צרו קשר
ּ

איזה שינוי חל בגישת בתי המשפט לענייני משפחה לעניין פוטנציאל השתכרות

אצל הגבר תמיד בדקו פוטנציאל השתכרות ולא הסתפקו בהכנסתו בפועל, אך כיום גם האישה נבחנת לפי הפוטנציאל להשתכר

זמני שהות כפרמטר חשוב בקביעת המזונות

כיום, לאחר שחלו שינויים בתפיסה בנוגע למספר נושאים כמו אחריות הורית משותפת, הורות משותפת, ומשמורת משותפת, בניגוד לעבר בו האם נתפסה כהורה המשמורן העיקרי ולאב היו רק הסדרי ראיה – מביאים בחשבון בתי המשפט בבואם לפסוק מזונות ילדים גם את חלוקת הזמנים בין ההורים בנוגע לילדים ואת זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים.

סכומי מזונות ילדים נקבעים בהתאם לזמני השהות עם הילדים וכן בהתאם להכנסת הצדדים, בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות שלהם, וכן בהתחשב ברכוש שיש לכל צד ובהכנסה הפנויה שיש לכל אחד מן ההורים. כל אלו הם פרמטרים חשובים ביותר.

פסיקה המבססת את סוגיה זו אפשר למצוא ב- תמ"ש 16207-01-16וגם ב- עמ"ש (ת"א) 1180-05-14א' א'נ'מ' א'

קיומו של רכוש כמשפיע על היכולת לזון את הילדים והקובע את גובה מזונות הילדים

כך למשל אם שני ההורים משתכרים הכנסה דומה וגם חלוקת הילדים (שהינם מעל גיל 6) זהה או דומה – סביר שלא יפסקו מזונות כלשהם מהאב לאם. יחד עם זאת במידה ויתברר כי לאב נכס מקרקעין משלו המניב כ- 5,000 ₪ לחודש, נתון זה יובא בחשבון.

שכר הדירה המתקבל יובא בחשבון לצורך פסיקת המזונות וכך גם קיומו של נכס מקרקעין העומד לזכותו ומצוי בבעלותו יובא בחשבון גם אם אינו מושכר, שכן כך או כך מדובר בדבר בעל שווי כלכלי, אשר ישנה את האיזון בין ההורים.

גם זכויות כספיות שהינן נזילות במידה והן עומדות על סכום נכבד יכולות לשנות את המאזן בין ההורים בהינתן שיש זכויות כאלה.

פסיקה המבססת טענה זו אפשר למצוא ב- בע"מ 919/15פלונינ'פלונית

מהו למעשה "פוטנציאל השתכרות" ואיך מוכיחים אותו?

במסגרת חישוב מזונות ילדים להורים שנפרדו או שהינם כבר גרושים, בתי המשפט מתייחסים לשיקולים שונים אשר בין צרכי הילדים מחד, לבין זמני השהות מאידך ולבין הכנסות ההורים מצד שלישי וכפרמטר נוסף שיש להביא בחשבון.

במקרים מסויימים יאמר בית המשפט להורה כי הכנסתו אינה מספיקה כדי לפרנס את הילדים וכי מבחינתו הוא יכול ללכת לשטוף מדרגות או לעבוד בשמירה בלילה כדי לכלכל את ילדיו כפי צרכיהם.

במקרים אחרים יבחן בית המשפט את היכולת של האדם העובד ויקבע כי אין הוא ממצה את יכולתו ואת פסק הדין יתן בהתחשב בהכנסה שהאדם יכול להגיע אליה מעבודה ולא בהכרח במה שהוא משתכר בפועל.

כך למשל נכונים הדברים לגבי סטודנט שכיום משתכר מעט אך עם קבלת התואר וההסכמה יכול להשתכר יותר.

בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי אב שעיקר חובת המזונות מוטלת על כתפיו, חייב למצות את פוטנציאל השתכרות.

פסיקה המבססת טענה זו אפשר למצוא ב- ע"א 239/85

 

ומה נשתנה כיום

חשוב לציין שגם הכנסות האם נלקחות בחשבון, וכי גם פוטנציאל השתכרותה עומד למבחן וגם היא לא תוכל להפחית באופן מלאכותי את הכנסותיה בכדי להגדיל את מזונות ילדיה.

בעבר היה נקבע כדבר שבשגרה שאישה כלל לא חייבת לעבוד כדי להשתתף בכלכלת ילדיה אך מאז חלפו הרבה מים בירדן והגישה מאוד השתנתה וטוב שכך, שכן בלתי סביר להטיל את כל העול על הגבר בלי לחייב את האישה לשאת גם היא בנטל הכלכלי, שכן גם כששני בני הזוג עובדים עדיין נוכח יוקר המחיה בארץ קשה לפרנס משפחה אם משלמים משכנתא או שכירות בסכומים משמעותיים.

