צרו קשר
ּ

באלו נסיבות יורה בית המשפט על הפקעת קטין מידי הוריו ויפגע בזכויות הטבעיות והבסיסיות של המשמורת והאפוטרופסות על הקטין

שירותי הרווחה פנו לבית המשפט לנוער והקטין הוצא בצו חירום במעמד צד אחד מבלי שהאם יודעה על כך מראש

האם מוכרת ומטופלת במרפאה לבריאות הנפש. על פי חוות דעתו של פסיכיאטר, עולה כי האם מאובחנת כסובלת מ- delusional disorder, ככל הנראה על רקע של פגיעה מוחית אורגנית.

מהבדיקה עולה כי לאם מחשבות שווא לא מאורגנות הקשורות לפגיעה אורגנית, וכי מתקיימת פגיעה בשיפוט ובהבנה של סיבות ותוצאות. האם מרבה לקחת את הקטין לרופאים ולבדיקות רפואיות ואשפוזים, ללא כל הצדקה רפואית עניינית.

נושא מורכב נוסף נובע מהאכלתו של הקטין על ידי אמו, והיא מתעסקת בכך רבות. האם גם אינה סומכת על הגרוש שלה וישנן תלונות רבות על כך, שאינן בהכרח מוצדקות.

עולה לכאורה תמונת מצב קשה, כי הטיפול של האם בקטין מסכן את הקטין, תוך הצבתו בסיכון רגשי והתפתחותי גבוה (ואכן אין חולק כי קיים אצל הקטין עיכוב התפתחותי משמעותי), באופן שקיים חשש גדול לשלומו ללא טיפול מתאים בתנאים סביבתיים מטיבים.

כמו כן הועלתה אפשרות כי המערערת לוקה בתסמונת מינכהאוזן על ידי שליח באופן המסכן את הקטין.

 

פניית שירותי הרווחה לבית המשפט עסקה בבקשה מבית המשפט להורות כי:

א. הוצאת הקטין למרכז חירום במעמד צד אחד וללא ידיעת האם.

ב. מיד עם הינתן הצו, להורות על הצטרפותה של אימו ליחידת האימהות במרכז החירום.

 

בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד ביום 05.07.18, בית המשפט קמא נעתר לבקשה במלואה, ואף הורה על מינוי אפוטרופוס לדין לקטין.

בעקבות בקשה שהוגשה על ידי האם לבית משפט קמא לביטול הצו שניתן במעמד צד אחד, התקיים דיון במעמד הצדדים וההחלטה נשארה על כנה ומשהאם לא השלימה עמה הגישה היא ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר לא שינה את ההחלטה והותירה כפי שהיא.

 

במסגרת הדיון, נשמעו טענות הצדדים:

ב"כ האם טען כי לא נשקפת סכנה מיידית מצד האם כלפי הקטין, ולא הייתה הצדקה להוציא הקטין ממשמורתה, מה גם שבהליך המתנהל בבית משפט לענייני משפחה בקריות, ניתן תסקיר לאחרונה ביום 14.06.18, שהמליץ על טיפול בקהילה, אותו מבצעת האם. לכן, אין הצדקה ואין מקום להוציא את הקטין ממשמורת אמו, סעד חריג ששמור למקרים חריגים.

העו"ס לחוק הנוער טענה כי מכל הדיווחים העולים מהתסקירים, האבחונים, והדוחות בעניינה של האם ויחסיה עם הקטין, עולה מידת מסוכנותה כלפי הקטין. מדובר בהתנהגות אובססיבית סביב אכילה וטיפולים רפואיים והגנת יתר על הקטין, באופן המונע את התפתחותו ועצמאותו.

ההחלטה על הגשת הבקשה התקבלה על ידי הגורמים המוסמכים עקב דאגה ממצבו הקשה של הקטין, ונתמכה על ידי הפסיכיאטר ד"ר בראל.

 

אין מדובר על יצירת נתק בין האם לקטין או על תיק אימוץ אלא הוצאה לצרכי טיפול ושיקום

אמנם מדובר על הוצאה ממשמורת אך לא על ניתוק של האם מהקטין (כמו בתיק אימוץ למשל) שכן האם תיכנס ליחידת האימהות יחד עם הקטין באופן שהקשר ביניהם יהיה רציף, אך תחת ליווי והדרכה, כשהמטרה היא שהמשמורת תחזור לידי האם.

 

מהי יחידת האימהות

העו"ס למשפחה טוענת כי יחידת האימהות זו התחנה האחרונה מבחינת הקהילה כדי לעזור לאם, ומדגישה כי מדובר במקרה חריג ומדאיג, ולכן גם האמצעי החריג שהתבקש.

האפוטרופוס לדין תמך בהחלטה על הוצאת הקטין ממשמורת אמו, תוך הדגשה כי הוא זקוק לטיפול יחד עם אמו ביחידת האימהות, כדי שתוכל לממש את הורותה בצורה מיטיבה יחד עם הקטין.

 

בתסקיר שהוגש לאחר ההוצאה ממשמורת נאמר כי:

הקטין והאם נמצאים ביחידת האימהות מיום 16.07.18 אך האם אינה משתפת פעולה עם ניסיונות ההדרכה.

