האם חייב הנאמן בפשיטת רגל להסכים עם הסכם ממון/ גירושין על חשבון הנושים או שמא רשאי להכיר רק בחלק מחוב המזונות

האם חייב הנאמן בפשיטת רגל להסכים עם הסכם ממון/ גירושין על חשבון הנושים או שמא רשאי להכיר רק בחלק מחוב המזונות

האם חייב הנאמן בפשיטת רגל להסכים עם הסכם ממון/הסכם גירושין המעניק זכויות מפליגות לגרושה וזאת על חשבון הנושים או שמא רשאי הוא להכיר רק בחלק מחוב המזונות

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

 

הברחת רכוש של פושט רגל באמצעות הסכם ממון או הסכם גירושין

אחת הדרכים בהן מי שהסתבך בחובות מעבר ליכולתו יכול למלט את נכסיו או את הכנסתו, היא עריכת הסכם ממון בין בני זוג או הסכם גירושין עם בת זוגו, ולהעביר על שמה את הרכוש המשותף ולהתחייב לסכום מזונות גבוה לגרושה או לילדים.

בתי המשפט מתמודדים חדשות לבקרים עם מצב בו דירה שמחצית הזכויות בה רשומות על שם הבעל מועברת על שם האשה עובר להסתבכות הכלכלית ובסמוך לה. ישנם מקרים בהם העסקה מבוטלת מאחר והיא מוגדרת כהעדפת נושה, וישנם מקרים בהם משתכנע בית המשפט כי מטרתם של בני הזוג לא הייתה הברחת נכסים מהנושים.

כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו המיוחדות. איך מתייחס בית המשפט להתחייבות לתשלום מזונות אשה בשיעור גבוה, חריג ומעבר למקובל או לתשלומי איזון בהם מתחייב בעל כלפי אשתו או מי שעתידה להיות גרושתו.

הנאמן בפשיטת רגל הכיר אך חלקית בחוב המזונות על פי הסכם הגירושין

בפש"ר (ת"א) 1685/07 שפרה פרידלנד נ' עו"ד גיא לוינסון בתפקידו כנאמן לנכסי החייב דן פרידלנד, ערערה אשה על החלטת הנאמן בפשיטת הרגל של בעלה, להכיר בתביעת החוב שהגישה, בגין חוב מזונות אך באורח חלקי ולא באורח מלא, דהיינו רק חלק מן הסכום שעתיד להגיע לידיה של האשה אושר על ידי הנאמן.

עיקר המחלוקת נסבה על החלטת הנאמן, שלא להכיר בדין הקדימה כפי שתבעה האשה, אלא לסווג את חובה כנשיה רגילה. זאת, לשיטתו, בשל העובדה כי עסקינן בהסדר חוזי החורג בהרבה מדיני המזונות המקובלים.

האם הסדר מזונות אשה נדיב וחריג יהנה מדין קדימה בהתייחס למלוא הסכום

השאלה בה עסק בית המשפט המחוזי הינה האם הסדר מזונות הקובע הסדר ארוך-טווח ומרחיב מאד לטובת רעייתו לשעבר של החייב, ראוי לזכות בקדימות הגורפת על הנושים הרגילים של החייב, מן הסוג שמקנה הדין לחוב מזונות. הסדר המזונות קובע, כי אף אם יתגרשו הצדדים, יהא החייב חב במזונות עד למועד בו תגיע האשה לגיל 65, והחובה לא תשתנה אף אם תינשא מחדש, ואינה תלויה בשאלה כיצד ובאיזו מידה תמצא את פרנסתה בכוחות עצמה.

לשיטתו של בית המשפט עסקינן בהסכם גירושין, אשר אמנם נפתח בהצהרה כי בכוונת הצדדים להתגרש, אולם בפועל לא הוגשה מעולם בקשה לגירושין, ולמעשה הצדדים הוסיפו, להתגורר תחת קורת גג אחת עוד שנים רבות.