היום השיח בבית המשפט הוא שגם אישה צריכה לעבוד וגם באשר אליה מסתכלים על פוטנציאל השתכרותה, וזהו שינוי לא מבוטל.

 

איך מתייחס בית המשפט להפחתת מזונות

הפחתת מזונות נתפסת כטקטיקה בצל הליך גירושין ובית המשפט מתייחס לה בחשדנות. במקרים רבים, כל צד מנסה להפחית את הסכומים המיוחסים לו או לה. אם אתה עצמאי אתה יכול להקטין את הכנסתך על פי החלטתך. אם אתה שכיר אתה יכול להפחית או לבטל ביצוע שעות נוספות ואזי בכל אחד מן המקרים ההכנסה קטנה.

במקרי קיצון אנשים עוזבים מקום עבודה ובוחרים באחר כדי להקטין את ההכנסה או עושים קומבינה עם קרובי משפחה שמשתפים עמם פעולה.

הוכחת פוטנציאל השתכרות נעשית על בסיס ראיות. בשלב ראשון, יש להתבסס על המשכורת או ההכנסה הממוצעת, ערב פתיחת ההליך המשפטי. זאת ניתן לעשות על ידי הצגת תלושי שכר, דיווחים למס הכנסה וכדומה. כמובן שאפשר גם לדרוש תלושי שכר ו/או דוחות מס לשנים קודמות אם יש בהם כדי להואיל לטענת אחד הצדדים כי ההכנסה הוקטנה מלאכותית וכי הפוטנציאל הבלתי ממומש כרגע הוא גבוה יותר.

וכך נאמר בפסק דין אביאני המצוטט רבות בפסיקה:

"כאשר פורץ ריב בין הבעל לאשה, יש והבעל נוקט בתחבולות לשם הקטנת הכנסותיו, כדי לפגוע באמצעים שיועמדו לרשות האשה, לשם כך הוא מחליף מקום עבודה, או שהוא סוגר את עסקו או שמצמצם את שעות עבודתו… חייב בית המשפט לבדוק האם נהג הבעל בתום לב ולצורך הענין או שמא אין זו אלא תחבולה לצורך המשפט", כך כתב בית המשפט העליון בעבר.

הדברים שנאמרו באביאני נכונים במאה ה- 21 גם לגבי נשים שגם הן עובדות ומפתחות קריירה וכיוצ"ב.

"הכנסה בלתי מדווחת"

לא קל להוכיח טענה זו והרבה פעמים זוגות מתגרשים נוטים לאיים אחד על השני כי ידווחו למס הכנסה בין אם זו אם ובין אם לאו.

בית משפט יכול להתייחס לכך רק כאשר יש בפניו ראיות ממשיות ואין די באמירות של האישה כי היא יודעת כי חייתה עם בעלה. זה אינו מספיק.

יחד עם זאת אם יש פער בלתי מוסבר בין ההכנסות לבין ההוצאות יכול בית המשפט להסיק מסקנות מתבקשות. כך למשך אם הוצאות המשפחה השגרתיות הן 20,000 ₪ והבעל טוען שהוא משתכר רק 6000 ₪ יש צורך ליתן הסבר לפער ובית המשפט לא יאמין לו אלא אם כן האישה היא זו המשתכרת 14,000 דבר שיכול להסביר את הפער.

בכל סיטואציה אחרת יצטרך בעל להסביר את הפערים, שאין צורך בהרבה תבונה כדי להבינם ובהעדר הסבר הגיוני שיכול לעשות "שכל" – הרי שבית המשפט עשוי לקבוע כי הבעל משתכר בצורה בלתי מדווחת חלק ממשכורתו.

ב- תמ"ש 632-03-09, האב טען שהוא משתכר כ-3,000-4,000 לחודש אלא שהתברר שהוא איננו מצהיר על מרבית רווחיו. בסופו של יום, בית המשפט העמיד את הכנסתו המשוערת על כ-11,000 שקל בחודש.

הסכום נקבע לפי מסגרות האשראי שניתנו לו על ידי הבנקים וכן בהתאם לאורח החיים שניהלה המשפחה בחיי היום-יום.

 

לסיכום

הן הפוטנציאל והן הרכוש חשובים בקביעת המזונות וכיום גם יש משמעות לא מבוטלת לחלוקת הזמנים בין ההורים בכל הנוגע לילדים. את הבסיס לכך נתנה הלכת 919/15 ובתי המשפט הולכים בעקבותיה של הלכה חשובה זו שעשתה מעט צדק עם גברים.

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