צרו קשר
ּ

האם האישה צריכה לשלם על הגט ?

בגד ויאבד את חלקו בדירה? ממש לא נכון

בגידה אינה מביאה לאובדן רכוש

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

לפני מספר שבועות, התפרסמה בעיתונות הכתובה והאלקטרונית כותרת בזו הלשון: בגד ויאבד את חלקו בדירה. מי שלא טרח להיכנס לתוכן הכתבה או שאין לו את הכלים להבין את משמעות הכתבה, יכול היה להתרשם כי במקרה בו מדובר הבעל בגד, ואזי איבד את חלקו בדירה בהליך המשפטי. אם כך היו פני הדברים היה זה תקדים משפטי חריג ומיוחד אך אין זה כך, וברור שהכותרת נועדה אך ורק כדי למשוך את הקורא, שכן אין כל קשר בין הבגידה לבין אובדן חלקו של הבעל בכל הנוגע לדירת המגורים של המשפחה. לא מדובר במקרה זה בתקדים משפטי כלשהו.

סיפור המקרה מתחיל בכך שהבעל הודה בבגידה בפני אשתו והצדדים חתמו על הסכם ממון לפיו אם הארוע יחזור על עצמו – יאבד הבעל את חלקו בדירה המשותפת. כלומר – הבעל חתם על הסכם ממון שלפיו אם יחזור על מעשיו דהיינו ממשיך בבגידה באשתו – מפסיד הוא את חלקו בדירה. היה זה מעשה רצוני – ויש לומר גם מטופש ולא נבון של הגבר כאשר הסכים לחתום על הסכם ממון מסוג זה.

גם אם הצדדים היו מגיעים להליך משפטי בשל הבגידה– בית המשפט או בית הדין לא היו שוללים מן הגבר את זכויותיו בדירה אפילו בשל בגידה. הסכמתו של הבעל לויתור במקרה של בגידה חוזרת היא זו שהיתה לו לרועץ ולא תקדים משפטי בתחום דיני המשפחה.

בשנת 2008, החלה האשה לחשוד כי בעלה מסתיר ממנה ושינה את התנהגותו, וכאשר היא שיתפה אותו בתחושותיה – הוא הודה בפניה שיש לו רומן עם אישה אחרת.

עולמה של האישה חרב עליה והיא היתה מעוניינת להתגרש מן הבעל. לאחר תחנונים רבים, היא הסכימה לסלוח לבעלה בתנאי מסוים, שיוכיח את רצינותו ואת כוונותיו לגבי הנישואין ומחוייבותו: השניים חתמו והפקידו אצל עורכת דין הסכם שקבע כי אם הוא יבגוד שוב, חלקו בדירה יעבור על שם הבת המשותפת.

לאחר מספר חודשים, האשה גילתה שהרומן בין בעלה למאהבת ממשיך, והבעל עזב את הדירה ועבר להתגורר עם האישה האחרת. אלא שהוא סירב לקיים את ההסכם, והודיע לעורכת הדין שלהם על ביטול המתנה וייפוי הכח שניתן לה.

האישה פנתה לבימ"ש לענייני משפחה בתל אביב בתביעה לאכיפת ההתחייבויות שבאה לידי ביטוי בהסכם.

ביהמ"ש קיבל את הטיעונים המשפטיים של הגבר, וקבע, בין היתר, כי מדובר בהסכם ממון שלא ניתן לאכוף אותו כיוון שלא אושר בבימ"ש.

בית המשפט קיבל גם את הטענה שלפיה היה צריך לאשר את ההסכם מראש, גם לנוכח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, משום שמדובר ברישום זכויות על שמו של קטין – בתם המשותפת של הצדדים שהיתה אז קטינה.

האישה הגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד ובו טענה, בין היתר, כי ההסכם אינו הסכם ממון: מדובר בהסכם ספציפי עם הבטחה ותמורה, שביצועו אינו מתנה בגירושין אלא בניהול מערכת יחסים רומנטית אחרת.

השאלה המשפטית שעלתה היא האם הסכם ממון שלא אושר על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג תקף או שמא אין הוא תקף בשל העובדה כי לא אושר כדין.

השופט ישעיהו שנלר קיבל את הערעור וקבע כי ההסכם תקף. ראשית, משום שהוא אינו מתייחס לאיזון נכסים כמשמעותו בחוק יחסי ממון. זהו הסכם ספציפי שבא למנוע בגידה, ולכן אין מקום להתייחס אליו כאל "הסכם כלכלי" או "הסכם רגיל" המצריך את אישור בית המשפט.

בסופו של דבר, נקבע כי התיק יוחזר לבימ"ש לענייני משפחה, שימצא את הדרך הראויה לאישור העסקה לפי ההסכם. אם לא תימצא דרך כזו, המשמעות תהיה כי עסקת המתנה לא תקפה, אולם המערערת תהיה רשאית לעתור לכל סעד שיביא למימוש התחייבותו של המשיב כלפיה – כלומר ויתור על חלקו בדירה בעקבות הבגידה.

כך או כך חשוב לציין שגם מי שנתפס בבגידה אינו מפסיד את חלקו ברכוש המשותף, אלא אם כן הוא מתנדב לוותר עליו, שזוהי טעות לעשות כן, ונכון וראוי להתייעץ היטב עם עו"ד בקיא ומנוסה בדיני משפחה וגירושין.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