האם אלימות במשפחה אשר אינה מגיעה כדי רצח או ניסיון לרצח, מצדיקה סטייה מאיזון המשאבים

האם אלימות במשפחה אשר אינה מגיעה כדי רצח או ניסיון לרצח, מצדיקה סטייה מאיזון המשאבים

האם אלימות במשפחה אשר אינה מגיעה כדי רצח או ניסיון לרצח,   מצדיקה סטייה מאיזון המשאבים כך שהצד האלים יקבל אחוזים נמוכים יותר מהרכוש המשותף

ובמילים אחרות האם לחומרת האלימות יש השפעה על איזון המשאבים

 

בית המשפט מבחין בין חומרת אלימות במשפחה של גבר כלפי אשה, לצורך הדיון בשאלה האם איזון משאבים יעשה מחצה במחצה כפי המקובל וכפי שמורה חוק יחסי ממון בין בני זוג, או שמא איזון המשאבים לא יאזן שווה בשווה את הרכוש בין הגבר לאשה המתגרשים זה מזו.

 

פסיקת בית המשפט העליון אשר ניתנה במקרה של ניסיון רצח, קבעה כי לא ייערך איזון משאבים וכי האשה תהיה הבעלים של כל הזכויות הפנסיוניות מעבודתה בע"מ 7272/10

כב' השופטת דפנה ברק-ארז בע"מ 7272/10 פלונית נ' פלוני פסקה כי בסיטואציה בה אחד מבני הזוג הורשע בניסיון לרצח של בן הזוג האחר, תישלל זכותו של בן הזוג התוקף ליהנות מכספי הפנסיה של בן הזוג אותו ניסה לרצוח וכי לא יערך איזון משאבים בכל הנוגע לפנסיה, וזאת בסטייה מן הקבוע בחוק יחסי ממון המחלק שווה בשווה רכוש ו/או כספים אשר נצברו במהלך חיי הנישואין עד לקרע.

זאת, כיוון שאלימות קשה וקיצונית עולה כדי שלילת אנושיותו של בן הזוג הקורבן ועל כן, יש מקום לשלול את זכות ההשתתפות של התוקף בפירות אנושיותו של הנתקף, כגון זכויות הפנסיה שלו.

וכך נפסק מפי כב' השופטת ברק-ארז:

אין חולק, כי ברגיל, שיתוף הנכסים בין בני הזוג כולל גם זכויות סוציאליות הנובעות מעבודתם (ראו למשל: ע"א 841/87 רון נ' רון, פ"ד מה(3) 793 (1991); ע"א 809/90 לידאי נ' לידאי, פ"ד מו(1) 602 (1992); בע"מ 10916/03 צה"ל נ' פלונית....... כפי שכבר צוין, כיום מורה על כך במפורש סעיף 5(ג) לחוק יחסי ממון. עם זאת, זכויות פנסיוניות שונות מחסכון רגיל. מימושן במתכונת מלאה מותנה בכך שהעובד אשר החיסכון הפנסיוני נצבר עבורו עודנו חי. הפנסיה משתלמת לעובד עם פרישתו, עד אחרית ימיו. אני סבורה כי אדם שניסה ליטול את חייה של אשתו, ועל-פי קביעתו של בית משפט חפץ בתוצאה זו, מנוע כעת, לאחר שלא מימש את חפצו, מהעלאת הטענה שיש לראות באישתו אדם חי לצורך השתתפות בזכויות הפנסיה שלה...

מסקנתי היא אפוא זו: במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון יש מקום להיענות לבקשה להוציא מכלל האיזון את הזכויות הפנסיוניות של המבקשת – בהסתמך על עיקרון של מניעות.

 

מהו המקור לקביעה בפסקי דין מרובים או בהסכמי גירושין כי כל הרכוש יחולק מחצה במחצה בין בני זוג שהיו נשואים

סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, מורה כי עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט החריגים המנויים בחוק יחסי ממון וכוללים נכסים שהיו להם ערב הנישואין, כלומר רכוש שנצבר לפני הזוגיות או שקיבלו במתנה או ירושה, גמלה מהמוסד לביטוח לאומי או גמלה או פיצויים אחרים בגין נזק גוף או מוות וכן נכסים אשר בני הזוג הסכימו בכתב ששווים לא יאוזן בהסכם ממון שנעשה כדין ובהתאם לחוק יחסי ממון.

