צרו קשר
ּ

אחריות הורית משותפת

הסכם גירושין בו לא נקבעה המשמורת אלא חולקו זמני השהות בין ההורים

רונית הגיעה אליי לאחר הליך הגירושין, כשהיא אוחזת בהסכם גירושין, אליו הגיעה עם בעלה לאחר הליך של גישור, ובקשה אחת בלבד בפיה:"אני מבקשת שבהסכם ייקבע שאני ההורה המשמורן". ההסכם לא הגדיר מיהו ההורה המשמורן ורק קבע את זמני השהות ואת חלוקת הזמנים בין ההורים.

רונית הסבירה לי שאין היא רוצה לפגוע באבי ילדיה וגם לא לצמצם את הסדרי השהות, וגם אין לה כל כוונה לגרוע מהזכויות שיש לו, אבל לדעתה כאם היא זכאית להגדרה של הורה משמורן, ובמיוחד בהתחשב בכך שהילדים נמצאים אצלה יותר מאשר אצל האב, העובד במשרה תובענית הכרוכה בשהות של שעות רבות במקום העבודה וגם בנסיעות לחו"ל מעת לעת.

רונית הייתה שלמה עם מה שנקבע בהסכם הגירושין בכל מה שנוגע לתשלום מזונות ילדים, לחלוקת הרכוש, למועד ביצוע פירוק השיתוף בדירה, וככלל לא היו לה כעסים או משקעים על בעלה לשעבר והיא שמרה איתו על יחסים תקינים ואף יותר מכך, יחסיהם היו טובים, בהתחשב בכך שהם בחרו להתגרש זה מזו. יחד עם זאת היא "נתקעה" בנושא הגדרת ההורה המשמורן.

 

האם יש משמעות כלשהי להגדרת המשמורת

הסברתי לרונית שאין כל משמעות להגדרת המשמורת, שהחשיבות הגדולה היא בחלוקת הזמנים בין ההורים ובהסדרי השהות (לשעבר הסדרי ראייה) וכי ממילא גם כהורה משמורן היא לא יכולה לקבל החלטות משמעותיות והרות גורל מבלי לשתף את בעלה לשעבר, בין כאם משמורנית ובין במצב של חלוקת אחריות הורית משותפת.

 

גם הורה משמורן אינו מקבל החלטות על דעת עצמו בנוגע לילדים ואין לו עדיפות כלשהי בקביעת מקום המגורים, מיקום בית הספר, סוג בית הספר או טיפול רפואי/נפשי

כך למשל גם הורה משמורן אינו יכול להחליט על דעת עצמו ובלא להתחשב בדעתו של ההורה האחר, שאינו משמורן בנושאים עקרוניים הנוגעים לילדים כגון: זהות ומיקום בית הספר, סוג או אופי הלימודים, מקום מגורים של הילדים, זרם החינוך (דתי חרדי חילוני, דמוקרטי, אנטרופוסופי), קבלת חיסון כזה או אחר, ביצוע ניתוח (למעט מציל חיים), טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי ועוד ועוד.

עוד הסברתי לרונית שהורה הוא תמיד הורה, והתחרות על ההגדרה ההורית, שעולה רק אחרי הליך גירושין או במהלכו הינה מיותרת. הצבת שני ההורים במעמדות הוריים שונים היא מסר המשפיע לא רק על התפקוד היומיומי של ההורים בינם לבין עצמם, אלא גם על המסר שמועבר הלאה לילדיהם. ילדים צריכים לראות את ההורים שלהם כהורים שווים באחריות ובזכויות, ולא נכון להעדיף האחד על פני משנהו.

 

מתי בכל זאת נקבעת משמורת משותפת

הגדרה הורית שווה של משמורת משותפת ניתנת בדרך כלל כאשר יש זמני שהות רחבים לכל אחד מההורים. אפשר להסכים בין ההורים הן על משמורת משותפת והן על אחריות הורית משותפת שווה, ויכול גם שופט לקבוע כי עדיף במקרה זה לעשות שימוש בהגדרה של 'אחריות הורית משותפת' במקום 'משמורת משותפת'.

