צרו קשר
ּ

האם הגיוני שבית המשפט יפסוק מזונות זמניים בטרם קיימים ממצאים של בדיקת אבהות וכאשר עדיין לא ברור האם האב הנטען הוא אכן אבי התינוק הילוד

לבדיקת אבהות השלכות לא רק על תשלום מזונות אלא גם על דיני הירושה. אישוש אבהות או שלילתה משפיעה רבות על הצדדים המעורבים. לעיתים המדובר בהורות שנכפתה על הגבר בלא שהסכים לכך. לעיתים מדובר גם על מקרים בהם אישה הרתה כאשר עדיין הינה נשואה, אך ההריון הינו מגבר אחר, וזה אינו יכול להיות מוכר כאבי הילד מפאת ההלכה היהודית.

 

בדיקת סיווג רקמות היא הדרך הפשוטה ביותר לוודא או לשלול אבהות וזאת בהסתמך על רכיב המטען הגנטי המשותף. במסגרת הליכי גירושין, פעמים רבות מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לסיווג רקמות.

הבדיקה מתבצעת במעבדות של בתי החולים המוכרים על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בהשתתפות כל המעורבים באותו הזמן ובאותו המקום ובנוכחות אנשי הצוות.

הבדיקה מתבצעת על ידי לקיחת דגימת דם, מהאם מהילד/ה ומהאב הנטען באמצעות לקיחת רקמות מהרוק או משורש השערה, כאשר הרקמות מסווגות על פי סוגן, סוג הדם ומטען ה- DNA

הוודאות הינה של 99% ועלותה 3000-4000 ₪ תלוי באיזו מעבדה היא מבוצעת.

 

הבדיקה תבוצע אך ורק לאחר מתן צו בית המשפט, ולאחר שהיועמ"ש גם הוא הגיב לבקשה ולא התנגד לה. במקרים בהם יש חשש ממזרות – יתנגד ב"כ היועמ"ש לבדיקה על מנת שלא לפגוע בילד. הדברים האמורים לגבי בתי המשפט לענייני משפחה נכונים גם לגביבתי הדין הרבניים.

היה וגבר יסרב לבצע את הבדיקה הוא יוכר כאבי הילוד לצורך תשלום מזונות. היה והאשה תסרב לבצע את הבדיקה – תביעתה לאבהות ולמזונות תידחה. גבר אינו יכול לסרב לבצע את הבדיקה ובו זמנית לטעון שאין הוא האב. במקרה של חשש מממזרות יכול בית המשפט לקבוע את האבהות לצורך תשלום המזונות על פי כלל הראיה הטובה ביותר.

בדיקת אבהות בישראל ובעולם

ברחבי העולם להבדיל מישראל, כאשר אב רוצה לבדוק את קרבתו הביולוגית לילד הוא פונה למעבדה לבדיקות גנטיות, מוסר דגימות דם או רוק שלו ושל הילד, וממתין לתוצאות בתוך מספר ימים. לעיתים אבות נוטלים מן הילד בדיקות רוק מאחורי גבן של האמהות ושולחים למעבדה בחו"ל, על מנת לדעת את האמת, אך אין לכך כל שימוש בארץ, והממצאים אינם קבילים.

בארץ, לעומת זאת, אין אפשרות לבצע בדיקת אבהות באמצעות בתי חולים פרטיים, אלא תחת צו שיפוטי. מי שרוצה לקבל הוכחת אבהות חותכת, אינו יכול פשוט לפנות למעבדות פרטיות או מעבדות בבתי חולים, אלא חובה עליו לפנות לבית המשפט, להגיש תביעה בעניין האבהות, ולקבל צו המורה על עריכת הבדיקה. כך הדברים נכונים גם לגבי גבר וגם לגבי אשה.

 

חשש מממזרות עקב הדין ההלכתי

בישראל חוקי הדת וחוקי ההלכה יוצרים מורכבות נוספת ויש משמעות לסטטוס של הילד. ילד שנקבע כי הוא ממזר לא יוכל לבוא בקהל ישראל 10 דורות ובמיוחד לא יוכל להינשא בארץ אלא אך ורק בחו"ל בנישואין אזרחיים.

אם הבדיקה הגנטית תוכיח שהילד נולד לאישה נשואה מגבר שאיננו בעלה, הרי שהילד הוא ממזר, ולכן יחולו עליו מגבלות הלכתיות מרחיקות לכת.

זו הסיבה לכך שעריכת בדיקות גנטיות בישראל נתונה לפיקוח ציבורי, שבמסגרתו בית המשפט והפרקליטות (כבא כוח היועמ"ש) בוחנים בכל מקרה לגופו האם מתן צו לביצוע הבדיקה עולה בקנה אחד עם השיקול בדבר טובת הילד.

ברוב המקרים יחליט בית המשפט לפסוק מזונות זמניים כאשר קודם לכן יהיו בפניו ממצאים של בדיקת אבהות

ברמ"ש 12274-02-17 מיום 15.03.17 קבע בית המשפט המחוזי במחוז חיפה כי: "אכן ברגיל, כששאלת האבהות על הקטין עומדת על הפרק, אין מקום לפסוק מזונות, ולו אף זמניים, טרם הכרעה בשאלה זו". כך גם עולה מ עמ"ש 45491-01-16 מיום 23.08.16.

