האם חזקת הגיל הרך בוטלה

האם חזקת הגיל הרך בוטלה

 

האם חזקת הגיל הרך בוטלה

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il


בשנים האחרונות מרבים בתי המשפט לקבוע משמורת משותפת בכל הנוגע לילדים, כך ששני ההורים יהיו משמורנים. בעידן המודרני אבות יודעים היטב לטפל בילדים מחד ומנגד לנשים יש קריירה לעיתים תובענית, הדורשת מעורבות פעילה של האב בחיי הילדים.

אבות רבים, ובצדק, מעוניינים לשמר את הקשר עם ילדיהם ואף לעבות אותו לעת הגירושין והתפרקות התא המשפחתי, ונאבקים על חלוקה שווה פחות או יותר של זמני השהות שלהם עם ילדיהם, וחלוקת האחריות ההורית ביניהם.

מחד, בתי משפט רבים, במיוחד בערכאות נמוכות, כגון בית המשפט לענייני משפחה, מאמצים את תסקירי הסעד של העובדים הסוציאליים, בהם יש המלצה על משמורת משותפת, או של מכונים לבדיקת מסוגלות הורית, אליהם מופנים לעיתים הצדדים, על מנת לקבל המלצה על המשמורת, חלוקת האחריות ההורית, הסדרי הראיה או הסדרי השהות וכיוצ"ב.

מאידך, הפסיקה המחייבת של בית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי קובעת מפורשות כי חזקת הגיל הרך טרם בוטלה.

בפועל השינוי בשטח מקדים מאד את השינוי בפסיקה, לא כל שכן את השינוי בחקיקה שטרם קרה, ומי יודע מתי ואם יקרה.

להלן שני פסקי דין מהתקופה האחרונה מהם אפשר להבין בברור את העובדה שחזקת הגיל הרך טרם בוטלה, וכי לאם יש עדיפות כהורה משמורן על פני האב במיוחד בגילאים הצעירים ביותר של הילדים

בבע"מ 1858/14 נפסק כי חזקת הגיל הרך עדיין תקפה באלו המילים, מפי כב' השופט רובינשטיין, מבית המשפט העליון בירושלים:

..בכל הרצון הטוב, ולאחר ששקלנו בדבר, אין בידינו ליתן רשות ערעור; חרף טיעוניו המקיפים של בא כוח המבקש ודברי המבקש עצמו, לא ראינו להתערב בהכרעתו של בית המשפט המחוזי, עם שברי כי בית המשפט לענייני משפחה ראה לנגד עיניו את טובת הקטין לפי הבנתו. הטעם העיקרי הוא בחזקת הגיל הרך, קביעת המחוקק בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, שזה לשונה (סעיף זה לא תוקן מאז נחקק החוק): "באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24 (שעניינו הורים החיים בנפרד – א"ר) או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 (אפוטרופסות, משמורת, זכויות ההורה הלא משמורן – א"ר) כפי שייראה לו לטובת הקטין ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". החזקה כפופה כמובן לטובת הקטין אשר היא בראש כל השיקולים, אך אין בידינו לומר שהוטתה הכף במקרה זה, וכי נתקיימו סיבות מיוחדות השוללות את החזקה..

...תחילה שתי הערות: ראשית, אין חולק על מסוגלותו ההורית של המבקש – שאפשר להבין ללבו – ועל אהבתו לבנו, כמו על הצורך לקבוע הסדרי קשר וראיה נרחבים ככל הניתן, שיאפשרו לו למלא חלק ראוי ומשמעותי ביותר בגידול בנו. שנית, איננו מתעלמים מן הקולות – לרבות דו"ח ועדת שניט – הקוראים לשינוי בחזקת הגיל הרך, נוכח תהליכים חברתיים שעיקרם בשילוב שבין עליית מעורבותם של אבות בגידול ילדים לעומת המשפחה המסורתית, ועליית השתתפותן של נשים בשוק העבודה על כל המשתמע. קולות אלה בודאי יידונו במקום המתאים, ואיננו נוטעים מסמרות לגבי התוצאה האפשרית של רפורמה כזו או אחרת, העשויה ללבוש צורות שונות. ואולם, אנו אין לנו אלא החוק כמות שהוא, ולפיו חלה בענייננו, בקטין שטרם מלאו לו שש, חזקת הגיל הרך. לסתירת חזקה זו מסיבות מיוחדות, על פי סיפת סעיף 25 לחוק, יש צורך בראיות כבדות משקל, מטבע הדברים. כאלה אינן מתקיימות דיין בענייננו. אכן, גם המשיבה מודה, מפי בא כוחה, שלא נהגה כשורה במעבר הלא מתואם למרכז הארץ, ונוסיף כי יתכן שאכן השקיע המבקש בקטין, בהסכמה, יותר ממנה לאורך תקופות בהן התמסרה לפיתוחה המקצועי. ואולם, אין דבר זה מטה את הכף נגדה באופן שישלול ממנה את משמורת הקטין על פי החזקה הסטטוטורית, במקום שאין חולק כי לשני ההורים מסוגלות הורית. הטוב ביותר היה, אילו הגענו להבנה בין הצדדים שתייתר הכרעה זו, מתוך הנחה ששני הצדדים רוצים בטובת הקטין. אך משלא זכינו לכך, נידרש בהמשך גם לאשר הצהיר בא כוח המשיבה בשמה לעניין העתיד, המחייב אותה. כמובן איננו מביעים כל דעה באשר לאפשרות שבידי האב לחדש משאלתו לענייני משמורת משותפת או אחרת במועד המתאים...