הסכם הממון נחתם שנים בטרם נקלע החייב לפשיטת רגל, ובעת שהיה בעל מקורות כספיים רבים. כמו כן ההסכם מאוזן באשר הוא מחלק פריטי רכוש מרכזיים שווה בשווה, או מאזן פריטים שנותרו בידי אחד הצדדים אל מול פריטים אחרים.

הצדדים חלוקים בשאלה, כיצד יש להתייחס להסדר זה של מזונות – האם כמזונות שאז לחוב דין קדימה ועדיפות על פני נושים אחרים או שמא כהסדר תשלומים חוזי, אשר אינו זכאי לקדימות מיוחדת כלפי הנושים האחרים.

להסכם בדבר מזונות יש פן פנימי בין בני הזוג וכן פן חיצוני

הפן הפנימי של הסכם מזונות

קיים פן ה"פנימי" שעניינו ההסדרים בין בני הזוג על רקע של פירוד או גירושין.

במסגרת זו מושכלות יסוד הן כי רשאים צדדים לחוזה לעצבו כראות עיניהם, מקום בו לא חל דין קוגנטי המורה אחרת. במסגרת זו, רשאי זוג הבוחר להיפרד, בין אם באורח מוחלט או באורח חלקי, לעצב כל הסדר רכושי-כספי אשר אינו מנוגד לדין, אף אם הוא חורג בהרבה מן ה"מקובל" בתחומים אלו.

אין כל פסול ואין כל רע בכך שהבעל מתחייב לשלם לרעייתו סכומים חודשיים, באורח החורג בהרבה מן המקובל או מחובת המזונות כפי שהיא חלה בדין האישי.

יתר על כן, בעניין זה קיימות לשיטתו של בית המשפט המחוזי תיאוריות וגישות אשר דוגלות בשינויים ובגישה מתקדמת בכל הנוגע לתשלומי מזונות אשה, וזאת בין היתר במטרה להופכם לפיצוי עבור השנים האבודות בהן הקריב אחד מבני הזוג את הקריירה שלו למען קידום התא המשפחתי, ובכך אפשר לצד האחר למצות את מלוא כושר ההשתכרות שלו. בכך אין כל פסול, לשיטת בית המשפט המאמץ את ההכרה בכך שיש לעיתים לשלם בגין נכסי קריירה ופיתוח ההון האנושי של אחד מבני הזוג.

הפן החיצוני של הסכם מזונות

מאידך קיים גם הפן החיצוני שעניינו היחסים או סדרי הקדימויות בין בני-הזוג מחד גיסא, לבין הנושים החיצוניים מאידך גיסא.

בעניין זה, יש לפרש את החקיקה ככזו היוצרת איזון בין צרכי הרעיה (או הרעיה לשעבר) לבין צרכיהם של הנושים.  אין לשכוח, כי אף לנושים אינטרסים מוצדקים הראויים להגנה, וחלקם אף עשויים להיגרר בעצמם למשבר ואף לקריסה כלכלית, היה ולא יעלה בידם לגבות ולו את מקצת המגיע להם.

בית המשפט מדגיש ומציין כי ישנה בעייתיות מסוימת בדרך בה – בתיקים רבים של פשיטת רגל -  ממהרות רעיותיהם של חייבים לנסות ולהיבדל מן החייב הקורס כלכלית, ולהציג עצמן כמעט כ"נושה חיצוני" לכל דבר ועניין. זאת, אגב ריבויים של הסדרי גירושין שלעיתים קרובות מעלים תמיהה מהותית.

האם יש שיתוף אוטומטי בחובות בין בני זוג

בעקרון הכירו בתי המשפט גם בהלכת השיתוף בחובות במקביל לעקרון הלכת השיתוף בזכויות. הדין הנוהג אינו מחיל שיתוף אוטומטי של רעיית החייב (או בעלה של החייבת) בחובות בן או בת-זוגם, אלא שלשיטתו של בית המשפט המחוזי, ישנו טעם מסוים לפגם, מקום בו בת-זוג (למשל) אשר נהנתה אף נהנתה מהצלחתו של החייב בעת שהיו עסקיו מוצלחים וגרפו הון רב ממנו נהנה התא המשפחתי כולו, מנסה לנתק כל קשר לנפילתו של החייב, אם וכאשר הוא קורס – ולעיתים אף לשמר הסדרים אשר היו הולמים תא משפחתי משופע במשאבים, וזאת על חשבונם של הנושים החיצוניים.