האם מרבה לשטוף את חלק גופו התחתון של הקטין בתואנה שיש לו אודם בפי הטבעת, ומרבה למרוח לו משחה באזור, למרות שלא נצפה כל אודם.

האם מסתובבת באי שקט בולט. היא מתעוררת בשעות בוקר מוקדמות מאוד ולטענתה גם הקטין מתעורר באותה עת. ההשערה היא כי היא מעירה את הקטין ואף מציעה לו לאכול באותה שעה.

האם מרבה לתת לקטין לאכול באופן שאינו מותאם כלפי ילד בכלל, וילד בגילו של הקטין בפרט.

האם מתייחסת לקטין כאל תינוק הזקוק להאכלות תכופות, למוצץ ברוב שעות היום ולשטיפה אחרי כל הוצאת צואה, באופן שאינו מאפשר גדילה ורכישה של אבני דרך התפתחותיות של הקטין, כמצופה מבני גילו.

ההתרשמות היא כי האם שרויה בחרדה מתמדת, כאשר רמות החרדה משתנות במהלך היום. כשהקטין נמצא במהלך יום הלימודים בגן וללא מוצץ, הוא מצליח לעמוד יפה בפרקי זמן מסוימים. כשמתאחד עם אמו מתחיל לבכות, להתלונן וטוען שיש לו חום.

הקשר הטיפולי ביחידת האימהות לאם ולקטין נמצא בהתהוותו ועדיין לא התבסס.

 

קביעת נזקקות על פי החוק

בית המשפט קובע כי הוכחה הנזקקות של הקטין על פי חוק ולפיכך בשלב זה יישאר במרכז חירום.

תקופה ארוכה טרם הגשת הבקשה לבית המשפט לנוער, נעשו ניסיונות על ידי שירותי הרווחה לרתום את המערערת לתהליך טיפולי, לשיתוף פעולה והכול בשביל לשפר את תפקודה ההורי תוך מענה הולם לצרכיו של הקטין, אך כל אלה לא צלחו והקטין נמצא בסיכון פיסי, רגשי והתפתחותי, בהיותו במשמורת האם.

מהמסמכים שהוגשו על ידי אנשי המקצוע וצורפו לבית המשפט, עולה כי המערערת התקשתה לקבל הדרכה וטיפול, דבר אשר פגע בשלומו הבריאותי של הקטין.

מאז הגעתה של המערערת ליחידת האימהות במרכז החירום, היא מביעה התנגדות פעילה וברורה לשתף פעולה באופן מלא. קיימת השערה כי המערערת נכנסה ליחידה רק לצורך הערעור דנן.

צורף דו"ח מאת עו"ס היחידה לאימהות שבמרכז החירום, ממנו עולה כי לאם אין עדיין אמון מלא בגורמי הטיפול, ויש קושי לעקוב אחרי קו המחשבה שלה. היא מתקשה לקבל החלטה לגבי רצונה להמשיך או לסיים את הטיפול ביחידת האימהות.

העו"ס לחוק הנוער ציינה כי לדברי הצוות המטפל בקטין במרכז החירום, מצבו של הקטין טוב והוא שמח גם מהעובדה שאמו נמצאת לידו ומטפלת בו. תפקודו עדיין בעייתי ויש עיכוב התפתחותי נרחב, אך יש שיפור ויש צורך להמשיך במתכונת זו לטובתו של הקטין.

עוד הדגישה העו"ס לחוק נוער, והדבר אושר על ידי האפוטרופוס לדין, כי כל האימהות והילדים הנמצאים ביחידת האימהות במרכז החירום הם במסגרת של צו הוצאה ממשמורת וזה הנוהל ההכרחי שם לצורך הטיפול האמור.

הטיפול שקיבלו האם והקטין במסגרת הקהילה נכשל, שכן האם אינה משתפת פעולה, והאם גורמת לקטין להיעדר ממוסדות החינוך והטיפול, ומגוננת הגנת יתר על הקטין תוך לקיחתו לטיפולים רפואיים מיותרים.

הן הקטין והן האם במצבם היום אינם יכולים להיות מטופלים במסגרת הקהילה, ולמעשה הקטין נמצא בסכנה לדעת כל גורמי הטיפול איתם הוא בא במגע.

האפוטרופוס לדין תומך בהמשך הישארות הקטין במרכז החירום, וזאת הן לנוכח העיכוב ההתפתחותי הניכר הקיים אצלו והן לנוכח טיב הטיפול ודאגת היתר של האם כלפיו.

 

טענות האם כנגד מרכז החירום והוצאת הקטין ממשמורתה

לטענת האם עצם ההרחקה מבלבלת את הקטין, שכן הוא רואה כל יום פרצופים חדשים.

לגבי סדר היום ביחידת האימהות, טוענת האם כי היא מביאה את הילד כל יום לגן בסביבות 9 (במקום 08:30), ומבקשת להוציאו קודם לכן עד השעה 17:30, כיוון שהוא עייף וזה מכביד עליו.

