כתבות כתובה - הכל על כתובה

חיפוש

כתובה - הכל על כתובה

הכתובה- משמעותה המשפטית

רבים מייחסים לכתובה ולחתימה עליה – ובמיוחד לסכום שנרשם בה - משמעות טכסית בלבד. ככל שהגבר אוהב יותר את בת זוגו הוא ירשום לה סכום גבוה יותר בכתובה. ישנן נשים המתגאות בסכומים של מאות אלפי שקלים ואף מליונים שנרשמו בכתובתן. קיימים גברים הרושמים כסכום הכתובה מליון ש"ח ואף שניים שלושה, ארבעה וחמישה (ועוד…) כדי להרשים את המוזמנים, שכן לעיתים, הרב העורך את החופה מקריא את הסכום בקול רם. בניגוד לדעה הרווחת בציבור לכתובה יש משמעות חוזית והסכמית מחייבת. הכתובה היא מסמך המעיד על התחייבות שהבעל נוטל על עצמו כלפי אשתו עם הנישואין לה.

בכתובה מתחייב הבעל שאם יגרש את אשתו בגט פיטורין הוא ישלם לה את הסכום הנקוב בכתובה. הכתובה היא מסמך משפטי המעיד על התחייבות שהבעל מקבל על עצמו כלפי האשה עם הנישואין. הבעל חותם על הכתובה בנוכחות שני עדים שגם הם חותמים והוא מוסר אותה לידי האשה. בדרך כלל משתמשים בטופס קבוע שבו ממלאים את הפרטים החסרים כגון שמות הצדדים וסכום הכתובה. מקובל כי הכתובה נשארת ברשות האשה או מצויה במשמרת אצל מי מבני משפחתה.

מטרתה העיקרית של מסירת הכתובה לאשה לרבות הסכום הנקוב בה שהבעל מתחייב לשלם עם הגירושין, היא שהבעל לא ימהר לגרש את אשתו בגלל דבר של מה בכך או בגלל מריבה שטותית. ובלשון תקנות חכמים: "על מנת שלא תהא קלה בעיניו להוציאה"(כתובות לט ב' יא' א) כלומר, בעל יחשוב פעמיים ושלוש לפני שיגרש את אשתו עליה יצא קצפו - אם ידע שעליו לשלם לה סכום נכבד בעת הגירושין.

במקרים נדירים ביותר מחוייב הבעל בסכום הכתובה. מספר לא גדול של פסקי דין שניתנו על ידי בית הדין הרבני חייבו בעל לשלם את דמי כתובתה של האשה. בהסכמי גירושין מקובל בדרך כלל כי האשה מוותרת על כתובתה ועל תוספת כתובה.

הסכום הנקוב בכתובה נועד גם להבטיח את פרנסתה של אלמנה לאחר פטירת בעלה. זכות זו מעוגנת בסעיף 104 לחוק הירושה, אשר מבטיח את המגיע לאלמנה מכתובתה.

שתי מטרות, אם כן, לכתובה:

האחת – להבטיח את קשר הנישואין ואת יציבותו ולמנוע מצב שבכל מריבה ירצה בעל לגרש את אשתו. לפיכך מאפיין את הכתובה העדר היכולת להתנות עליה. משמע כלה אינה יכולה לוותר על הכתובה עת שהיא נכנסת לחופתה.
גם המוריש אינו יכול לכתוב בצוואתו כי הוא מבטל את סכום הכתובה שאשתו תקבל לאחר פטירתו.

השניה – לדאוג לבטחונה הכלכלי של האשה לאחר פטירת בעלה וזוהי הסיבה שגם אלמנה זכאית לדמי כתובה.