לעיתים שופטים נמנעים מלקבוע מי יהיה ההורה המשמורן כדי שלא להעמיק את הקרע בין ההורים, ועל כן לא מתייחסים כלל לסוגית המשמורת אלא מדברים על אחריות הורית שווה ומשותפת ולא קובעים מי יהיה ההורה המשמורן וכך חומקים מהכרעה בנושא שיש בו כדי לפגוע באחד הצדדים.

 

המקור הנורמטיבי

החוק הרלוונטי לעניינו הינו חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962, במילותיו של החוק לא מצוין המונח "משמורת". השימוש במילה הוא יציר הפסיקה.

בסעיף 15 לחוק נקבע כי: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות ליצגו".

על פי סעיף זה, ההורים שניהם מחויבים בשיתוף פעולה ובהסכמה ביניהם בכל עניין הנתון לאפוטרופסות על הקטין (ר' סעיף 18 לחוק), ואין משמעות לכך שהורה אחד מוגדר כ"משמורן" והאחר לא.

בחוק אין התייחסות לשאלת המשמורת

המונח "משמורן", הפך להיות נפוץ ושגור על אף שלא הוגדר בחוק. המונח משמש לרוב להגדרת ההורה אשר הקטינים מצויים בהחזקתו והשגחתו מירב הזמן (ר' תמ"ש (כ"ס) 11657/03 א.א. י נ' א.ב תמ"ש (טב') 5782-08-09 א.ק. נ' נ.ק.).

לעיתים המאבק בין הורים ניטש על הכותרת "משמורת" כאשר אין בכך תועלת, ומדובר במאבק לשם המאבק בלבד. למעשה עסקינן בשאלת החזקת הילדים ובחלוקת זמני השהות בין ההורים, וכך ראוי להגדיר זאת, ויש לדון בחלוקת זמני השהות בין ההורים, ולא במתן תארים כאלה ואחרים.

במקרה בו מתרשם בית המשפט באופן חד משמעי כי המאבק סביב סוגיית המשמורת כלל וכלל לא רלוונטי לשאלות אלו והפך להיות מאבק אישי בין ההורים, הרי שלא רק שאין מקום להכריע מיהו ההורה המשמורן, אלא דווקא ישנה חשיבות להימנע מ"להעניק" הגדרה זו לאחד מההורים, דווקא מתוך ראיית טובתם של ההורים ובעיקר את טובתם של ילדיהם.

כיום לאחר שנים של מאבק בלתי מתפשר של אבות על זכויותיהם בנגע לילדים ולאחר חתירה לשוויון מגדרי, ברור ונעלה מכל ספק כי המאבק על "משמורת" הילדים התרוקן מכל תוכן ממשי ונותר אך ורק ככלי להנצחת המאבק מתוך תחושה שמי ש"יזכה" במשמורת יכריע את ההורה השני כך שיוכל "לנפנף" בהחלטה זו מתוך תחושת ניצחון.

כאשר בית המשפט מתרשם שזהו המצב הוא לא ייגרר למאבק חסר פשרות זה. אין כל הצדקה משפטית לדון ולהכריע כיום בזהות ההורה המשמורן.

אין להתעלם מכך שלמונח ה"משמורת" נלווים לעיתים זכויות נוספות המוענקות להורה המשמורן, כגון קצבת ילדים מביטוח לאומי, אך בית המשפט יכול להתחשב בסוגיה זו כאשר הוא דן במזונות ילדים.

בתמ"ש 22141-07-11 ח'(קטין) ואח' נ' ח' מפי השופט בנימין יזרעאלי נדונה סוגיה זו ובית המשפט סירב להכריז על הורה משמורן, מתוך הבנה שהדבר יגרור את הצדדים למאבקים קשים נוספים ולא ישים קץ לסכסוך ביניהם.