את הדין שבחר המחוקק להחיל על מזונות אשה או מזונות ילדים יש לפרש כסוג של איזון בין אינטרסים נוגדים – מחד גיסא, הרצון לדאוג לרעייתו של חייב, ולא להחיל עליה שיתוף אוטומטי בחובות; ומאידך גיסא, לא להתעלם מצרכיהם ומן האינטרס של הנושים האחרים, אשר אף הם זכאים לכספם.

תפקידו של בית המשפט בסיטואציות בהן חייב הפך פושט רגל

בית המשפט קובע כי יש צורך לשמור על "ערנות שיפוטית", ולהימנע ממצב בו תא משפחתי יוכל להדוף נושים חיצוניים ולהפילם "בין כסאות המעמד האישי". מצב בו יכול חייב, להשתמש או לפרש הסכם גירושין, כדרך לשמור על כל או רוב משאביו בתוך התא המשפחתי, חרף פשיטת הרגל, הינו מצב בלתי סביר העשוי להביא לסיכול הדין, וליצירת פירצה רחבה עד מאד שתקל על הברחות נכסים ועל ריקון התוכן של דיני חדלות הפירעון.

התערבות בית המשפט בהסכם הגירושין

המסקנה הינה, כי אף כאן, אין ולא יתכן לאפשר לבני הזוג לצדדים "לעצב" כרצונם את תחולת דין הקדימה, וזאת באמצעות הסדרים חוזיים בנוגע למזונות אשה. כך, גם ובעיקר באשר במצבים כאלו, אף יותר מאשר במצב של יחסי עובד-מעביד, יתכן אף יתכן אינטרס ורצון של החייב להשתמש בכלים שכאלו בכדי "לחסן" את נכסיו או חלק ניכר מהם, באמצעות שימוש בכלי של הסדרים פנים-משפחתיים.
הבחנה בין בני זוג סולבנטיים (ברי פירעון) לבין בני זוג שאינם כאלה.

יוצא, כי הדין האישי החל על מזונות ואף מגביל אותם, על כל יתרונותיו וחסרונותיו, מהווה במקרה זה את איזון האינטרסים עליו החליט המחוקק. אי לכך, עד כמה שהסדרי מזונות נדיבים יותר המתפרשים אף על התקופה שלאחר הגירושין, עשויים להיתפס כעניין מתקדם ורצוי ביחסים בין בני זוג סולבנטיים, הרי שלא כזה הוא המצב בעת שנקלע החייב לפשיטת רגל.

יש לדאוג גם לנושים  הרגילים שאינם בדין קדימה

במצב זה, אין לשכוח ואין להקל ראש בזכויותיהם של הנושים הרגילים, ובוודאי שאין להתיר לצדדים מעוניינים (משמע -  החייב ורעייתו) לנגוס בנכסים המוקנים לנושים מעבר למה שהתכוון הדין להקנות לרעייה מלכתחילה.

הסדר מזונות נדיב וחריג בצורה קיצונית אינו יכול לבוא על חשבון הנושים ועל גבם.  אמנם אין בכך כדי להפוך את ההסכם לבלתי-חוקי או בלתי-ראוי, ואולם עסקינן בחוזה שעל אך שהוא נוקט בלשון מזונות אשה למעשה הוא חוזה המעניק לאשה תשלומים החורגים מן המקובל בדין האישי, אין לאפשר שחריגות אלו תהיינה תקפות במסגרת דיני הקדימה הניתנים לתשלום מזונות.

