צרו קשר
ּ

דרכי ביטול הסכם

דרכי ביטול הסכם – כולל הסכם ממון – ומהו העיתוי לכך?

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il

מיכל וירון היו זוג שהתגורר יחדיו ללא נישואין, בסטטוס של ידועים בציבור.

מיכל וירון קיבלו החלטה כאשר נולדו להם תאומים לרכוש דירה צנועה ברמת גן בסכום של מיליון ומאתיים אלף ש"ח. מאחר ובני הזוג לא היו רשומים כנשואים במשרד הפנים – זכאית הייתה מיכל למשכנתא, בתנאים מיטביים, בהיותה חד הורית, לכאורה ללא בן זוג.

כמו כן, קיבלה מיכל קצבה מוגדלת מהמוסד לביטוח לאומי מאחר ודיווחה על עצמה כמי שאין לה בן זוג, וכמי שאינה מקבלת מזונות ילדים מאביהם.

לאור העובדה שמיכל הציגה עצמה ברשויות כחד הורית, וכמי שזכאית להטבות שונות במשכנתא – נרכשה הדירה אך ורק על שם מיכל, וירון שימש כערב בלבד, אך לא נרשם כלווה עיקרי בבנק למשכנתאות, וחמור מכך – לא נרשם כבעלים של הזכויות בדירה בלשכת רישום המקרקעין.

לבקשת ירון, בני הזוג ערכו הסכם, מיד לאחר רכישת הדירה על שם מיכל, הסכם שנחזה להיות הסכם ממון, שנכתב על ידם בכתב יד, ללא סיוע של עורך דין ובניסוח לא משפטי.

בהסכם הממון, נרשם כי הדירה הינה משותפת וכי כל אחד מהצדדים תרם כמאה אלף שקלים כמקדמה על חשבון הדירה וכי היתרה תשולם באמצעות משכנתא על ידי שני הצדדים גם יחד.

לאחר לידת התאומים, התברר ירון כאדם לא חרוץ, והוא ישב בטל בבית ולא עשה מאומה בחלק ניכר מן הזמן, עבד רק במשרה חלקית, ורק בחלק מן התקופה המשותפת. מי שפרנס את המשפחה בפועל הייתה מיכל, כאשר גם המשכנתא שהייתה אמורה להיות משולמת על ידי בני הזוג בחלקים שווים ביניהם – שולמה על ידה בפועל, ובנוסף היא זו שמימנה גם את המזון למשפחה ושילמה את הוצאות החזקת הבית. תרומתו הכלכלית של ירון למשפחה הייתה מזערית יחסית.

סיטואציה זו לא מצאה חן בעיני מיכל, המריבות התרבו בין בני הזוג, ובסופו של דבר הוחלט לפרק את התא המשפחתי. בני הזוג לא נזקקו לאקט של גט פיטורין ו/או לבית הדין הרבני בהיותם ידועים בציבור, ולא זוג נשוי. בני הזוג פנו להליך של גישור, אך לא הגיעו לעמק השווה בנוגע לדירה וגם לא בנוגע לסכום הראוי לתשלום למזונות הילדים, והגישור הסתיים ללא תוצאה.

בחלוף עשור לזוגיות וכשבע שנים לאחר לידת התאומים, הסתכסכו בני הזוג סופית, וירון עזב את דירת המגורים. ניסיונותיו להגיע להסכמות עם מיכל לא עלו יפה וזו טענה שהינה הבעלים היחידי של הדירה וכי אין לירון כל זכות בה. כאמור גם הניסיונות לגישור לא עלו יפה.

ירון טען שההסכם שנכתב בצורה לא משפטית – משקף נכונה את ההסכמות של הצדדים וכי למרות שאינו רשום בלשכת רישום המקרקעין – הוא בעלים של מחצית הדירה, מה גם שנתן מקדמה של 100 אלף ₪ לצרכי רכישתה בדיוק כמו מיכל. מיכל טענה שהיא מוכנה להחזיר לירון את המקדמה שנתן אך אינה מסכימה כי הינו בעלים של מחצית הזכויות, וכי יש לו זכאות אך ורק להחזר של מה שנתן ערב רכישת הדירה.

מיכל טענה עוד, שירון הפר את ההסכם, לא השתתף בכלכלת הבית ולא שילם את חלקו במשכנתא, וכי על כן ההסכם שנחזה להיות הסכם ממון, שעליו חתמו הצדדים – אינו תקף והוא בטל ומבוטל.

רון לעומתה טען כי החוזה לא בוטל על ידי מיכל, וכי אם לא בוטל – הוא עומד בתוקפו ומחייב את שני הצדדים ועל כן יש לו מחצית מן הזכויות בדירה, בין אם זכויות במקרקעין ובין אם זכויות למחצית שווי הדירה.

דרכי ביטול חוזה

הוראת סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, המסדירה את דרך ביטול חוזה, קובעת כדלקמן לאמור: "ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה…".

דהיינו, ביטול חוזה טעון הודעת ביטול. הודעת הביטול הינה קונסטיטוטיבית, בבחינת תנאי מעמיד של הביטול. בהעדר הודעה העומדת בדרישות הדין אין ביטול והחוזה נשאר בתוקפו.

טענת מיכל כי החוזה הופר על ידי ירון בכך שלא שילם את המשכנתא לא התקבלה על ידי בית המשפט, מאחר ונמצאה נכונה רק חלקית, שכן ירון פרנס באופן חלקי את המשפחה כאשר עבד.

עוד קבע בית המשפט כי גם אם ירון לא היה תורם מאומה לתשלום המשכנתא הרי שהיה על מיכל להוציא הודעת ביטול באחת מן הדרכים הקבועות בחוק, ואי ידיעת החוק אינה פוטרת אותה מלפעול על פיו.