 

ההחלטה של רונית

את כל מה שתיארתי לעיל הסברתי לרונית, ונותרתי עם התקווה שהיא תשתכנע, ותרד מכוונתה לפנות לבית משפט בהליך, שלא ברור כיצד יסתיים, האם בית המשפט יגדיר בכלל משמורת במקרה זה, והחשוב מכל – כיצד ישפיע ההליך שתיזום על מערכת היחסים עם בעלה לשעבר ואבי ילדיה.

לעיתים ההיגיון גובר על הרגש ועל האגו, ואני מקווה שכך יהיה. אני לא מאמינה במאבקים שנובעים מאגו ומכוחניות, ואני סבורה שאדם צריך להילחם בבית המשפט על דברים ממשיים שישפיעו על עתידו ועתיד ילדיו, אך לא על הגדרות סמנטיות.

מהי אחריות משותפת?

אחריות הורית משותפת, הנקראת גם משמורת משותפת, מתכוונת למצב בו לאחר הגירושין שני ההורים מקבלים משמורת על הילדים, וחולקים בזמנים שווה בשווה או כמעט שווה בשווה. כיום סוג ההסדר הזה נפוץ מאוד בבתי דין רבניים ובבתי המשפט למשפחה. זהו למעשה, אחד הפתרונות הטובים ביותר לטובת הילד, ההורים נשארים ההורים שלו והוא יכול לשמור על מערכת יחסים תקינה ככל הניתן עם שניהם. משרד עורכי דין ונוטריון אלינור ליבוביץ הוא אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בתחום דיני המשפחה והגירושין ויעמוד לרשותכם בכל שלב של הדרך. כיום השיח המשפטי עוסק יותר באחריות הורית משותפת מאשר במשמורת משותפת.

החשיבות של אחריות הורית משותפת

בשנים האחרונות נוכל לשים לב כי בתי המשפט לענייני משפחה נוטים לקבוע אחריות הורית משותפת, זאת מתוך מחשבה על טובת הילד. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי ההורים יהיו האפוטרופוסים הטבעיים והשווים על הילדים, בעוד המחויבות הראשית של ההורים היא לדאוג לרווחת הקטין. צעד זה יהיה אפשרי כמובן בצורה המיטבית במידה וההורים נמצאים ביחסים תקינים. הסדר זה אומר למעשה כי הילדים ימצאו תחת הסכם הורות משותף של האם והאב, בעוד שניהם יהיו זכאים לשהות עם הקטינים, באופן שוויוני ככל שניתן.

בחירה בהסדר מסוג זה נועדה למנוע ככל הניתן מהילדים את חוויית פרידה של ההורים, ועל ידי כך לאפשר להם תקשורת מקסימלית ויכולת בניה של מערכת יחסים נורמטיבית ותקינה עם כל אחד מההורים. כך הילדים יוכלו לקבל את ההרגשה כי למרות הפרידה של ההורים, הם עדיין נשארו ההורים שלהם.

מניעת מלחמות מיותרות

ההחלטה של ללכת לכיוון של אחריות הורית משותפת נובעת מדאגה לשלומו של הילד וקיום של מערכת יחסים תקינה של הילד עם שני ההורים וביניהם. ההסדר הזה מעביר מסר מאוד ברור לילד, והוא ששני ההורים יהיו נוכחים בחייו וכי המשמורת איננה מופקעת בידו של מי מההורים. כמו כן, חשוב לציין כי כך גם ההורים יוכלו להעניק לילד את מיטב תשומת הלב מבלי להיכנס לריבים ומלחמות קשות לגבי מי מהם יקבל את המשמורת על הילדים. משרד עורכי דין ונוטריון אלינור ליבוביץ מוביל בתחום דיני המשפחה מזה 31 שנים. מאז ועד היום המשרד עוסק אך ורק בתחומי המשפחה תוך התמקצעות והתנסות יומיומית בתחומים אלו.

 

למעלה

לצורך קבלת יעוץ ראשוני,

לתאום פגישה במחיר מוזל ונוח,

וכן להצעת מחיר

לתאום פגישת ייעוץ ללא התחייבות

ּ