ברוח זו פסק גם כב' השופט שנלר מבית המשפט המחוזי בתל אביב (עמ"ש 55785-02-12), כדלקמן:

14.       סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: החוק) קובע כי בהעדר הסכמה בין ההורים, אזי יקבע בית המשפט את העניינים נשוא סעיף 24 לחוק, דהיינו אצל מי תהיה האפוטרופסות של הקטין, מי יחזיק בקטין והסדרי הראיה. כל זאת בכפוף ל-"... כפי שייראה לו לטובת הקטין". במובן זה, ההכרעה בשאלות של משמורת, מוכרעת על פי עיקרון "טובת הקטין" שזכה לבכורה במשפט הישראלי [ראו בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, [פורסם בנבו], 2.5.2005); בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, [פורסם בנבו], 1.5.2006)].

[וראו גם בסעיף 3(ב) בחוק שיווי זכויות האישה, תשי"א-1951, אשר קובע כי חרף האמור בסעיף 3(א) כי האם והאב הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם, הרי ש"אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע בכוחו של בית משפט ... לנהוג בעניני אפוטרופסות על ילדים ... בהתחשב עם טובת הילדים בלבד"]..

אולם, בהמשך, סייג המחוקק את סעיף 25 וקבע בסיפא -

"ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

15.       הוראת סעיף זו ידועה כ"חזקת הגיל הרך" והרבה קולמוסים נשתברו בהקשר לחזקה זו. השיקולים השונים בשאלת ביטול חזקת גיל הרך נפרסו בהרחבה כבר בדו"ח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה – דו"ח ועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו, הידוע כדו"ח ועדת רוטלוי.

כך, מצד אחד, כתמיכה בעמדה לביטול החזקה, פורט כי עולה חשש לפגיעה בזכות ילדים לקשר משמעותי עם שני ההורים; פגיעה ביכולת בית המשפט לקבל החלטות באופן פרטני ומותאם לכל ילד וילדה, על פי מאפייניה של כל משפחה ומשפחה; השפעה על הסדרי החזקה של אחים בוגרים (מעל גיל שש), לאור השאיפה שלא להפריד בין אחים ואף כי חזקת גיל הרך פוגעת באישה ובזכות לשוויון במקרה שכן תרצה לחלוק באחריות לילדים. מצד שני, נפרסו גם השיקולים בעד השארת חזקת גיל הרך על כנה, כגון קושי לקבוע את זהות ההורה המשמורן העדיף כאשר שני ההורים כשירים במידה שווה; רצון למנוע החרפת סכסוכים בין הורים ולצמצם את התדיינויות משפטיות ואף יצירת אחידות משפטית ושוויון רב יותר בין ילדים שונים שעניינם נדון בבתי המשפט (עמודים 224-228).

16.       בית המשפט העליון נדרש לא אחת לחזקת הגיל הרך. כך כבר נקבע ביחס לילדה כבת שנתיים, כי "כאשר מוסכם על שתי העובדות הסוציאליות, כי כל אחד מההורים מסוגל מבחינת אישיותו להיות הורה טוב לבת, יש להעמיד את הקשר של הבת לאם בהעדפה ברורה" (ע"א 768/81 נאור נ' נאור, פ"ד לו(2) 380, 385).

כן נקבע על ידי כב' השופטת דורנר כי, ...במקרים שבהם הילדים הינם רכים בשנים מיתוספת לשיקוליו של בית-המשפט חזקת הגיל הרך ... אכן, אין להמעיט מן האחריות השווה של ההורים כלפי ילדיהם המתחייבת מן השוויון בין איש לאישה וממציאות החיים במשפחה המודרנית. עם זאת עדיין בדרך-כלל, הקשר בין ילדים רכים בשנים לבין אמם חזק מהקשר בינם לבין אביהם. כך עולה ממחקרים עדכניים רבים הדנים בקשר הפסיכולוגי המיוחד שנבנה בין האם לילדיה ובנזק שעשוי להיגרם לילדים, במיוחד בגיל הרך, מניתוקם מן האם שטיפלה בהם מאז לידתם והעניקה להם חום ואהבה, וזאת אף במקרים שבהם לאב תפקיד משמעותי בחיי הילדים..... על כן, דעתי היא כי אף כיום אין להמעיט במשקלה של חזקת הגיל הרך הקבועה בסעיף 25 לחוק... חזקת הגיל הרך עדיין שרירה וקיימת, אף כשמדובר במשפחה מודרנית" (רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2) 321, 331-332)...

