בימ"ש עליון לא נתן רשות ערעור למרות שבימ"ש מחוזי התערב בממצאים עובדתיים אודות צוואה

בימ"ש עליון לא נתן רשות ערעור למרות שבימ"ש מחוזי התערב בממצאים עובדתיים אודות צוואה

 

בית משפט עליון לא נתן רשות ערעור למרות שבית המשפט המחוזי

התערב בממצאים עובדתיים אודות צוואה שקבע בית משפט לענייני משפחה

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il


בבע"מ 1856/16 לא ניתנה רשות לערער על פס"ד מחוזי בגדרו התקבל ערעור המשיבה על פס"ד של בימ"ש לענייני משפחה. בפסה"ד קבע ביהמ"ש המחוזי, בשונה מעמדת ביהמ"ש לענייני משפחה, כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח כי המנוח לא היה כשיר לצוות את הצוואה המאוחרת.

נוכח מסקנה זו הורה ביהמ"ש על קיום הצוואה המאוחרת, שעל פיה המשיבה היא היורשת היחידה לכל רכושו של המנוח.

ידוע כי רשות לערער בגלגול שלישי על פסק דין של בימ"ש לענייני משפחה תינתן במשורה, ורק במקרים שבהם עולה סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת.

המקרה דנא אינו בא בקהלם של המקרים האמורים. בהקשר זה צוין בין היתר, כי ביהמ"ש המחוזי נימק בפירוט את טעמיו להתערבות במסקנות העולות מהחומר הראייתי שעמד בפני ביהמ"ש לענייני משפחה.

טענות המבקשים בהקשר זה אינן מגלות כל סוגיה עקרונית החורגת מדל"ת אמות עניינם הפרטני של הצדדים, ואינן מצדיקות לפיכך בירור נוסף בבימ"ש.

 

המנוח ערך שתי צוואות

בין המבקשים לבין המשיבה ניטש סכסוך הנוגע לירושתו של המנוח שנפטר בשנת 2010. המבקשים הם אחי המנוח ונכדתו ; והמשיבה היא כלתו של המנוח.

בשנת 2006 ערך המנוח צוואה שבה הוריש את כל רכושו למבקשים ולשני אחים נוספים שהסתלקו מחלקם בעיזבון לטובת המבקש 1.

לאחר פטירת המנוח בשנת 2010 הגישו המבקשים בקשה לצו קיום הצוואה הראשונה.

המשיבה הגישה התנגדות לקיום צו ובצידה בקשה לצו קיום צוואה מאוחרת יותר, שנערכה בשנת 2007, שעל פיה היא היורשת היחידה לכל רכושו של המנוח.

המבקשים הגישו התנגדות למתן תוקף לצוואה זו, בטענה שהמנוח לא היה כשיר לצוות בעת החתימה על הצוואה.

 

הכרעת בית המשפט לענייני משפחה

בית המשפט  לענייני משפחה קיבל את התנגדות המבקשים לקיום הצוואה השנייה ואת הבקשה לקיום הצוואה הראשונה.

נקבע – בהסתמך, בין היתר, על חוות דעת פסיכיאטרית של מומחית שמונתה מטעם בית המשפט – כי במועד הרלוונטי לחתימה על הצוואה השנייה המנוח לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה, לא היה לחלוטין בדעה צלולה וספק רב מאוד אם פירש את המציאות הסובבת אותו נכונה.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענת המבקשים לעניין השפעה בלתי הוגנת של המשיבה על המנוח שכן זו נטענה לראשונה בשפה רפה בסיכומיהם בלבד, ונוכח התוצאה שאליה הגיע בית המשפט, המייתרת דיון בשאלה זו.

המשיבה ערערה על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי. ביום 21.1.2016 קיבל בית המשפט המחוזי (בחיפה) את ערעור המשיבה והורה על קיום הצוואה השנייה.

בחוות הדעת העיקרית קבעה השופטת ש' שטמר, כי המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח כי המנוח לא היה כשיר לצוות את הצוואה השנייה.

 

התערבות בממצאים עובדתיים בערכאת ערעור הינה דבר חריג ואולם למרות חריגותו בית המשפט המחוזי קבע כי זהו המקום לפעול כך והפך את פסק הדין המקורי

נקבע כי על אף שערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה המבררת, אין לקבל את מסקנתו של בית המשפט לענייני משפחה לעניין כשירותו של המנוח.

זאת בהתבסס, בין היתר, על יסוד פרשנות חוות דעת המומחית ועל יסוד אי מתן משקל הולם לראיות מסוימות.

 

נימוקי הערעור לבית המשפט העליון

לטענת המבקשים שגה בית המשפט המחוזי בקבעו כי המבקשים לא הרימו את הנטל להוכיח את אי כשירותו של המנוח לצוות את הצוואה השנייה ולטענתם התערבותו של בית המשפט המחוזי בממצאים עובדתיים של בית משפט קמא נעשתה שלא כדין.

עוד נטען כי הצוואה השנייה היא צוואה בלתי חוקית הנוגדת את תקנת הציבור שכן רצון המנוח היה להוריש את עזבונו לבנו (הנשוי למשיבה), אך נוכח הליכי פשיטת רגל והנושים הרבים של בנו הוריש המנוח את רכושו למשיבה כדי ליצור הברחת נכסים אסורה, באופן שהופך את הצוואה לבלתי חוקית.

בנוסף טוענים המשיבים, כי יש לבטל את פסק הדין בשל היעדר הנמקה של דעתו של השופט ס' ג'יוסי שהסתכמה בחתימתו האלקטרונית.

 

בית המשפט העליון דחה את כל הנימוקים

במקרה דנן בית המשפט המחוזי נימק בפירוט את טעמיו להתערבות במסקנות העולות מהחומר הראייתי שעמד בפני בית המשפט לענייני משפחה.

זאת ועוד, טענותיו של המבקש שלפיהן הצוואה השנייה היא צוואה בלתי חוקית הנוגדת את תקנת הציבור מוצגות בלבושן המשפטי הנוכחי עולות לראשונה בבקשה זו וטענות אלו לא עמדו בחזית המחלוקת בין הצדדים בערכאות הקודמות, וממילא הן טענות בעלות אופי "ערעורי".

 

צריך שיהיה דין שונה למקרים שונים

צריך להיות הבדל בהתייחסות בין מצב בו שתי ערכאות, משפחה ומחוזי, פוסקות בצורה זהה לבין מצב בו בית המשפט המחוזי מבטל את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה.

לדעת הח"מ, ראוי ליתן רשות ערעור אם ובמידה בית המשפט המחוזי גרס אחרת וקבע קביעות עובדתיות ומשפטיות שונות מבית המשפט לענייני משפחה.

מנגד אם שתי הערכאות הגיעו לאותה מסקנה אכן לא ראוי לתת רשות ערעור בגלגול שלישי, ואולם במקרה שפסק הדין של בית המשפט המחוזי קבע אחרת מהערכאה דלמטה – יש מקום לבחינת הסוגיה המשפטית והעובדתית על ידי בית המשפט העליון, וזאת לדעת הח"מ.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+