בפסק דין זה נקבע, בסופו של יום, כי הכלל לפיו אין לחייב במזונות זמניים לפני שיש ממצאים לגבי בדיקת סיווג רקמות בדבר האבהות – אין מדובר ב"כלל ברזל" ובמקרה ספציפי זה נפסקו המזונות הזמניים, לאור התנהלותו של האב, אשר הכיר בקטינה כבתו מרגע לידתה ונהג כלפיה כאב לכל דבר ועניין ואף דרש את המשמורת עליה. משמע האב בהתנהגותו הבהיר כי הוא רואה בקטינה כבתו והתנהג כלפיה כפי שמתנהג הורה כלפי ילדו התינוק. בנסיבות אלו נפסקו מזונות זמניים טרם ממצאים של בדיקת אבהות.

 

ברמה העקרונית, נפסק כי קודם יש לדון ולהכריע בשאלת האבהות ורק לאחר מכן בשאלת החיוב במזונות.

בפסק דין פלונית נקבע כי על אף שעקרונית, אין מניעה להטיל חיוב במזונות על מי שאינו רשום כאב אזי: "כשקיימת הכחשה של אבהותו, יעכב בית המשפט את הדיון בשאלת המזונות עד לסיום הבירור בתובענת האבהות".

משמע יש כלל ויש חריגים לכלל. הכלל הוא שיש להמציא קודם את ממצאי בדיקת האבהות וכי רק במקרים חריגים יפסקו מזונות זמניים לפני שיש ממצאי אבהות או העדר אבהות.

בפסיקה נקבע כי כאשר מתברר הליך בעניין מזונות ילדים, אין מקום להורות על הגשת תביעה נפרדת לעניין האבהות ובית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בשאלת האבהות ובמסגרת התביעה למזונות "בגררא". לעניין אבהות במסגרת תביעת מזונות ראו גם: תמ"ש 35350-11-11 מיום 5.10.14 .

עינינו הרואות כי קיימת תמימות דעים בקרב בתי המשפט המחוזיים כי יש להכריע תחילה בשאלת האבהות ורק לאחר מכן להידרש לשאלת המזונות.

אם קיימת סכנה של מצוקה כלכלית אמיתית ואם השתכנע בית המשפט כי האם לא תוכל לספק את צרכי הקטין יכול הוא לפסוק מזונות זמניים גם בלי שיש ממצאים בדבר אבהות אך זאת במקרים נדירים (רמ"ש 51744-03-17 מיום 26.03.17).

 

איך נוהג בית המשפט כאשר אין אפשרות לבצע בדיקת סיווג רקמות כדי לבדוק את האבהות או את שלילתה

ישנם מקרים בהם בדיקת אבהות תביא לתוצאות קשות כמו למשל ממזרות, כמפורט לעיל, ואזי בית המשפט לא יאפשר ביצוע בדיקת הרקמות. כך למשל בתמ"ש (י-ם) 35350-11-11‏ פלונית נ' פלוני (מתאריך 5.10.14) שנדון בפני כב' הש' נמרוד פלקס, עסק בחיוב מזונות אב שטען כי הקטינה אינה ביתו הביולוגית, כי היא בתו של אחר ולכן אין לחייבו במזונות הקטינה.

בפסק הדין נקבע כי לאור הדין האישי של הצדדים, חל הכלל של "רוב בעילות אחר הבעל". נקודת המוצא הראייתית הייתה כי מדובר באב של הקטינה, מאחר שהקטינה נולדה בעת שהצדדים היו נשואים. על כן חוייב האב במזונות הקטינה.

בעמ"ש 24955-03-11 נ' ואח' נ' ה' ואח' (28.8.12) מציין כב' הש' שנלר את החשיבות של שיקול הדעת הנתון לביהמ"ש האזרחי, שאינו מחויב לנהוג לפי כללי ההלכה, לרבות בעניין החזקה של "רוב בעילות אחר הבעל". מדובר בבחינה ראייתית אזרחית, שלא על פי בדיקה גנטית, אלא על פי מידת הוכחה של מעל 51% הדרושה במשפטי אבהות. בעוד שבדיקה גנטית דורשת וודאות גבוהה הרבה יותר והממצאים בדרך כלל מצביעים על סיכוי של 99%.

 

קיימים עוד אמצעים לשלילת אבהות על פי המשפט האזרחי

בית המשפט האזרחי יכול לקבוע בבחינה ראייתית אזרחית לצורכי המזונות ולטובת הקטינה האם הנתבע הינו אביה. זאת, בסייגים הנדרשים כמפורט בפסק דינו של כב' השופט שנלר (לגבי חלוקת הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט האזרחי).

ישנם פסקי דין בהם ייקבע כי האב הוא אביה של הקטינה, וזאת לצורכי חיוב במזונות בלבד, אם אין אפשרות לבצע בדיקת רקמות. בהתאם לפסיקה שלעיל, משלא ניתן לערוך בדיקה גנטית לקביעת האבהות, הן על פי הכלל של רוב בעילות אחר הבעל והן על פי מידת ההוכחה האזרחית – יכול בית המשפט להשתכנע שניתן לקבוע את אבהות הקטינה לצרוך חיוב האב במזונות על פי שתי הדרכים המצוינות לעיל.

 

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין, דיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי

כתובת המשרד: ויצמן 2, תל אביב

יצירת קשר: 03-6969916

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