סעיף 5(ג) לחוק יחסי ממון, מבהיר כי האיזון השוויוני יחול על מכלול נכסיהם של בני הזוג, לרבות זכויות בעלות אופי אישי הנובעות מעבודה, כגון פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וזכויות עתידיות לפנסיה.

 

לבית המשפט שיקול דעת האם לסטות מהמתווה הנהוג ובאילו נסיבות מוצדק הדבר

סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, מעניק לבית המשפט שיקול דעת לסטות מכלל החלוקה השוויוני, בהתקיים "נסיבות מיוחדות" המצדיקות זאת. וזו לשון הסעיף:

ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

1. לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג.

2.לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא  לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג.

3.לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע.

4. לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע.

עולה אם כן, כי לבית המשפט יש שיקול דעת כיצד לאזן את המשאבים של בני הזוג ולא בהכרח אלו יחולקו שווה בשווה, אלא ששיקול דעת זה מופעל במשורה ובפועל רק לעיתים נדירות איזון המשאבים אינו נעשה מחצה במחצה.

 

(ת"א) 1110-04-14 פלונית נ' פלוני מפי כב' השופטת איריס ארבל אסל

במקרה זה בחרה האשה להתגרש מן הבעל, הגישה כתב תביעה לאיזון משאבים וזה נמסר לבעל ובו ביום פגע הבעל באשה בצורה אלימה ביותר ככל הנראה כתוצאה מההלם ומההפתעה שקיבל עם קבלת כתב התביעה לאיזון משאבים.

במסגרת כתב התביעה המקורי לאיזון משאבים, עתרה האישה לחלוקה שוויונית של נכסי האיזון. יחד עם זאת לאחר הרשעתו של הגבר בהליך הפלילי, הגישה האישה כתב תביעה מתוקן, במסגרתו עתרה לחלוקה בלתי שוויונית לטובתה.

לטענת האישה, כתוצאה מהאירוע הקשה שחוותה, המשקעים, המצוקות והקשיים הנפשיים עמם נאלצים היא והילדים להתמודד בשל מעשי הגבר נאלצים הם לקבל  טיפולים פסיכולוגיים על מנת לנסות ולהתמודד עם המצב החדש אליו נקלעו.

נוכח האמור, טוענת האישה כי אירוע התקיפה עולה כדי "נסיבות מיוחדות" על פי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, בגינן ניתן להורות על ביצוע איזון משאבים באופן שאינו שוויוני.

 

במה הורשע הגבר

בעקבות הסדר טיעון אליו הגיע עם הפרקליטות, הורשע הגבר בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה - ולא בניסיון לרצח. משכך בית המשפט אינו סבור כי חל במקרה זה כלל המניעות. בית המשפט מגיע למסקנה כי היעדר הרשעה חלוטה בעבירה של ניסיון לרצח מונע את הפעלת כלל המניעות כאמור לעיל.

על כן, בית המשפט אינו מוצא לנכון לקבל את טענת האישה לפיה יש להחריג את זכויות הפנסיה שלה מגדר איזון המשאבים.

 

העיקרון שהתוותה כב' השופטת דפנה ברק ארז באשר למשמעות של אלימות קיצונית והתעללות קשה

ראשית, אלימות המבקשת ליטול את הנפש או התעללות קשה וקיצונית פוגעת קשות בזכות לחיים ולשלמות הגוף, עד כדי איונה, ומהווה הפרה של נורמות יסוד של המשפט הפלילי.

שנית, היא מבטאת שלילה מוחלטת של אנושיותו של הקורבן, מנקודת מבטו של התוקף. בכך, נשמט תנאי מקדמי בסיסי לקיומה של מערכת יחסים כלשהי בין בני הזוג. אירוע או מסכת אירועים מסוג זה אינו משפיע על איכותה של מערכת היחסים בין בני הזוג, אלא שהוא מאיין לחלוטין את הנדבך הקיומי שעליו היא מושתתת – הכרה בזכות הקיום של הצד האחר למערכת היחסים.

מצבים אחרים המעכירים ואף מרעילים מערכת יחסים בין בני זוג עלולים להוריד את איכותה, אך אינם מאיינים אותה לחלוטין.

השאלה שיש להכריע בה היא אם במצבים קיצוניים של שלילת אנושיותו של הזולת ניתן לומר שקיימים יחסי ממון בין בני זוג, ולמצער, אם ניתן לומר שמנקודת מבטו של התוקף הוא שותף למערכת יחסים בין בני אנוש...