העובדה כי הצדדים לא התגרשו פועלת לרעת האשה

בית המשפט גם אינו מקבל את  טענתה של המשיבה בדבר העדר גירושין וגורס כי טענה זו עומדת לה לרועץ, ולמעשה חותרת תחת עצם זכאותה לדין קדימה. וכל זאת מאחר ועניין לנו בהסכם גירושין שנחתם ב-1993, ואשר בו מעידים הצדדים על כוונתם להתגרש.

אלא, שהאשה לאחר כמעט שני עשורים מחתימת ההסכם, נאחזת בעובדה כי לא נקצב בחוזה "מועד" לגירושין, בכדי ליצור למעשה מצב נצחי אשר מקנה לה קדימות כמעט נצחית על פני כל נושיו של החייב, ולמעשה משריין, ללא הגבלת זמן, חלק ניכר ממשאביו שבפני נושים אחרים.

אין בפסק הדין כדי לקבוע כי הצדדים מראש ובמכוון עשו את ההסכם במטרה לנשל את הנושים מכל גביה או נשיה

אמנם לא ניתן לקבוע בנסיבות המקרה, כי כוונת הצדדים הייתה מלכתחילה לסכל את האפקטיביות של הליך חדלות הפירעון; אלא שספק גדול, אם רמה גבוהה כזו של כוונה נדרשת בשאלה כספית שכזו, אשר בה מדברת התוצאה בעד עצמה: קבלת תביעתה של המשיבה, אף בגרסתה המצומצמת יותר, תרוקן כליל את הקופה ולא תותיר דיבידנד כלשהו לנושיו החיצוניים של החייב.

עסקינן בהסכם אשר עיקרו ומטרתו לא יושמו מעולם שכן הצדדים לא התגרשו; הסכם אשר שימר הלכה למעשה את התא המשפחתי (ולראיה, החייב והמשיבה הוסיפו להתגורר, למשך שנים לאחר מעשה, תחת קורת גג אחת גם אם עבור בנותיהם בלבד), אלא שלצד זאת יצר מצב, בו חלק משמעותי מכספי החייב, מחוסנים הלכה למעשה מפני כל נושה חיצוני, וזאת בלא הגבלת זמן ובלא תלות באף אחד מן הפקטורים הרלוונטיים בדין האישי.

יחד עם זאת בית המשפט אינו מאפשר מימוש ההסכם ככתבו וכלשונו בהתעלם מהאינטרס של הנושים.

עם מצב דברים שכזה לא ניתן להשלים. זאת, באשר השלמה עם אפשרות שכזו הינה למעשה מתן אפשרות כמעט לכל זוג נשוי לחסן עצמו מדיני חדלות הפירעון באמצעות הסכמה חוזית גרידא, להפוך מצב שנועד מעצם טיבו להיות מצב ביניים למצב קבוע, וכל זאת על חשבון נושי החייב והאינטרס הציבורי.

בית המשפט קובע בצורה נחרצת כי לא ניתן להשלים או להכיר עם תקופה של בין השמשות הנמשכת כמעט שני עשורים (!)

אם בית המשפט יכיר בהסדר מזונות מסוג זה יכול כל זוג לבצע הסדר מסוג זה ובכך לנשל מכל זכות את הנושים המשחרים לפתחו של החייב.

במצב כזה, ספק גדול האם יכול זוג לייצר לעצמו מקבילה "פרטית" של סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין, במובן של הפיכת הרעיה ל"קופה" המצויה מחוץ להישג ידו של הנאמן, או זוכה לדין קדימה גורף, וזאת בגין הסכם אשר דומה כי הוא חורג באורח תהומי מן ההגדרה המקובלת של מזונות.

זהו מקרה מובהק, המצדיק את הפעלת סעיף 78(4) לפקודת פשיטת הרגל - שלילת מעמדו של החיוב כחיוב בדין קדימה, ועל כן הערעור כנגד החלטת הנאמן להכיר רק בחלק מן החוב כחוב בדין קדימה -נדחה. יתרת חוב המזונות תטופל בהתאם לנשיה הרגילה שאינה בדין קדימה ותהא חוב של הבעל כלפי האשה ככל חוב של הנושים.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+