראות דין שונות קבועות הוראות המקנות לישויות משפטיות, שאינן בני אדם, את הכוח לבצע פעולות משפטיות, ובין היתר את האפשרות לתבוע ולהיתבע (חברות, אגודות שיתופיות, עיריות ועוד ועוד).

הנתון החשוב לענייננו הינו, כי לגבי עיזבון לא קבועה בדין כל הוראה המעניקה לו כשרות משפטית. מכך ניתן ללמוד כי עיזבון אינו אישיות משפטית, כלומר כי לא ניתן להגיש בשמו או נגדו תביעה לבית משפט. משכך, תביעה המוגשת בשם עיזבון או נגד עיזבון הינה פגומה מיסודה, שהרי היא מוגשת בשם או כנגד מי שאינו יכול, מבחינה עקרונית, להיות תובע או נתבע.

 

אחד הפתרונות האפשריים הוא מינוי מנהל עזבון אשר יכול לפעול מההיבט המשפטי בשם העזבון

על פי הוראת סעיף 121 לחוק הירושה, משנתמנה מנהל עזבון, אין היורשים רשאים עוד לעשות בעזבון אלא ברשות מנהל העזבון או בית המשפט.

מנהל העזבון יכול להגיש תביעות בשם העזבון. סעיף 82 לחוק הירושה מטיל על מנהל העזבון חובה לכנס את נכסי העזבון. סעיף 98 לחוק הירושה מקנה למנהל העזבון זכות לדרוש, שנכסי העזבון יימסרו לו ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו.

 

פעולות של יורשים לטובת העזבון

באשר לתביעה של יורשים לטובת עזבון, מורה סעיף 122 לחוק הירושה:

א. פעולה של אחד היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט מראש או למפרע.

ב. בתובענה של אחד מהיורשים נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן ע"י בית המשפט הדן בתובענה.

הוראת סעיף 122 חלה כאשר לא מונה מנהל עזבון. כאשר מונה מנהל עזבון, התביעה תוגש באמצעות מנהל העזבון או באמצעות היורשים בהרשאת מנהל העזבון.

יש להחיל את הוראת סעיף 122 (ב) לחוק הירושה, כאשר מנהל העזבון נותן הרשאה ליורשים להגיש תביעה ואין הסכמה של כל היורשים.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+