 

יש משמעות לשאלה האם היה זה אירוע בודד או אלימות שהינה מסכת מתמשכת

ראשית, שומה על בית המשפט לבחון, בכל מקרה ומקרה שבו הוא יתבקש להפעיל את שיקול דעתו לפי סעיף 8, האם האלימות החמורה והקיצונית שלה נטען הייתה אירוע בודד, או מסכת מתמשכת של אלימות והתעללות.

אף אירוע אלימות בודד הוא חמור מאין כמותו ומהווה פשע בר-ענישה, ועשוי לעלות, במקרים המתאימים, כדי שלילת אנושיותו של הקורבן מהיבטו של התוקף, אך אין בו כדי לאיין את מערכת היחסים ששררה בין בני זוג עד אותה עת, ומכאן שלא נשמט הבסיס לאיזון משאבים ובן הזוג התוקף יוכל עדיין לטעון לחלוקה שווה ביחס לנכסים שנצברו – על מנת שלא ישללו משאבים שהיו תולדה של מערכת יחסים תקינה וביטאו מאמץ משותף של בני הזוג.

לעומת זאת, כאשר האלימות ליוותה את חייהם של בני הזוג כצל, יכול להימצא בסיס לטענה, כי היא עלתה כדי שלילת אנושיותו של הזולת לאורך כל התקופה שבה נצברו הנכסים, עד כדי שלילת זכות התוקף לזכויות בנכסיו של הקורבן, חרף העובדה ששלל את אנושיותו.

לפיכך, באותם מקרים חריגים וקיצוניים שבהם יסבור בית המשפט כי הונח בסיס ראייתי איתן לכך שהופעלה אלימות העולה כדי שלילת אנושיותו של בן הזוג האחר, יהיה עליו לקבוע לא רק האם הדבר צריך להשפיע על איזון המשאבים, אלא גם מהו המועד שממנו ואילך יוצאו נכסים מסוימים של הקורבן מגדרו של האיזון.

שנית, הגם ששכר עבודה או זכויות פנסיה הם נכסים התלויים באנושיותו של האדם הזכאי לקבלם, הנחת היסוד של חוק יחסי ממון (וקודם לכן, של הלכת השיתוף בין בני זוג) היא שהפקתם נובעת מן המאמץ המשותף של שני בני הזוג – גם זה של בן הזוג האחר שעבד במקום עבודה אחר או עבד במשק הבית בלבד.

מבחינה זו, אין להכיר בכלל גורף הגורס שכאשר איזון המשאבים המבוקש נוגע לשכר עבודה או פנסיה אירוע של אלימות מצדיק שלילת איזון המשאבים בו מניה וביה, מאחר ששכר העבודה או הפנסיה הם "של" הזכאי לקבלם.

ממילא אין להסיק מהאמור כי יש לשנות מההלכה הנוהגת לפיה ברגיל שכר עבודה ונכסי פנסיה יחולקו באופן שוויוני בין בני הזוג, בלא להידרש לבחינה של התרומה הכלכלית הישירה של כל אחד מהם.

בנסיבות המקרה שנדון בפני כב' השופטת איריס ארבל אסל, היו בני הזוג נשואים כ-22 שנים וגידלו יחדיו שני ילדים. מקרה האלימות בגינו ניתן פסק הדין הפלילי כנגד הגבר, הינו חד פעמי ואירע לאחר מועד הקרע. האישה עצמה טענה כי ככל הזוגות הנשואים, הנישואין ידעו עליות ומורדות אך ככלל התנהלו על מי מנוחות ובאהבה רבה. מדובר בנישואין שנעשו מתוך הבנה, בחירה ואהבה כנה.

על כן לא ניתן לומר שקמו הנסיבות בעטיין יש לשלול את זכותו של הגבר לאיזון שווה במשאבים אשר הופקו במהלך מערכת היחסים, ועל כן אין לסטות בנסיבות המקרה מכלל האיזון השוויוני.

 

מסקנות

נראה כי ככל שמדובר באירוע אלימות חד פעמי שאינו מגיע לרצח או להרשעה ברצח לא ייפגם עקרון איזון המשאבים. יחד עם זאת צריך להביא בחשבון כי לכל שופט יש השקפת עולם משלו ויהיו מקרים בהם בית המשפט ישלול את הכלל של איזון משאבים גם בנסיבות אחרות.

 

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+