הכתובה נוצרת עם הנישואין אולם מועד פרעונה הינו עם הגירושין או עם הפטירה. אין האשה זכאית לדרוש מבעלה במשך הנישואין את הכתובה בטענה שהינה חוששת שהיורשים לא ישלמו לה את דמי כתובתה. לכתובה דין קדימה בגביית חוב הכתובה ככל שמדובר בסכום סביר. יתרת הסכום – דינה כדין שאר החובות והיא באותה דרגה (סעיף 104 לחוק הירושה).

הכתובה כוללת עיקר כתובה ותוספת כתובה, נדוניה ותוספת נדוניה.

עיקר הכתובה - הוא הסכום שעל הבעל לשלם לאשה כאשר הנישואין יבואו לסיומם עקב גירושין או מחמת פטירת הבעל. הסכום נקבע בגמרא למאתיים זוזים שהינו הסכום המינימלי. הבעל מחוייב לתשלום עיקר כתובה גם אם רשם בכתובה סכום נמוך יותר.

תוספת כתובה – הבעל רשאי ויכול לרשום בכתובה סכום גבוה יותר מן המינימום ותוספת זו קרויה תוספת כתובה. לא ניתן לכפות על הבעל לרשום בכתובה סכום שהינו יותר מהמינימום. דין תוספת כתובה הוא כדין עיקר כתובה ובעת הגירושין על הבעל לשלם לאשה את מלוא הסכום שרשם בכתובה.

הנדוניה – מקובל לרשום בכתובה הערכת שווי הרכוש שהביאה עמה האשה לנישואין. במידה והנישואין יגיעו לסיומם מתחייב הבעל להחזיר לאשה את שווים של הנכסים הללו ואשר עברו לרשותו עם הנישואין. הבעל אינו מחוייב לקבל נכסים אלו לרשותו ויכול הוא להשאירם לטיפול האשה ואז גם אינו אחראי להחזרם שווים עם הגירושין. החובה להחזרת ערך נכסי האשה חלה על הבעל רק אם הוא מקבל זאת על עצמו באופן מפורש, ולוקח אחריות על כך. הנדוניה מקורה בנכסי האשה, בעוד שסכומי הכסף של עיקר ותוספת כתובה באים מנכסיו ומרכושו של הבעל.

שאלת השערוך של הסכום שנכתב בכתובה הינה שאלה רלוונטית שכן בתקופות של אינפלציה מואצת מאבד הסכום הנקוב מערכו בצורה משמעותית ביותר.

בתי המשפט האזרחיים הדנים בשאלת הכתובה ותשלומה מחילים את דיני השערוך מתוך הכרה כי כלי השערוך אינו באים להיטיב עם מקבל התשלום אלא מעמידים את החיוב על הערך הריאלי לבל יצא מקבל התשלום נפסד. עקרון זה נכון גם לגבי אשה האמורה לזכות בדמי הכתובה. מדיניות שיפוטית ראויה מתבקשת גם על יסוד סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשלג –1973 הקובע את עקרון תום הלב שהוא עקרון יסודי בדיני חוזים.

בתי הדין הרבניים מצמידים את סכום הכתובה במקרים מסויימים ובמקרים אחרים - לא. שיקול הדעת נתון לערכאה הפוסקת.

ישנם מקרים בהם מומלץ לאשה לתבוע את בעלה בבית הדין הרבני בגין סכום הכתובה. תביעה זו יכולה להיות מוגשת רק בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט האזרחי (משפחה). תביעת כתובה כנגד עזבון הבעל יכולה להיות מוגשת גם בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה.

כאשר מדובר במקרה של גירושין - לעיתים תביעה כזאת ממריצה את הבעל להגיע להסכם גירושין הוגן מפאת החשש שהוא עשוי להיות מחוייב בסכום הכתובה. ישנם מקרים, אם כן, בהם מומלץ לנהוג בגישה זו. כל מקרה לפי נסיבותיו המיוחדות ועורך דין מנוסה היודע את מלאכתו ידע מתי כדאי להמליץ לאשה לתבוע את כתובתה ומתי - לא.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6963502, 03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+