אסורה על בעלה ועל בועלה

אסורה על בעלה ועל בועלה

אסורה על בעלה ועל בועלה

עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה

מנהלת את פורום הגירושין בוואלה! מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il


אסורה על בעלה ועל בועלה

בני זוג נשואים מבקשים להתגרש בגירושין בהסכמה בבית הדין הרבני, אשר מתרשם כי יש חשש שארע ניאוף על ידי האשה, כלומר האשה ביצעה מעשה בגידה או מעשה כיעור.

בית הדין מחליט לקיים בירור בעניין, בלא שבעל הדין- הבעל מעוניין בכך או מבקש זאת, ובלא שנשמעו ראיות לגביה וקובע על האישה איסור להינשא בעתיד למי שהתגרשה ממנו, וכן למי שנקבע כי קיימה עמו יחסי אישות בתקופת הנישואין, כלומר מגבלת נישואין "לבעל ולבועל". המגבלה נרשמה על גבי הגט ותעודת מעשה בית הדין.

 

האשה הנתמכת על ידי ארגוני נשים מגישה עתירה לבג"צ

האשה וכן ארגוני נשים התומכים בה, הגישו עתירה לבג"צ לגבי חוקיותה של פרקטיקה זו. בנוסף, מופנית העתירה נגד רישום של אזרחים אשר הוטלה עליהם מגבלת נישואין "לבעל ולבועל" בהליך גירושין בהסכמה ברשימה שבאחריות מנהל בתי הדין הרבניים.

 

האשה לא מיצתה את כל ההליכים שעמדו לרשותה

זמן רב אחרי סידור הגט, הגישה העותרת/ האשה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים בקשה לתיקון תעודת מעשה בית הדין שניתנה בעניינה ולמחיקת ההערה המגבילה שצוינה עליו ובקשתה נדחתה.

העותרת הגישה ערעור על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול, אשר החליט להעביר את התיק לבירור חוזר בבית הדין האזורי, בפני שלושה דיינים. אלא, שלבקשת העותרת בוטל הדיון, והתיק נסגר. העותרת ויתרה, אפוא, על קיום הבירור החוזר, והביאה בכך לסגירת התיק בעניינה.

 

העותרים האחרים

ראשית, טוענים הם, כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לברר טענות ניאוף שכלל לא הועלו על ידי בני הזוג בהליכי גירושין בהסכמה ולהטיל אגב כך הגבלות על צד שלישי, שאיננו צד להליך המתנהל בבית הדין הרבני.

העותרים מדגישים, כי יש לפרש את סמכויות בית הדין הרבני בדרך שתצמצם ככל הניתן את הפגיעה בזכויות יסוד.

לדבריהם, בירורה של טענת ניאוף שלא לצורך פוגע בזכות לפרטיות, בצנעת הפרט ובזכות לחיי משפחה.

כמו כן, הם סבורים כי הדבר פוגע בשוויון בין בני הזוג, משום שתוצאותיו של בגידה לפי ההלכה חמורות יותר ביחס לנשים.

בנוסף, טוענים העותרים כי אף בהנחה שנתונה לבתי הדין הרבניים הסמכות לערוך בירורים לצורך הטלת מגבלת נישואין "לבעל ולבועל" בהליכי גירושין בהסכמה, הרי שהאופן שבו מתנהלים הליכים אלו אינו עולה בקנה אחד עם כללי הצדק הטבעי.

למשל, הם סבורים שלא ניתנת זכות טיעון ראויה למי שעלולים להיפגע מהחלטת בית הדין הרבני, ובפרט לצד השלישי שאינו בעל דין בהליך הגירושין.

עוד טוענים העותרים, כי על טענת ניאוף להידון בפני שלושה דיינים, ולא בפני דיין יחיד כמקובל בהליכי גירושין בהסכמה.

לבסוף, משיגים העותרים אף על רישום מגבלת נישואין "לבעל ולבועל" שנקבעה בהליך גירושין בהסכמה ברשימה ממוחשבת אצל מנהל בתי הדין הרבניים, וכן על גבי הגט עצמו ועל תעודת מעשה בית הדין.