יש לציין כי זו גם הוראת הדין העברי לפיה, "אם רצתה המגורשת שיהיה בנה אצלה אין מפרישין אותו ממנה עד שיהיה בן שש שנים גמורות. אלא כופין את אביו ונותן לו מזונות והוא אצל אמו ... והבת אצל אמה לעולם ..." (משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק כא, הלכה י"ז).

17.       בהמשך הדברים הללו, כידוע הוקמה ועדה ציבורית הידועה כ"ועדת שניט" (להלן: הועדה), ועדה ציבורית לנושא אחריות הורית בגירושין שישבה על המדוכה והגישה לשר המשפטים דו"ח ביניים בשנת 2008 ודו"ח סופי בשנת 2011 (שבעקבות הערות לדו"ח הביניים). הועדה המליצה על ביטול הסעיף בחוק הקובע כי אמהות מקבלות "משמורת" על ילדים עד גיל שש והכרה בחוק כי זכות הילד היא ששני הוריו יהיו אחראים באותה מידה לשלומו ולרווחתו.

18.       וכאן המקום להדגיש שעסקינן בהמלצות בלבד, שטרם קיבלו עיגון כלשהו בדבר חקיקה.

ודי להפנות לדברי כב' השופט עמית אשר קבע חד משמעית, כי- ... עוד אציין כי חלק מהטיעונים שהעלה העותר בסוגיית המשמורת נוגעים לחזקת הגיל הרך הקבועה בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962. חזקת הגיל הרך היא עניין למחוקק לענות בו וכבר ישבה ועדה על המדוכה (ועדת שניט).. [בג"ץ 2111/11 זר נ' משרד הרווחה (לא פורסם, [פורסם בנבו], 18.9.11) פיסקה 4) (ההדגשה שלי)].

19.       כן יש לציין כי ההמלצות הללו עומדות ב"עין הסערה", הן כעולה מדו"ח הועדה עצמו, הן כעולה מדברי חברי הוועדה בישיבות בכנסת [ראו דיון בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה מתאריך 7.11.2005, פרוטוקול מספר 213; כן ראו דיון נוסף בקוורום רחב של הוועדה לקידום מעמד האישה (פרוטוקול מספר 110) והוועדה לזכויות הילד (פרוטוקול מספר 144) מתאריך 8.11.2011] והן כעולה מההתייחסויות השונות לאחר פרסום הדו"ח [ראו למשל: במאמרו של ד' גוטליב "חזקת גיל הרך: חזקה או חלשה? רטרוספקט או רקוויאום?" רפואה ומשפט, 38 (יוני 2008) 157, 158-159; "אמא, אבא ומה איתי? אני זקוק לשניכם: עובדות, מיתוסים ותקוות בהסדרי הורות במקרים של גירושין" דין ודברים ו (תשע"ב) 375].

הנה כי כן, נראה כי אכן מדובר בשאלה כבדת משקל אשר רבו החולקים ביחס לפיתרון הראוי. בהקשר לכך ציין דן שניט, יו"ר הוועדה בפרק פתח הדבר של הדו"ח המשלים, כי- ...בדיוני הוועדה בשלב השני, שנמשכו תקופה ארוכה מעבר למצופה, נחלקו חברי הוועדה בדעותיהם, לגבי הצעה שהועלתה לעדכן את הכללים על פיהם אמור בית המשפט להכריע בין הורים בעניין אופן מימוש האחריות ההורית, ולקבוע הסדר בהעדר הסכמה הורית למימוש האחריות ההורית לטובת הילד".

20.       יש להוסיף, כי ברוח המלצות אלו הוגשו אומנם מספר הצעות לתיקון חוק הכשרת המשפטית והאפוטרופסות (החזקת קטין), בהן הוצע תיקון לחוק לפיו הסיפא של סעיף 25, החל במילים "ובלבד שילדים" – תימחק. הטעם לתיקון המוצע נומק ברצון להחזיר את שיקול הדעת לבית המשפט כדי שיוכל לפסוק לפי טובת הקטין, ללא הגבלת "חזקת גיל הרך" וכדי להבטיח שוויון בין ההורים, בדומה לנהוג במדינות המערב (ראו גם הצ"ח פ/2694/17; הצ"ח פ/3450).

עולה אפוא כי עתה על המחוקק ועל המחוקק לבדו, לומר דברו, דהיינו האם יבחר לשנות את הוראת סעיף 25 לחוק או להותירה על כנה.

סיכום

מפסקי הדין המפורטים לעיל בולט כי יש פער בין המציאות בשטח בכל הנוגע לחזקת הגיל הרך לבין הפסיקה והחקיקה.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+