היא לקחה אותו בשבוע האחרון לקופת חולים, שכן היה לו קושי לנשום והוא היה צריך טיפולי אינהלציה.

בשבוע האחרון לפני ההוצאה ממשמורת, הוא לא התייצב כל יום בגן אלא רק פעם או פעמיים.

עוד טוענת האם כי בימים שהילד נמצא במרכז החירום, הוא לא נרדם טוב בלילות, שכן יש לו חוסרים שגורמים לו לאי-התפתחות קוגניטיבית מתאימה, הילד לא מקבל את המזון החיוני שלו כדי שיתפתח, והוא גם מתפתל מכאבים. האם סבורה שהמצב הרגשי של הילד משפיע עליו, והיא פוחדת לאבד אותו.

לשאלה האם היא סבורה כי השהות במרכז החירום ביחידת האימהות יועיל או לא יועיל, השיבה שהיא סבורה שנגרם נזק והיא לא רוצה להיכנס לסטטיסטיקה של ילד מוזנח שלא אוהבים אותו.

 

ההכרעה של בית המשפט המחוזי מקבעת את המצב

למרות תמונת המצב הבעייתית והמורכבת ביחסי האם וטיפולה בקטין, כעולה מהחומר שצורף ע"י הצדדים לערעור הנדון, אין מחלוקת כי מדובר באם האוהבת את בנה הקטין, ובקטין המחזיר לה אהבה כאם. אך התפקוד שלה לוקה בחסר משמעותית.

ההוצאה ממשמורת נשוא ערעור זה אינה הוצאה ממשמורת רגילה, אלא הוצאה ממשמורת לצרכי טיפול והדרכה של האם בטיפול בקטין. גידול הקטין למעשה נותר בידי האם, אך תחת פיקוח והדרכת מרכז החירום. זאת במטרה לכוון ולהדריך את האם/המערערת בטיפול נכון ומטיב עם הקטין, ולקדמו מבחינה התפתחותית.

תוכנית הטיפול ביחידת האימהות היא עד 14 חודשים, אך התקופה יכולה להיות קצרה יותר בהתאם לקצב התקדמות הטיפול.

המטרה המוצהרת של כל גורמי הטיפול היא – החזרת המשמורת על הקטין למערערת מהר ככל הניתן, וזאת לאחר תקופת טיפול והדרכה ביחידת האימהות. הכל כמובן תוך הנחה שיהא שיתוף פעולה מלא של האם/המערערת עם גורמי הטיפול ביחידת האימהות.

 

הכלל הוא שהורים מגדלים את ילדיהם בלא התערבות של גורמים חיצוניים אך לא במקרים בהם הילדים עשויים להיות בסיכון בנסיבות שונות

ככלל להורים הזכות לגדל את ילדיהם במסגרת התא המשפחתי, תוך שלילת התערבות של גורמים חיצוניים ביחידה המשפחתית.

עם זאת האוטונומיה של ההורים בגידול ילדיהם אינה מוחלטת. היא כפופה תמיד לצורכי הילד, לטובתו ולזכויותיו. כאשר ההורה אינו מקיים כראוי את חובותיו או משתמש לרעה בסמכויותיו ההוריות באופן המסכן את הילד או פוגע בו, תתערב המדינה ותגן על הקטין. מכאן סמכותם של בתי המשפט ושל רשויות הסעד להתערב – בנסיבות מוגדרות – בתא המשפחתי כאשר הדבר מתחייב לשם רווחתו של הילד.

 

הטלת אמצעי טיפול והשגחה מכוח סעיף 12 לחוק מחייבת את קיום התנאים המפורטים להלן:

  • הצבעה על נזקקות של הקטין (ניתן להסתפק בהוכחה לכאורית של נזקקות).
  • חיוניות האמצעים (בית-המשפט צריך להשתכנע כי אין אמצעי אחר, פחות בחומרתו, אשר יבטיח את ההגנה על שלומו ועל רווחתו של הקטין).
  • הצורך להפעיל מיידית את אמצעי הטיפול.

בית המשפט המחוזי בוחן את המקרה וקובע כי המקרה שלפנינו עונה לכל שלושת הקריטריונים להוצאת הקטין ממשמורת אמו, ועל כן נמנע מלשנות את החלטת בית המשפט לנוער, נשוא הערעור.

 

תובנות

מקריאת פסק הדין מסתמן כי הסיכויים לשנות את דפוסי ההתנהגות, לא כל שכן את דפוס החשיבה של האם, קלושים ביותר, ועל כן חרף כל הכוונות הטובות של גורמי הרווחה, הפסיכיאטר, מרכז החירום והמרכז לאימהות – נראה לח"מ מניסיונה המקצועי כי בסופו של דבר לא יהא מנוס מהוצאת הילד למשפחת אומנה, או אפילו להליך של אימוץ.

בסופו של דבר לפנינו ילד עם בעיות התפתחות קשות מחד, ומאידך אם שיש לה בעיות בתחום הנפש המקשות עליה להבין ולקבל ביקורת בונה, וספק רב בעיני הח"מ אם תשכיל להפנים וליישם את ההדרכה שהיא מקבלת.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