 

טענות בתי הדין הרבניים

המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה ולדידם, בתי הדין הרבניים פועלים בגדרי סמכותם. לדבריהם, נקודת המוצא לדיון היא חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953.

חוק זה מקנה לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, לרבות בעניין כושרו של אדם להינשא והמגבלות החלות עליו בהקשר זה לפי דין תורה.

המשיבים מציינים, כי לפי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, התשנ"ג, מוסמך בית הדין הרבני לקיים דיון גם בהליכי גירושין בהסכמה, שבמהלכו יברר את נסיבות המקרה ו"ידרוש הוכחות כפי שימצא לנכון".

בנוסף, המשיבים דוחים את טענות העותרים הנוגעות לרישום מגבלת הנישואין ברשימת מעוכבי נישואין שמנוהלת על ידי מנהל בתי הדין הרבניים.

לדבריהם, ניהולה של הרשימה נעשה אף הוא בסמכות ומוסדר בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, מספר 6.4501 מיום 1.8.1976, בנושא "רשימות מעוכבי נישואין".

לטענת המשיבים, הרישום נועד למנוע מרמה ולהבטיח שהחלטות בתי הדין הרבניים תהיינה אפקטיביות. אשר לרישום מגבלת הנישואין על מסמכי הגירושין עצמם נעיר, כי לדברי היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, אין נוהג כללי של רישום איסור "לבעל ולבועל" בגב הגט, ובמקרה של העותרת הייתה זו "יוזמה נקודתית" של ראש הרכב הדיינים.

ביום 1.3.2015 הודיעה הפרקליטות, כי נשיא בית הדין הרבני הגדול בראשון לציון, הרב יצחק יוסף, חתם על הנחיות לעניין הליך לקביעת הגבלה על בני זוג גרושים להינשא בעתיד, התשע"ה-2015. במבוא להנחיות נכתב כי מטרתן להתאים את התנהלות בתי הדין הרבניים בהליך מעין זה לכללי הצדק הטבעי.

ואלו הן ההנחיות:

...2.   (א)  נוכח בית הדין בהליך גירושין על פי טענת צד מן הצדדים, או על פי עדות במעמד הצדדים, כי על פי דין תורה אי אפשר לקבוע ב'מעשה בית דין' לגיטין כי בני הזוג או אחד מהם מותרים לכולי עלמא לאחר סידור הגט בלא שיתקיים בירור בנושא, יודיע להם בית הדין כי הבירור בשאלה בדרך של העלאת טענות והבאת ראיות יתקיים אחרי סידור הגט, אם בני הזוג ירצו להינשא מחדש זה לזה או אם אחד מהם ירצה להינשא עם הצד השלישי. הוראה זו תירשם ב'מעשה בית הדין'.

(ב) באותו מעמד יסביר בית הדין לצדדים כי הרישום ברשימת טעוני בירור כשהיא לעצמה אינה פוגעת בכשרות להינשא, אך אם הצד שעניינו טעון בירור ירצה להינשא לאותו צד שלישי או מחדש עם בן זוגו, יהא צורך בעריכת בירור כדי לבדוק אם קיימת מגבלה על נישואיהם זה לזה.

(ג) סבר בית הדין כי הבירור חיוני להוכחת עילת הגירושין, רשאי הוא להורות כי הבירור ייערך במועד מוקדם מן האמור בסעיף קטן (א).

(ד) בן הזוג שעניינו טעון בירור או הצד השלישי רשאי לבקש במועד מוקדם מן האמור בסעיף קטן (א) שהבירור יוקדם ויתקיים לפני מותב של שלושה דיינים.

(ה) בעת הבירור תינתן לבני הזוג ולצד השלישי הזדמנות להשמיע את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם.

(ו) הוחלט על קיום בירור, יודיע בית הדין לצד השלישי כי ניתנת לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו וכי בית הדין עלול, אם מצא יסוד לכך, להגביל את בן הזוג שעניינו טעון בירור מלהינשא לו, אף אם הצד השלישי לא ישמיע את טענותיו לפני בית הדין.

3.   (א) בן זוג שעניינו טעון בירור לפי סעיף 2 יירשם ברשימת 'טעוני בירור' בנפרד מרשימת 'איסור לבעל ולבועל'.