עמדה על כך המלומדת גבריאלה שלו בספרה דיני חוזים (תש"ן-1990) (להלן – שלו), בקובעה בעמוד 550 כהאי לישנא:

"לעולם אין החוזה מתבטל מאליו מחמת הפרתו. חוק התרופות אינו מאפשר למפר להשתחרר, באמצעות הפרתו, מן החוזה. נדרשת פעולה של הנפגע לשם ביטול החוזה, וכל עוד אין הנפגע מביע כוונה ורצון לבטלו – החוזה נשאר על מכונו ועומד בתוקפו."

בית המשפט העליון בע"א 294/92 דרוק נ' אליאסיאן, פ"ד מז(3) 23, 28 (1993) הוסיף וקבע, כי סעיף 8 לחוק התרופות: "אמנם איננו מגביל במפורש את נוסח ההודעה, אך ההיגיון מחייב קיום הדרישה המינימאלית של השגת מטרת ההודעה; על ההודעה להבהיר לצד השני באופן חד משמעי, כי הנפגע בחר להשתמש בזכותו לבטל את החוזה באופן סופי ומוחלט." והודעה מסוג זה – לא הייתה כאן ואפילו לא הודעה מרומזת או משתמעת. בני הזוג המשיכו לחיות חיי שיגרה עד למועד בו הסתכסכו, ורק מספר שנים לאחר מכן – נפל דבר ביניהם והם נפרדו.

מטרתה של הודעת הביטול הינה ללמד את הצד המפר כי המודיע החליט להסתלק מן החוזה וכי הוא רואה אותו כנגמר. לפיכך, נפסק כי ככל שהצדדים לא קבעו ביניהם הדרך שבה יבוטל ההסכם (ראו הוראת סעיף 21(א) לחוק התרופות), אין נדרשת בהכרח הודעת ביטול פורמאלית מקום בו צד לחוזה מסר לצד השני על רצונו לסיים את החוזה ולבטלו.

יחד עם זאת, הודגש כי ביטול החוזה חייב להיות מפורש וברור (ראו גם, ע"א 306/85 Datalab Management Pty. Ltd. נ' פולק אינטנשיונל בע"מ, פ"ד מג(2) 309, 314 (1989); ע"א 10258/06 Bielloni Castello SpA נ' גלובל רוטו שקע (1983) בע"מ).

אם סברה מיכל כי ירון מפר את ההסכם היה עליה לומר זאת במפורש, ולהודיע על רצונה לבטל את החוזה, ליתן לו התראה והזדמנות לתקן את דרכיו ו/או להודיע על בטלות מחמת הפרה יסודית של ההסכם. כך או כך היה עליה ליתן ביטוי ברור ומפורש לרצונה והיא לא עשתה כן.

הודעת הביטול הייתה צריכה להיות מכוונת ומופנית אל המפר, דהיינו אל ירון, ולעורר את תודעתו ומודעותו לרצון הנפגע, כביכול, להסתלק מהחוזה. למותר לציין כי מיכל לא עשתה כן, לא בצורה ברורה ואף לא בצורה משתמעת, והמשיכה לנהוג כרגיל, וחיי השגרה של בני הזוג נמשכו כדרכם, וחוסר המעש – היה בעוכריה.

גם אם ימצא כי מיכל לא ידעה את החוק ולא הייתה ערה למצב המשפטי – אין בכך כדי לפטור אותה מלהביע את רצונה להביא את ההסכם לסיומו ו/או להודיע על בטלותו מבחינתה.

מהו המועד לביטול הסכם, ומהו העיתוי הנכון לכך?

ביטול החוזה על פי דין, יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפייה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפייה.

מיכל מעולם לא נתנה הודעת ביטול, וגם אם טענתה הייתה נכונה והיא ראתה בחוזה כמבוטל, לאור העובדה שלטענתה ירון לא שילם את המשכנתא והפר את ההסכם – היה עליה ליתן הודעת ביטול בתוך זמן סביר לאחר שנוכחה לדעת כי לדידה מפר הוא את הסכם הממון שנכרת ביניהם.

בית המשפט קבע כי היו למיכל מספיק שנים לבחון את התנהגותו של ירון בכל הנוגע לדירה ולמשכנתא הנוגעת אליה, ואם ראתה כי אין הוא משלם את המשכנתא – יכולה הייתה לעמוד על זכויותיה ולדרוש ממנו עמידה בהתחייבות זו על פי ההסכם או לבטל את ההסכם ביניהם, אך אם לא עשתה כן במועד הרלוונטי – מנועה היא מלהעלות טענה זו באיחור של שבע שנים לאחר רכישת הדירה ותשלומי המשכנתא.

לאור העובדה שהצדדים חיו כידועים בציבור, נולדו להם שני ילדים ונחתם ביניהם הסכם ממון – קבע בית המשפט כי הדירה הינה משותפת למרות הרישום.

גם בין ידועים בציבור ולא רק בין בני זוג נשואים תתקיים הלכת השיתוף, בנוגע לנכסים שנרכשו במהלך החיים המשותפים במאמץ משותף.

לאור האמור לעיל, ובהתחשב בכך שהחוזה מעולם לא בוטל, וכי על מיכל היה ליתן הודעת ביטול בפרק זמן סביר לאחר שנוכחה לדעת כי ירון מפר את ההסכם ו/או לא מקיים אותו – נדחו כל טענותיה של מיכל בנוגע לדירה. יחד עם זאת ירון חויב ב- מזונות הילדים בסכום ראוי, כך שהוא נאלץ למצוא מקום עבודה מסודר ולעבוד על מנת שיוכל לעמוד בחיוב שהושת עליו בגין מזונות ילדים.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