(ב) עד עריכת בירור לפי סעיף 2, או אם נערך בירור בלא שהצד השלישי השתתף בו, לא תירשם רשומה נפרדת על שמו של הצד השלישי ברשימת טעוני הבירור...

 

ההנחיות שניתנו לבתי הדין במקרה של צורך בברור בעניין הטלת מגבלת נישואין

ההנחיות מתוות קווים מנחים למקרים שבהם יהיו בתי הדין הרבניים רשאים לקיים בירורים לצורך הטלת מגבלת נישואין "לבעל ולבועל".

כמו כן, לפי ההנחיות, לא תירשם מגבלת נישואין בתעודת מעשה בית דין וברשימת מעוכבי החיתון ברבנות הראשית, אלא לאחר שיתקיים בירור בדרך של העלאת טענות והבאת ראיות.


במסגרת הבירור תינתן, לפי ההנחיות, זכות טיעון לבני הזוג וכן לצד השלישי שעלול להיות מושפע מתוצאות ההליך

כמו כן, תינתן לבני הזוג ולצד השלישי האפשרות לבקש את הקדמת הבירור, כך שההכרעה לא תידחה למועד שבו יבקשו להינשא מחדש זה לזו, או שאחד מהם יבקש להינשא לצד השלישי.

בתוך כך, יוכלו לבקש כי הבירור ייערך בפני שלושה דיינים, ולא בפני דיין יחיד. קיימים קווי דמיון לא מבוטלים בין הנוסח הסופי של הנחיות הליך הגבלת נישואין לבין העקרונות העולים מהצעת העותרים.

הנחיות נותנות ביטוי לעמדת העותרים, כי יש להקפיד על מתן זכות טיעון הן לבן הזוג שעניינו טעון בירור הן לצד השלישי. הן מבהירות, כפי שביקשו העותרים, כי יתקיים בירור על בסיס ראיות קודם להטלת מגבלת נישואין.

בנוסף, ההנחיות משלבות את עמדת העותרים שלפיה יש לברר טענת ניאוף בפני שלושה דיינים. לבסוף, בדומה להצעת העותרים, שביקשה ליצור סימטריה בין נשים לגברים בלשון ההנחיות, אף הנחיות הליך הגבלת נישואין נוקטות לשון כללית ("בן זוג").

 

במתכונתה הנוכחית העתירה לבג"צ מיצתה את עצמה ולפיכך דינה להימחק

אמנם עולה כי כיום יש יותר הקפדה על צורת ההליך ואולם יחד עם זאת המהות לא השתנתה, ואשה המקיימת יחסי אישות דהיינו מבצעת מעשה בגידה בבעלה – במידה והדבר יעלה בבית הדין הרבני – תהיה מנועה מלחזור לבעלה ו/או להינשא אם בגדה בבעלה, גם אם ההליך ייעשה ביתר תשומת לב וביתר הקפדה על הכללים על ידי בית הדין.

זאת מאחר וזהו איסור מדין תורה, וכל עוד ענייני נישואין וגירושין נערכים בבית הדין הרבני – אין צפי שהדברים ישתנו.

 




ליצירת קשר לצורך קבלת יעוץ ראשוני, לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח, וכן להצעת מחיר
טלפונים
טל במשרד – 03-6969916
03-6954380, 03-6963093
נייד למקרים דחופים
058-4919100
דואר אלקטרוני
אפשר לפנות בשאלות למייל - בכל שעה - 24 שעות ביממה, ונענה באופן מיידי
leibo22@zahav.net.il או leibolaw@zahav.net.il
טופס יצירת קשר


עו"ד אלינור ליבוביץ
25 שנים ותק בתחום הגירושין
גירושין מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין
גירושין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים
והאיכותיים בתחום הגירושין.
קרא עוד על עורכת דין אלינור ליבוביץ....

לקבלת ייעוץ צרו

קשר 03-6969916










הרשמה לרשימת תפוצה
דואר אלקטרוני *
שם *
מעוניין לקבל עדכונים חודשים למייל
© כל הזכויות שמורות לאלינור ליבוביץ, עורכת דין גירושין
Google+